חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון

מחקר שנערך במשך שנתיים על 922,810 משתתפי טריאתלון בארה"ב בדק את כל 14 מקרי המוות שהתרחשו במהלכן. מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, על המחקר החדש המדגיש את חשיבותן של בדיקות המאמץ 5/4/2009
 
הגו'דאי, יואל רזבוזוב בבדיקת מאמץ במכון וינגייט
הגו'דאי, יואל רזבוזוב בבדיקת מאמץ במכון וינגייט
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

הסיכון למוות פתאומי כתוצאה מאירוע לבבי גבוה יותר בטריאתלטים בהשוואה לרצי מרתון, כך עולה מתוך מחקר שפורסם לאחרונה. לדברי החוקרים הסיבה לכך נעוצה בקטע השחייה, המקצוע שפותח את תחרות הטריאתלון.

הסיכון למוות פתאומי כתוצאה מאירוע לבבי קיים אף בתחרויות טריאתלון למרחקים קצרים – אירוע שמשתתפים בו טריאתלטים חובבים שמתאמנים בעיקר בסופי השבוע.

"מרבית המשתתפים בטריאתלון באים מתחום הריצה או מענף ספורט אחר", אומר ד"ר קווין האריס, ראש צוות המחקר ממכון הלב במיניאפוליס. "במינסוטה, המקום ממנו באתי, אתה יכול לשחות בחוץ רק חודשים ספורים בשנה כך שאת מרבית אימוני השחייה צריך לקיים בבריכות מקורות. כולם יודעים שאת הכושר האמיתי אתה משיג בשחייה במים הפתוחים ואימון בבריכה לא מהווה סימולציה אמיתית" הוסיף החוקר. ממצאי המחקר הוצגו לאחרונה ב־American College of Cardiology 2009 Scientific Sessions. לדברי החוקרים הסיכון למוות פתאומי במהלך תחרות טריאתלון עומד על 1.5 ל־100,000 משתתפים, מספר אולי חסר חשיבות אולם גבוה פי 2 מהסיכון למות כתוצאה מאירוע לבבי במהלך ריצת מרתון.

 

פופולריות הענף

ענף הטריאתלון מורכב מ־3 מקצועות: שחייה, אופניים וריצה. הענף נמצא בגידול מתמיד במהלך 15 השנים האחרונות – על פי נתוני איגוד הטריאתלון האמריקאי מספר הטריאתלטים הרשומים ב־1993 עמד על 15,000 ואילו בשנת 2007 מספר הטריאתלטים הרשומים עמד על יותר מ־100,000. "ועדיין, על אף הגידול העצום במספר העוסקים בענף, מעט מאוד ידוע על הסיכונים שכרוכים בביצוע הספורט הזה", ציין החוקר.

במטרה להעריך באופן מדויק את מידת הסיכון של המתחרים בטריאתלון בחנו החוקרים את כל אירועי הטריאתלון שהתקיימו בארה"ב החל מינואר 2006 ועד ספטמבר 2008. במהלך התקופה הזו התקיימו 2,846 תחרויות טריאתלון ברחבי ארה"ב. תחרויות אלה כללו את הטריאתלון המקוצר (ספרינט), את הטריאתלון האולימפי ואת תחרויות איש הברזל שמורכבות מ: 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ולקינוח ריצת מרתון. בשאר תחרויות הטריאתלון המרחקים של קטע השחייה, קטע הרכיבה ומסלול הריצה, קצרים בהרבה.

מספר המשתתפים בתחרויות האלה עמד על 922,810 ובמהלכן מתו 14 משתתפים – 11 גברים ו־3 נשים. מתוך 14 מקרי המוות 13 מקרים התרחשו במהלך קטע השחייה של התחרות וכולם החלו כטביעה. טריאתלט אחד מת כתוצאה מנפילה מן האופניים; אף לא אחד מן המשתתפים מת במהלך החלק של הריצה. ממוצע הגיל של המשתתפים שמתו היה 43.

 

ב־6 משתתפים שמתו במהלך השחייה בוצעה נתיחה שלאחר המוות. ממצאי הנתיחה הראו שלארבעה הייתה מחלת לב, ל־3 מהם כנראה hypertrophic cardiomyopathy (קרדיומיופתיה מעובה; היפרטרופיה של שריר הלב) ולאחד dilated cardiomyopathy (קרדיומיופתיה מורחבת; הגדלה והיחלשות של שריר הלב). סך מקרי המוות מתוך המספר הכולל של המשתתפים עומד על יחס של 1.5 מקרים לכל 100,000 משתתפים. לשם השוואה, במחקר שפורסם ב־2007 ב־British Medical Journal על ידי ד"ר דונלד רדלמאייר נמצא שהסיכון למוות פתאומי כתוצאה מאירוע לבבי אצל רצי מרתון עומד על 0.8 מקרים לכל 100,000 רצים.

לדברי האריס אין הבדל משמעותי בהיארעות מקרי המוות בהקשר למרחקי התחרות השונים. עוד ציין החוקר כי הוא אינו מבין למה טריאתלטים נתונים לסיכון גבוה יותר כתוצאה ממוות פתאומי יותר מאשר רצי המרתון ומדוע השחייה באופן מיוחד היא בעלת הסיכון הגבוה ביותר מבין שלושת ענפי הספורט. האריס חושד שהמים הקרים בשחייה עלולים לגרום להפרעת קצב, כמו תסמונת הארכת גל QT, מה שיכול לגרום למוות פתאומי. חשוב לציין שהשחייה, בהיותה המקצוע הפותח של התחרות, מלווה בדחיפות, במאבקי מיקום, בהתנגשויות רבות ובהיעדר אפשרות לנוח בעת מצוקה, מה שגורם לכך שחלק ממקרי המוות הם טביעה אמיתית. בנוסף, למשתתפים רבים אין ניסיון בשחייה במים פתוחים. "יכול להיות שהסיבה העיקרית היא כושר גופני נמוך או השתתפות רבה של ספורטאים מתחילים, למרות שמבין כל המקרים רק שניים היו כאלה שעבורם היה זה הטריאתלון הראשון", הוסיף החוקר.

מארגני התחרויות צריכים להכיר בעובדה שמקרי המוות הפתאומי מתרחשים במים ולכן הם צריכים לשקול להפחית את מספר המשתתפים במקצי השחייה או להגדיל את מספר המצילים במים. "קשה מאוד לדרוש ממארגני התחרויות לבצע סינון והערכה קלינית של המשתתפים", אומר ד"ר האריס. "כל משתתף באירועי ספורט מסוג זה צריך להיות אחראי לבריאות שלו, במיוחד אם קיימים סימנים, או גורמי סיכון אחרים, שיכולים להצביע על חשד כלשהו להתפתחות או לקיומה של מחלת לב. אנו ממליצים לכל משתתף שאינו ספורטאי תחרותי מקצועי, במיוחד בגילאים 45 ומעלה, לבצע בדיקת מאמץ מקיפה לשלילת ליקויים במערכת הלב וכלי הדם", הוסיף ד"ר הריס.    

 

בבדיקת מאמץ הנערכת במרכז לרפואת ספורט ולמחקר שבמכון וינגייט מביאים את הנבדק עד למאמץ מרבי בפועל, דבר שונה מהנעשה בד"כ במקומות אחרים, שבהם נקבע מראש מתי יפסיקו את המאמץ, ואז אם קיימת בעיה, מאתרים אותה בסבירות גבוהה. זאת, כמובן, למעט אותם מקרים שבהם קיימת סיבה רפואית לעצור את הנבדק לפני כן. החשש הוא שבמקרים מסוימים יכולה להיווצר בעיה קרדיאלית, דווקא במאמץ שמתקרב למאמץ המרבי וכאשר עוצרים את הבדיקה בדופק של בין 80% ל־90% מהדופק המרבי, יכול לקרות מצב שלא תאותר בעיה קיימת.  

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

לכניסה לפורום "חיים וספורט" הקליקו כאן

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן