חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש

חצי שנה לפני בעיטת הפתיחה של המונדיאל עוסקות הכותרות באנגליה בכדור מסוג אחר – בכדור הכחול. על הקשר שבין ויאגרה, נבחרת אנגליה בכדורגל וביצועי ספורט בגבהים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  15/12/09
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

שיתוף

מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

משחקי גביע העולם בכדורגל שייערכו הקיץ בדרום־אפריקה ימשכו מן הסתם את מרב תשומת הלב העולמית. אין ספק, מדובר באירוע ספורט המשלב יצרים לאומיים, עניין תקשורתי עצום ואהבה גדולה למשחק הכדור הפופולרי בעולם.

בידיעה שפורסמה לאחרונה באתר האינטרנט הבריטי, News of the World, נטען שלשחקני הנבחרת האנגלית הוצע להשתמש בוויאגרה בטרם העלייה למגרש. הידיעה שפורסמה באתר האינטרנט הבריטי היא לא בדיחה וגם לא מתיחה בנוסח האחד באפריל, על אף שהיא כמובן נושא לבדיחות רבות ולחידודי לשון לא מעטים. תוכן הידיעה מדבר על כך שפאביו קפאלו, מאמנה האיטלקי של הנבחרת האנגלית, הציע לשחקניו להשתמש בוויאגרה לפני המשחקים שייערכו באצטדיון ביוהנסבורג. קאפלו הסתמך על דברי מדענים שטענו שהשימוש בוויאגרה עשוי לשפר את התפקוד במאמצים המבוצעים בתנאי גובה.

סר בובי צ'רלטון, שחקן הכדורגל האגדי מנבחרת אנגליהלהזכירכם, חלק ממשחקי גביע העולם בכדורגל ייערכו ביוהנסבורג ,שנמצאת בגובה של 1,700 מטר מעל לפני הים. הנבחרת האנגלית תקיים בשבוע שלפני תחילת המשחקים מחנה אימונים בעיר Rustenburg שנמצאת בגובה של 1,500 מטר מעל לפני הים. לדברי המדענים השימוש בוויאגרה עשוי לעזור לשחקנים להתמודד עם קשיי הנשימה האופייניים לביצוע מאמץ גופני בתנאי גובה. לדברי Richard Pullen, מדען ספורט המועסק על־ידי ההתאחדות הבריטית, השימוש בוויאגרה לשיפור הביצועים הספורטיביים נפוץ במספר קבוצות כדורגל בדרום אמריקה ובקרב רוכבי אופניים מקצוענים. חשוב לציין, ויאגרה אינה מופיעה ברשימת החומרים האסורים בשימוש של הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA).     

למען זקיפות הקומה הלאומית
כנראה שהפלופ של גביע העולם שנערך במקסיקו (2,400 מטר מעל לפני הים) עדיין צרוב עמוק בתודעתם של האנגלים. ההיסטוריה של נבחרת אנגליה בטורנירי גביע העולם בכדורגל אינה מרשימה במיוחד – זכייה בודדת בשנת 1966 ומקום רביעי בשנת 1990. חשוב להבין, אנגליה היא מייסדת משחק הכדורגל המודרני והמשחק הוא חלק ממסורת ומתרבות מפוארת. התאחדות הכדורגל האנגלית (FA – Football Association) הוקמה בשנת 1863 והתחרות הרשמית הראשונה – גביע ההתאחדות – התקיימה בשנת 1872. באותה שנה רשמה הנבחרת האנגלית את הופעתה הראשונה בהיסטוריה במשחק רשמי.
לא בטוח ששחקני הנבחרת האנגלית יאמצו את ההמלצה של קאפלו ושל המדענים, לפחות לא באופן פומבי. אחרי הכול, זה לא נעים לקרוא כותרת בנוסח: "נבחרת אימפוטנטית" לאחר משחק נטול שערי זכות...

מהי ויאגרה?
סילדנאפיל (באנגלית: Sildenafil) או בשמה המסחרי ויאגרה (Viagra) היא תרופה השייכת למשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5, והמיועדת לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין־אונות (אימפוטנציה) ומקושי להגיע לזקפה.
ויאגרה פותחה במקור על־ידי חברת פייזר (Pfizer) כתרופה לטיפול בתעוקת חזה (Angina pectoris; סוג של מחלת לב וכלי דם), והתגלתה כיעילה ביותר לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין־אונות ומקושי להגיע לזקפה. התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות גלולות. סילדנאפיל פועלת על מנגנון המבוקר על־ידי חנקן חד־חמצני (NO) בפין. NO נקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז (guanylate cyclase) ומשפעל אותו. האנזים מייצר cGMP שגורם להרפיית השרירים החלקים בעורקים ההליציניים בפין. ההרפיה גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקים ולכן לזקפה. המבנה המולקולרי של סילדנאפיל דומה לזה של cGMP ולכן היא פועלת כמעכב תחרותי של אנזים cGMP פוספודיאסטראז ספציפי סוג 5 (cGMP specific phosphodiesterase type 5) PDE5 האחראי לפירוק של cGMP. נוכחות התרופה גורמת לשמירה על רמות cGMP גבוהות ולכן לזקפה. ללא גירוי מיני, כלומר ללא הפעלת המערכת על־ידי NO ו־cGMP סילדנאפיל לא אמורה לגרום לזקפה.
חברת פייזר רשמה פטנט על ויאגרה בשנת 1996. בשנת 1998 קיבלה החברה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), והייתה לתרופה המסחרית הראשונה לטיפול בבעיות זקפה אשר אושרה לשימוש. הוויאגרה פותחה מתוך מחשבה שיהיה לה שימוש שונה מזה המקובל בה היום. במהלך הפיתוח השתמשו החוקרים באורגניזם מודל לא מקובל – בדולפינים – ושמו לב לכך שהדולפינים המקבלים את התרופה מגיעים לזקפה.

ויאגרה וביצועים גופניים
למדנו קודם לכן שהוויאגרה גורמת להרפיית שרירים חלקים ולהגברת זרימת הדם בעורקים אלה. חשוב לציין שהתרופה משפיעה גם על אתרים אחרים בגוף, שהרי במקור היא פותחה לטיפול בבעיות יתר לחץ דם ובתעוקת חזה. אתר נוסף עליו משפיעה התרופה הוא הריאות. התרופה גורמת להרפיה בכלי הדם בריאות ועימה להגברת זרימת הדם דרך העורקים. פועל יוצא מכך הוא שיפור בזרימת הדם מהלב אל הריאות והגברת השינוע של החמצן אל השרירים הפועלים. מאחר שהאטמוספרה בגבהים מכילה פחות חמצן בהשוואה לזו שבגובה פני הים (לחץ חלקי נמוך יותר של החמצן), קשה יותר לספק את החמצן הנדרש לביצוע מאמצים עצימים.

אחת התופעות שמתרחשות לעתים בביצוע מאמץ גופני בגבהים היא היצרות של כלי הדם בריאות. החוקרים שיערו שמתן סילדנאפיל לספורטאים יגרום לשיפור בזרימת הדם בריאות ועמה לשיפור ביכולת הביצוע בתנאי גובה. הרעיון – התרופה תגרום להרפיית כלי הדם בריאות, כתוצאה מכך תתאפשר זרימת דם גדולה יותר מן הלב אל הריאות, יותר דם מחומצן יחזור אל הלב מה שיגרום לשיפור באספקת דם מועשר בחמצן לשרירים.
על מנת לבחון את התיאוריה הלכה למעשה גויסו 10 רוכבי אופניים מקצוענים. הנבדקים ביצעו בסה"כ 10 מבחני זמן ברכיבה למרחק 6 ק"מ – חלקם בגובה פני הים וחלקם בחדר היפוקסיה  שדימה תנאי גובה של 3,874 מטר מעל לפני הים. לא הרוכבים ולא הנסיינים ידעו מהו הטיפול אותו מקבלים הרוכבים. הרוכבים קיבלו טרם המבדק כדור המכיל סילדנאפיל במינון של 50 או 100 מ"ג, או כדור פלסבו.
סימולציית הגובה הושגה על־ידי שינוי ההרכב של האוויר בחדר. הנבדקים שהו בחדר שעה לפני תחילת המבדק על מנת להסתגל לתנאים. הלחץ הברומטרי לא שונה והיה דומה לזה שבגובה פני הים. החוקרים ניתחו את ביצועי הרוכבים בכל אחד מן התנאים ובכל אחד מסוגי הטיפול השונים.

מתוצאות המחקר עולה ש־4 רוכבים הגיבו להשפעת סילדנאפיל בעוד ש־6 לא הגיבו כלל. הרוכבים שנטלו סילדנאפיל בתנאי גובה קיצרו את זמן הרכיבה שלהם ב־15% בממוצע בהשוואה לרכיבה בתנאים דומים ללא התרופה. בנוסף, סילדנאפיל תרם לשיפור בתפוקת הלב ובנפח הפעימה והפחית את הירידה ברוויית החמצן בדם העורקי בתנאי גובה.
החוקרים גילו שהשיפור הגדול ביכולת נבע בעיקרו מתרומתם של הרוכבים שהגיבו באופן ניכר לטיפול. חלק מן הרוכבים הגיבו באופן מינורי וחלקם לא הגיב כלל. הרוכבים שהגיבו לטיפול שיפרו את יכולת הרכיבה שלהם בתנאי הגובה עם התרופה ב־39% בהשוואה לאותם התנאים וללא התרופה. חלק מן הרוכבים רשם שיפור של 45% ביכולת הרכיבה וחלקם רשם שיפור לא משמעותי של 1%. 

לאור הממצאים עולה שהשימוש בוויאגרה עשוי לשפר את יכולת הביצוע הספורטיבית בתנאי גובה באופן ניכר. למרות הגובה המשמעותי לא כל הרוכבים הפגינו שיפור דומה. אנשים שמגיבים ברגישות יתר לתנאי גובה, הם אותם אלה שיחוו את תופעות ההסתגלות ביתר שאת – כאבי ראש עזים ורמת סיכון גבוהה לחלות במחלת גבהים אקוטית. על אנשים אלה לשקול לבצע תהליך חשיפה והסתגלות לתנאי גובה בטרם צאתם לסביבה שכזו.

מקור:
Sildenafil improves cardiac output and exercise performance during acute hypoxia, but not normoxia
Andrew R. Hsu1, Kimberly E. Barnholt1, Nicolas K. Grundmann1, Joseph H. Lin2, Stewart W. McCallum3, and Anne L. Friedlander4*

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

לכניסה לפורום "חיים וספורט"  




  
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן