חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים

מקרה נוסף של התמוטטות בעת אימון ספינינג, מעלה כמה שאלות מטרידות: האם להסתפק בבדיקת רופא המשפחה כשנרשמים לחדר כושר? מה מסוכן בספינינג? ד"ר לובה גליצקיה מסבירה ומזהירה
  27/12/05
ספינינג. להניע מדי פעם את הידיים
ספינינג. להניע מדי פעם את הידיים
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום


השבוע פורסם ב-YNET כי תושב פתח תקוה בן 30 התמוטט בעת אימון ספינינג והובהל לבית החולים במצב קשה. מקרים דומים שאירעו בעבר הסתיימו למרבה הצער במוות. נפגשנו עם ד"ר לובה גליצקיה, מנהלת המחלקה לרפואת ספורט ופיזיולוגיה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר שבמכון וינגייט, כדי לברר כמה עניינים בקשר לתופעה המטרידה.

 

מהן הדרישות בנוגע לאישור כשירות לחדר כושר?

 

"חוק חדרי הכושר אומר שכל מבקר בחדר כושר שהוא לא מבקר מזדמן חייב אישור רופא, אבל אין הגדרה מדויקת מי הרופא שצריך לתת את האישור. בעקבות מקרים מצערים כמו זה שהתפרסם השבוע הרבה רופאי משפחה כבר למדו את הלקח והיום הם פשוט לא נותנים אישור ומפנים לרופא ספורט, לקרדיולוג או למישהו אחר. הם כבר לא רוצים לקחת את האחריות, ובצדק, כי אף אחד לא מכוסה. אדם יכול להרגיש מצוין והבדיקות השגרתיות שלו יכולות להיות תקינות לגמרי, והוא עדיין יכול להתמוטט יום אחד".


 

אז איזו בדיקה כדאי לעשות?

 

ד"ר גליצקיה. מומלץ להיבדק"אין ספק שהבדיקה הגופנית הרגילה שנעשית על ידי רופא משפחה לא נותנת שום פתרון למקרים כאלה. הבדיקה הטובה ביותר היא מבחן מאמץ, כמו המבחן שבו משתמשים בווינגייט. צריך לקחת בחשבון שזו בדיקה זולה מאוד – ולכן היא מומלצת ככלי לסינון והערכה ראשוניים של ציבור רחב.

 

"עם זאת, יש לציין שגם בבדיקה זאת לא תמיד מגלים את הבעיה. ידוע שכ-20% מהתוצאות של בדיקת מאמץ מוגדרות כ-false positive, כלומר מקרים שבהם הבדיקה מראה על שינויים חריגים בא.ק.ג כשלמעשה אין שום בעיה, או כ-false negative, ואלה המקרים המוכרים יותר, שבהם קיימת בעיה, אבל היא לא באה לידי ביטוי בא.ק.ג, כמו אותו מקרה מצער בבאר שבע, שאדם יצא מקרדיולוג עם אישור כשירות תקין לגמרי ותוך עשר שניות התמוטט ונפטר.

 

"ועדיין, גם כשאנחנו מודעים למגבלות של מבחן המאמץ, הרבה יותר טוב לעשות אותו מאשר לא לעשות אותו. כמובן שהדרך הכי בטוחה היא לעשות לכולם צינתור, אבל צינתור הוא בדיקה יקרה וזה לא מעשי.

 

"חשוב להדגיש: אין בדיקה שנותנת עירבון של 100 אחוז, אבל הסבירות שדבר כזה יקרה לאדם שנבדק והבדיקה שלו נמצאה תקינה הרבה יותר נמוכה מאדם שלא נבדק, וכמו שאנחנו בוינגייט נוהגים ביחס לספורטאים תחרותיים - לא מספיקה בדיקה אחת, אלא יש צורך להיבדק פעם בשנה. נכון להיום חוק חדרי כושר לא דורש בדיקות במועדים מסוימים, אלא בדיקה חד פעמית".


 

מה כוללת בדיקת המאמץ של וינגייט?

 

"הבדיקה נמשכת בין שעה לשעה ורבע, והיא כוללת מילוי שאלון, בדיקה גופנית על-ידי רופא, מדידות אנתרופומטריות: גובה, משקל, אחוזי שומן ותפקודי נשימה, ומבחן המאמץ עצמו. לאחר מבחן המאמץ רופא מפענח את תרשים הא.ק.ג ומוסר את התוצאות לנבדק. אם הכול בסדר הנבדק מקבל אישור כשירות. אם המבחן העלה ספקות כלשהם, האדם מקבל הפניה לרופא או לבדיקה נוספת שאנחנו מוצאים לנכון להפנותו. במקרה שתוצאות הבדיקה הנוספת תקינות הוא מקבל אישור כשירות".

 

יש משהו ספציפי שמסוכן בספינינג?

 

"מצד אחד, כמו כל רכיבה על אופניים, הספינינג הוא ענף אירובי טוב ומהנה. מצד שני, הוא עלול לעורר שתי בעיות: לפעמים עושים ספינינג עם אחיזת ידיים, שהיא אחיזה סטטית. ידוע שפעילויות גופניות כמו רכיבה על אופניים והרמת משקולות, שכוללות מאמץ סטטי, במיוחד של פלג הגוף העליון, למרות שהרגליים כל הזמן עובדות, עלולות לגרום עלייה בלחץ הדם. ההמלצה החד משמעית בעניין זה היא מדי פעם לשחרר את האחיזה ולהניע את הידיים. דבר שני, בספינינג לא מדוושים בקצב אחיד, יש עליות מאוד חדות במאמץ, וזה יותר אימון אינטרוואלים. באימון אינטרוואלים המתאמן עלול להגיע לדופק גבוה מאוד, וכשקיימת בעיה סמויה כלשהי, ככל שמעלים את הדופק יש סבירות גבוהה יותר שהבעיה תבוא לידי ביטוי".

 

בדיקה ארגומטרית. טובה וזולה.  צילום: צביקה פולקהאם אפשר להגדיר באופן כללי מה גרם להתמוטטות כזאת?

 

"קשה להגיד בלי לראות את התיק הרפואי ואת תוצאות הבדיקות. בגדול, כשמדברים על מוות פתאומי בזמן מאמץ צריך להפריד בין שתי קבוצות גיל: צעירים עד גיל 40 ומבוגרים יותר. הסיבות למוות פתאומי בשתי קבוצות אלה שונות. בקבוצה המבוגרת זה על פי רוב טרשת עורקים ומחלות לב כלילית ואיסכמית, ואצל הצעירים זה יכול להיות מחלת לב גנטית, שבאה לידי ביטוי בהפרעות קצב.

 

"גם ההתייחסות והמניעה שונות בין שתי קבוצות הגילאים. מחלה גנטית - אי-אפשר למנוע, ואילו במקרה של מחלת לב איסכמית -  יש הרבה דברים שאפשר לעשות. קודם כל, את אותה פעילות גופנית, אבל באופן מתון ומדוד ובטווחי דופק מסוימים. כמובן שצריך להקפיד על תזונה טובה, להימנע מעישון ואלכוהול ולקיים אורח חיים בריא. אם שומרים על כל אלה הסבירות למחלת לב איסכמית יורדת".

 


יש איזו הנחיה טובה למאמנים ולמדריכים בחדרי הכושר בעניין הזה?

 

"לצערי, ברוב חדרי הכושר כל אחד עושה מה שבא לו. רוב המתאמנים עושים זאת בלי שעון דופק, ולאנשים אין מושג לאיזה דופק הם מגיעים, וזה כבר לא נוגע רק לאימון בטוח או לא, אלא גם ליעילות האימון. רוב הציבור מאמין באמונה שלמה שככל שהוא עובד קשה יותר האימון טוב יותר – וזה לאו דווקא נכון. אני לא מאמינה שלכל מתאמן בחדר כושר יש באמת מאמן שבונה לו תוכנית אימון.

 

"את הספינינג אמנם עושים בדרך כלל עם מדריך, אבל למדריך אין שום מושג לאיזה טווח דופק כל מתאמן צריך להגיע. את זה אפשר לדעת רק אם כל מתאמן יעשה בדיקת סף חומצת חלב. לכן, ההמלצה למאמנים היא שאם הם באמת רוצים להשקיע בקבוצה הם צריכים להפנות את הלקוחות שלהם לבדיקת סף חומצת חלב כדי לדעת באילו טווחי דופק לעבוד. תוכניות אימונים שמבוססות על הנוסחה "220 פחות הגיל" הם בעייתיות כי תמיד יהיו כאלה שייפלו מחוץ לנוסחה".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן