חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

השמיים היו הגבול

ההיסטוריה זוכרת תמיד את "הראשון שעשה את זה". במאמר ראשון בסדרה, סוקר מולי אפשטיין הישגים בלתי נשכחים של ספורטאים שעשו את מה שהיה בלתי אפשרי ולא ייאמן. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 12 - אוגוסט 2005
  07/10/05
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


מה משותף לניל ארמסטרונג, כריסטופר קולומבוס, אייזיק ניוטון וסר רוג'ר באניסטר? לא, אנחנו לא עוסקים במבחן פסיכומטרי, אלא באוסף מקרי של אנשים שחיו ופעלו בתקופות זמן שונות לחלוטין. התשובה ברורה: כולם היו הראשונים לפרוץ גבולות ולהטביע את חותמם, כל אחד בתחומו, על-ידי המצאות או הישגים שייזכרו לעד.

פריצת הגבולות בספורט, במיוחד בענפים המדידים, היא מושא חלומם של ספורטאים רבים. האתגר והריגוש שבלהיות "הראשון שעשה את זה" הם כוח מניע עצום לכיבוש פסגות חדשות. נכון שלעתים מלווה המרדף ההישגי בשימוש באמצעים לא כשרים, אולם בסופו של דבר אין כמעט אחד שנשאר אדיש לנוכח שבירת שיא עולם בריצת 100 מטר, או לנוכח ההישג הבלתי נתפס של לאנס בזכייה בטור-דה-פראנס בפעם השביעית ברציפות.

במאמר זה בחרתי להתמקד בהיסטוריה הקרובה אלינו,  גבולות בני ימינו ולא הפלגתי אל נבכי ההיסטוריה במטרה לאתר פורצי דרך קדומים יותר.

לאנס ארמסטרונג. הישג בלעדי וייחודי בהיסטוריה. צילום: רויטרס 

מתחת לארבע דקות בריצת המייל


נראה שהגבול הזכור יותר מכול בעולם הספורט הוא גבול ארבע הדקות בריצת המייל (1,609 מטר). לכאורה אין בכך ייחוד יוצא דופן. מדובר בסך הכל בריצה בקצב של פחות מדקה לכל 400 מטר. רק לכאורה. חשוב לזכור: בשנות החמישים של המאה הקודמת היה ברור שמי שיפרוץ את הגבול הפסיכולוגי הזה יזכה לפרסום ולתהילה, ויותר מכל - יתווה את הדרך לפריצתם של גבולות חדשים. הניסיונות לשבירת המחסום האגדי הגיעו לשיאם בשנת 1954. לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים מצדו של הרץ האוסטרלי ג'ון לנדי הגיע היום המיוחל. היה זה ב- 6 במאי 1954, על מסלול "איפלי רוד" באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. השעה היתה 6 בערב, ומזג האוויר היה נעים ביותר. חברו של רוג'ר באניסטר, כריס בריישר, הכתיב קצב מצוין וחצה את נקודת ה- 800 מטר בזמן של 1:58.2 דקות. כריס צ'אטאוויי השלים את 3/4 המרחק בזמן של 3:00.5 דקות, כשמיד אחריו דולק באניסטר שנראה במצב פיזי ונפשי מעולה. את התיאור הבא אני מצטט מתוך ספרו של משה גנוט "מלכת הספורט": "ואז, כשעל חזהו המספר 41, ידו השמאלית מאומצת קדימה, ימינו השרירית משוכה אחורנית בתנועת לחיצה, עיניו עצומות ופיו פתוח במאמץ לשאוף עוד טיפת אוויר, חצה את הגמר הנכסף. השופטים והצופים כאילו ניחשו שכאן מתרחשת היסטוריה. הכרוז נוריס מקווירטר הודיע בשקט אנגלי אופייני: 'גבירותי ורבותי, הנה התוצאה של אירוע מספר 9 - ריצת המייל. ראשון מספר 41, ר. ג'. באניסטר מ-
AAA ומקולג' מרטון באוקספורד, עם זמן שהוא שיא תחרות ומסלול חדש, ובאישור המתאים יהיה שיא אנגלי, בריטי, בריטי-בינלאומי, אירופי, שיא אימפריה ועולם. הזמן הוא 3:59.4 ...' ".
 

גבול ה- 3:50 דקות נפרץ על-ידי הניו-זילנדי ג'ון ווקר, שקבע ב- 12 באוגוסט 1975 בגטבורג שבשבדיה זמן של 3:49.4 דקות. בתחרות בקובלנץ, ב-1981 היה זה סטיב אובט שירד מה- 3.50 דק', אבל בינו לבין ווקר היו שבירות נוספות של סבסטיאן קו ושל סטיב אובט. סטיב קראם שבר את השיא ב- 1985. שיא העולם הנוכחי, שנקבע ברומא בשנת 1999, שייך לרץ המרוקני הישאם אל-גורוז' -  3:43.13 דקות.



הריצות הקצרות


גבול 10 השניות בריצה ל- 100 מטר לגברים ו- 11 השניות בריצה המקבילה לנשים, הן עדיין נקודות ציון איכותיות ביותר. ירידה אל מתחת לגבולות אלה אינה מתרחשת באופן כה תדיר, והם עדיין מסמלים רף איכות גבוה ביותר עבור טובי האצנים בעולם. הפעם הראשונה שבה נפרץ מחסום 10 השניות במדידה חשמלית (המדידה החשמלית איטית ב- 0.24 שניות בהשוואה למדידה הידנית, שהיתה נהוגה בעבר; 9.9 שניות במדידה הידנית שווה ל- 10.14 במדידה חשמלית) הייתה בגבהים של מקסיקו-סיטי במהלך המשחקים האולימפיים של 1968. האצן האמריקני ג'ים היינס חצה את קו הגמר בזמן של 9.95 שניות! 15 שנים מאוחר יותר, שוב בתנאי גובה, קבע האמריקני קלווין סמית' שיא עולם חדש -  9.93 שניות.

בתחילת חודש יולי 2005 קבע האצן הצרפתי רולנד פוניון שיא לאומי חדש -  9.99 שניות. בכך הפך לאדם ה- 47 בהיסטוריה שיורד מתחת לגבול 10 השניות בריצה היוקרתית ל- 100 מטר. אגב, כל ארבעים ושבעת האצנים שעשו זאת הם בני הגזע השחור.

 

שיא העולם הנוכחי נקבע בחודש יוני 2005 על ידי אספה פאואל מג'מייקה -  9.77 שניות. שלושה אצנים בלבד ירדו מתחת ל- 9.80 שניות. בנוסף לשיאן העולם עשו זאת גם מוריס
גרין וטים מונטגומרי
.


גבול 11 השניות בריצה לנשים נפרץ לראשונה בשנת 1977 על-ידי המזרח-גרמנייה מרליס אולסנר-גההר. בתחרות שנערכה בעיר המזרח-גרמנית דרזדן קבעה גההר זמן של 10.88 שניות ושיפרה את השיא שקבעה שנה קודם לכן בת ארצה, אנגרט ריכטר -  11.01 שניות.

עד היום ירדו 55 נשים מתחת לגבול 11 השניות. האחרונה לעשות זאת הייתה שרון סימפסון מג'מייקה -  10.97 שניות.

 

שיא העולם שייך לאתלטית האמריקנית המנוחה פלורנס גריפית'-ג'וינר, שעברה את המרחק בשנת 1988 ב- 10.49 שניות! מלבד ההשערות בדבר שימוש בחומרים אסורים, מסתבר שהשיא - שנקבע במהלך המבחנים האמריקניים לקביעת הסגל למשחקי 1988 - מעורר סימני שאלה נוספים, משום שהרוח שנשבה בעת הריצה היתה כנראה הרבה מעל המותר. תקלה אפשרית במד הרוח הראתה כי במהלך הריצה לא נשבה כלל רוח (0.0 מטר/שנייה) אולם באותה עת, בצידו השני של האצטדיון, קפץ וילי באנקס למרחק של 18.20 מטרים בקפיצה המשולשת והיה לאדם הראשון שעבר את גבול 18 המטרים. אלא שבזמן הקפיצה נשבה הרוח במהירות של 5.2 מטר/שנייה, הרבה מעל לגבול החוקי המותר (2 מטר/שנייה) לאישור שיא.

גבול ה- 20 שניות בריצת 200 מטר לגברים נשבר לראשונה בחודש ספטמבר 1968. ג'ון קרלוס מארצות-הברית גמא את המרחק בזמן של 19.92 שניות. קרלוס קבע אומנם הישג מדהים שנרשם אז כ- 19.7 שניות במדידה ידנית, אך הישג זה מעולם לא אושר כשיא בגלל אי חוקיות נעלי המברשות שלו. חודש לאחר מכן, במשחקים האולימפיים של מקסיקו, קבע האמריקני טומי סמית' שיא עולם חדש -  19.83 שניות.


שיא העולם הנוכחי, שנראה שלא ימחק עוד שנים רבות, שייך למייקל ג'ונסון מארצות-הברית. בריצת הגמר במשחקים האולימפיים באטלנטה, ב- 1996, הוא טס את המרחק במהירות של 19.32 שניות! הזמן השני בהיסטוריה נקבע באותה ריצת גמר, והוא שייך לפרנק פרדריקס מנמיביה -  19.68 שניות.


עד היום ירדו 30 אצנים מתחת לגבול 20 שניות בריצת ה- 200.


מחסום 44 השניות בריצת 400 מטר לגברים נפרץ לראשונה במשחקים האולימפיים של 1968. לי אוואנס מארצות-הברית גמא את המרחק בזמן של 43.86 שניות. באותה ריצה עשה זאת גם בן ארצו לארי ג'יימס,  שרץ את המרחק ב- 43.9  שניות. עד היום ירדו רק שבעה רצים מתחת לגבול זה!

מחסום 48 השניות בריצת 400 מטר לנשים נפרץ לראשונה בשנת 1983. הצ'כית ירמילה קארטוכבילובה רצה את המרחק בהלסינקי בזמן של 47.99 שניות. שנתיים לאחר מכן קבעה מריטה קוך ממזרח גרמניה את שיא העולם הנוכחי – 47.60 שניות. מאז הצליחו שש נשים נוספות לרוץ את המרחק בפחות מ- 49 שניות.



ריצות ארוכות


הגבולות הקלאסיים בריצות הארוכות לגברים היו: 13 דקות בריצת 5,000 מטר, 27 דקות בריצת 10,000 מטר ו- 8 דקות בריצת 3,000 מטר מכשולים. אצל הנשים היה זה גבול של 14:30 דקות בריצת 5,000 מטר וגבול של 30 דקות בריצת 10,000 מטר. גבול נוסף היה זמן של 2:20 שעות בריצת המרתון.


הפעם הראשונה שבה רצו 5,000 מטר בפחות מ-13 דקות הייתה בחודש יולי 1987, באולימפיקו של רומא. הרץ המרוקני סעיד אוויטה גמא את המרחק בזמן של 12:58.39 דקות, 62.4 שניות לכל 400 מטר בממוצע. אותו אוויטה גם היה הראשון שרץ 3,000 מטר בקצב של פחות מ- 60 שניות לכל 400 מטר. זה קרה בקלן שבגרמניה, באוגוסט 1989 -  7:29.45 דקות. גבול ה- 12:40 דקות בריצה ל- 5,000 מטר נפרץ לראשונה בשנת 1997. הקנייתי דניאל קומן גמא את המרחק בזמן של 12:39.74. שיא העולם הנוכחי שייך לאתיופי קנניסה בקלה שרץ בשנה שעברה (2004) את המרחק בזמן של 12:37.35 דקות!

גבול 27 הדקות בריצת 10,000 מטר נפרץ לראשונה בשנת 1993. יובס אונדייקי מקניה רץ באוסלו את המרחק בזמן של 26:58.38 דקות. פחות מ-2:42 דקות לכל ק"מ! מאז עשו זאת עוד שבעה עשר אתלטים. כולם, אגב, יוצאי אפריקה.

 

בריצת 3,000 מטר מכשולים נפרץ גבול ה- 8 דקות (2:40 דקות לכל קילומטר רצוף מכשולים) לראשונה בתחרות הוולטקלאסה של ציריך בחודש אוגוסט 1995. מוזס קיפטאנוי מקניה רץ את המרחק בזמן של 7:59.18 דקות. מאז ירדו שישה רצים נוספים אל מתחת לגבול החלומי הזה, חמישה מהם קנייתים ואחד מרוקני.


אצל הנשים, הראשונה לרוץ 5,000 מטר מתחת לגבול 15 דקות (פחות מ- 3 דקות לכל ק"מ) היתה הנורבגית אינגריד כריסטיאנסן. זה קרה  ב- 1984 במסלול של אוסלו - המסלול שידע יותר שיאי עולם מכל מסלול אחר בעולם. אותה כריסטיאנסן גם החזיקה בשיא העולם בריצת המרתון במשך 13 שנים ברציפות (1985–1998). גבול 14:30 הדקות בריצה זו נפרץ לראשונה בשנת 1997. ג'יאנג בו הסינית רצה את המרחק, באוקטובר 1997 בשנחאי, ב- 14:28.09 דקות ושברה את שיא העולם של בת ארצה, דונג, שהושג יומיים קודם לכן. נכון להיום ירדו מתחת לגבול 14:30 הדקות שש אתלטיות. שיא העולם מוחזק על-ידי הטורקייה ילידת אתיופיה אלוואן אביילגס, שרצה ביוני 2004 את המרחק בזמן של 14:24.68 דקות.
 

גבול 30 הדקות בריצת 10,000 מטר לנשים (פחות משלוש דקות לכל קילומטר) נפרץ פעם אחת בלבד. וואנג הסינית רצה מרחק זה בבייג'ין, בספטמבר 1993, ב-29:31.78 דקות. היחידה שהצליחה להתקרב כדי שנייה אחת מגבול זה היא פולה רדקליף הבריטית, שיאנית העולם בריצת המרתון.



המרתון הנשי


ההתקדמות העצומה בביצועי הנשים בריצת המרתון (שיפור של 35 דקות לתוצאה הטובה ביותר בעולם בין השנים 1971 ל-2001) היא המרשימה מבין כל מקצועות האתלטיקה הקלה. הסיבה לעלייה התלולה בגרף ההישגים קשורה בעובדה כי ריצת המרתון היא מקצוע חדש יחסית אצל הנשים. כניסתן המסיבית של הנשים לעולם הריצות הארוכות באה לאחר שעולם האימון ועולם מדעי רפואת הספורט צברו כבר ידע רב בנושאים הרלוונטיים לאימון מקצועות הסבולת. הנשים דילגו על חבלי הלידה ועל העדר הידע שאותו חוו הגברים בשנים הראשונות של המאה הקודמת, והשתלבו באופן טבעי במה שהיה עד אז נחלתם הבלעדית של הגברים. הטיעון כי לא מומלץ לנשים לעסוק בריצות למרחקים ארוכים מחשש לפגיעה בבריאותן, טיעון שהיה תקף עד לשנות ה- 60, נעלם מן העולם.
 

גבול של 2:20 שעות, שנפרץ לראשונה על-ידי הגברים בשנת 1953, הפך ליעד הבא של הנשים. 43 שניות בלבד הפרידו בין שיאה של טגלה לורופה לבין יעד נכסף זה. ב- 30 בספטמבר 2001, במרתון של ברלין, הייתה היפנית נאקו טאקהאשי לאשה הראשונה שפרצה את הגבול הדמיוני. זמנה, 2:19.46, נראה כאילו נלקח מעולם אחר. הסיפורים סביב התוצאה המופלאה, ועדותה של היפנית כי מה שסייע לה לשפר את השיא היה תרכיז שהוכן ממיצי עיכול של זחלי צרעות ענק, פיארו את עיתונות הספורט העולמית. מי שחשב שתוצאתה של טאקהאשי תישאר על כנה בטבלת השיאים במשך זמן רב, לא שיער בנפשו כי כעבור שבוע ימים בלבד, במרתון של שיקגו, תקוזז כמעט דקה שלמה (59 שניות) משיאה של היפנית. הקנייתית קת'רין נדרבה רצה את המרחק ב- 2:18.47, והיתה לאשה השנייה בתולדות המרתון שרצה את המרחק בפחות מ- 2:20 שעות (3 דקות ו- 19 שניות לכל קילומטר).
 

שיא העולם מוחזק כיום על-ידי הבריטית פולה רדקליף, שעברה את המרחק במרתון של לונדון 2003 בזמן מדהים של 2:15.25 שעות! מדובר על קצב מסחרר של 3:12.5 דקות לכל קילומטר! אגב, כל שלוש התוצאות המהירות ביותר בהיסטוריה שייכות לרצה מופלאה זו.

 

בחלקו השני של המאמר: מתי עבר סרגיי בובקה לראשונה גובה של 6 מטרים בקפיצה במוט? מתי עברו את גבול 18 המטרים בקפיצה המשולשת? מיהו הקופץ לגובה שקפץ גבוה יותר מגובהו של שער כדורגל (2.44 מטר), ומיהי האתלטית שעברה לראשונה 2 מטרים בקפיצה לגובה?

 



מולי אפשטיין - פיזיולוג, ראש מדור 'שירותים מדעיים לספורטאי הישג' במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן