חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט

שבר מאמץ בכף רגלה הימנית, אילץ את הטניסאית הבכירה של ישראל לבטל את השתתפותה בטורניר הגראנד סלאם השני של העונה. את אימוני החזרה לכשירות מלאה עושה שחר פאר במכון וינגייט על שלל מתקניו וכוח האדם המקצועי שבו, מאת מולי אפשטיין, הפיזיולוג ומאמן הכושר של שחר פאר
  01/06/09
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

הימים הם ימי הרולאן גארוס, טורניר החימר היוקרתי ביותר בעולם הטניס המקצועני. במהלך השבועיים הקרובים יוצף אתר התחרויות בפאריס בעשרות אלפי צופים שיבואו ליהנות מטניס משובח ומדרמות ספורטיביות למכביר. הרולאן גארוס הוא גם סיומה הרשמי של עונת החימר ולאחריה ינדוד עולם הטניס המקצועני אל המדשאות המטופחות של וימבלדון. הטורניר בפאריס הוא אחד הטורנירים האהובים ביותר על שחר פאר, ב־2006 וב־2007 היא הגיעה לשלב שמינית הגמר. את הרולאן גארוס מהדורת 2009 תראה השנה שחר פאר מן הבית. שבר מאמץ שהתגלה בעצמות כף רגלה הימנית אילץ את הטניסאית הבכירה של ישראל לבטל את השתתפותה בטורניר הגראנד סלאם השני של העונה. 

הפציעה ממנה סובלת שחר פאר מחייבת תקופת החלמה של מספר שבועות. הרופאים מדברים על פרק זמן של כ־6 שבועות, 3 שבועות עד לאיחוי המלא של השבר ועוד 3 שבועות עד לחזרה לכשירות מלאה שתאפשר לה לשחק. התחזית האופטימית מדברת על השתתפות בטורניר ווימבלדון שייערך בסוף חודש יוני, אולם בשלב זה מוקדם עדיין להעריך את הסיכויים.

עבור מי שאינו ספורטאי, פציעות מסוג זה או פציעות דומות אחרות, מחייבות מנוחה והמתנה עד שהביולוגיה תעשה את שלה. במקרה של ספורטאי הישג מדובר בתקופה קריטית מאוד שתקבע את אופן חזרתם לכשירות תפקודית מלאה בהמשך. הרעיון שעומד מאחורי תקופת השיקום הראשונה מתבסס על הפעלה יומיומית של הגוף במגוון האמצעים והאפשרויות שעומדים לרשותנו וזאת מבלי לסכן, חלילה, את האזור הפגוע. חשוב להבין שכל עוד הספורטאי יצליח לשמור על מסגרת אימונים יומיומית, כך החזרה שלו לאימונים מלאים בהמשך תהיה טובה יותר – מה עוד שמנוחה מוחלטת, תורמת לירידה דרסטית ברמת הכושר הגופני של הספורטאי ובנוסף היא מנתקת אותו מהעשייה היומיומית אליה הוא כל כך מורגל. היעדר מסגרת שיקום מסודרת עלול לפגוע במיקוד של הספורטאי ובמוטיבציה שלו לחזור להתאמן ולשחק.

 

 שחר פאר, המאמן והפיזיותרפיסטית, מיה קלה בן-צור

 

משדה התעופה אל בית החולים

ראשיתה של הפציעה של שחר הייתה בטורניר החימר בעיר פס שבמרוקו. אל הטורניר הזה שחר הגיעה לאחר יום טיסות מפרך מאסטוניה שם היא שיחקה קודם לכן במדי נבחרת ישראל בגביע הפדרציה. בטורניר שלאחר מכן באסטוריל שבפורטוגל, שיחקה שחר פצועה וכאובה. באבחנה שנערכה במקום נמצא שהיא סובלת מדלקת בכף הרגל ללא עדות לשבר. לאחר 3 ימי משחקים בהם הצליחה להעפיל לחצי הגמר, הכניע הכאב את שחר והיא נאלצה לפרוש מן הטורניר. היעד הבא היה מדריד. במהלכה של מערכה צמודה ביותר (5:4) מול המדורגת 11 בעולם נאלצה שחר לפרוש ממשחק בפעם השנייה בחייה. האבחנה במדריד הייתה חד משמעית – שבר מאמץ באחת מעצמות כף הרגל שגררה חזרה מיידית ארצה לטיפולים ולשיקום.

4 שעות לאחר הנחיתה ולאחר לילה ללא שינה התייצבה שחר בביה"ח מאיר בכפר-סבא, בית החולים של ספורטאי הסגל האולימפי בישראל. בית החולים מאיר מספק לספורטאי הסגל האולימפי את כל השירותים הרפואיים להם הם זקוקים והוא עושה זאת ביעילות גבוהה ובמקצועיות רבה. מי שבדק את הטניסאית היה פרופסור מאיר ניסקה, מנהל המחלקה לכירורגיה אורתופדית ומומחה לכף רגל, שאישש את האבחנה של הרופא בריאל מדריד. מצוידת בחוות הדעת של הפרופסור יצאה שחר פאר ברגל ימין, אמנם קצת שבורה, אל מסע השיקום שיחזיר אותה אל המגרשים.  

 

פיזיותרפיה, אקסוגן וחדר גובה

כפי שציינתי בראשית דברי הרעיון שעומד מאחורי תקופת השיקום הראשונית הוא לבצע מגוון רחב של פעילויות שתבטחנה שמירה על רכיבי כושר גופני חיוניים. מאחר ששחר לא יכולה עדיין לדרוך באופן מלא על רגלה האתגר הוא לחפש פעילויות חלופיות שתתפוסנה את מקומן של פעילויות נושאות משקל, כמו ריצה או אימוני טניס. במקביל צריך לבצע טיפולי פיזיותרפיה למקום הפגוע ובהזדמנות זו גם לטפל בדברים נוספים שבדרך כלל קשה להגיע אליהם מפאת לוח הזמנים הצפוף שמכתיב סבב התחרויות העולמי. בקיצור, טיפול 10,000 מלא כולל וקס ופוליש.

  

תהליך השיקום מצריך עבודה יומיומית בת מספר שעות. הרעיון הוא ליצור רצף של אימונים וטיפולים תחת קורת גג אחת ומהבחינה הזו אין כמו מכון וינגייט על שלל מתקניו וכוח האדם המקצועי שבו. וינגייט מספק את כל מה שאנו זקוקים לו בתהליך השיקום: טיפולי פיזיותרפיה, בריכת שחייה, חדר כושר, מתקן היפוקסי המדמה תנאי גובה ומגרשי טניס. כל האמצעים האלה הם חלק מן המעטפת הרפואית שמסופקת לספורטאי ההישג על ידי היחידה לספורט הישגי.

טיפולי הפיזיותרפיה של שחר פאר כוללים טיפול במכשיר ייחודי שמשמש לזירוז האיחוי של העצם. המכשיר נקרא 'אקסוגן' והוא עובד על עקרון של גלים על־קוליים. במהלך הטיפול מוצמד המכשיר למקום הפגוע למשך 20 דקות. תדירות הטיפול היא יומיומית עד לאיחוי של השבר, דבר שצריך להיבדק בצילום רנטגן חוזר. על פי עדויות מחקריות האקסוגן מזרז את קצב האיחוי של השבר ב־30%, וזה משמעותי!

 

הפיזיותרפיסטית ד"ר גלי דר, עם שחר פאר במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט 

 

מתקן ייחודי נוסף אותו אנו משלבים במסגרת אימוני השיקום הוא 'חדר גובה' (Hypoxic chamber) שנמצא במרכז למחקר ולרפואת ספורט שבמכון וינגייט. החדר שהוקם בסיוע המועצה להסדר ההימורים בספורט, הוועד האולימפי הישראלי, היחידה לספורט הישגי ומכון וינגייט, משמש כיום את ספורטאי ההישג בתהליכי אימון ושיקום. הייחוד של החדר הוא בכך שניתן ליצור במקום תנאי גובה מבלי לשנות את הלחץ הברומטרי, שלא כמו בעלייה לתנאי גובה אמיתיים. מי שמכיר את התגובות הראשוניות לחשיפה לגובה משמעותי יכול לדווח על תחושות לא נעימות שכוללות בחילה, כאבי ראש, קשיי הירדמות וסחרחורת. במתקן ההיפוקסי של וינגייט זה לא קורה משום שהלחץ הברומטרי נשאר זהה לזה אשר בגובה פני הים. מה שמשתנה בחדר הוא רק ריכוז החמצן באוויר, מה שיוצר את הסימולציה לשהייה בגובה.

לחשיפה לתנאי גובה בהם ריכוז החמצן נמוך מהרגיל (תנאי היפוקסיה) ישנה השפעה ביולוגית ייחודית על גוף האדם. חשיפה ממושכת לתנאי היפוקסיה תורמת לשיפור הובלת החמצן בדם וניצולו בשרירים במספר דרכים:

הגברת יכולת קליטת החמצן על ידי מערכת הנשימה.

הגברת קצב ייצור ההורמון אריתרופויטין (EPO) על ידי הכליות, הורמון אשר מעודד ייצור כדוריות דם אדומות במוח העצם. כתוצאה מכך חלה עלייה בכמות הכדוריות האדומות ובריכוז ההמוגלובין, אשר מוביל את החמצן לרקמות המטרה. היתרונות:

  • הגדלת כמות נימי הדם ברקמות הגוף השונות ובייחוד בשרירי השלד הפעילים
  • עלייה ביכולת תאי השריר לנצל את החמצן המגיע אליהם ולייצר בעזרתו אנרגיה
  • עלייה ביכולת תאי השריר להפיק אנרגיה מפחמימות במסלולים אנאירוביים

הרעיון שעומד מאחורי השימוש במתקן הוא שבאמצעות עומס מכני נמוך יחסית ניתן לייצר אפקט אימון משמעותי. כיום שחר עדיין איננה מסוגלת ללכת ולכן עלינו למצוא גירוי פיסיולוגי אחר שיחליף את הריצה. על מנת לאמן את המערכת האירובית אנו משתמשים באופני יד ובאופניים נייחות עליהן שחר מדוושת בתנאי היפוקסיה. בנוסף אנו מבצעים בחדר תרגילי כוח וחיזוק לשרירי הליבה (CORE) וכך אנו מרוויחים חשיפה של שעה וחצי לתנאי גובה של 3,000 מטר מספר פעמים בשבוע.

 

אימוני בריכה וטניס בישיבה 

זירה חשובה נוספת בתהליך השיקום היא בריכת השחייה של מכון וינגייט. לאימון במים יש כמה תכונות נפלאות שתואמות את הצרכים של הטניסאית הפצועה. על הקרקע, כוח המשיכה של כדור הארץ הוא הכוח הפועל על הגוף. במים, לעומת זאת, כוח הציפה של המים הוא הכוח הפועל. כוח המשיכה פוחת ב־50% כאשר הגוף שקוע במים עד גובה המותניים, וב־90% כאשר הגוף שקוע במים עד לגובה הצוואר. כלומר, כאשר הגוף שקוע במים, 90% ממשקלו מתבטל. עובדה זו הופכת כל תרגיל המבוצע במים, באופן אוטומטי, ל- Low impact, עוצמת הדף נמוכה. נוסף לכך, צמיגות המים מציבה התנגדות לכל תנועה המתבצעת בתוכם ובכל כיוון. התנגדות זו גדולה בממוצע פי 12 מהתנגדות האוויר. כל תנועה המתבצעת כנגד התנגדות המים, גוררת אחריה תנועה נגדית, סימטרית שוות מאמץ. יתרון זה מאפשר חוזק שווה בשרירים מנוגדים. כדי לשמור על איזון מרבי של חוזק, יש לעבוד ברמת מאמץ דומה בשני כיווני התנועה. רמת ההתנגדות במים, קובעת את רמת המאמץ באימון.  

אימוני השיקום במים מתבצעים מספר פעמים בשבוע בהדרכתה של מושי חרוש, מומחית לאימון במים. השהייה במים מאפשרת לשחר דריכה חלקית על המקום הפגוע. עם השיפור במצב השבר תוכל שחר לבצע את הפעילות במים רדודים ובכך להעמיס קצת יותר על כף הרגל. האימונים במים תורמים גם לשיפור בכשירות האירובית של המתאמן, נתון אותו צריך לקחת בחשבון כאשר חושבים על שלב החזרה למגרש. 

 

מושי חרוש, מומחית לאימון במים, עם שחר פאר בבריכה בווינגייט

 

על מנת לשמור את שחר קרוב ככל שניתן לעולם הטניס חשוב לשלב גם גירויים מן הסוג הספציפי, דהיינו לחבוט בכדור. את אימוני הטניס הקצרים מבצעת שחר כיום כאשר היא ישובה על כיסא מוגבה – כיסא בר. נכון שבמצב כזה לא ניתן לשלב את פלג הגוף התחתון אולם ניתן להרוויח את התרומה של פלג הגוף העליון לחבטה ואת התחושה של להכות בכדור. למרות שאימוני הטניס אינם משמעותיים כרגע, יש להם חשיבות עתידית גדולה כאשר שחר תחזור להתאמן באופן רגיל. עצם השהייה במגרש ועצם הביצוע, ולו החלקי ביותר, של הספורט בו אתה עוסק שומרת על חידוד מנטלי ועל המשכיות מחשבתית.  

 

מסע השיקום של שחר פאר נמצא כרגע במחציתו ואנחנו מקווים להתקדמות נוספת שתאפשר לטניסאית לחזור ולהתאמן בקרוב באופן מלא. לאחר החזרה לאימונים מלאים נוכל להעריך את פרק הזמן שיידרש עד לחזרתה של שחר לסבב התחרויות העולמי.

 

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 

לכניסה לפורום "חיים וספורט" הקליקו כאן

 

צילום: אבי שי.



תגובות הוסף תגובה
1.כתבה מאוד מעניינתאני03/06/09
2.תיקון טעות קטנהעידו03/06/09
3.תודה רבה מולי, נהניתי מאוד מהפוסט! בהצלחה לשחר ולך... (לת)אביתר03/06/09
4.מאחלת לשחר החלמה מהירה והצלחה בהמשך! (לת)שרית04/06/09
5.תודה רבה על המידע! החלמה מהירה וטובה שחר:)גיא06/06/09
6.מה שנכון נכוןמולי אפשטיין07/06/09
7.מתי שחר צפויה לחזור? והכי חשוב שתרגיש טוב והחלמה מהירה (לת)הפאר שלנו09/06/09
8.פיזיותרפיהנועה18/06/11
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן