חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים

דימוי הגוף של ספורטאים נכים, גבוה מזה של אנשים בריאים שאינם עוסקים בספורט, לא רק בפרמטרים של כוח וסבולת אלא גם בפרמטרים של יופי – כך עולה מעבודת מחקר שערכו אורי פרנקל ורחל ילין מהמכללה האקדמית ת"א־יפו בהנחיית ד"ר גילי גולדצויג
  20/07/09
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

אחת הביקורות נגד הפסיכולוגיה המודרנית המערבית היא שהפסיכולוגיה "שכחה" את הגוף. למרות אמירתו המפורסמת של זיגמונד פרויד שהאגו הוא קודם כל  "אגו גופני", נעשה מאמץ מועט לשלב מושגים כמו גוף ודימוי גוף לתוך המושג של דימוי עצמי.

דימוי הגוף שמוגדר כתמונה המנטאלית שאדם מחזיק בה לגבי הגוף שלו הוא מושג מורכב, דימוי הגוף מושפע גם מגורמים  "אובייקטיביים", כמו מידות הגוף וגם מגורמים סובייקטיביים, כמו ערכים אסתטיים, אמונות לגבי אידיאל היופי ואידיאל היכולת הפיזית. שני גורמים מרכזיים בעיצוב דימוי הגוף הם התפיסה האידיאלית לגבי הגוף וחלקי הגוף השונים והחשיבות שאנו מייחסים לחלקי גוף שונים. כך למשל, אם אני חושב שגוון העור שלי רחוק מן הגוון האידיאלי ואני מייחס חשיבות רבה לנושא גוון העור, הרי שסביר להניח שאחווה דימוי גוף שלילי.

מחקרים בפסיכולוגיה מצאו כי דימוי גוף חיובי קשור להערכה עצמית חיובית יותר ולאיכות חיים טובה יותר ואילו דימוי גוף שלילי קשור למגוון של קשיים פסיכולוגיים.

 

דימוי גוף ונכות

דימוי גוף פגוע הוא במקרים רבים תוצאה של סביבה חברתית המדגישה ערכים, כמו כושר, מראה ותפקוד גופני. בהקשר זה נכות או קטיעה יכולות להיתפס כסימן של כישלון. מאחר שדימוי הגוף, לפחות בחלקו, מבוסס על ההופעה הפיזית בפועל, הרי שהנכה צריך לשלב את הנכות בתוך הדימוי הכללי שלו. כך למשל מישהו שעבר קטיעת רגליים ומשתמש בתותבים צריך לאזן שלושה סוגי דימויים – דימוי הגוף השלם לפני הקטיעה, דימוי הגוף לאחר הקטיעה ודימוי הגוף עם התותבים.

 

 מימין לשמאל: איעד שלבי, ליעוז עמר, ענבל פיזרו

 

דימוי גוף בקרב ספורטאים   

צדו השני של המטבע הוא דימוי הגוף של הספורטאי. מאחר שהכלי העיקרי של הספורטאי הוא הגוף שלו, הרי שדימוי הגוף הוא מרכיב מרכזי אצל הספורטאים בכלל (ולא רק בתחומים כמו התעמלות). הואיל וגוף האתלט היה מושא להערצה ושימש כאידיאל לאורך דורות רבים, קיימת הנחה מובלעת בקרב אנשי מקצוע בתחום כי לספורטאים יש דימוי גוף חיובי יחסית לאנשים שאינם עוסקים בספורט. הנחה זו נבדקה בניתוח על של 87 מחקרים שונים בתחום ואכן נמצא כי יש אפקט קטן של דימוי גוף חיובי יותר בקרב ספורטאים. בנוסף, נמצא כי לאנשים העוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית יש דימוי גוף חיובי יותר יחסית לאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. יחד עם זאת, חייבים לציין כי נושא דימוי הגוף של הספורטאי הוא נושא אינדיבידואלי ובהחלט קיימים ספורטאים רבים הסובלים מדימוי גוף נמוך. דימוי הגוף של הספורטאי מושפע מאמונתו ביכולת שלו ואין ספק כי ספורטאים מוכנים להשקיע שעות רבות לשיפור ההופעה הפיזית.  דימוי גוף נמוך של ספורטאי יכול להיות תוצאה של לחץ או ציפיות לא מציאותיות מצד הספורטאי וסביבתו. כתוצאה מכך יכולה להיגרם פגיעה בדימוי הגוף שתביא לעיוות הדימוי ואף להפרעות אכילה (נושאים שיפורטו במאמרים אחרים).

 

דימוי גוף בקרב ספורטאים נכים

מאחר שהספורטאים מייחסים חשיבות רבה לגופם ושנמצא קשר חיובי בין פעילות גופנית לדימוי גוף וקשר שלילי בין דימוי גוף לנכויות, עולה השאלה מה קורה לדימוי הגוף של ספורטאים נכים. במחקר שנערך ע"י אורי פרנקל ורחל ילין מהמכללה האקדמית ת"א יפו, בהנחיית ד"ר גיל גולדצויג נבדק דימוי הגוף של ספורטאים נכים יחסית ללא נכים שאינם עוסקים בספורט. במחקר הושוותה קבוצה של 27 ספורטאים נכים (רובם על כיסא גלגלים) ממקצועות ספורט שונים  בגילאי 60-19 שגויסו באופן מקרי ממרכזי ספורט שונים. קבוצת הנכים השוותה לקבוצה דומה של אנשים לא נכים שאינם עוסקים בספורט. המחקר כלל גברים בלבד. שתי הקבוצות מילאו שאלון דימוי גוף שכלל 19 שאלות בתחומים שונים, כמו כוח, קואורדינציה, זריזות, עור פנים ושיער. לגבי כל נושא היו צריכים המשתתפים במחקר לציין עד כמה לדעתם קיים פער בין המצב בפועל לבין המצב האידיאלי, למשל בנושא הכוח הפיזי האידיאלי:

          א.         יש לי כוח פיזי אידיאלי

          ב.         יש לי כמעט כוח פיזי אידיאלי

          ג.          הכוח הפיזי שלי אינו בדיוק אידיאלי

          ד.         הכוח הפיזי שלי רחוק מלהיות אידיאלי

 

 מימין לשמאל: ענבל שוורץ ויצחק ממיסטבלוב

 

בהשוואה סטטיסטית שנערכה בין שתי הקבוצות נמצא כי הספורטאים הנכים דיווחו על ערכים גבוהים (דימוי גוף גבוה יותר) במובהק  לגבי כוח פיזי, שיער, פנים, שרירים, פלך גוף עליון, סיבולת, אנרגיה וציון כללי מעבר לכל השאלות.

בעוד שציונים גבוהים יותר בקרב קבוצת הנכים היו צפויים במדדים כמו כוח או  סיבולת הרי שהממצאים לגבי  מאפיינים נוספים, כמו שיער או פנים הם מפתיעים. ניתן להסיק כי דימוי הגוף של ספורטאים נכים אינו נופל ואף עולה על זה של אנשים לא נכים שאינם ספורטאים.

 

מסקנות

הממצאים מאוד מעודדים וניתן לקבוע בעקבותיהם לומר שספורטאים נכים מאוד שלמים עם עצמם!

האם מסקנת המחקר היא שצריך לשלוח את כל הנכים לעסוק בספורט וכך ישתפר דימוי הגוף שלהם?  לא בהכרח! אין ספק שהעיסוק בספורט הוא בריא, חשוב ותורם, אולם אי אפשר להסיק כי בהכרח דימוי הגוף של הנכים ישתפר כתוצאה מהעיסוק בספורט. הסבר נוסף אפשרי למסקנות המחקר הוא כי הספורטאי הנכה הוא מישהו שבחר להציג את הגוף שלו לראווה. אם הכלי של הספורטאי הוא גופו הרי שהספורטאי הנכה בוחר להציג "כלי פגום" – כדי שהדבר יתאפשר צריך מישהו שלמכתחילה שלם מאוד עם דימוי הגוף שלו, כלומר שיכול להיות שנכים הבוחרים לעסוק בספורט הם מראש כאלו ששלמים מאוד עם גופם. במובן מסוים ייתכן שעדיף קודם לעבוד עם נכה על דימוי הגוף שלו ורק לאחר מכן להפנותו לספורט.

 

מסקנות המחקר הן ראשוניות ודורשות עדיין ברור ומחקרי המשך – למשל השוואה בין נכים מלידה לכאלו שאינם נכים מלידה והשוואה בין נכים מתאונות לנכי צה"ל – שתי קבוצות בעלות  מעמד שונה בחברה הישראלית.

 

מאת: ד"ר גילי גולדצווייג, פסיכולוג ספורט.

המאמר הועבר באדיבות מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית־הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן בווינגייט.

 

לכניסה לאתר של מיכל יערון הקליקו כאן



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן