חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?

הורה לספורטאי נמצא בהתלבטות תמידית לגבי בחירת הדרך – מה יאפשר לילד התפתחות מקצועית ואישית ואיך לשמור עליו בריא בנפשו וגופו? הצלע השלישית של המשולש: ספורטאי, מאמן, הורה – מאת מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט
  24/05/09
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מיכל יערון

 

מיכל יערון

"יש רק שתי ירושות בלתי מתכלות שאנו יכולים להעניק לילדינו, האחת היא שורשים והשנייה היא כנפיים", קרטר הודינג

 

להיות הורה זו אמנות הבלתי אפשרי, ולהיות הורה לספורטאי על אחת כמה וכמה. קונפליקטים ודילמות מסביב להורות מועצמים כאשר אחד או יותר מהילדים בבית עוסקים באופן מקצועי בספורט. אנו פוגשים שחקני כדורגל בני 14 המתאמנים יומיום אחה"צ ומבלים את בוקר השבת במשחקי הליגה, שחיינים בני 16-15 הקופצים למים בשש בבוקר ועושים זאת שוב אחה"צ ומתעמלות שמבלות מדי יום עם תום הלימודים עד שעות החשיכה באולם ההתעמלות – העומס הזה מופעל גם על חיי ההורים.  

אנו יודעים שכהורים עלינו לדאוג לפרנסת המשפחה, לשלומם הגופני והרגשי של ילדינו ויחד עם זאת לתפקד תחת עומס בצורה נאותה, כשמוסיפים את הדוגמאות שלעיל לשגרת החיים אנו מקבלים שגרת חיים לחוצה, מורכבת וקשה עם התמודדויות משמעותיות ברמה הרגשית וברמה הטכנית.

 

להורים לספורטאים יש משרה נוספת על עבודתם ועל עצם היותם הורים – הם עסוקים בספורט כמעט כמו ולעתים אף יותר מילדיהם. מה מעסיק את ההורים: הסעות, כסף, מחנות אימונים, שבתות בתחרויות, הכנת את התיק? מי דואג לאוכל? עם מי תחזור? מה עם המבחן במתמטיקה? אולי תשקיעי קצת בלימודים? במאמר זה נעסוק בליווי פסיכולוגי עבור ההורים.

 

 בנות ההתעמלות האמנותית, "מפעלי קיץ 2008", מכון וינגייט 

 

 ד"ר דונלד ויניקוט, שהיה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי, טבע את המושג: good enough parent או good enough mother , כלומר הורה לא צריך להיות מושלם הוא יכול, ובמידה מסוימת אף צריך, לעשות טעויות שהילד יוכל לצמוח מהן. במקרה של הורות לספורטאים נראה שאפילו להיות good enough זו משימה בלתי אפשרית.

 

להלן מקצת הקונפליקטים המעסיקים הורים לספורטאים:

  • איך להתייחס לתחרויות וללחץ לפני תחרות – האם להגיד לילדים להתייחס לתחרות כאילו היא אימון, האם להדגיש את החשיבות של התחרות, עד כמה לנחם ילד שלא הצליח בתחרות, האם ללוות את הילד לתחרויות? בהקשר זה חשוב להדגיש שמרבית המסרים עוברים בצורה לא מילולית – טון דיבור, שפת גוף, דוגמה אישית, כך שלהורה שנמצא בלחץ מאוד גדול, יהיה קשה להעביר לילד את המסר שלא יהיה לחוץ.
  • הפרדה בין מה שקורה בספורט ובין מה שקורה בבית – במקרים רבים עולה השאלה עד כמה להכניס הביתה דיונים על מה שקורה באימונים ובתחרויות או שמא עדיף להשאיר את הבית כאזור "נקי" מקונפליקטים.
  • כמה להתערב מבחינה מקצועית – הרי הורים רבים מגיעים עם ידע על ענף הספורט (בעקבות ילדיהם או מראש) ונותנים עצות מקצועיות, בונים תכנית אימונים לילדיהם ולוקחים על עצמם תפקיד של "עוזר מאמן". לדוגמה, הורים שלוקחים את ילדם לשחק טניס ומשנים לו את החבטה או שחקן כדורסל שההורה אומר לו שבמשחק עליו לקלוע לסל ולחדור כאשר המאמן רוצה שהשחקן יסיים את התרגיל עד תומו. בנוסף, כמה להתערב בהחלטות של הספורטאי, למשל החלטה לצאת עם חברים ערב לפני תחרות במקום ללכת לישון.
  • אמון במאמן   כמה אני כהורה מאמין במאמן וסומך עליו מבחינה אישית, שאכן ילווה את הילד שלי כראוי וישמש מודל לחיקוי. לדוגמה, בתי חוזרת מאימון אחרי שננזפה ע"י המאמנת, האם עליי כהורה לבצע שיחה עם המאמנת או לתת לבתי את האוטוריטה לעשות זאת לבדה.
  • לימודים וחברים מול עיסוק בספורט – כמה לעודד עיסוק בתחומים שמעבר לספורט, כמה ללחוץ על הילדים בנושא לימודים? האם הילד שלי מפספס קשרים חברתיים בגלל הספורט? מה קודם למה: ללכת לחגיגת בת מצווה של חברה או ללכת לאימון, האם לצאת לטיול שנתי ולהפסיד שבוע אימונים?
  • היכולת להפריד בין הצרכים שלנו ובין הצרכים של הילדים – האם זו מוטיבציה של ההורה או מוטיבציה של הילד להיות ספורטאי מקצועי? הורה שלא הצליח לממש עצמו בעולם הספורט או לחילופין מימש עצמו כאלוף – מגדל "כוכב" ללא קשר לכישוריו, לרצונותיו ולצרכיו של הילד.

הדילמות המוצגות למעלה הן רק חלק קטן מן הדילמות שהורה לספורטאי נתקל בהן באופן יומיומי. אנו מאמינים כי ליווי מקצועי ע"י פסיכולוג ספורט יכול להקל ולעזור לגבש כיווני פעולה מתאימים. הליווי הוא לפעמים המקום היחיד בו ההורים יכולים לחשוב בנחת ללא לחצים מבחוץ , על הדילמות שהם נתקלים בהן. ייעוץ ע"י פסיכולוג ספורט יכול להיות חד־פעמי (סביב דילמה נקודתית) או ליווי מתמשך ולהיעשות או במקביל או בנפרד לעבודה עם המאמן והספורטאי.

 

עקרונות בסיסיים המנחים את ההתערבות

במקרה של ספורטאים צעירים מתחת לגיל 18 חובה על הפסיכולוג לערוך פגישה ראשונה עם הספורטאי והוריו יחד. ההורים הם חלק מן המערכת המקיפה את הילד. במקרים רבים יש הורה אחד שהוא ההורה המעורב, שמלווה ותומך, וההורה שני שלוקח צעד אחורה – עדיין שני ההורים הם המערכת המקיפה את הילד ובמקרים רבים הם מייצגים שני צדדים של קונפליקט שהילד נתון בו. במקרים מסוימים אף חשוב שפסיכולוג הספורט ייפגש עם כל המשפחה.

 

 אימוני ג'ודו, "מפעלי קיץ 2008", מכון וינגייט 

 

אנו מעדיפים ייעוץ ע"י פסיכולוג ספורט, כלומר ע"י אנשים בעלי ידע וניסיון בתחום העבודה עם ספורטאים. במקרים רבים מדי הפסיכולוגיה ה"מסורתית" נוטה לראות בעיסוק האינטנסיבי בספורט קושי או בעיה ולראות בהורים אנשים שדוחפים באובססיביות את הילד להצלחה. פסיכולוגיית הספורט רואה את החשיבות של עיסוק בספורט (לא בהכרח תחרותי) ואת תפקיד ההורה, במקרה החיובי, כמי שיכול לתמוך, לעודד ולהביא את הילד להישגים ולהנאה.

 

ציפיות ריאליות – חשוב שההורים יצפו מילדם להגיע להישגים ובכך יביעו אמון ביכולותיו של הילד (ולא מדובר על ציפיות ולחצים לא ריאליים). מחקרים בתחום פסיכולוגיית הספורט מראים כי ילדים שתופסים את הוריהם כתומכים וכמאמינים בהם תופסים את עצמם בצורה חיובית יותר ויש להם מוטיבציה פנימית גבוהה יותר. מאידך, ילדים שתופסים את הוריהם כלוחצים ומציבים דרישות בלתי אפשריות יגלו רמת חרדה גבוהה יותר –  פסיכולוגית ספורט תהיה מודעת לכל השיקולים הללו ותוכל לעזור להורים.

 

שיתוף פעולה – פסיכולוג ספורט יכול לזהות את נקודות הכוח והחוזק של ההורים ולעזור להם להשתמש בהם נכון. דיון שמתמקד רק במקומות בהם ההורה הוא "לא בסדר", עלול להחטיא את המטרה, להחליש את ההורה ולפגוע בספורטאי. הפסיכולוג וההורים צריכים ללמוד יחד איך לנצל באופן יצירתי את נקודות החוזק של ההורים ואיך להימנע מנקודות התורפה. שיתוף הפעולה בין הפסיכולוג להורה הנו קריטית להצלחה של הילד בעולם ההישגי. בעבודה עם ספורטאים צעירים אסור לייצור לילד קונפליקט מול ההורה צריך לעזור להורה להתקרב לצרכיו של הילד. אצל ספורטאים בוגרים יותר נלמד אותו לעמוד מול הוריו.

 

גמישות – אין פתרון אחד נכון לכל המצבים, הפסיכולוג צריך להכיר את הילד, את ההורים ואת המערכת המשפחתית ואז בהתאם לכך לסייע להגיע לפתרונות ולמטרות המתאימים להם. יש דרכים רבות להגיע לאותה תוצאה והפסיכולוג צריך לעזור להורה לבחור את הדרך המתאימה לו.

 

כלים להורה – תפקידו החשוב ביותר של ההורה הוא ללמד את הילד לשאת תסכולים ולהתמודד עם משברים ואכזבות, בכל פעם שהספורטאי נקלע לאימון לא טוב, ויכוח עם מאמן או בעל סמכות אחר, הפסד בתחרות וכו' – במצבים שכאלה ההורה יכול וצריך להציע פיתרון, לגלות אמפתיה והבנה ולכן חשוב לצייד אותו בכלים נכונים להתמודדות. לדוגמה, אבא שחוזר מיום עבודה מתיש וקשה, יכול לומר: "אוף, היה לי יום מחורבן ולא מתחשק לי לעשות כלום, עזבו אותי במנוחה" או "היה לי יום לא טוב, אבל לא נורא מחר אני אצליח יותר", ההורה משמש מודל לחיקוי עבור ילד –  התנהגות ההורה הינה משמעותית יותר מכל אמירה שלו.

 

לסיכום: מצב אידיאלי הוא מצב בו כל המעורבים הורים, פסיכולוג מאמן וספורטאי, תופסים עצמם כחלק מצוות העובד למען מטרה משותפת. ליווי נכון הוא ליווי שמתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של המערכת. ליווי נכון יעזור להורה לראות את הקשיים והקונפליקטים שלו ולהבין מתי הוא משליך אותם על הילד ומאידך יעזור להורה לזהות את נקודות החוזק שלו.

 

כולם טועים, אבל אם תדעו לסלוח לעצמכם על טעויות, גם הילדים ילמדו לסלוח לעצמם ולהמשיך קדימה.

 

מפרי עטם של מיכל יערון| גיל גולדצויג| איריס הרץ. 

 

מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. 

 

למאמר הראשון בסדרה הקליקו כאן

למאמר השני בסדרה הקליקו כאן 

לכניסה לאתר של מיכל יערון הקליקו כאן

 

צילום: רפי כחלון

 

 



תגובות הוסף תגובה
1.המאמנים לא משתפים פעולהמונדי27/05/09
2.הבעיה היא כזאת...אבו שוקרי המקורי28/05/09
3.אכן. עניין מהותי !אלעד חבר10/06/09
4.בבקשה צרי קשרדלית בלונדר- רון01/10/10
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן