חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק

אליפות העולם בא"ק באולם תיפתח מחרתיים במוסקבה. האוהדים אולי מכורים לענף בגרסתו הקלאסית - אבל האולמות מציגים היסטוריה, וגם מציעים כסף גדול. ואילו לאלכס אברבוך זו תהיה הזדמנות לחזור לצמרת העולמית
  07/03/06
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


בסוף השבוע הקרוב (12-10במרץ) תערך במוסקבה אליפות העולם בא"ק באולמות.  ה-Olimpiysky Sport Palace  שבבירה הרוסית יארח את המהדורה ה- 11 של אליפות העולם באולמות. האולם, שנחנך לראשונה במשחקים האולימפיים של 1980, מכיל 35,000 מקומות ישיבה. באחרונה הוא עבר מתיחת פנים וצופה במסלול מונדו חדש ומהיר.  כ- 1350 אתלטים יתמודדו בסוף השבוע על תואר אלוף העולם באולמות (12תארים אישיים לגברים ולנשים ותואר קבוצתי אחד במרוץ השליחים 4X400 מטר) ועל לא מעט כסף שיחולק למנצחים.  שניים ורבע מיליון דולר יחולקו במהלך שלושת ימי האליפות!  הזוכים במקומות הראשונים יגרפו 40,000 דולר, 20,000 יחולקו לזוכים במדליית הכסף ו-10,000 דולר לזוכים בארד.  גם מי שישאר מחוץ למדליות יזכה בפרס כספי נאה שיירד בהדרגה ל-4,000 דולר למסיימים במקום ה- 6.  בונוס מיוחד של 50,000 דולר יוענק לאתלט שיצליח לשבור את שיא העולם.  וגם לנו יהיה שם נציג בכיר בדמותו של קופץ המוט אלכס אברבוך.   

ההיסטוריה של האולם

חובבי הספורט המורגלים בעונת א"ק קיצית, ואכן הא"ק העולמית היא ענף קיצי בעיקרו (ראה משחקים אולימפיים, אליפויות עולם, אליפויות אירופה, סבב הגראנד-פרי), תמהים בוודאי על "החידוש" שבגרסה המקורה. אולם אם נבחן את ההיסטוריה של תחרויות הא"ק באולמות, נמצא עצמנו גולשים במנהרת הזמן לשלהי המאה ה- 19 לעיר ניו-יורק, ארה"ב.  בשנת 1890 התקיימה תחרות הא"ק הראשונה באולם בארה"ב (משחקי ברנרד לבתי-ספר). שנתיים לאחר מכן נוספה "לסבב" תחרות נוספת אשר אורגנה בחסות ביה"ס ברקלי.  התחרויות הראשונות כללו רק ריצות שליחים ורק בשנת 1898, בשנה השלישית של תחרויות הא"ק באולם שאורגנו על ידי אוניברסיטת שיקגו (1898-1896), הורחבה התוכנית ונכללו בה אף מקצועות קפיצה, הליכה ומגוון ריצות.

האולם במוסקבה

עם השנים גברה הפופולריות של תחרויות הא"ק באולמות, וכיום ניתן להצביע על שתי פסגות הישגיות בהן יכולים האתלטים למקד את פעילותם התחרותית - עונת חורף באולמות (חודשים ינואר-מרץ) ועונת קיץ באצטדיונים פתוחים (מאי-אוגוסט). כיום, בעקבות ההצלחה השיווקית של הענף ובסיוע סכומי הכסף הגדולים שמשולמים על-ידי נותני חסות רבים, הועתקה, כמעט במלואה, מתכונת תחרויות הקיץ (אליפויות לאומיות, אליפות אירופה, אליפות עולם, תחרויות גראנד-פרי) לזו של החורף.

 

גירויים הישגיים

היבט נוסף הקשור בפעילות התחרותית באולמות, מלבד האילוץ האקלימי, נגזר מהצורך לספק לאתלטים מקצועיים גירויים תחרותיים גם בתקופת החורף.  בניגוד לענפי הכדור, המאופיינים בפעילות תחרותית שנתית (ליגה הנמשכת ברציפות על פני חודשים רבים), מתאפיינים האתלטים בפעילות תחרותית המוגבלת לזמן קצר יחסית. אומנם בשנים האחרונות חל שינוי מה בפרישת התחרויות השנתית של האתלטים (כסף) אולם ידוע כי אתלט יכול לשמר יכולת שיא תחרותית למשך זמן קצר יחסית (שבועות ספורים).  מאידך, אימונים קשים ומפרכים המתבצעים לאורך חודשי הכנה רבים, מבלי לספק לאתלט גירוי תחרותי (באמצעות תחרות או תחרות הדמיה - סימולציה), עלולים "להרדים" את האתלט ולהקהות את יכולותיו התחרותיות. תחרויות הא"ק באולמות מספקות אם כן פתרון נפלא לשכלול יכולותיו הביצועיות של האתלט גם בימי החורף הקרים, עת לא ניתן במקומות רבים בעולם לקיים מסגרת אימונים, שלא לדבר על מסגרת תחרותית, בתנאי האצטדיון הפתוח.

הסמל של התחרות

 

ומה בתוכנית?

בתחרויות הא"ק של אליפות העולם בהלסינקי 2005 הוכתרו 45 אלופי עולם ב- 23 מקצועות לגברים וב- 22 מקצועות לנשים. לעומת זאת, בסוף השבוע הקרוב יוכתרו 26 אלופי עולם (13בכל מין) בתחרויות אשר תמשכנה 3 ימים. הסיבה לפער העצום נעוצה בתוכנית המצומקת של תחרויות הא"ק באולמות בהשוואה לתוכנית האולימפית המלאה המאפיינת את אליפויות הקיץ. על מנת להבין את מהות הפער חשוב לספק לקורא המתעניין מספר פרטים טכניים המבדילים בין תחרויות א"ק באולמות לבין אלה הנערכות באיצטדיון פתוח.

מסלול הא"ק באולם הוא בהיקף של 200 מטר בהשוואה למסלול של 400 מטר באיצטדיון.  מספר השבילים בריצות הנערכות בהיקף (הריצות הקצרות נערכות במרכז הזירה על מסלול נפרד ובו 8 שבילים) הוא 6 בהשוואה ל- 8 באצטדיון פתוח.  באולם, לא ניתן לקיים את מרבית מקצועות הזריקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס וידוי פטיש) למעט הדיפת כדור ברזל, וכן לא ניתן לקיים ריצת משוכות ארוכה וריצת מכשולים (באולמות מסוימים ניתן לעשות זאת). בנוסף, בשל צפיפות רבה ודחיסת אירועים בזמן מוגבל נאלצים המארגנים "לחתוך" את מרבית הריצות הארוכות מתוכנית התחרויות  (3,000 מטר היא הריצה הארוכה ביותר בתוכנית האליפות באולם, בהשוואה לריצות 3,000 מטר מכשולים, 5,000, 10,000 ומרתון ותחרויות ההליכה למרחק 20 ו- 50 ק"מ המהוות חלק בלתי נפרד מתוכנית האליפויות שבאיצטדיון).

נקודה נוספת אותה לקחו בחשבון ראשי הא"ק בעולם, קשורה ברצון למקד תשומת לב מרבית למשך זמן קצר. מאחר ואפשרויות הביצוע באולם מוגבלות ביחס לאיצטדיון, ומתוך כוונה ליצור תוכנית אטרקטיבית ודינמית שתצטלם היטב ותמשוך נותני חסות, מאופיינת האליפות בקצב אירועים מהיר יחסית (פחות סיבובים מוקדמים) בהשוואה לתוכנית העמוסה של אליפויות הקיץ.

 

עצירות פתאום ופניות חדות

מסלול הריצה באולם, מלבד היותו בהיקף של 200 מטר, שונה לחלוטין מזה של האצטדיון הפתוח. המסלול הארוך (400 מטר) הוא שטוח ובעל גובה אחיד לכל היקפו ורוחבו (למעט שיפוע מינימלי לצורכי ניקוז). לעומת זאת, המסלול באולם הוא בעל שתי עליות ושתי ירידות וכן בעל שיפוע רב לרוחבו (קיימים הפרשי גובה עצומים, בייחוד בקשתות, בין השביל הפנימי לבין השביל החיצוני). הפרשי הגובה נועדו לאפשר לאתלטים, במיוחד בריצות ל- 200 ו- 400 מטר, להתגבר על הכוח הצנטריפוגלי העצום הנובע מריצה מהירה בעקומה כל כך חדה. המסלול הכל-כך שונה בהשוואה למסלול הארוך מחייב יכולת טכנית גבוהה ביותר מצידו של האתלט. לא כל האתלטים (בייחוד רצי ה- 200 מטר) מסתדרים עם היכולת לרוץ את המרחק בסיבוב שלם, בהשוואה לחצי הקפה בחוץ, ויעידו על כך הפרשי הזמנים בין ריצה באולם לבין ריצה בחוץ (בניכוי האלמנט הפיסיקלי ובהתחשב בעובדה כי בעונת הקיץ נמצאים האתלטים בכושר גבוה יותר בהשוואה לעונת החורף).  הפער בין ריצת 200 באולם לזו הנערכת בחוץ יכול לנוע בין 3-2 עשיריות השנייה אצל "המומחים" ועד ליותר מחצי שניה אצל אחרים. אגב, ריצת ה- 200 הוצאה השנה מתוכנית התחרויות. על הסיבות לכך בהמשך.

בריצה הקצרה הנערכת באולמות, 60 מטר בהשוואה לריצת ה- 100 בחוץ, נדרשים האתלטים לבלום בשטח קצר לאחר חצייתם את קו הגמר. ריצות ה- 60 (כולל ריצת המשוכות) נערכות בחלקו הפנימי של המסלול ב- 8 שבילים (במקום בו נמצא הדשא באיצטדיון הפתוח), דבר המותיר מרווח בלימה קצר ביותר. הבלימה, שבאה לאחר מהירות שיא של כ- 11 מטר בשנייה (!), נעשית לתוך מזרן עבה הניצב בחלקה החיצוני של הקשת הראשונה. 

 

טיב המשטח

המסלולים באיצטדיון פתוח במקומות שונים בעולם נבדלים ביניהם בעיקר בסוג המשטח (רקורטן או מונדו), בהתנהגות הרוח (קשור בעיקר במבנה היציעים ובמיקומו של האיצטדיון ביחס לכיווני נשיבת הרוחות) ובתחושת "הביתיות" שהם מעניקים לאתלטים. מה שמאחד בדרך-כלל את כל המסלולים הפתוחים זה היקף המסלול (400 מטר, אולם קיימים הבדלים ברדיוס הקשתות בין מתקני א"ק שונים) ועובדת היותם מתקני קבע. המצב באולמות, בנוסף להבדלים שצוינו בראשית המאמר, שונה לחלוטין.  מסלולי קבע קיימים בדרך-כלל במקומות בהם מתרחשת פעילות אתלטיקה ענפה (בעיקר מתקני אימונים) בעונת החורף.  אפילו במדינות שבהן נחשבת הא"ק לענף מפותח (אנגליה, הולנד) קיים מספר זעום של מתקני א"ק מקורים. מרבית הפעילות בחורף מתרחשת שם בחוץ או במתקנים מקורים, אשר לאו דווקא מתוכננים לפעילות א"ק מלאה. מאחר שהתפיסה כיום היא הקמת אולמות אירועים אשר יהיו מסוגלים לארח מגוון רחב ביותר של פעילויות (ראה אולם ברסי בפאריז, מקום שבו ניתן לבצע תחרויות שחייה, טריאתלון, מסלולי מכשולים לאופנועים או תערוכת פרחים), ניתן בזמן קצר יחסית להסב את האולם למתקן א"ק. ההבדל העיקרי בין מסלול קבוע לבין מסלול נייד, המורכב ממשטחים, הוא במידת הגמישות וההיענות של המשטח לכוחות המופעלים עליו. מסלול נייד מגיב שונה לחלוטין, למרות שסוג המסלול זהה (למשל רקורטן או מונדו), בהשוואה למסלול קבע שיצוק בדרך-כלל על שכבת בטון. הדבר בולט במיוחד בקפיצה המשולשת ובקפיצה לגובה שם זמן השהייה של כף הרגל על המשטח ארוכה יחסית בהשוואה לריצות הקצרות. אתלט שידע לנצל את כוח ההחזר (המינוח המקצועי מדבר על "לחכות" קצת יותר על הרצפה) יוכל להרוויח סנטימטרים יקרים ולהשיג ביצועים משופרים.
 

ריצת ה-200 אאוט

הבדל מהותי נוסף בתחרויות א"ק באולם לעומת אלה הנערכות במסלול של 400 מטר קשור בתוצאות המושגות במרחקים השונים. הזכרתי קודם לכן את המשמעות של ריצה בקשת כל כך חדה, ואת השפעתה על התוצאה.  מלבד הריצות הקצרות, נתון זה משפיע אף על התוצאות בריצות הארוכות יותר בהן נדרשים האתלטים לבצע מספר הקפות כפול בהשוואה לריצה במסלול פתוח. המסלול באולם משאיר פחות מרחב תמרון בכל הקשור לעקיפה כך שמבצע כזה, בייחוד בריצה ל- 400 מטר (מי שיתפוס את השביל הפנימי לאחר ההקפה הראשונה יהיה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנצח), נדון במקרים רבים לכישלון (פרט למה שמתרחש בישורת האחרונה). בריצה למרחק 200 מטר השביל הטוב ביותר (מוענק למצטייני ריצות חצי הגמר) הוא שביל מספר חמש (אחד לפני האחרון). שביל זה מעניק למתחרה את היכולת לזנק בירידה (!), לרוץ "על גבו" של זה שלפניו ולהנות מקשת נוחה יחסית בהשוואה למתרחש בשבילים הפנימיים. לא פעם קורה שאתלט אשר הוגרל לשביל הפנימי מוותר על ההשתתפות בריצה למרחק 200 מטר מתוך ידיעה כי פשוט "חבל על הזמן".  ההשלכות הביצועיות וההבדל בין לרוץ בשבילים הפנימיים לעומת ריצה בשבילים החיצוניים הוא עצום.  נתוני הפתיחה של המזנקים בשבילים הפנימיים הם כל-כך גרועים, מה שיוצר חוסר שיויון בולט ואי הגינות מסוימת כלפי הרצים. מסיבה זו החליטו ראשי הענף לוותר על ריצת ה- 200 מטר באליפויות.  


שיאים

מאחר שתנאי הריצה באולם שונים לחלוטין מהתנאים באיצטדיון, המכנה המשותף היחיד בו ניתן להשוות את ביצועי האתלטים באולם לאלה של החוץ נמצא במקצועות הקפיצה ובהדיפת כדור ברזל.  בקפיצות, בייחוד בקפיצה לגובה ובקפיצה במוט בהם לרוח מסייעת אין משמעות כה מכרעת, דומים ביצועי האתלטים באולם לאלה המושגים בחוץ. למעשה, בטבלת שיאי העולם, המחולקת לשיאי אולם ולשיאים באיצטדיון, מופיעה בטבלת שיאי האולם תוצאה אחת טובה יותר מאלה אשר הושגו בחוץ.  מדובר בשיאן העולם בקפיצה במוט סרגיי בובקה שקפץ באולם ס"מ אחד גבוה יותר (6.15 מטרים) משיאו באיצטדיון פתוח. בשאר מקצועות הקפיצה, ובמקצוע ההדיפה, נחותות תוצאות האולם מאלה של החוץ. סיבה נוספת לפער נעוצה בעובדה כי לתחרויות האולם האתלטים מגיעים לאחר חצי עונת פעילות ואילו לעונת הקיץ הם מגיעים לאחר הכנה של עונה שלמה מה שמאפשר להם להגיע לביצועי שיא.  דרך אגב, עד כה נשברו השנה 6 שיאי עולם באולמות. על 5 מהם חתומות הנשים (מוט, גובה, 1500, 3000 ו- 4X400 - כולם מתוצרת רוסיה למעט בקפיצה לגובה) ורק אחד על-ידי הגברים -  4X400 מטר על-ידי הרביעייה האמריקאית.

 

אלכס אורגינאל

האתלט הישראלי היחיד שישתתף באליפות העולם באולמות יהיה קופץ המוט אלכס אברבוך.  אברבוך בן ה- 31, האתלט הישראלי הבכיר ביותר כיום, חזר לאחרונה לכושר נפלא.  לאחר שתי עונות פושרות מאוד, במהלכן החליף את מאמנו בשנים האחרונות ואלרי קוגן במאמנת יקתרינה פוגל, וחווה פציעה טורדנית בגיד האכילס אברבוך נראה בהחלט טוב.  בתחרות שנערכה לאחרונה בגנט שבבלגיה קפץ אברבוך לגובה של 5.81 מטר. רק שני ס"מ פחות משיאו באולם. השיאן הישראלי (5.93 מטר באיצטדיון) ירצה בוודאי לצרף לרקורד המרשים שלו מדליה נוספת מארוע גדול. אברבוך מצוי בכושר מצויין ולאחרונה אף קבע את התוצאה השלישית בטיבה השנה בעולם -  5.81 מטר.  בשתי אליפויות העולם הקודמות באולמות לא הצליח אברבוך להעפיל לגמר.  ב- 2001 הוא סיים במקום הרביעי אולם ההישג הגדול ביותר שלו בתחרויות באולם היה בשנת 2000 כאשר זכה בתואר האירופי.

עבור אלכס, כמו גם עבור שאר אתלטי אירופה, הפסגה העונתית השנה היא אליפות אירופה שתתקיים הקיץ בגטבורג, שוודיה.  מבחינתו של אלכס תחרות מוצלחת במוסקבה תיתן לו דחיפה מורלית חזקה לקראת הקיץ שם הוא מקווה להגן על תוארו ממינכן 2002.  אולם, כפי שכבר למדנו בעבר תחרות הקפיצה במוט היא אחד המקצועות היותר הפכפכים בא"ק. מדובר באחד המקצועות היחידים בא"ק בהם הכל יכול לקרות בערב נתון אחד.  ראינו כבר מקרים בהם אלכס הגיע לארוע עולמי בכושר שיא אולם הפגין יכולות שונות לגמרי בתחרות המוקדמות ובתחרות הגמר (ראה סידני 2000, פאריז 2003 ואתונה 2004). הסיפור הגדול מבחינתו של אברבוך הוא לחזור אל הצמרת העולמית. האתלט שאיבד בשנתיים האחרונות מבטחונו יודע שרצף תחרויות מוצלח יעמידו שוב בשורה אחת עם קופצי המוט הגדולים בעולם.



לאתר הרשמי של האליפות -    http://www.moscow2006.ru/eng/index.htm



מולי אפשטיין – פיזיולוג, ראש מדור 'שירותים מדעיים לספורטאי הישג' במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן