חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הסמים מאיימים לחסל סופית את הטור דה-פראנס

בשעות אלה ממש מגיע לסיומו הטור דה-פראנס 2007, אחרי שלושה שבועות מפרכים וסוערים. מי שחשב ששערוריות הסימום שהכתימו את הטור בשנה שעברה היו השיא, התאכזב לגלות שזה היה רק ה"בקרוב" של אירועי השנה. מולי אפשטיין מסכם
  29/07/07
מאמרים נוספים בתחום
עירוי ורידי לספורטאים – השאלות והתשובות
ויאגרה לשיפור ביצועי ספורט
פרשת סוני ווימס – השאלות והתשובות
עדיף לכרות את ראש הסורר ולא את הענף
מאמרים נוספים בתחום
מריה הקדושה
כרטיס אדום לאתלטיקה הרוסית
מסוממים? שערורייה בהתהוות באתלטיקה
מגלגלים אחריות
סכנה מעבר לדלפק: תוספי תזונה
נלחמת על זכותה להתחרות בגוף אתו נולדה
השפעות הסימום ארוכות טווח
חדשות מעולם הסימום – הקשחה במדיניות האכיפה
המכ"ם ננעל על הטור דה-פראנס
הקשיים הלוגיסטיים בגביע העולם בכדורגל 2014
הקפא ושמור
פרשת אולגה לנסקי ובדיקת הסמים: שאלות ותשובות
Anti doping – האחריות הסופית היא שלך הספורטאי!
טכנולוגיה חדשה לאיתור סימום בספורט
הגז שמאחורי הצלחת הרוסים בסוצ'י 2014
ממדי הסימום בקרב אנשי ברזל חובבים
מצעד הנתפסים על חומרים אסורים
ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתוסף תזונה חדש
תוסף התזונה Craze הוסר מן המדף
יום ראשון השחור של המלכה
יוסיין בולט מצהיר: "אני נקי!"
זריקת מרץ – רצים קנייתים שיפרו את הישגיהם באמצעות EPO
סימום בספורט: האיום החדש
"סטייק מסומם"
חברות התרופות נרתמות למלחמה בסימום בספורט
ריטלין וספורט – ראו הוזהרתם!
חורגים מגבולות המשחק – סימום ובריאות הציבור
לאנס ארמסטרונג – מותה של אגדה
תוספי תזונה מזוהמים: סיפורו של האתלט איתי מרגלית
הטבעת מתהדקת – מבדקי הסימום בלונדון 2012
הסימום בענפים האולימפיים – תמונת מצב
התירוצים המוזרים של ספורטאים שנכשלו במבדקי סימום
האם שתיית תה עוזרת לרמות במבדקי סימום?
סכנות השימוש בתוספי תזונה
איום הסימום על משחקי לונדון 2012
שיטה חדשה לגילוי הורמון גדילה
הטבעת מתהדקת
האם הספורט העולמי הופך להיות "נקי" מסמים?
תקר בגלגל: אלוף הטור דה-פרנס נתפס בשימוש בחומרים אסורים
פריצת דרך משמעותית במלחמה בסימום הגנטי
הגרעין של השריר זוכר
סטרואידים, אלכוהול ומה שביניהם
"דקסמול קולד" מופיע ברשימת החומרים האסורים בספורט 2010
תרופות לשיפור זרימת הדם עלולות לגרום למוות בספורטאים
האלוף האולימפי ב־1,500 מטר נכשל במבדק סימום
מרבית המשתמשים בסטרואידים אנאבוליים מחפשים שרירים ולא מדליות
מריון ג'ונס – נסיכת הגאות והשפל
מים עכורים בבריכה - פרשיית תוספי התזונה המפוקפקים
קיצורי דרך מסוכנים: סטרואידים אנאבוליים והורמון גדילה
טור דה-סם: גם האלוף נתפס
שובה של מריון ג'ונס
טור דה טראנס – פרשיית הסימום הגדולה של טור 2006
מצעד התירוצים – 10 סיפורים קטנים של מתרצים גדולים
שימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב ספורטאי הישג
איום חדש-ישן על משחקי החורף בטורינו: הסימום הגנטי
המירוץ להשמדת המפלצת הגנטית
הורמון הגדילה - גידול לא טבעי
עידוד הצמיחה: הורמון הגדילה, הכרה ותיאור תכונות
מריון ג'ונס ושודדי התמימות האבודה
שערוריות הסימום הגדולות בכדורגל
אחים בדם: רצו, נתפסו והושעו ביחד
המרוץ המושחת מכולם
הגנטיקה בשירות האימון
מפשירים בדיקות - מחפשים סימנים ל- "THG" ו"מודפיניל"
גילוי עירויים: קשרי הדם האסורים של הספורטאים
מיקי חליקה: למי באמת אכפת הסימום הספורטיבי?
בוחרים באפיק החלופי: ספורט כתחליף לסמים
איך עוצרים את (הורמון) הגדילה
אקסטזי: התענגות עילאית – או נזק מוחי בלתי הפיך?
אז תשתה קפה טורקי (אבל בלי להגזים)
החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים: עדכון
זיהום וסימום - הסכנה הסמויה של תוספי התזונה
פטנט חדש ממריץ ייצור כדוריות אדומות
כוכב חדש בשמיים הקודרים של עולם הסימום
הבעיה של השיאן בולאמי: המכשול ה- 3,001
הסימום הספורטיבי: ציוני דרך היסטוריים
סימום בספורט: מנסים להגיע לקוד אתי חדש
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
אוכפים לוהטים: אוכפים את חוקי הסימום
ההנדסה הגנטית: הדור הבא של הסימום בספורט
במחוזות הטריפ – סיכום שנה בספורט העולמי
הורמון גדילה – הטבעת הולכת ומתהדקת
בייג'ין 2008 – שיא אולימפי של מבדקי סימום
מה הקשר בין נפט, סטרואידים וסוסי מירוץ?
לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין
מאמרים נוספים בתחום

בטקס רב רושם ולקול מצהלות ההמונים, מגיע היום לסיומו הטור דה-פראנס.  מה שהחל ב- 1 ביולי בשנת 1903 כתרגיל שיווקי, שמטרתו היתה לקדם את קצב מכירתו של עיתון צרפתי - הפך ברבות הימים לתחרות הסבולת הקשה ביותר בספורט. הטור של השנים האחרונות ספג מהלומות תדמיתיות קשות ביותר. אם נשווה אותו למתאגרף, אפשר לדבר על ספורטאי רופס וחבול שבקושי נשען על חבלי הזירה, בעוד ההמון מריע וצוהל.  כך גם הטור של 2007;  אל שער הניצחון הוא מגיע חבול, שרוט ומבויש. יש הטוענים שטקס הכתרת האלוף החדש הוא בעצם קבורתו התדמיתית של מרוץ האופניים המפורסם ביותר בעולם. האומנם? ימים יגידו.    



איך זה התחיל?


ב- 1 ביולי בשנת 1903 התייצבה על קו הזינוק ליד פאריס קבוצת רוכבים חובבים למרוץ אופניים חדש. המרוץ היה תרגיל שיווקי, שמטרתו לקדם את קצב מכירתו של עיתון צרפתי.  לימים הפך מרוץ זה לתחרות הסבולת הקשה ביותר בספורט - הטור דה-פראנס; או בשמו המקוצר: הטור. 60 רוכבים, מרביתם היו איכרים ונפחים, התייצבו בנקודת הזינוק ליד הבירה פאריס. הקטע הראשון של המרוץ היה מפאריס לליון ואורכו היה 467 ק"מ של כבישים לא סלולים.
 

בין הרוכבים היה מנקה ארובות צרפתי בשם Maurice Garin, שאחרי 17 שעות היה למנצח של הקטע הראשון בטור.  מהירותו הממוצעת אגב הייתה 27 קמ"ש.  לבסוף, אחרי 6 שלבים, 2428 ק"מ,  94 שעות ו- 33 דקות - הוכתר Garin כמנצח הראשון של הטור. 21 רוכבים מתוך ה- 60 שהתחילו סיימו את המרוץ המפרך בעיר הבירה פאריס. אחרון המסיימים עשה זאת 65 שעות אחרי שהמנצח חצה את קו הסיום.

היום, 104 שנים לאחר המרוץ הראשון, מתייצבים על קו הזינוק של הטור ספורטאי הסבולת הטובים בעולם. לא עוד נפחים ומנקי ארובות, אלא רוכבים מקצוענים, מאומנים היטב הממוקדים כולם במטרה אחת: הפגנת ביצועי שיא במהלך 21 הימים של הטור.



מה המרחק?


במהלך יותר ממאה שנים בהן מתקיים הטור, המרחק הממוצע של המסלול הוא 4339 ק"מ (
±

 685 ק"מ). המסלול הקצר ביותר של הטור היה 2428 ק"מ (בשנים 1903 ו- 1904) והארוך ביותר היה 5745 ק"מ (1926).  במהלך שנות ה- 20 של המאה הקודמת הוחלט לקצר את אורכו של המסלול.

על מנת להבין עד כמה גיבורים ומופלאים היו חלוצי הטור, די אם אציין את העובדה כי משקלן של האופניים עליהן רכבו היה 20 ק"ג. משקלן של האופניים של רוכבי הטור כיום הוא כ- 9 ק"ג והן מצוידות באביזרים אווירודינמיים (גלגלים, כידון חץ, קסדה) ובדוושות המחוברות לנעלי הרוכב.  בנוסף, כל רוכב היה אחראי לחלקי החילוף לתיקון התקרים שקרו בדרך. הרוכבים נשאו עליהם את משקל הכלים, הפנימיות והצמיגים אותם כרכו סביב צווארם!
 

קטע הרכיבה החל בשעות הבוקר המוקדמות והסתיים בשעות הערב המאוחרות. לרוכבים נותר אפוא פרק זמן קצר ביותר להתאוששות עד לתחילתו של הקטע הבא. הטור הארוך ביותר היה זה של 1926. 5745 ק"מ היה אורכו והוא כונה "טור הסבל".  קטעי הטיפוס בפירנאים ובאלפים הופיעו לראשונה בטור של 1910.  קטעי הרכיבה האישיים נגד השעון הוצגו לראשונה בטור של 1934.  

הנתון הבולט ביותר הוא מהירות הרכיבה הממוצעת לאורך הטור וצמצום ההפרש בין המנצח לבין אחרון המסיימים. אם בשנים הראשונות המהירות הממוצעת היתה כ-27 קמ"ש, רוכבי הטור של השנים האחרונות עושים זאת כבר במהירות ממוצעת של כ- 40 קמ"ש! ההסבר לממצאים אלה קשור במספר גורמים: שכלול ברמת האימון, שיפור בציוד, שיפור בתשתית הכבישים, רכיבה ב- Peloton גדול (דבוקת רוכבים שנעה בצמידות ובצפיפות תוך שבירת הרוח והקטנת העלות האנרגטית של הרכיבה) וכניסתם לשוק של חומרים לשיפור כושר נשיאת החמצן בדם (סמי ספורט).

 

 

אגדות וסיפורים מופלאים


הטור דה-פראנס היווה מאז ומעולם כר פורה לסיפורים, אגדות ודרמות אנושיות סוחפות. התמהיל של הסבל הפיזי והנפשי המתמשך, בליווי מסורת ארוכת שנים, יצרו לא מעט סיפורים והצמיחו לא מעט גיבורים. בין הגיבורים הגדולים ביותר של הטור ניתן למנות את: ז'ק אנקטיל, אדי מרקס, ברנארד הינו, גרג למונד, מיגל אינדוראין וכמובן את הגדול מכולם - לאנס ארמסטרונג. בכל השנים האלה האמינו כמעט כולם שביצועי הרוכבים נקיים וזכים. כולנו נסחפנו ברומנטיות ובסיפורים האנושיים. זה היה כל-כך פשוט וכל כך תמים. הסיפורים על רוכבי הטור נראו כמו אגדת ילדים ישנה וטובה, משהו שבקלות ניתן להפליג בו אל מחוזות קסומים ששמורים בדרך-כלל רק לקסם הספרותי.  אבל עם השנים החלו הבקיעים. תופעת הסימום בספורט החלה לתת את אותותיה גם במרוץ היוקרתי ביותר בעולם.

 

עולם הספורט המודרני הכיר את החומרים הממריצים כבר בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. נכון, זה היה פרימיטיבי, אבל מסתבר שדי יעיל, לפחות במושגים של אז.  בשנות החמישים חדרו אל עולם הספורט הסטרואידים האנאבוליים. בשנים הראשונות הם היו לחם חוקם של ענפי הספורט הכבדים (הרמת משקולות, ענפי הזריקה בא"ק) אולם עם הזמן הם מצאו את דרכם לענפים ולמקצועות ספורט נוספים. אם בעבר הספורט נהנה ממה שיוצר כתרופות עבור אנשים חולים, הרי שבמרוצת השנים התפתחה לה תעשייה ייחודית של ייצור חומרים מיוחדים עבור ספורטאים. ההתקדמות בשדה הפרמקולוגיה הצמיחה פיתוחים ייחודיים שבמהרה מצאו את דרכם אל ורידיהם ועכוזם של ספורטאים רבים.
 

 

מה קורה כאן? כולם מסוממים?


למרות שורשיה העמוקים של תופעת הסימום הספורטיבי, ההחלטה להילחם בתופעה הזו היא רק בת 40 שנה. אם ניקח בחשבון את זמן התגובה האיטי של המעבדות לזיהוי החומרים האלה ביחס לקצב ההתקדמות של השטח, הרי שהתמונה והפער גדולים אף יותר. מבדקי הסימום הראשונים נעשו במשחקים האולימפיים של 1968. אלו היו מבדקים מגוחכים שהניבו תפיסה של שני ספורטאים שצרכו אלכוהול במידה מופרזת. יותר מ- 20 שנה חלפו מאז שראשוני הספורטאים החלו להשתמש בסטרואידים אנאבוליים, ועד שמישהו הצליח לפתח שיטה שתאתר את אותם משתמשים.
 

משחקי החתול והעכבר נמשכים גם כיום, אולם מידת התחכום גדולה בעשרות מונים בהשוואה למה שידע העולם אך לפני 3-2 עשורים. את סיפורי הסימום הספורטיבי שמענו בדרך-כלל בזירות אחרות בספורט. בעיקר באתלטיקה, בהרמת המשקולות ובשחייה אבל לא כל-כך באופניים. אחרי נפילת החומה ואחרי התפרקותה של בריה"מ, הבנו כמה גדולה ומפחידה הייתה הדוקטרינה המדינית.  מעבר למסך הברזל נוהלו ענייני הסימום בחסות המפלגה הקומוניסטית. בצידו המערבי של הגלובוס העדיפו לעשות את זה באופן אחר. לא בחסות המדינה אלא במסגרת פרטית ומצומצמת יותר.  תעשיית הסימום הספורטיבי בעבעה מתחת לפני השטח כמו לבה רותחת. הקוד האתי נמחק מזמן וכל מעייניהם של המדענים, המאמנים והספורטאים היה לייצר הישגים.  הישגים בכל מחיר!  המחשבה היחידה אליה היו נתונים כולם הייתה לא האם כדאי להשתמש באותם חומרים אלא איך לא להיתפס.
 

פרשיות סימום עסיסיות כמו זו של בן ג'ונסון בסיאול 1988 ופרשיית הורמון הגדילה של השחייניות הסיניות לפני אליפות העולם באוסטרליה ב- 1998 זעזעו את עולם הספורט. עוד ועוד שמות יצאו החוצה, ועוד ועוד ספורטאים בכירים נפלו קורבן לטבעת הבדיקות שהלכה והתהדקה. המבדקים שמחוץ לתחרות שהונהגו ב- 1989 יצרו מצב קשה עבור מי שנהנה מחופש פעולה נרחב קודם לכן.  אם בעבר היה ניתן "להסתמם" באופן חופשי במהלך השנה כולה ולהיזהר מבדיקות רק באירועים עצמם, הרי שמדיניות הבדיקות שמחוץ לתחרות (Out Of Competition Testing) שינתה לחלוטין את התמונה. הספורטאים נאלצו עתה לברוח למקומות מרוחקים ולנסות חומרים חדשים שעדיין לא זוהו על ידי המעבדות. גן העדן היחסי שהיה קודם לכן הפך לגיהינום מתמשך.

 


מזריקים, בולעים ורוכבים


איך קרה הדבר שענף האופניים נשאר כביכול מחוץ לתמונת הסימום העולמית? והרי מדובר בענף כל כך תובעני ומפרך שהשימוש בחומרים משפרי ההישג בו ממש "מתבקש". האם רוכבי האופניים באמת לא השתמשו בכל השנים האלה בסמי הספורט? האם השימוש בחומרים האלה בענף הוא תופעה חדשה? אם נרצה לזכות באות אביר מסדר הנאיביות, נתפתה ונחשוב שזו אכן היתה התמונה. להכרה המפחידה הזו ולניפוץ גלי הרומנטיות והסגידה התחוורו לא מעט אוהדי טור שהסתכלו בעיניים כלות כיצד הולך ומתפוגג להם מושא הערצתם.  האמת, משבר לא קטן! 

ובכן, הסימום בעולם האופניים אינו חדש כלל ועיקר. העניין הוא שפשוט מישהו החליט להדק את הטבעת ולהתחיל לבדוק יותר. למען האמת, הרבה יותר והרבה יותר חכם. 



המכות הולכות וניחתות


הבקיעים הראשונים בטור החלו עם התפוצצותה של "פרשת פסטינה" בטור של 1998.  אז כונה הטור "טור הסימום" לאחר שברכבו של אחד מאנשי הצוות של קבוצת הרכיבה פסטינה נתגלו כמויות גדולות של אמצעי סימום. בהמשך נערכו חיפושים בחדריהם של הרוכבים, מה שהוביל לצעדי מחאה קשים ולפרישה של כמה קבוצות רכיבה. פרשיות הסימום לא הרפו, ובטור של 2006 צצה לה פרשייה חדשה ומאיימת. אפילו בחלומותיהם המסויטים ביותר לא תיארו לעצמם מנהלי הטור דה פראנס סקנדל גדול כל-כך כמו זה שניחת עליהם ערב הזנקת הפרולוג של מהדורת 2006. דו"ח ממצאי החקירה המסועפת שהתנהלה בחודשים שקדמו לטור לא הותיר מקום לספקות. ב- 37 דפי הדו"ח המפורט שהוגש להתאחדות האופניים הבינלאומית ולהנהלת הטור הופיעו ממצאים חמורים שהטילו כתם ענק על רוכבים מהשורה הראשונה בעולם. שעות החקירה הרבות של המשטרה החשאית הספרדית נוקזו לדו"ח אחד ובו שמותיהם של 56 רוכבי אופניים בכירים החשודים בשימוש בחומרים ובשיטות אסורות, שנועדו לשפר את יכולת הרכיבה שלהם. בין השמות שהופיעו בדו"ח של המשטרה הספרדית היו שמותיהם של מי שסיימו במקומות 4-2 בטור דה פראנס של 2005 – ביניהם יאן אולריך ואיבן באסו, שהיו מועמדים חמים לניצחון בטור הנוכחי. חשוב לציין שהספורטאים לא נתפסו בשימוש בחומרים אסורים, וזירת הפשע לא כללה כלל את ההליכים המקובלים בעולם הספורט, דהיינו לקיחת דגימות דם ו/או שתן במטרה לאתר את השימוש בחומרים אלה. פרשיית הסימום התפוצצה לאחר שנחשף קשר ישיר בין רופא ספרדי בשם יופמיאנו פואנטס (
Eufemiano Fuentes) לבין עשרות ספורטאים שנהנו משירותיו המפוקפקים. בפשיטה שערכה המשטרה הספרדית במעבדתו של ד"ר פואנטס נמצאו סטרואידים אנאבוליים, שקיות עם דם קפוא וציוד רב שמשמש לעירויים.
 

בעקבות התפוצצותה של הפרשה נאלצו מספר רוכבים בכירים לפרוש מן הטור. הנפגעת המרכזית הייתה קבוצת Astana-Wurth ש- 4 מהרוכבים שלה נמצאו מעורבים בתוכניות הסימום של ד"ר פואנטס. על פי חוקי הטור קבוצה בת 5 רוכבים אינה יכולה לזנק וכך במקום 21 קבוצות כמקובל זינקו רק 20.  מספר הרוכבים עמד על 176 במקום 189 (פחות 9 רוכבים של קבוצת Astana-Wurth ו- 4 רוכבים נוספים שהיו מעורבים בפרשה).


ביום ראשון ה-23 ביולי 2006, על רקע שער הניצחון שבשדרות האליזה שבפאריס ניצב פלויד לאנדיס על הפודיום כזוכה בטור. המהפך המופלא הושלם ונראה היה שאכן הטור חזק יותר מהכול.  סיום כה דרמטי היה קינוח מבורך עבור מארגני הטור שחשבו שאולי בכך תטושטש החרפה הגדולה שניחתה עליהם ערב תחילתו של המרוץ.  אולם מסתבר שלא לזמן רב...

3 ימים לאחר הזכייה של לאנדיס, החלו לפרוח השמועות. המידע שדלף הצביע על בדיקת סימום חיובית של אחד הרוכבים. עוד נאמר בידיעה שהרוכב אינו נמנה עם קבוצה אמריקאית. יום לאחר מכן הגיע המפץ הגדול.  בהודעה שנמסרה על ידי מארגני הטור נאמר שהזוכה בטור, האמריקאי פלויד לאנדיס, נמצא "חיובי" בדגימת השתן שנלקחה ממנו כמנצח הקטע ה- 17. למי שאינו זוכר, אותו קטע הרואי ומופלא שהזניק את הטור של 2006 לריגוש משכר של דרמה ספורטיבית צרופה. עוד נאמר בהודעה שמה שנמצא בדגימת השתן של לאנדיס הוא טסטוסטרון בריכוזים גבוהים מן המותר. 

נכון להיום עניינו של לאנדיס טרם הוכרע, והנושא נדון עדיין בין כתלי בית המשפט.  למעשה לטור של 2006 אין עדיין מנצח רשמי.



גם ראסמוסן הולך הביתה


מי שחשב שפרשיות 2006 הן סוף הסיפור, רצה בוודאי להאמין שהפעם זה יהיה אחרת.  הרוכבים ומנהלי הקבוצות חתמו על אמנת "אל-סם". הרוכבים חתמו שבמידה וייתפסו הם ישלמו גובה של משכורת חודשית ובנוסף יושעו לשנתיים. מסתבר שגם זה לא עזר.  בטור הנוכחי נתפסו כבר מספר רוכבים, ביניהם הרוכב הגרמני פטריק סינקוויץ' מקבוצת טי-מובייל. עבור טי מובייל, אלה היו בשורות קשות. ראשי הקבוצה הצהירו בתחילת העונה כי החלו במדיניות אכיפה פנימית כדי למניעת הישנות מקרי העבר. רק לאחרונה התברר כי מרבית מכוכבי הקבוצה, שנקראה בעבר טלקום, הודו כי השתמשו בשנות התשעים בחומרים אסורים.  חלק מהרוכבים הוחלפו, מנהלים חדשים הוחתמו ומדיניות "אל-סם" נכנסה להילוך גבוה. זה לא עזר והתגובות בגרמניה זועמות. רשתות
ARD ו- ZDF, המשדרות את הטור לגרמניה, הכריזו כי יחרימו את הטור אם תתגלה פרשת סמים נוספת של רוכב גרמני, ואכן לאחר המקרה נקטעו שידורי הטור "עד הודעה חדשה".

אל רשימת הנתפסים אפשר להוסיף כמובן את הקזחי הוותיק אלכסנדר וינוקורוב, שבעקבות תפיסתו פרשה גם קבוצתו אסטנה.  וינוקורוב נתפס על ביצוע עירוי דם, הליך אסור על-פי חוקי הספורט.  ואם זה לא די, הגיעה הדחתו של המוביל בטור מיכאל ראסמוסן.  ראסמוסן הדני, שנתפס בעבר כאשר היה רוכב בקטגוריית אופני ההרים, פוטר על-ידי קבוצתו לאחר שהתחמק באופן שיטתי מ- 4 מבדקי פתע בשנה האחרונה. השמועה האחרונה מדברת עם על הקולומביאני מאוריסיו, סולר המוביל בדירוג מלך ההרים בטור דה-פראנס, שיש שמועות עקשניות על כך  שגם הוא נמצא חיובי בבדיקות הסמים.



מה הלאה?

ענף האופניים עומד היום מול שבר עמוק ביותר. בוועד האולימפי כבר נשמעים הקולות להעיף את הענף הנגוע הזה מתוכנית המשחקים האולימפית. ראשי הענף נמצאים בחרדה גדולה, אם כי ראוי לציין שהם מנסים לנהל מלחמה עיקשת כנגד התופעה. אין הרבה ענפי ספורט שבהם מספרי 1 מושלכים באבחה חדה כל כך מראש הפודיום. התאחדות האופניים הבינלאומית לוחצת את הנהלת הטור, ודורשת ביצוע תקיף יותר של מבדקים. הזירה מתחוללת עתה גם מחוץ לגופם של הספורטאים. הם נתונים לפשיטות של רשויות החוק ולחיפוש בציוד האישי שלהם בחדרי המלון.  התאחדות האופניים בלחץ. הציבור מאבד את האמון והענף עומד בפני קריסה תדמיתית קשה ביותר.  יש האומרים שהטור כבר מת.  השאלה היא מה אפשר לעשות והאם הטור הוא באמת גדול יותר מכל מציאות שהיא, אפילו אם זו מציאות מעוותת
    

       

              



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן