חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

אבולוציה: ההוצאה הקלורית בתקופת האבן

מה הפסדנו ב־58,000 השנים האחרונות עם התפתחות היכולות האינטלקטואליות של המין האנושי? על חוסר ההתאמה בין החיים המודרניים העכשוויים ובין הגנים ה"עתיקים" שלנו – מאת ד"ר איל שרגל ומולי אפשטיין, פיזיולוגים במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
 
מאמרים נוספים בתחום
אסטרטגיית הפחתת פחמימות לפני אימון
חוסר ברזל בקרב ספורטאים
שתיית מיץ סלק לפני פ"ג משפרת את ביצועי המוח
חלופה אנרגטית לספורטאי סבולת? משקה קטונים
מאמרים נוספים בתחום
קפה או כדורי קפאין?
חלבון מי גבינה מתוסף והתאוששות
פופאי צדק! תרד עושה אותך חזק יותר
מה לאכול? טיפים לחזרה לשגרה לילדים ולהוריהם
התוסף החדש לשיפור ביצועי סבולת
קפאין ופעילות גופנית
כמה לשתות במהלך היום ובזמן אימון
תזונה נכונה לספורטאים מתבגרים
אמת בפרסום? תוספי התזונה שלכם
פחמימות או שומנים? שאלה כבדת משקל
התאוששות חמוץ מתוק
הצד האחר של משקאות האנרגיה – נדודי שינה ועצבנות
מסמיק מגאווה – סגולותיו של מיץ סלק
משקאות אנרגיה ממריצים יעילים?
אכילת בשר אדום מצמצמת את נזקי ההזדקנות?
העמסת פחמימות למרתון
דיאטה על פי סוג דם – אין ביסוס מדעי!
האם אכלת היום ארוחת בוקר?
קריאטין – לספורטאים ולאוכלוסיות נוספות
חוסר ברזל בקרב ספורטאיות הישג
מתכונים חלביים קלילים בקלוריות
הפחתת משקל בענפי קרב – הבעייתיות והפתרון
יום העצמאות – טיפים להתנהלות שפויה בארוחת מנגל
מתכונים לפסח כשר, טעים ודל בקלוריות
ויטמין D – התוסף החסר?
קפה? תה? אולי קקאו?
מיתוסים לגבי ירידה במשקל: אמת או מיתוס?
הפיזיולוגיה של הצום
תזונה – יותר מספירת קלוריות
תוספי תזונה – מורה נבוכים
ביחד או לחוד? צריכת חלבון לאחר מאמץ
על פורים ומגדנות
משמינים בחורף? טיפים איך לא!
חזרה לעניינים
המלצות לאכילה בתקופת החגים
תזונה: הכי טוב לשאול
מיץ סלק – הנשק הסודי של רוכבי הטור דה-פראנס
התאמות תזונה דינמיות לחולי סוכרת מטיפוס 1 העוסקים בספורט
לחיים! בירה נטולת אלכוהול וספורט
תזונה נכונה לאימוני טריאתלון ולתחרויות
סרטן – צמחוני או לא?
הישורת האחרונה – המלצות תזונה למרתון ת"א 2011
הנחיות תזונה לספורטאים בגיל ההתבגרות
קריאטין מונוהידראט וביצועים גופניים
סופגניות או לא להיות?!
שימוש בסודה לשתייה עשוי לשפר ביצועים?
תזונה לטריאתלטים
תזונאית בשטח
תוספי תזונה וביצועי סבולת
מחקר חדש: מינון גבוה של קפאין משפר יכולות גופניות!
סחוט טרי
מיץ דובדבנים לאחר ריצת מרתון
חלב – משקה הספורט המומלץ לספורטאיות כוח
נטורופתיה: בוטנים – לא רק לקופים
אוזני המן מהמטבח הבריא של לימודי הנטורופתיה
נטורופתיה: משקאות מוגזים עם סוכר "מתדלקים" סרטן בלבלב
תזונה: קריאה ביקורתית של תוויות
עוגת חרובים עסיסית לט"ו בשבט
שימוש מוגזם בתוספי חלבון
נטורופתיה: הרזייה באמצעות אבחון בקשתית העין
רפואה טבעית: מזון מחמם לימי החורף
סופגניות לבריאות!
700 קק"ל של שיכרון חושים או חנוכה-קל
ארוחת עשר: לא על הלחם לבדו
מה שאנו אוכלים
דגני בוקר וחלב – תוסף התזונה החדש
השרירים כואבים? שתו כוס קפה
מה נשתנה? בפסח הזה עושים סדר בהררי הקלוריות
ט"ו בשבט חג הפירות היבשים, האגוזים והשקדים
תזונה במחשבה תחילה
צמחונות מאוזנת
על כוס קפה, שומנים ומשקאות
קריאטין ומאמץ גופני – נייר עמדה של החברה הבינלאומית לתזונת ספורט
מינון נמוך של קפאין תורם לירידה בדופק במאמץ תת-מרבי
מים: שתו הרבה, אבל לא יותר מדי
משקאות אנרגיה – עוזרים, מזיקים או מיותרים?
תוספי תזונה למבוגרים: שאלות ותשובות
האם חל פיחות בערך התיסוף?
חלבון וביצועי סבולת – מה אומר על כך המדע?
רפואה מתוקה - האם דבש יעיל יותר מאנטיביוטיקה?
רב פעלים: המגנזיום
תזונה וכאבי שרירים
הכולסטרול ואנחנו: המדריך השלם
מעכלים את זה: מאמץ גופני ומערכת העיכול
שמן זית: כל הסגולות
צום יום כיפור. ההיבט הבריאותי
קקאו: טעים, בריא ואפילו ממכר
מי באמת צריך חטיף
בלוטת התריס ותפקידה בהשמנה: שאלות ותשובות
שריפת שומן: לא רק חיטוב
שמנים מאז ולתמיד
מאזן הקלוריות בגוף: כמה מכניסים, איך מוציאים
אוכלים, שותים ונושמים כדורגל
תוספי חלבון לספורטאים: בונים - או בונים מגדלים?
הפרדוקס החמצוני
קפאין: הממריץ הריחני
מי מפחד מפחמימות?
הדלק של הפעילות הגופנית
ילדים חורגים (במשקל)
שבועות של מסורת ותזונה בריאה
משקאות הספורט: מה שותים ולמה זה טוב
4 כוסות ודי; טיפים למניעת חמרמורת
תזונה נכונה: לגוון ולא להתנוון
דיאטה עתירת חלבונים ותרומתה לירידה במשקל
אכילה לפני פעילות - הדלק של הגוף
מכסחי השומן: התוספים והטכניקות בשירות ההרזיה
קריאטין – תוסף התזונה החוקי האפקטיבי ביותר
הסכנה הטמונה בשתיית יתר
המלחמה נגד ההשמנה: מניעה, איזון ותוספים
שתייה נבונה: בין מים, מיץ ומשקאות איזוטוניים
אופניים: הם רוכבים ונוטלים (תוספים)
אוכלים על גלגלים
עקרונות הדיאטה הנכונה: תזונה, פעילות ומודעות למכשולים
התמודדות עם יתר לחץ דם: המלצות תזונתיות
רגישות למלח: משבץ מוחי ועד מחלות לב וכליות
מלח הבישול, לחץ הדם - ומה שביניהם
לקראת הטריאתלון: פסטה ושתייה מרובה
פעילות גופנית וצמחונות: אנרגיה חלופית
מקדם מסת גוף: למי בעצם מיועד המדד?
לנשנש על הבוקר ולהישאר בחיים (ורזים)
פרוביוטיקה – חיידקים "טובים" בשירות הבריאות
השומן שבגופנו: איך נדע כמה אנחנו צריכים
כדורגל ותזונה: ארוחות, תוספים ומה שביניהם
מחקרים מוכיחים: ויטמין C מסייע במניעת מחלות
חומצה פולית מפחיתה הסיכון לשבץ מוחי
על חשיבות התזונה והספורט בגיל ההתבגרות
שוחים דרך הבטן: עקרונות תזונתיים לשחיינים
גליקוגן - ה"חמצן" של הכדורגלנים במונדיאל
"הערך התוסף" של העוסקים בספורט
מאמרים נוספים בתחום

6 מיליון שנה חלפו מאז שנפרדנו מן האב הקדמון המשותף והפכנו להולכים על שתיים. במרוצת מיליוני השנים האלה התפתחו על פני כדור הארץ 22 סוגים שונים של בני אדם. הומינידים אלה ידעו בחלקם להכין כלים וחלקם אף ידעו כנראה לדבר, אולם למרות זאת הם לא שרדו את תלאות ההיסטוריה. האדם בן זמננו, ההומו־ספיאנס, התפתח לפני 58,000 שנה והחל את נדודיו מאפריקה אל עבר היבשות האחרות. תמורות רבות חלו ביכולות של האדם במרוצת השנים האלה, במיוחד ביכולות האינטלקטואליות וברמת הידע וההבנה, אולם מה קרה בתחום הפעילות הגופנית במהלך ההתפתחות האבולוציונית שלנו? כמה קלוריות צרך האדם בתקופת האבן וכמה קלוריות הוציא על מנת להתקיים? על שאלות אלה ינסו לענות הפיזיולוגים, ד"ר איל שרגל ומולי אפשטיין.  

 

המשמעות הבריאותית של הקשר המחייב שהתקיים בעבר בין צריכת אנרגיה ובין הוצאתה

לפני ביות חיות המשק הראשונות והמצאות טכנולוגיות, כמו טחנות המונעות על ידי מים או רוח, אבותינו הקדמונים, כמו כל שאר בעלי החיים החופשיים, היו תלויים לקיומם היומיומי בפעילויות הדורשות מאמצים גופניים ניכרים. בתקופות קדומות אלו היה קיים קשר טבעי ומחייב בין צריכת אנרגיה (השגת אנרגיה מהמזון) ובין הוצאת אנרגיה הנובעת מפעילויות גופניות שונות. קשר זה נשמר לאורך מאות אלפי שנות ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי. שמירה על קשר בין יכולת פיזית להשגת מזון חייבה את קיומו של מנגנון סלקטיבי של תכונות גנטיות הקשורות למערכות הלב, הנשימה, כלי הדם, שרירי השלד וכלל מערכת חילוף החומרים. במילים אחרות, באותן תקופות קדומות, היכולת הפיזית והפיזיולוגית להשגת מזון הייתה הכרחית להישרדותו של המין האנושי, והיא חייבה את קיומן של תכונות גנטיות שקשורות ליכולת תנועה (הליכה, ריצה), של מערכת עצבים תנועתית משוכללת, של כוח שריר ועוד. הנסיבות המאפיינות את הקיום היומיומי במאה ה־21, הן כמובן שונות בתכלית. פעילות גופנית אינה תנאי הכרחי לשרידות ולקיום. הקשר בין אכילה ובין פעילות גופנית ועבודה פיזית, למעשה אינו קיים. יחד עם זאת, האבולוציה הגנטית של המין האנושי לא מצליחה "להשיג" את השינויים התרבותיים והטכנולוגיים המהירים וחלק נכבד מההתאמות הגנטיות שרכש המין האנושי במהלך האבולוציה שלו, עדיין שרירות וקיימות. חוסר ההתאמה בין החיים המודרניים העכשוויים ובין הגנים ה"עתיקים" שלנו הוא בעל משמעויות והשלכות פיזיולוגיות ובריאותיות רבות: היצרות עורקים כליליים, שברים על רקע הגיל (אוסטיאופורוזיס), השמנה וסינדרום מטבולי הקשורים לתנגודת לאינסולין, כל אלה הם מצבים פתולוגיים שפעילות גופנית יכולה למנוע או להיטיב במידה רבה. מנקודת מבט אבולוציונית, אורח החיים הפעיל שנתפס כיום כהכרחי לקידום הבריאות, הוא למעשה "חיקוי" של הצרכים של אבותינו בתקופות הקדומות טרם תחילת עידן החקלאות העתיקה. נראה אפוא שהבנת רמת הפעילות הגופנית שנדרשה מאבותינו בתקופת האבן היא יותר משאיפה תיאורטית: דגמי הפעילות והמאמצים הגופניים של אבותינו הקדמונים יכולים בהחלט להוות מודל ומטרה ברת השגה של המין האנושי כיום, במטרה למנוע מחלות ולשפר את איכות החיים.

 

חייו של האדם בתקופת האבן (במשך כ־1.5 מיליון שנים) ובתקופה שהחלה עם החקלאות העתיקה ולאחריה (במשך כ־10,000 שנים) היו שונים במובנים רבים: באופן בו הושג המזון, במבנה החברתי־תרבותי של האוכלוסיות, במחלות זיהומיות מדבקות ועוד. יחד עם זאת, ממצאים שקיימים בידינו, מעידים בסבירות גבוהה כי הדרישות האנרגטיות היומיומיות הכרוכות בפעילות גופנית לצורכי קיום, היו דומות.

 

פעילות גופנית בתקופת האבן

שחזור אופי הפעילות הגופנית ואורח החיים של אוכלוסיות האדם הקדמון מתבסס בעיקר על שרידי שלדים קדומים ועל ניתוח אורח החיים של אוכלוסיות ציידים ולקטים בני ימינו. למרות המגבלות הקיימות בכל אחד מתחומי המחקר האלו, ישנן כיום הערכות די מהימנות לגבי אופי ומתכונת הפעילות הגופנית שביצע האדם בתקופות שבין 20,000 ובין־50,000 שנים טרם זמננו. היום ברור כי אורח החיים היה שונה באזורים שונים בגלל תנאים אקלימיים שונים. באזורים מסוימים שבהם האקלים היה עונתי, זמינות המזון הצמחי והמזון מן החי השתנתה בהתאם לעונות השנה. למרות שרבות מאוכלוסיות האדם בתקופת האבן הקדומה היו אוכלוסיות של נוודים, כמה מהן אכלסו באופן קבוע אזורים מועדפים שיכלו לספק להם את כל צרכיהם. הפעילויות הגופניות היומיומית של תושבי האזורים הסוב־ארקטיים, אזורי החוף והסוואנות, היו כנראה בעלות מאפיינים שונים, אולם במונחים של הוצאה אנרגטית הנגזרת מפעילות גופנית זו, ניתן לומר שהן היו דומות יחסית, ובוודאי גבוהות יותר מזו של האדם המערבי המודרני, פעילות שיכולה לנוע על פני טווח שבין חוסר פעילות גופנית כמעט מוחלט ובין ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע בנפחים ובעצימויות גבוהים. ההערכות הקיימות כיום לגבי ההוצאה האנרגטית הנובעת מפעילות גופנית באנשי תקופת האבן למשל, מהתקופה שלפני כ־25,000 שנים, עומדת על כ־1,240 קילוקלוריות (קק"ל) ליום (21.8 קק"ל לק"ג) לאדם השוקל 57 ק"ג. ההוצאה הקלורית המוערכת ליממה הנובעת מפעילות גופנית באמריקאי בין ימינו, נעה סביב 555 קק"ל ליום לגבר או לאישה שמשקלם כ־64 ק"ג. זה המקום לסייג ולומר כי מספרים אלו מייצגים הערכות ממוצעות לכלל האוכלוסייה וכי השונות יכולה להיות משמעותית. חשוב לציין, כי רמת הפעילות הגופנית היומית המוערכת לאוכלוסיות קדומות אלו דומה ואפילו נמוכה מעט מזו הידועה באוכלוסיות בנות ימינו שחיות במקומות לא מתועשים ופחות "מפותחים". כלומר, מבחינה ביולוגית ניתן לומר כי רמת הפעילות הגופנית המבוצעת באוכלוסיות בנות ימינו במדינות המתועשות והמפותחות היא הרבה מתחת לנורמאלי.

הפעילות הגופנית היומיומית המקובלת בתקופת האבן כללה: הליכה תוך כדי ליקוט מזון, מסעות צייד, ריצה אחרי טרף, ביקורים במחנות של שכנים, נשיאת הצאצאים, משחק, איסוף חומרי בעירה לחימום ולבישול, בניית מחסות, בניית כלים, חפירה בקרקע למציאת שורשים, טיפול (שחיטה, ניקוי) בבשר הצייד, שבירת עצמות למציאת מוח עצם, ריקוד כחלק מטקסים ועוד. פעילות מגוונת זו מאופיינת בתהליכים הנקראים cross-training וכוללת מרכיבים אירוביים, מרכיבים אנאירוביים ומרכיבי כוח.

 

השלכות בריאותיות

שלד

יכולתן של העצמות לשאת עומסים מכאניים תלויה במידה רבה במבנה שלהן ובצפיפות המינרלים בהן. בנוסף, פעילות גופנית מאומצת משפיעה לטובה על צפיפות העצם, במיוחד בגילאים הצעירים, ויש לה השפעה וחשיבות רבה גם על המבנה הגיאומטרי של העצמות. האנתרופולוגים משווים את שרידי העצמות של אוכלוסיות קדומות (כ־20,000 עד 40,000 שנים טרם זמננו) לאלו של ספורטאי עלית בני ימינו. שלד חזק ברמות אלה מקטין את הסיכוי לשברים וזאת בזכות שטח חתך גדול יותר ביחס לאורכן של העצמות ובשל עיצוב יותר אובאלי של שטח החתך (בהשוואה לצורה יותר מעוגלת של חתך העצמות המאפיין אוכלוסיות לא פעילות).

 

מערכת הלב וכלי הדם

הספרות הרפואית משופעת במחקרים המראים את היחס ההפוך בין היכולת האירובית ובין הסיכוי ללקות באירוע לבבי כגון: מוות פתאומי, אוטם שריר הלב, אנגינה פקטוריס או הפרעות קצב. כיום מוסכם כי ככל שרמת האימון הגופני, במיוחד האימון האירובי, עולה, כך חלה ירידה משמעותית בסיכוי ללקות בכל אחד מהאירועים שהוזכרו לעיל. ישנם כמובן מספר מנגנונים פיזיולוגיים שפועלים יחד ומסבירים את תופעה הזו. פעילות גופנית מעלה את רמת הכולסטרול ה"טוב" (HDL) בדם, מורידה את לחץ הדם ואת קצב הלב במנוחה, מקטינה את הנטייה ליצירת קרישי דם ולהיצרות של כלי הדם ומשפרת את הבריאות ואת התפקוד של כלי הדם. כמובן שגם לאימוני התנגדות יש השפעה מיטיבה על בריאות הלב וכלי הדם. כיום קיימות עדויות רבות לכך שאימוני התנגדות תורמים לירידה בלחץ הדם, לשמירה על פרופיל שומנים תקין ועוד.

 

השמנה

משקלה של האוכלוסייה האמריקאית הבוגרת גבוה כיום ב־8.6 ק"ג בממוצע מזו של שנת 1970. האמריקאי הבוגר של 1970 שקל 8.7 ק"ג יותר מסב־סבו שחי באמצע המאה ה־19! מחקרים מקיפים ועדכניים מסבירים את התופעה הזו בשני אופנים:

  1. עיקר תופעת העלייה במשקל במהלך תחילת ואמצע המאה ה־20 מוסברת על ידי ירידה בפעילות הגופנית המבוצעת בחיי היומיום. יתרה מכך, נמצא כי בין תחילת המאה ה־20 ועד לשנות השבעים התכולה האנרגטית במזון הנצרך על ידי האוכלוסייה, נשמרה די קבועה. זאת ועוד, מאמצע המאה ה־20 לכיוון שנות השבעים, חלה כנראה ירידה מסוימת בצריכה הקלורית של הפרט. אגב, תופעה דומה נצפתה גם ביפן ובבריטניה. עלייה במשקל במקביל לשמירה או לירידה בצריכה הקלורית היומית יכולה להיות מוסברת רק בירידה בהוצאה הקלורית באופן לא פרופורציוני.
  2. ראוי לציין כי מחקרים שמתפרסמים ממש בימים אלה (סוף שנת 2009 ותחילת 2010), מראים כי מגמת העלייה במשקל מאז תחילת שנות השבעים ועד ימינו אנו מוסברת באופן כמעט בלעדי על־ידי העלייה בצריכה הקלורית היומית ולאו דווקא בשל הירידה בפעילות הגופנית היומית. כמובן שניתן להסביר תופעה זו בהתפתחות אמצעי התקשורת, במדיות הפרסום, בהתפתחות רשתות המזון השונות, בטכנולוגיות המזון ששוקדות על פיתוח מוצרים זולים ועתירי אנרגיה ועוד. מיותר להרחיב את הדיבור על השינויים שחלו באורח החיים המודרני כתוצאה מהתפתחותם של מכשירי החשמל, של התחבורה, של המחשבים ומשחקי המחשב, ושל הטלוויזיה ומשחקי הטלוויזיה. 

השינוי באורח החיים שלנו בהשוואה לזה שהיה בתקופת אבותינו הקדמונים, לא יכול להיות תהומי יותר... אחת ההשלכות הבסיסיות של שינוי זה באה לידי ביטוי במה שקרוי קצב חילוף החומרים הבסיסי, המרכיב העיקרי בהוצאה האנרגטית היומית. אנשים בעלי משקל גוף רזה (משקל הגוף פחות מרכיב רקמות השומן) יותר נוטים להציג קצב חילוף חומרים בסיסי גבוה יותר, בהשוואה לאנשים בעלי משקל גוף דומה, אולם "שמן" יותר (אחוזי שומן גבוהים יותר). קצב חילוף חומרים בסיסי גבוה יותר משפיע בהכרח על כך שפחות אנרגיה המתקבלת מן המזון זמינה לצורכי אגירה בגוף (שומן). עבודות שונות מראות כי קצב חילוף החומרים של ציידים־לקטים קדומים היה גבוה בכ־15% בהשוואה לאנשים בני זמננו.

 

הרכב הגוף ותנגודת לאינסולין

מחקרים שנערכו במהלך מאה השנים האחרונות על אוכלוסיות של ציידים־לקטים, הראו התאמה בין אורח החיים המאוד פעיל שלהם ובין הרכב גופם המאופיין ברזון (אחוזי שומן נמוכים) ובערכי אינדקס מסת הגוף (BMI) הנמוכים בהרבה מאלו הנחשבים נורמאליים עבורנו. יחס גבוה של מסת השריר לעומת מסת השומן מאפיין את כל בעלי החיים היונקים החופשיים (למעט כמובן את אלו שצוברים שומן בתקופות של "שנת חורף", נדידה וכדומה). רקמת שומן נבדלת באופן מהותי מרקמת שריר בכל הנוגע למטבוליזם של פחמימות ושל שומנים. גרם של רקמת שריר יכול לפנות מהדם כמות רבה יותר של גלוקוז או של חומצות שומן בהשוואה לגרם של שומן. יכולת ויחס דומה מודגמת אף בין שריר מאומן ובין שריר שאינו מאומן! עובדות אלו יכולות להסביר מדוע עודף ברקמות השומן בגוף מהווה גורם מכריע בהתפתחות תנגודת לאינסולין. חוסר פרופורציה בין מסת שרירי השלד ובין מסת השומן בגוף מקטין את יכולתו של הגוף להוריד את ריכוזי הגלוקוז בדם בתגובה לכל "מנת" אינסולין המופרשת מהלבלב. לכן, אצל אנשים בעלי יחס שריר שלד/שומן נמוך, על מנת להגיע לרמות גלוקוז תקינות בדם יש צורך בהפרשות יתר של אינסולין לדם. כאשר רמות האינסולין בדם גבוהות לאורך זמן, הרגישות לאינסולין יורדת ומתפתחת תנגודת לאינסולין.

הרגישות לאינסולין תלויה אם כן ביחס בין מסת השרירים בגוף ופעילותם המטבולית ובין מסת השומן בגוף. אורח החיים של אבותינו הקדמונים תרם להרכב גוף ולפעילות מטבולית שבהחלט קידמו עלייה ברגישות לאינסולין.

 

דיון

האבולוציה מתרחשת למעשה דרך הצלחות רבייה שונות, כלומר פרטים שנולדים ושורדים לפחות עד להבאת צאצאים משלהם, משקפות במידה רבה את היעילות הקיומית. בהקשר של האדם למשל, כמה אנרגיה (מהמזון) מסוגל הפרט להשיג לצורך ביצוע פעילות גופנית מסוימת. במהלך רוב האבולוציה האנושית הקשר בין צריכת האנרגיה ובין הוצאת האנרגיה הדרושה לקיום ולהישרדות הפרט, היה חזק ביותר. הצמיחה הכלכלית שליוותה את המהפכה התעשייתית גרמה להפרת הקשר הבסיסי העתיק הזה. לדוגמה, במהלך שתי המאות האחרונות ההכנסה לנפש במדינות המערביות המפותחות עלתה באופן יחסי פי 12! ההוצאה האנרגטית היומית הממוצעת הנובעת מפעילות גופנית בלבד, עמדה על פי ההערכות בתקופת האבן על כ־1,240 קק"ל. הצריכה האנרגטית היומית הכוללת באותה התקופה מוערכת בכ־2,900 קק"ל. היעילות הנגזרת ממספרים אלו מוערכת אם כן ב־2.25 קק"ל שנצרכות (במזון) על כל 1 קק"ל שמוצאת בפעילות גופנית. כיום, אנשים שאינם פעילים, צורכים כנראה כ־2,000 קק"ל ומוציאים באמצעות פעילות כ־550 קק"ל. מכאן נגזרת יעילות אנרגטית גבוהה יותר של 3.6:1. כלומר, יש יותר "רזרבה" אנרגטית לצרכים קיומיים ואחרים שאינם קשורים ישירות בפעילות הגופנית. יעילות גבוהה זאת, הגבוהה בכ־50% מזו שאפיינה זמנים קדומים יותר, משקפת בהחלט הישגים לא מבוטלים של החברה האנושית אולם בו זמנית גם מעלה כמה חסרונות יסודיים.

 

רוב היתרונות והחסרונות של אורח החיים המודרני יכולים להיות מבוטאים על ידי הסכימה הבאה שמציגה את אפיקי ניצול האנרגיה:

 

סכימה מספר 1: מאזן האנרגיה במעגל החיים

 

סכימה זו כוללת תוחלת חיים גבוהה יותר כתוצאה משיפור בעמידות לטפילים ולמחוללי מחלות שונים (כמובן גם בזכות התקדמות הרפואה המודרנית ובריאות הציבור); הקדמת גיל המחזור החודשי בנשים ועלייה בגובה הממוצע שהנם תוצאה של זמינות אנרגיה גבוהה יותר המאפשרת ניצול/מיצוי טוב יותר של הפוטנציאל הגנטי; ירידה במסת העצם ובשרירי השלד כתוצאה מירידה בביצוע הפעילות הגופנית היומית, עלייה במסת השומן כתוצאה מעלייה באגירת האנרגיה ושינויים מטבוליים המבטאים אינטגרציה של כל הגורמים הנ"ל ושכל אחד מהם שונה ממה שאליו "תוכנן" ונברר הגנום שלנו.

בעוד שתוחלת החיים הוכפלה במאה האחרונה, המאמצים של השנים האחרונות לקידום הבריאות לא היו יעילים דיים. הפרויקט הלאומי האמריקאי לקידום בריאות Healthy People 2000 השיג רק כ־15% מיעדיו. יתרה מכך, עבור כ־19% מהיעדים שהוצבו כחלק ממטרות הפרויקט חלה הרעה/החמרה בהשוואה לנתוני הפתיחה של הפרויקט בשנת 1990.

 

אחד ההסברים הרווחים לתופעות אלו המתבטאות בעיקר בתחום ההשמנה והסוכרת (סוג 2), היא חוסר העקביות במתן המלצות לקיום אורח חיים פעיל ובריא באוכלוסיה הכללית. לדוגמה, ההמלצות לפעילות גופנית יומיומית לכלל האוכלוסייה נעות בין 200-150 קק"ל ליום (בהתאם למשקל הגוף) (US Department of Health and Human Services, 1996) ובין 490 קק"ל/יום לפי ארגון הבריאות העולמי, World Health Organization (1998). המלצות לקידום בריאות המבוססות על מחקרים הן המצב האידיאלי, אך בחלקן קיים עדיין מרכיב של אינטואיציה ואתו פערים גדולים בפרשנויות של רשויות הבריאות השונות. פועל יוצא מכך הוא היווצרותם של סטנדרטים בלתי תלויים שאינם מבוססים על מחקרים אפידמיולוגים. למען ביסוס גישה אחידה לקביעת עמדה ומתן המלצות לאורח חיים פעיל ובריא, יש מקום להתבונן בניסיון של המין האנושי בתקופות קדומות, אשר אורח החיים שלו קבע במידה רבה את המבנה הגנטי הנוכחי. רופאים ומדענים המתעניינים בקשר שבין פעילות גופנית לבריאות בדרך כלל משתמשים במושג PAL (Physical Activity Level). זהו מדד לערך יומי של הוצאה אנרגטית הכרוכה בפעילות גופנית. לרוב הוא מבוטא כיחס שבין ההוצאה הקלורית היומית הכוללת ובין ההוצאה הקלורית היומית במנוחה. לאמריקאי הטיפוסי שאינו עוסק באופן קבוע בספורט, הערך של PAL הוא בערך 1.4. לדוגמה, ניקח את החישוב הבא: קצב חילוף החומרים במנוחה של אדם שמשקלו 75 ק"ג ובגופו 20% שומן יהיה כ־1,650 קק"ל/יום וההוצאה האנרגטית היומית הכוללת שלו תהיה כ־2,300 קק"ל/יום. היחס בין שני הערכים האלה נותן את הערך 1.4. אבותינו הקדמונים, שהיו ציידים־לקטים ונחקרו רבות בשנים האחרונות, חיו באורח חיים הרבה יותר פעיל ממה שאנו מכירים כיום. קצב חילוף החומרים הבסיסי שלהם מוערך בכ־15% יותר מזה של אמריקאי טיפוסי בין ימינו. כלומר, בהתייחסות לדוגמה הקודמת ובהנחה של ממדי גוף והרכב גוף דומים, מדובר על הוצאה קלורית בסיסית של 1,900 קק"ל/יום. בהנחה שההוצאה הקלורית היומית הכוללת (שנגזרת בעיקר מאורח החיים של ציידים־לקטים) הייתה כ־3,300 קק"ל/יום, היחס המתקבל הוא 1.74. באופן מקרי, אך לא מפתיע ערך זה תואם את ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שעומד על 1.75 ועולה בהרבה על אלו של US Department of Health and Human Services העומד על 1.55-1.5. במונחים מעשיים הפערים בין שני הארגונים מאוד משמעותיים: 30 דק' של פעילות גופנית יומית לעומת 60 דק' של פעילות גופנית יומית במרבית (עדיף בכל) ימות השבוע.

 

אפילוג

כברת דרך ארוכה עשה האדם במרוצת אלפי השנים האחרונות במהלכן שגשג ופרח והפך לשליט הבלעדי של עולם החי.  מיקומו בראש הפירמידה, ובהעדר אויבים חיצוניים, למעט הוא עצמו, אפשר לו להגיע למימדי תפוצה עצומים.  האדם הוא היצור הבזבזן ביותר על פני הכדור בו אנו חיים.  בזבזנות זו, המכונה גם תופעת "היותר מידיות" מתבטאת בצריכה ובבזבוז עצום של משאבים, מרביתם שלא לצורך.  את ביטויה של הצריכה העודפת למדנו להכיר במרוצת העשורים האחרונים.  מגיפת ההשמנה, וצרור המחלות שבאות בעקבותיה, הם הביטוי לקלקול של חברת השפע האנושית.  דומה שהעידן בו אנו חיים כיום הוא תחילתו של התיקון לקלקולי העבר.  את הביטוי לכך אנו מוצאים בעלייה הדרמטית בעיסוק בפעילות גופנית ובספורט, במיוחד בקרב גילאי הביניים שמתמודדים עם אתגרים שעד לפני עשורים לא רבים היו נחלתם של ספורטאים בלבד.  האם מדובר במגמה רחבה וחובקת עולם שתתרום במשהו להחזרתו של הגלגל לאחור?  ימים יגידו.            

 

איל שרגל – פיזיולוג, המנהל המקצועי של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום "חיים וספורט". לכניסה לפורום "חיים וספורט", הקליקו כאן 



תגובות הוסף תגובה
1.הסברים לעליה ממוצעת במשקלמוטי11/02/10
2.גובה ומשקלמולי אפשטיין13/02/10
3.תוחלת החיים איתי המאירי17/02/10
4.השינוי הוא גנטיעמיר06/04/12
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן