חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מה הורג את מטפסי האוורסט?

המטפסים שמתו מעל לגובה של 8,000 מטר לא סבלו מבעיות במערכת הנשימה, לעומת זאת הם סבלו מהפרעות בקוגניציה ומבצקת של המוח. מולי אפשטיין על המחקר החדש שבחן 212 מקרי מוות על האוורסט בין השנים 1996-1921
 
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
מאמרים נוספים בנושא

מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

 

האוורסט, ההר הגבוה בעולם, גבה במרוצת השנים קורבנות רבים. האתגר העצום בניסיון לכבוש את גג העולם טומן בחובו סכנות לא מעטות. על מנת להבין מהן הסיבות העיקריות בגינן קיפדו מטפסים רבים כל כך את חייהם על ההר, התכנסה קבוצת מומחים בינלאומיים והחליטה לחקור את הנושא. זו הפעם הראשונה בה נעשה מחקר מעמיק כל כך במטרה להבין מהן הסיבות העיקריות שגורמות למותם של המטפסים. באופן בלתי צפוי נמצא שגורמים כמו: החמרה בתנאי מזג האוויר, עייפות ובצקת של המוח הם הגורמים המשמעותיים ביותר בגרימת מוות. הממצאים החדשים הפריכו את מה שנחשב בעבר כגורמים העיקריים למוות: מפולות שלגים, התמוטטות קרחונים ובעיות במערכת הנשימה.

קבוצת החוקרים מנתה מומחים מצפון אמריקה ומבריטניה. בין החוקרים היו מומחים מתחום הרפואה, הפיסיולוגיה והמטאורולוגיה.

 

הר האוורסט הוא אחד המקומות המסוכנים ביותר עלי אדמות. מאז שנת 1920 ניסו אלפי מטפסים לכבוש את ההר הגבוה בעולם ואת פסגתו שנמצאת בגובה 8,850 מטר מעל לגובה פני הים. במהלך הניסיונות האלה קיפדו יותר מ־200 מטפסים את חייהם.

ד"ר קנט מור, אחד מחברי צוות המחקר ומומחה לפיסיקה מאוניברסיטת טורונטו, הסביר: "עד היום איש לא חקר באופן מעמיק ורב־תחומי את הגורמים העיקריים למותם של מטפסי האוורסט. כיום אנו יודעים באופן כמעט וודאי מהם הגורמים שמשחקים תפקיד מכריע בעניין ואלו גורמים מהווים משקל קטן יותר".

 

ד"ר מור וצוות המחקר שלו בחנו 212 מקרי מוות שאירעו על ההר בין השנים 1996-1921. הם השתמשו במספר מקורות, כולל מאגר הנתונים של ההימלאיה – קומפילציה (ההדרה) של נתונים שנאספו על ידי משלחות שטיפסו על גבי 300 אתרים שונים על פני ההר הגבוה בעולם. מתוך מאגר הנתונים הגדול הגיעו החוקרים למסקנות הבאות: 

  • 192 מקרי מוות התרחשו מעל למחנה הבסיס (המחנה האחרון שלאחריו מתחיל הטיפוס בחבלים)
  • מזג אוויר סוער ומפולות שלגים היו הסיבה ל־25% ממקרי המוות
  • האנשים שמתו מעל לגובה של 8,000 מטר לא סבלו מבעיות במערכת הנשימה (בצקת של הריאות), לעומת זאת הם סבלו מהפרעות בקוגניציה ומבצקת של המוח
  • המטפסים שמתו נפלו והידרדרו אל מעבר לשאר חברי הקבוצה. מאחר שהם נמצאו רחוקים יחסית מהפסגה נטו תמיד לחשוב שהם סבלו מעייפות ומתשישות שגרמה להם להישאר מאחור
  • מרבית המטפסים שמתו מעל לגובה של 8,000 מטר ניסו לרדת במדרון תלול יותר, בעוד שמרבית השרפות (קבוצה אתנית של אנשים שחיה בנפאל ובטיבט) מתו על גבי המדרון המתון יותר
  • מסע טיפוסי של משלחת טיפוס לאוורסט נמשך כ־60 ימים אולם יותר מ־80% ממקרי המוות של המטפסים התרחשו ביום שבו הם החלו את הטיפוס לפסגה

ד"ר Paul Firth, מי שחיבר את הדו"ח הסופי של המחקר סיכם: "באופן מסורתי היה נהוג לחשוב שמפולות השלגים ובעיות במערכת הנשימה שנגרמות כתוצאה מחשיפה לגובה רב, הם הגורמים העיקריים למותם של מטפסי האוורסט. מה שאנחנו מצאנו במחקר שלנו לא תומך כלל ועיקר בהנחות הקודמות". "אחת המטרות שלנו היא להקים קרן שתתרום לביטחונם האישי של מטפסי ההרים ושל התושבים המקומיים שמלווים אותם", הוסיף החוקר.

ד"ר Firth, בעצמו מטפס הרים ומומחה בטיפול במחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לתנאי גובה קיצוני, הדגיש שמרבית המטפסים שמתו, היו אנשים בשיא חייהם שהותירו אחריהם משפחות וחברים:  "טיפוס הרים אמור להיות אתגר חווייתי. לא שווה למות או להשאיר אנשים אחרים למות במהלך הטיפוס. נקיטת זהירות יתר ואחריות צריכות להיות בראש מעייניהם של מטפסי ההרים. על מטפסי ההרים לזכור שההר תמיד יחכה שם, גם בשנה הבאה!"               

 

מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

לכניסה לפורום "חיים וספורט" הקליקו כאן

      

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן