חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים

מדוע הנבחרות הצעירות מצליחות יותר מהבוגרים? בהתאחדות הספורט לבתיה"ס סבורים שאחת הסיבות היא הכשרה לא נכונה של הילדים בישראל. תוכנית חדשה של ההתאחדות אמורה להביא שינוי. פורסם במגזין "דינמי", גיליון מס' 13, אוקטובר 2005
  07/01/06
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

מזה שנים אנו עדים להישגים טובים יותר של הנבחרות הצעירות של ישראל במשחקי כדור לעומת נבחרות הבוגרים. נתון זה מעורר כמה שאלות כמו מדוע אנו מצליחים יותר בגילים הצעירים ומהו ההבדל בין הכשרת השחקנים בארץ לזו של עמיתיהם באירופה.

גורמים שונים ומגוונים הוצעו כסיבות לנסיגה בהישגיהם של השחקנים הבוגרים: תרבות ספורט לא מפותחת, תקציבים מצומצמים, היעדר כמות מספקת של מתקנים איכותיים, רמת מאמנים לא מספקת, הכשרה לא נכונה ובכלל זה התמחות מוקדמת בענף והאצת תהליכי אימון ועוד. נראה כי למרבית הסיבות שפורטו כאן יש תרומה למציאות זו. קשה להתמודד עם כל הגורמים הללו, אולם לחלק מהבעיות לפחות ניתן להציע פתרונות שעשויים להקטין את התופעה ולצמצם את הפער בין רמות הנבחרות הצעירות והבוגרות.

 
אחת היוזמות בדרך לפתרון היא התוכנית "השכלה ספורטיבית תנועתית רחבה", שהושקה באחרונה על ידי התאחדות הספורט לבתי הספר בתשע רשויות מקומיות.
במאמר הנוכחי ובזה שיפורסם בגיליון הבא, ננסה לסקור את הסיבות, הרציונל וההזדמנויות אשר הובילו להפעלת התוכנית, את המטרות שעמדו לנגד עיני היוזמים ואת דרכי עבודת התוכנית, אשר ביסודה באה לתת מענה לשני תחומים: התמחות מוקדמת והאצת תהליכי אימון.

 

 

אז איפה טעינו?

 

במהלך השנים האחרונות הצטברו נתונים רבים, חלקם מדעיים-מחקריים, וחלקם התרשמויות סובייקטיביות, אשר הצביעו על כך שהכשרתם הבסיסית של הילדים בישראל כספורטאים הישגיים לעתיד לרוב לא נכונה. לכך ניתן למנות מספר סיבות:

 

הכשרה מוקדמת והאצת תהליכים:

התחרות הפרועה על ליבם של הילדים ועל כיסם של ההורים, שבמסגרתה מנסים ארגונים, אגודות ובתי ספר מקצועיים שונים לגייס את הילד לפעול בענף ספורט ספציפי, גורמת לכך שילדים רבים מתחילים את הפעילות מוקדם מהמומלץ לגבי ענפים שונים. כך, למשל, ילדים בגיל 5-4 נוהרים לחוגי ג'ודו, וילדים בני 6 נחשפים לרזי יסודות הכדורסל והכדורגל. בחלק גדול מהמקרים הגורם העיקרי לכך הוא, כאמור, כסף.


כל זה לא היה נורא כל-כך, אילו אנשים מבוגרים בעלי הכשרה וניסיון באימון ילדים היו עובדים עם אותם זאטוטים ומתאימים את הפעילות לצורכי הגיל של הספורטאים הצעירים. המצב בפועל הוא שכדי לחסוך בהוצאות לרוב מועסקים בכך מדריכים צעירים וחסרי ניסיון.

 

אותם מאמנים צעירים, שרובם בעלי ידע מצומצם ביותר בנוגע לצרכיו של הילד, מעוניינים גם לרצות את המנהלים שמעסיקים אותם, ועל כן מאיצים את תהליכי האימון כדי להשיג תוצאות מהירות לשביעות רצונם של הממונים עליהם ושל הורי הילדים.

בנוסף לכל אלה, מפעילי בתי הספר לספורט עושים מאמצים להשאיר את הילדים במסגרתם, בין היתר על-ידי קיום תחרויות רבות בגיל צעיר. תחרויות אלה הן לכל הדעות רבות ומוקדמות מדי, ולצורך הכנת הילדים אליהן מאיצים המאמנים את תהליכי האימון וחושפים בכך את הילדים והילדות הצעירים לעודף תחרותיות ולסכנה של "שריפה מנטלית".

 

פעילות גופנית וולונטרית:

מגוון האפשרויות העומד היום לרשות הילדים בשעות שלאחר סיום הלימודים הוא עצום, ועל-פי ממצאים, ילד "מבלה" 6-5 שעות ביום מול מסכי הטלוויזיה והמחשב. בעבר נוצלו שעות אלו לפעילות שאותה נהוג לכנות "משחקי רחוב".


היעלמותם של משחקי הרחוב פגעה ישירות בהשכלתם הספורטיבית הטבעית של הילדים: הם פעילים פחות זמן – פחות מנתרים, מטפסים, זוחלים, רצים וכדומה. כמו כן הם מחמיצים את התהליך הטבעי של למידת אסטרטגיה תנועתית הנרכשת ממשחקים כמו מחבואים, תופסת, שוטרים וגנבים, שני דגלים וסימני דרך. בחשבון פשוט, ילד בעל אורך חיים רגיל מקיים 3-2 שעות ביום של פעילות גופנית וולונטרית פחות מילד בגיל דומה לפני 15 שנה.

תרבות ספורט: 

בנוסף לכל הנימוקים המקצועיים, ידוע לכל כי מרחק רב מפריד בין צריכת ספורט כאורח חיים בישראל לבין המקובל במדינות מערביות טיפוסיות. ההשלכות המיידיות של המחסור בצריכת ספורט מתבטאות באוכלוסייה שמנה יותר ובעלת נתונים הולכים וגדלים בכל הקשור למחלות הנובעות מהשמנה: מחלות לב, סוכרת ויתר לחץ דם.

 

 

המחקרים מחזקים

במקביל לניתוח המצב הקיים היום בארץ, הצטברו מאמרים ומחקרים רבים בעלי מכנה משותף אחד: החשיבות העצומה שיש להענקת בסיס עשיר ומגוון ביכולת גופנית ובמגוון רחב של מיומנויות בסיס בעיקר בגילאי 10-6. המחקרים מצביעים על כך שגיל זה הוא אחד משני השלבים הקריטיים אצל הבנות והבנים להתפתחות כל מרכיבי היכולת הגופנית: כוח, סבולת, מהירות וגמישות. הגיל השני שמסומן כחשוב הוא 14-11 לבנות ו-15-12 לבנים. בנוסף קיימים מחקרים רבים התומכים באימון לכל מרכיבי הכושר הגופני של ילדים, כמובן במינון זהיר, תוך הדגשת העובדה כי אין בפעילות זו משום פגיעה בבריאותם ובהתפתחותם של הילדים.


ת. בומפה, ממובילי תורת האימון, פרסם בספרו טבלה ובה המלצות על גילי ההתמחות (הגיל שבו נבחרת סופית ההתמחות של הילד בענף ספורט ובמקצוע בתוך הענף) והתחלת התחרות בענפי ספורט שונים. מעטים הם אנשי המקצוע הלוקחים על עצמם אחריות כבדה כל כך, אך גם אם נניח שטבלה זו מספקת אומדנים בלבד הרי שנגיע למסקנה כי המציאות בארצנו רחוקה מרחק רב מהרצוי. המלצות למספר ענפי ספורט נבחרים מופיעות בטבלה מספר 1.



טבלה מספר 1 :
ענפי ספורט והמלצות לגילי התחלת פעילות, התמחות והישג (דוגמאות נבחרות)

 

ענף הספורט

התחלת מסודרת של אימונים בתחום

גיל ההתמחות

גיל ההישג

אתלטיקה:

- מאוצים

- קפיצה למרחק

- זריקות

 

10- 12

12- 14

14- 15

 

14- 16

16- 18

17- 19

 

22- 26

22- 25

23- 27

כדורסל

10- 12

14- 16

20- 25

כדורגל

10- 12

14- 16

22- 26

כדוריד

10- 12

14- 16

22- 26

כדורעף

10- 12

15- 16

22- 26

ג'ודו

8- 10

15- 16

22- 26

התעמלות:

גברים

נשים

 

8- 9

6- 8

 

14- 15

9- 10

 

22- 25

14- 18

שחייה:

נשים

גברים

 

7-8

7- 8

 

11- 13

13- 15

 

18- 22

20- 24

שיט

10- 12

14- 16

22- 30

 


בנוסף לכל האמור עד כה, מנתונים שפורסמו לגבי אופן הכשרתם של הילדים בתוכנית הלאומית של מזרח-גרמניה בעידן שבו נחשבה זו למעצמת-על בספורט, עולה כי המזרח-גרמנים הנהיגו בשנים הללו תוכנית ספורט כללית לכל האוכלוסייה הצעירה (ילדים וילדות עד גיל 12), שכללה העשרה כללית ביכולת גופנית והענקת בסיס רחב של מיומנויות טכניות ממגוון ענפי ספורט.


שעת כושר: יום לימודים ארוך

ארבע הנקודות שצוינו חיזקו את תפישתנו הכוללת לגבי הדרך שבה יש להכשיר ספורטאים צעירים. במקביל הוחלט במשרד החינוך על החלה הדרגתית של דו"ח ועדת דברת בבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ.

יום לימודים ארוך מאפשר גישה לכל הילדים והכללתם בתוכנית כחלק משהייתם בבית הספר, שימוש במתקני ספורט עד השעה 16:00 וכוח אדם מקצועי פנוי לעבודה. כך נוצרה הזדמנות יוצאת מהכלל לשלב את התוכנית להשכלה תנועתית ספורטיבית רחבה במסגרת יום הלימודים הממושך, ולתת בכך מענה לניצול השעות שהתווספו למערכת השעות.

התוכנית הציבה לפניה את המטרות הבאות:


1. הקניית בסיס ספורטיבי רב-תחומי בשני מישורים עיקריים:

ביכולת גופנית – בהתאם לממצאים שנסקרו קודם לכן, התוכנית נועדה לפתח את כל מרכיבי הכושר הגופני באופן זהיר, תוך יצירת אווירת אימון מהנה ונעימה.

במיומנויות יסוד – התוכנית תקנה בסיס של ידע במיומנויות יסוד של ענפי ספורט שונים ומגוונים.


2. פלטפורמה לאיתור והכוונה של ילדים לספורט הישגי: במסגרת התוכנית יתקיימו ימי איתור ומבדקים שבהם יומלץ לילדים על פנייה לפעילות מסודרת ומאורגנת בענף ספורט ספציפי על פי מרקם תכונות ואפיונים, תוך התייחסות מלאה להמלצות באשר לגיל תחילת האימונים בכל ענף וענף, ולמגוון ענפי הספורט המקיימים פעילות באותן רשויות שבהן מופעל הפרויקט. לדוגמה, הכוונה להתעמלות קרקע לבנות – כיתה א', לשחייה – כיתה ב', לענפי מחבט וקרב – כיתה ג', ענפי כדור לבנות – כיתה ד'.


3. הגדלה משמעותית של מספר הילדות הפונות לספורט הישגי: על-פי מחקרים רבים ידוע כי ילדות מעדיפות לבצע פעילות במסגרות מאורגנות במהלך שעות החינוך הפורמלי, לכן קרוב לודאי שהן תשפרנה את הישגיהן במהלך פעילות בקבוצות קטנות ומעורבות.


4. שינוי גישות ועמדות של הילדים וסביבתם הקרובה לספורט, הקניית ערכים ושוויון הזדמנויות.

 

לסיכום חלק זה, תוכנית "השכלה תנועתית ספורטיבית רחבה" תוקפת אם כן שתי נקודות חשובות: הכשרה הדרגתית ומכוונת של ספורטאים לעתיד, ושינוי בגישה ובעמדות ביחס לצריכת ספורט כאמצעי להקניית ערכים וכאורח חיים נכון וחשוב לשמירה על בריאות הציבור. המאמר הבא יפרט את עקרונות התוכנית ואת השלבים שעובר הספורטאי בדרך להישג, תוך התמקדות בגילים 10-6.

______________________________________________________________

יורם כהן - מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים

 

יניב אשכנזי - מתאם מדעי ביחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן