חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מפתח הדם

בחלק ב' של המדריך להבנת בדיקות הדם, מסביר מולי אפשטיין את הסוגים והפרמטרים השונים של הבדיקות שבוחנות את רמות השומנים בדם, את תפקודי הכבד ואת מצב הברזל ו-ויטמין 12B בגוף. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 11, יוני 2005
  05/08/05
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

לחלק א' של המאמר על בדיקות הדם

בחלק א' של המאמר, למדנו על בדיקות דם המיועדות לבחינת הרכב הדם, לקבלת מידע על הפרעות המטולוגיות שונות ולבחינת הרכיבים הכימיים שהגוף מייצר. בכתבה זו נתוודע לבדיקות דם שבוחנות את רמות השומנים בו, את תפקודי הכבד ואת מצב הברזל ו-ויטמין 12B בגוף ונעמוד על משמעות התוצאות המתקבלות בבדיקות אלה.

 

 

פרופיל שומנים

 

השומנים משמשים כמאגר האנרגיה הגדול ביותר בגופנו. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ברקמות תת-עוריות. לשומנים תפקידים רבים נוספים בגוף: הם חלק ממבנה התאים, משמשים בסיס ליצירת הורמונים שונים ועוד. רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם, ואחראיות להתפתחות מחלות לב וכלי דם קטלניות. חשוב שילדים ומבוגרים כאחד יערכו בדיקת דם למדידת רמות השומנים בו. רמות גבוהות של שומנים בדם עלולות להעיד על קיום מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן אפשר למנוע בעזרת טיפול מקדים. 

 

בדיקת דם למדידת רמות השומנים בדם מחייבת צום של 12-8 שעות, משום שסוגי מזון מסוימים עלולים להביא לתוצאות גבוהות שאינן משקפות את המצב האמיתי.

 

 

כולסטרול כללי

 

כולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד ומצוי בכל תאי הגוף וכן בזרם הדם. הכולסטרול חיוני לבניית קרום התא ולייצור הורמונים ממשפחת הסטרואידים, ויטמין D וחומצות מרה. תזונה עשירה בחומצות שומן רוויות (שמקורן בעיקר מן החי) מגבירה את ספיגת השומנים, בעיקר את הכולסטרול, ומביאה לעלייה ברמתו בדם. לעומת זאת, תזונה עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות (בעיקר מן הצומח) עשויה לסייע בהפחתת רמת הכולסטרול בדם. הכולסטרול נישא בדם באמצעות ליפופרוטאינים - מבנים כדוריים המורכבים מחלבון ושומן, שהחשובים בהם הם ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה (HDL) ונמוכה (LDL). מחקרים מצאו קשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם, במיוחד זה הנישא באמצעות LDL, לבין הסיכון לחלות בטרשת עורקים, בייחוד בעורקים הכליליים של הלב. מומלץ לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45 לערוך בדיקת כולסטרול ושומנים בדם אחת לחמש שנים.

 

מטרות הבדיקה: הערכת הסיכון למחלת לב ולטרשת של העורקים; הערכת חילוף החומרים של השומנים.

ערכים תקינים: פחות מ- 200 מ"ג לדציליטר.

 

ערכים גבוהים מעידים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס, על מחלת כליות או על סוכרת. רמות של 240 מ"ג לדציליטר ומעלה מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עשוי לגרום לעלייה בריכוזי הכולסטרול בדם.

 

ערכים נמוכים נובעים מפעילות יתר של בלוטת התריס, ממחלות כבד, מספיגת מזון לקויה, מתזונה לקויה, מזיהום בדם או ממחסור בוויטמין 12B.

 

HDL כולסטרול - מכונה 'הכולסטרול הטוב'. זוהי מולקולה דמוית חלבון הנושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, ומסייעת בכך לגוף להיפטר מעודפי שומנים.

 

ערכים תקינים: 62-29 מ"ג לדציליטר בגברים; 80-35 מ"ג לדציליטר בנשים.

 

רמות גבוהות של HDL לרוב אינן מזיקות. רמות ה- HDL גבוהות מהרגיל בנשים שטרם הגיעו לגיל הבלות, בגלל פעילות הורמון האסטרוגן, המגרה את הכבד להפריש רמות גבוהות של HDL. בנוסף, פעילות גופנית מעלה את רמות ה-HDL.

 

רמות נמוכות עלולות להצביע על סיכון למחלות לב, על עודף שומנים בדם ועל סוכרת מבוגרים.

 

LDL כולסטרול - מכונה בשם 'הכולסטרול הרע'. גם כאן מדובר על מולקולה דמוית חלבון, אך בשונה מה- HDL כולסטרול, היא נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמת ה-LDL מחושבת מתוך ערך הכולסטרול הכללי בגוף.

 

ערכים תקינים: 160-30 מ"ג לדציליטר.

 

רמות גבוהות עלולות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.

רמות נמוכות עלולות להעיד על ספיגה לקויה של מזון או על תזונה לקויה. 

 

 

טריגליצרידים

 

רמתם של שומנים אלה בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. טריגליצרידים מורכבים מגליצרול (רכיב שקיים בשומנים רבים; מקורו במזון והוא נספג לבדו או עם שומנים נוספים) המחובר לשלוש מולקולות של חומצות שומן. טריגליצרידים הם המרכיב העיקרי בגוף המשמש לאחסון אנרגיה. רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם צועדת פעמים רבות (אם כי לא בהכרח) יד ביד עם עודף משקל ניכר. רמת טריגליצרידים גבוהה במיוחד עלולה לגרום למחלת לב, לדלקת הלבלב ולהצטברות שומן במקומות לא טיפוסיים. רמת טריגליצרידים גבוהה נובעת בדרך כלל ממחלה תורשתית (ליקוי בגן האחראי על אחסון השומנים בגוף) או מעודף שומן.

 

מטרות הבדיקה: איתור בעיה תורשתית במאזן השומנים; הערכת הסיכון למחלת לב, בייחוד בחולי סוכרת; הערכת הסיכון לדלקת הלבלב.

 

ערכים תקינים: 190-30 מ"ג לדציליטר.

 

ערכים גבוהים עלולים להעיד על שחמת הכבד, על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלות כליה או על דלקת הלבלב.

 

ערכים נמוכים עלולים להצביע על תזונה לקויה או דלת שומן, על ספיגה לקויה של מזון או על פעילות יתר של בלוטת התריס.

 

 

תפקודי כבד

 

הכבד הוא "בית החרושת" הכימי של הגוף. איבר חיוני וייחודי זה פועל כל הזמן במטרה לסנן ולפרק רעלים ולבנות רכיבים חיוניים לגוף. לבדיקת תפקודי כבד נהוג להפנות אנשים שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים ובצהבת וכן חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח או אנשים הסובלים מחום מתמשך ובלתי מוסבר. בדיקת תפקודי הכבד נערכת כשגרה במסגרת בדיקות דם למגוון מטרות.

 

ALT (אלאנין טראנסאמינאז או SGPT) - אנזים הקשור במטבוליזם של החומצה האמינית אלאנין. רמותיו הגבוהות ביותר של האנזים מצויות בתאי הכבד. עלייה ברמות ה- ALT בדם מעידה על נזק לתאים המכילים אנזים זה. הבדיקה משמשת להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד שונות או להבחנה בין סוגי צהבת שונים, המופיעים כתוצאה ממגוון מחלות כבד.

 

מטרות הבדיקה: אבחון ומעקב אחר מחלת כבד.

ערכים תקינים: עד 40 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להעיד על מחלת כבד.

 

AST (אספרטאט אמינוטראנספראז או SGOT) - אנזים זה קשור במטבוליזם של החומצה האמינית אספרטאט. האנזים מצוי בעיקר בכבד, בשריר הלב ובשרירי השלד. עלייה ברמות ה-AST בדם מעידה על נזק לתאים המכילים אנזים זה. הבדיקה רגישה לגילוי נזק בכבד ובשריר הלב (עם זאת, קיימות בדיקות רגישות מזו לגילוי נזק בשריר הלב, דוגמת בדיקת ה-CPK שנדונה בחלק א' של הכתבה, שפורסם בגיליון מס' 10 של "דינמי").

 

מטרות הבדיקה: אבחון ומעקב אחר מחלת כבד; אבחון מחלת לב.

ערכים תקינים: עד 40 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להופיע בבדיקות של חולים הסובלים ממחלת כבד, מאנמיה המוליטית (הרס תאי דם אדומים), מזיהום, מהתקף לב, מכוויות חמורות או מנזק לשריר. כמו כן עשויים ערכים גבוהים להופיע לאחר פעילות גופנית או בעת הריון, אולם במקרים אלה הם אינם מצביעים בהכרח על בעיה.

 

GGT (או גמא גלוטאמיל טרנספפטידאז) - אנזים המצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה הממוקמות מאחורי הכבד ובכליות. עלייה ברמתו בדם מעידה בדרך כלל על נזק לכבד. תפקידו העיקרי של האנזים הוא בתהליך חילוף החומרים.

 

מטרות הבדיקה: הערכת נזק לכבד; אבחנה מבדלת בין נזק לעצמות או לכבד כאשר רמת הפוספאטאז הבסיסי גבוהה (ראו לעיל).

ערכים תקינים: עד 50 יחידות בינלאומיות לליטר.

ערכים גבוהים עלולים להתגלות בתוצאות בדיקותיהם של הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי או ממחלה בדרכי המרה.

 

פוספאטאז בסיסי (Alk Phos) - בדיקה שמטרותיה אבחון מחלות כבד ועצמות ואבחון בעיה בדרכי המרה (ראו פירוט על הבדיקה בחלק א' של המאמר, בגיליון מס' 10).

 

בילירובין (Bil): בדיקה שמטרותיה אישור והערכת חומרת מחלת הצהבת, הערכת תפקוד הכבד ואבחון מחלה בדרכי המרה (ראו פירוט על הבדיקה בחלק א' של הכתבה).

 

 

מאגרי ברזל

 

ברזל: הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין ואנזימים רבים. רוב הברזל מגיע לגוף מן התזונה וחלקו הקטן מפירוק תאי דם אדומים. הברזל נישא לרקמות הגוף השונות כשהוא קשור לחלבון בשם טרנספרין (ראו לעיל). בגוף מאוחסן הברזל כפריטין (ראו לעיל) בכבד, בטחול ובמוח העצם. רמת הברזל בגוף נוטה לרדת עקב תזונה לקויה, עלייה בצריכה (כמו בעת הריון) או אובדן בעקבות דימום. רמות גבוהות של ברזל עלולות להופיע כתוצאה מהמוסידרוזיס (מחלה הנובעת משקיעה עודפת של ברזל ברקמות).

מטרות הבדיקה: אבחון הסיבה לאנמיה; אבחון רמת ברזל גבוהה.

ערכים תקינים: 60 - 170 מיקרוגרם לדציליטר.

 

פריטין: תרכובת של ברזל וחלבון, המשמשת מאגר הברזל הגדול ביותר בגוף (למעט כמובן המאגר שנמצא בהמוגלובין). נהוג לבדוק את כמות הפריטין בדם כאשר קיים חשד לחסר דם על רקע של מחסור בברזל. זוהי אחת הבדיקות החשובות ביותר לספורטאים.

 

מטרות הבדיקה: אבחון הסיבה לאנמיה; הערכת מצב תזונתי.

ערכים תקינים: 20 - 300 ננוגרם למיליליטר.

 

טרנספרין: חומר זה מורכב מסוכר ומחלבון המיוצר בכבד ומצוי בדם. הטרנספרין נקשר לברזל ומעבירו לרקמות שונות בגוף ובעיקר למוח העצם, שם הוא משמש ליצירת תאי דם אדומים חדשים. נהוג לבדוק את רמת הטרנספרין במסגרת אבחון אנמיה. 

 

מטרות הבדיקה: בירור הסיבה להמוגלובין נמוך; הערכת יכולת ייצור חלבונים בכבד.

ערכים תקינים: 200 - 400 מ"ג לדציליטר. ערכים חריגים עלולים להעיד על קיום בעיה המטולוגית.

 

 

ויטמין 12B

 

ויטמין 12B חיוני ביותר לחלוקת התא ולכן מחסור בוויטמין זה עלול לפגוע בייצור תאי הדם, תאי מערכת העיכול ותאי המעטפת של מערכת העצבים. ויטמין 12B נמצא בעיקר במוצרים שמקורם בבעלי חיים כגון בשר, ביצים וחלב, ולפיכך המחסור בו אופייני בעיקר לצמחונים.  כמו כן, פגיעה בקיבה (במיוחד בהפרשת החומר Intrinsic Factor, האחראי על ספיגת הוויטמין) או באיזור הספיגה במעי עשויות לגרום להפרעה בספיגת הוויטמין ולמחסור בו.

 

מחסור בוויטמין 12B הוא אחת הסיבות לאנמיה שבה תאי הדם האדומים גדולים מהרגיל (מגלובלאסטית). לחוסר בוויטמין 12B כמה תסמינים: חולשה, חיוורון, דפיקות לב הנובעות מאנמיה, תחושת צריבה, תחושה של "נמלים" בגפיים עקב פגיעה במעטפת העצבים וכן הפרעה בעיכול, כולל בספיגת ויטמין 12B כתוצאה מפגיעה ברירית מערכת העיכול.

 

מטרות הבדיקה: אבחון אנמיה מגלובלאסטית; אבחון הפרעה עצבית בגפיים.

ערכים תקינים: 150 - 900 פיקוגרם למיליליטר.

רמה נמוכה: לגוף מאגרים רבים של ויטמין 12B וכמעט כל הוויטמין המופרש בדרכי המרה נספג מחדש. לפיכך עוברות שנים עד שרמת 12B  בדם יורדת לאחר הפסקה ארוכה בצריכתו. עם זאת, חוסר ב-Intrinsic Factor עשוי להחיש את התהליך.         

              

 

הבנת צָרכי הגוף


בדיקות דם חיוניות ביותר לאיתור מחלות וליקויים רבים. הן משמשות אמצעי זמין, נגיש ויעיל לקבלת מידע, שיסייע בהחלטה על טיפול הולם לבעיה העומדת על הפרק. הבנת המשמעות הגלומה בסימונים על דף התוצאות של בדיקות הדם תאפשר לנו להיות מעורבים יותר בנעשה בגופנו וחכמים יותר בנוגע לטיפול שעלינו לקבל.


תגובות הוסף תגובה
1.A.S.M.A.גילי דרור19/04/06
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן