חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים

מבחינות רבות, האינטרנט כמו נולד בשביל הספורט. השילוב שבין מידע, סטטיסטיקה, דינמיות, ויזואליות, קול והשילוב שבין כל אלה - הוא מהות הספורט וגם מהות האינטרנט (חלק שני ואחרון)
  15/07/05
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

ד"ר ויין וילסון *

שמעה ותרגמה: איה מהרי"ק,
מנהלת הספרייה בווינגייט

 

(הערת המתרגמת: יש במאמר רלוונטיות רבה לכל הספריות, וגם לספריית מכון וינגייט. אולם כדאי להיות מודע לעובדה כי כאשר ויין מדבר על ספריות ספורט, הוא מתכוון בעיקר לספריות שמכילות אוספים של קטעי עיתונות, וידאו, תמונות, ומוצגים - ופחות לספרייה כמו בווינגייט, שהיא דומה יותר לספרייה אקדמית, על-פי הגדרותיו הוא).

 

בעודנו דנים בנושא הרחב של ספריות ציבוריות ואקדמיות, השאלה שעלינו לשאול את עצמנו כמנהלי מידע בספורט היא האם ישנם דברים הנוגעים לאוספי ספורט, שיגרמו להם להתפתח בצורה שונה מאוספים כלליים. למעשה ישנם תכונות ותנאים פוליטיים שעלולים לדחוף את הספריות ומרכזי המידע בספורט להסתמך מהר יותר ובצורה משמעותית יותר על מקורות מידע אלקטרוניים, מאשר ספריות ציבוריות ואקדמיות רגילות.

 

הבדל אחד הוא שאוספי ספורט נוטים להיות קטנים יותר. לכך שתי השלכות: ראשית, הגודל הקטן יחסית של אוספי ספורט הופך את הדיגיטציה לאפשרית יותר מאשר בספרייה אקדמית או ציבורית. שנית, כותרים רבים בספריית ספורט קטנה נמצאים גם באוספים של ספריות אקדמיות וציבוריות. בעת שפרויקטים כמו זה של גוגל, להמרת אוספים של ספריות אקדמיות גדולות נבחרות לפורמט דיגיטלי הולכים ומסתיימים - ספריות ספורט רבות מגלות שחלקים משמעותיים של האוספים שלהם נמצאים לפתע ברשת. בכך יבוא הקץ על הצורך באוספי הנייר.

הבדל נוסף בין האוספים הכלליים ואוספי ספורט, הוא בכך שלאוספי הספורט לא נוסף הגורם הנוסטלגי. מקבלי ההחלטות באקדמיה שייכים לדור שהלך לאוניברסיטה והתחיל קריירה לפני שהאינטרנט היה פופולרי. עבור אנשים אלו, שחיי האוניברסיטה הם הקריירה שלהם -  יש משיכה נוסטלגית לספרייה, המניעה אותם להגן על אספקטים של הספרייה המסורתית. אמירה כזאת פחות נכונה לגבי ספריות ספורט, במיוחד לגבי ספריות ספורט שנמצאות מחוץ לקמפוס אקדמי. הרבה ספריות ספורט נבנו כדי לעזור למדינה להשיג מדליות אולימפיות. אם המנהלים בספורט מחליטים שספרייה דיגיטלית יכולה לתת להן את אותו השירות, לא יהיה להם שום היסוס בבואם להחליט להיפטר מאוסף נייר גדול.

 

גם להתמחות הטבועה באוספי ספורט יש תוצאות: ספריות ספורט רבות, בעיקר אלו המוקדשות בראש ובראשונה לתמיכה במאמצי המאמנים והספורטאים לזכות ביותר מדליות, ממקדות את מאמצי פיתוח האוסף שלהן ברפואת ספורט ומדעי הספורט. אם אכן נכון שהמחקר בתחומים אלו עובר במהירות רבה למקורות דיגיטליים יותר מאשר המחקר במדעי הרוח והחברה, ספריות ספורט רבות תמצאנה עצמן באותו הכיוון.

 

 


הסימביוזה בין הספורט לאינטרנט

 

ייתכן שהתכונה החשובה ביותר המבדילה את ספריות הספורט, והמשפיעה ביותר על התפתחותן העתידית, היא הקשרים הסימביוטיים בין הספורט והאינטרנט. כבר נאמר בהזדמנויות שונות כי האינטרנט הוא הכלי המושלם להפצה ולצריכה של מידע בספורט. ספורט הוא עניין ויזואלי. תנועה של אנשים ועצמים היא החלק המהותי ביותר בספורט. גם צליל ורעש הם מרכיבים חשובים בספורט. ספורט ניתן למדידה ולכימות, וממנו אפשר ליצור אינספור סטטיסטיקות. ובל נשכח מרכיב חשוב ביותר - ספורט יוצר חדשות.

 

אתר אינטרנט הוא כלי להעברת מולטימדיה. אתר מתוחכם משלב את הכוח של מדיה מודפסת, רדיו וטלוויזיה, בכך שהוא מספק במקום אחד גרפיקה, טקסט, דימויים נעים וצלילים. האינטרנט יכול לספק שידור חי של אירועי ספורט, ולאחסן אירועים אלו כקובצי קול ותמונה. משום שאתרי אינטרנט הינם מבוססי מחשב, מנהליהם יכולים לעדכן תוצאות ונתונים ממש בזמן אמת. ככלי להעברת חדשות, האינטרנט מהיר לפחות כמו שאר אמצעי התקשורת, אם לא יותר. ולבסוף, האינטרנט מציע לצרכני הספורט יכולות אינטראקטיביות

אשר אמצעי תקשורת אחרים אינם יכולים לספק.

 

בנוסף לתכונות הטבועות בספורט ובאינטרנט, ההתפתחות ההיסטורית של הספורט תרמה אף היא לסימביוזה. האינטרנט הוא טכנולוגיה גלובלית שהתפתחותה כמכשיר פופולרי הושפעה רבות על-ידי חברות תקשורת. הספורט שלעצמו הוא תופעה גלובלית אשר מבחינה היסטורית ניצל חידושים טכנולוגיים, ובמודע ביקש ליצור יחסים קרובים בעלי תועלת הדדית עם חברות התקשורת. הקשר ההיסטורי בין ספורט, גלובליזציה, טכנולוגיה ותקשורת הוא שעיצב את הסביבה העכשווית של מידע בספורט.

משמעותית וברורה היא העובדה שארגוני ספורט, חברות תקשורת של ספורט וספריות ספורט, היו בין הראשונים לאמץ טכנולוגיות מבוססות אינטרנט. הוועד האולימפי הבינלאומי, הוועד האולימפי האמריקאי, IAAF, FIFA, ESPN, המרכז הלאומי למידע בספורט באוסטרליה וספריית הספורט של הקרן לספורט עממי בלוס-אנג'לס היו בין אלו שהשיקו אתרי אינטרנט כבר לפני עשור, ב- 1995. חברת המדיהGetty Images  השיקה אתר של תמונות דיגיטליות אף קודם, ב-  1994.

 

בשנת 1995 (וכמובן שגם לפני כן), ארגון שהיה לו אתר היה יוצא דופן. בנובמבר 1995 כתב של הניו-יורק טיימס צפה כי צפה כי האינטרנט "הוא על סף הפיכה לאמצעי תקשורת המונים". כימות הגידול של האינטרנט הינו נושא טעון, אך כמעט על פי כל הערכה מקובלת, אתר שהושק בשנת 1995 נמצא עמוק בתוך העשירייה הראשונה של האחוז הראשון של כל האתרים שמיוצרים היום, או במלים אחרות - כמות האתרים עלתה פי אלף.

 

 

האינטרנט - כמייצג של הגלובליזציה בספורט

ההחלטה של ארגוני ספורט חשובים ליצור נוכחות כה מוקדמת במרשתת משקפת הלכי רוח נפוצים בתרבות הספורט בנוגע לטכנולוגיה, תקשורת המונים והמרחב הגיאוגרפי של הספורט. ישנן מספר רב של דוגמאות היסטוריות שמדגימות נקודה זאת, אך הבולטת ביניהן ללא ספק היא התנועה האולימפית.

 

המונח של פייר דה קוברטן  "האינטרנאציונליזם הפרוגרסיבי" היה ערך מוביל של התנועה האולימפית מראשיתה, ערך לו קרא ג'ון הוברמן "תרומה מקורית לדוקטרינה המוקדמת של גלובליזציה". אף שיורשיו של קוברטן דחו בתקיפות חלק מאמונותיו, כמו חובבנות, ותפקיד האשה, ככלל ניתן לו שהתנועה האולימפית והספורט הטמיעו ומיסדו את חזונו הכולל.

 

התנועה האולימפית היתה תמיד נושאת דגל של חדשנות טכנולוגית. מייקל דה מוראגס ציין כי מבחינה היסטורית "המשחקים האולימפיים היו כר מתאים ביותר לכניסה של טכנולוגיות מידע. לטלוויזיה, לציוד מדידת זמן, למצלמות מיוחדות ולמערכות מידע מבוססות מחשב היה קשר לתנועה האולימפית כבר בשלבים הראשונים של התפתחותם.

 

החיבה האולימפית להרפתקאות טכנולוגיות לא התפתחה בוואקום. רובה של הדחיפה באה מהרצון העז של המנהיגים האולימפיים, שקיבל השראתו ממגוון מניעים, לספר את סיפורם לקהל לאומי ובינלאומי. הם ראו בתקשורת ההמונים המפעילה טכנולוגיה חדשנית בת-ברית טבעית למאמצם זה.

 

היחסים המתפתחים בין התקשורת לספורט היו ברורים מלכתחילה. הדו"ח הרשמי של המשחקים האולימפיים של אתונה 1896 הודה לעיתונות הזרה על תרומתה להצלחת המשחקים. במשחקי לונדון 1908 הכיל האיצטדיון חדר עיתונות. מארגני המשחקים בשטוקהולם בשנת 1912 הקימו כוח משימה לעיתונות שניפגש 25 פעם בשנה שקדמה למשחקים. המאמצים לאפשר עד כמה שיותר כיסוי תקשורתי הגיעו לכך שבאתונה 2004 היה מספר אנשי התקשורת  פי שניים ממספר הספורטאים.

 

מכאן שבשנות התשעים מנהיגי ספורט בתנועה האולימפית ובכל מקום אחר נהיו לתוצרים של תרבות ספורט בת עשור שהייתה גלובלית במראיה, מאמצת חידושים טכנולוגיים וצמאה לנצל כל אמצעי תקשורת. עסקני ספורט, כמו גם עיתונאי ספורט ומנהלי מידע בספורט הזדרזו לאמץ את האפשרויות הטמונות באינטרנט ככל שצמח כאמצעי מידע המוני. כתוצאה מכך, בתוך עשור האינטרנט והספורט נעשו כרוכים וקשורים זה בזה. במובן אמיתי, האינטרנט היום הוא חלק חשוב ביותר של ההיבט החברתי של הספורט.

 

הרבה ממה שאנו קוראים היום מידע בספורט ניתן להשגה רק באינטרנט, או שנמצא חינם באינטרנט. האינטרנט, בעיקר באמצעות אתרים חינמים, אך גם באמצעות מספר הולך וגדל של אתרים בתשלום, מספק עושר של מקורות מידע ראשוניים ומשניים במגוון פורמטים, להם יש דרישה על ידי חוקרי ספורט מכל המינים. בקיצור, ספריות ספורט ומרכזי מידע השואפים לספק רמה גבוהה של שירותים ואוספים, חייבים שיהיה להם קשר שיטתי ומשמעותי עם האינטרנט.


הגורם המאחד הוא גם "השבר הדיגיטלי"

 

ולאחר כל הדברים האלה, חשוב להכיר בעובדה שהשבר הדיגיטלי, המפריד אנשים ואומות עשירות מאלו שהם עניים מדי מכדי ליהנות ממלוא היכולות של האינטרנט, הוא עדיין מציאות עגומה. ההתפשטות של טכנולוגיית האינטרנט בכל העולם אינה שווה. בעוד שישנם כיום כמיליארד משתמשי אינטרנט בעולם, השימוש לגולגולת (פר-קפיטה) שונה באופן דרמטי ממדינה למדינה. השבר הדיגיטלי קיים גם בעולם הספורט. לדוגמה, אף שהוועד האולימפי הבינלאומי והוועד האולימפי האמריקני השיקו אתרי אינטרנט כבר לפני עשור, ואף שלכל התאחדות ספורט בינלאומית יש אתר, לרובם של 201 הוועדים האולימפיים הלאומיים אין אתר אינטרנט מתפקד. אותם ועדים אולימפיים שאין להם אתר אינטרנט שייכים בהתאמה למדינות ולאזורים בהם השימוש לגולגולת באינטרנט הוא הנמוך ביותר.

 

קשה לדעת כיצד יתאחה השבר הדיגיטלי, אף שנראה שלטכנולוגיות אלחוטיות ניידות כמו טלפונים סלולריים יהיה תפקיד באיחוי. קשה גם לדעת מתי יקטן השבר. אולם ברור שבעוד תהליך האיחוי מתרחש, פיתוחו של המידע בספורט המבוסס על הרשת לא חדל. בבוא היום, שבו הנגישות לאינטרנט תהיה לנחלת הכל, האינטרנט יהיה מרכיב חשוב עוד יותר בעולם המידע בספורט מאשר היום. במילים אחרות, ללא קשר למקומו הגיאוגרפי של מרכז המידע, האינטרנט יהיה מקור מידע נחוץ ביותר, אם לא החשוב ביותר.



מסקנה

 

בראשיתה של הרצאה זו שאלתי האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט. האמת היא שאיני יודע אם הרשת תכחיד את ספריות הספורט, אך אני חושב כי ברור שספריות הספורט - לפחות במובן המסורתי של המלה ספרייה נמצאות ברשימת החיות שבסכנת הכחדה. ואם הספריות בסכנה - כך גם הספרנים. אסיים את הרצאתי בכך שאציע למנהלי מרכזי המידע בספורט שאם ברצונם להישאר רלוונטיים, עליהם להפוך להיות פעילים יותר ויצירתיים יותר בקידום המעבר של המידע בספורט מסביבה מבוססת נייר לסביבה שהיא בעיקרה דיגיטלית.



* ד"ר ויין וילסון הוא סגן נשיא AAFLA 
  
(Amateur Athletic Foundation of Los Angeles) 

** רשימת מקורות להרצאה אפשר לקבל בספרייה

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן