חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

טיפול 10,000

השיאן האמריקני בריצת 10,000 מטר, כריס סולנסקי, הנו הלא אפריקני הראשון שירד מתחת לגבול 27 הדקות וגם הכבד ביותר בקטגוריה זו. מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, מסביר את הפיזיולוגיה של הריצות הארוכות ואת השינוי הדרמטי באיכות התוצאות בעשורים האחרונים
  11/05/10
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

בשבוע שעבר נשבר השיא האמריקאי בריצת 10,000 מטר לגברים. ללא ספק מדובר "בגאווה אמריקנית", אבל ספק אם השיא הזה היה מקבל התייחסות מיוחדת אלמלא מדובר היה בתופעה ייחודית. כריס סולינסקי בן ה־25 הוא הרץ הלא־אפריקני הראשון שיורד מתחת לגבול 27 הדקות בריצה זו. תוצאתו של סולינסקי – 26:59.60 דקות – מדורגת אומנם במקום ה־29 בעולם אבל "שיא עולם" אחד הוא כבר שבר, סולינסקי הוא הרץ הכבד ביותר בהיסטוריה שירד מתחת לגבול ה־27 דקות.

הפיזיולוגיה של הריצות הארוכות
במקצועות סבולת, כמו הריצות למרחקים ארוכים, קיימים 3 גורמים פיזיולוגיים שקובעים את יכולת הביצוע של הרץ: צריכת חמצן מרבית (VO2max), סף חומצת החלב וחסכוניות הריצה (לעתים מכונה גם יעילות הריצה).
צריכת חמצן מרבית משקפת את ההספק האירובי המרבי של האתלט. ערך זה מייצג את יכולתו המרבית של הגוף לקלוט חמצן בזמן ביצועי שיא. בדרך כלל משתמשים בערך זה על מנת לבטא את כושרו האירובי של האדם. ככל שהצח"מ גבוה יותר בעת מאמצי שיא, הדבר מעיד על תפוקת לב גבוהה יותר. רץ למרחקים ארוכים יהיה בעל צח"מ של 85-70 מ"ל/ק"ג/דקה בעוד שגבר צעיר שאינו מתאמן יהיה בעל צח"מ של כ־45 מ"ל/ק"ג/דקה. היכולת לנצל אחוזים גבוהים מצריכת החמצן מרבית לאורך זמן תלויה בסף חומצת החלב. סף חומצת החלב מהווה מדד לסבולת האפקטיבית של האתלט – במילים אחרות, כמה מהר מסוגל האתלט לרוץ לאורך זמן מבלי לגרום לעלייה חדה בריכוזי חומצת החלב בדם. סף חומצת החלב הוא מדד חשוב ביותר עבור רצי 10,000, רוכבי אופניים ורצי מרתון. סף חומצת החלב משקף את האיזון בין המערכות הפיזיולוגיות בגוף. 
מהירות הריצה בסף חומצת החלב, כמו גם היכולת של השרירים לנצל חמצן ולהשתמש בגליקוגן מבלי לייצר ריכוזים גבוהים של חומצת חלב, חשובה מאוד ליכולת הביצוע. מדד זה נקרא יעילות ריצה או חסכוניות ריצה. רצים בעלי חסכוניות טובה יכולים לייצר מהירות ריצה גבוהה יותר עבור צריכת חמצן נתונה. כל רצי העלית הם בעלי צריכת חמצן גבוהה וסף חומצת חלב גבוה. מרבית הרצים ניחנים במנוע אירובי גדול וביעילות פיזיולוגית ומכאנית גבוהה ביותר. די להעיף מבט בסגנון הריצה הקליל של טובי הרצים על מנת להבין יעילות ריצה מהי. כאשר אנו צופים ברצי המרתון המשייטים בקלילות ניתן לעתים לחשוב שמדובר בריצת בוקר קלה. כאשר אנו בוחנים את קצב הריצה שלהם מתגלה תמונה שונה לחלוטין. רצי העלית רצים במהירות ממוצעת של 3 דקות לק"מ שהם 20 קמ"ש!

   
במרוצת העשורים האחרונים חלה התפתחות דרמטית בתוצאותיהם של הרצים למרחקים ארוכים. אם נפשפש בנבכי ההיסטוריה ונבחן מה קרה במהלך השנים, נראה שהקצב הממוצע של שיא העולם הנוכחי בריצת המרתון מהיר יותר מהקצב הממוצע של שיא העולם ב־10,000 מטר בתקופת מלחמת העולם השנייה. כאשר בוחנים את הסיבות להתפתחות הדרמטית הזו, ניתן להצביע על כמה כיוונים. לפני מלחמת העולם הראשונה האתלטים לא התאמנו מדי יום. הם התאמנו 4-3 פעמים בשבוע ולא היו מוטרדים מאפשרות של שחיקה או מאימון יתר. בשנות ה־20 עלתה תדירות האימונים וחלה התקדמות בשיטות האימון. בשנות ה־50 עברו האתלטים, במיוחד אלה מהגוש המזרחי, לאימון יומיומי שנמשך מספר שעות ביום. בשנות ה־60 יותר ויותר אתלטים ממדינות נוספות החלו להופיע על המסלול. עד לאותה תקופה מרבית האלופים הגיעו ממדינות אירופה, מארה"ב, מאוסטרליה ומקנדה. בשנות ה־60 החלו להופיע אתלטים ממדינות מתפתחות, ביניהם הרצים ממזרח אפריקה – אתיופיה וקניה. 
בנוסף להתקדמות העצומה בתחום האימון ניתן להצביע על כמה סיבות נוספות שתרמו להתפתחות הדרמטית בתוצאות: מסלולי ריצה מתקדמים יותר, נעלי ריצה מתקדמות והתפתחותה של רפואת הספורט, כולל השימוש בחומרים משפרי הישג.

מחסומים נשברים
כברת דרך ארוכה עשה שיא העולם בריצה ל־10,000 מטר לגברים (נשים החלו לרוץ את המרחק רק בתחילת שנות ה־80). שיא העולם שייך כיום לקנניסה בקלה מאתיופיה – 26:17.53 דקות. שיאו של בקלה מהיר ב־4:23 דקות משיאו של פאבו נורמי האגדי משנת 1921. במילים אחרות בקלה היה משיג את נורמי ביותר ממייל (מייל=1609 מטר)! במרוצת השנים נפרצו בזה אחר זה גבולות היסטוריים בריצה.
להלן נקודות ציון בהתפתחות ריצת ה־10,000 מטר:
הראשון מתחת 31 דקות – Jean Bouin מצרפת, 30:58.8 בשנת 1911
הראשון מתחת 30 דקות – Taisto Mäki מפינלנד, 29:52.6 בשנת 1939
הראשון מתחת 29 דקות – Emil Zátopek מצ'כיה, 28:54.2 בשנת 1954
הראשון מתחת 28 דקות – Ron Clarke מאוסטרליה, 27:39.4 בשנת 1965
הראשון מתחת 27 דקות – Yobes Ondieki מקניה, 26:58.38 בשנת 1993

עד היום ירדו 31 רצים מתחת לגבול 27 הדקות בריצה ל־10,000 מטר. הצטרפותו של רץ נוסף למועדון המכובד הזה לא אמורה לעורר רעש גדול שהרי אין בכך חידוש מסעיר. במקרה של סולינסקי הסיפור שונה לחלוטין. עד לריצה של סולינסקי 30 רצים ירדו מתחת לגבול 27 הדקות, כולם ילידי היבשת השחורה, ביניהם 2 רצים לבנים ילידי מרוקו – סלאח חיסו ומוחמד מורהיט. סולינסקי הוא למעשה הלא־אפריקני הראשון שיורד מתחת לגבול האיכותי הזה וזה הסיפור הגדול.

התפלגות המדינות של הרצים שירדו מתחת ל־27 דקות


מתוך – The Science of Sport Dr. Ross Tucker Dr. Jonathan Dugas
  
ניתן להבחין בנקל בדומיננטיות של האתלטים הקנייתים כאשר 20 רצים מתוך ה־31 נמנים על מדינה זו. כניסתו של סולינסקי למועדון הזה היא בהחלט נדירה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את שיאו האישי בריצה למרחק 5,000 מטר. סולינסקי הוא בעל הזמן השני האטי ביותר מבין הרצים האלה.

ריצה במשקל כבד
בנוסף להיותו לרץ הלא־אפריקני הראשון שיורד מ־27 דקות סולינסקי הוא גם הרץ הכבד ביותר בהיסטוריה שעשה זאת. גובהו של סולינסקי הוא 185 ס"מ ומשקלו 73 ק"ג. אלה ממדים חריגים במונחים של רצים למרחקים ארוכים, במיוחד על רקע ההשוואה לרצים האפריקנים. באיור הבא ניתן לראות את משקלם של חברי

ה־Sub־27 ודירוגם בהתאם לשיאיהם האישיים

 מתוך – The Science of Sport Dr. Ross Tucker Dr. Jonathan Dugas

כפי שניתן לראות באיור משקלם של מרבית חברי המועדון נע בין 58-52 ק"ג. שימו לב לחריגה של סולינסקי המסומן בצבע אדום.
משקל נמוך מהווה יתרון בביצועי סבולת כמו ריצה. משקל גוף נמוך ומנוע גדול (לב, ריאות, כלי דם) משולים למכונית בעלת שלדה קלה ומנוע בעל הספק גבוה – לצורך העניין מכונית מרוץ. לבעלי המשקל הקל יש יתרון נוסף, והוא יכולת ריצה טובה יותר בתנאי חום. אנשים כבדים מייצרים חום מטבולי רב יותר בהשוואה לבעלי מסת גוף נמוכה. אם נבחן את ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, נוכל להבין את ההיגיון שבדבר. מוצאו של המין האנושי ביבשת אפריקה החמה. על מנת לצוד את טרפו נזקק האדם הקדום ליכולת ריצה למרחקים ארוכים. תנאי החום ששררו באפריקה הקשו מאוד על בעלי החיים אחריהם רדף האדם. יכולת פיזור החום של בעלי החיים נמוכה בהשוואה לזו של האדם אולם בעלי החיים מצטיינים בדרך כלל במהירות ריצה טובה יותר. כל שעל הצייד הקדמון היה לעשות הוא לרוץ אחרי הטרף ולשמור עמו על קשר עין. כאשר טמפרטורת גופם של בעלי החיים עלתה הם נאלצו להאט את מהירות ריצתם עד כדי עצירה מוחלטת. האדם, שכל אותה העת רץ ושמר על קשר עין עם טרפו, צמצם את המרחק וצד את בעל החיים.
אגב, עובדות אלה מצביעות על כך שהאדם בנוי יותר לביצועי סבולת בהשוואה לביצועי מהירות. בוא נראה אתכם מספרים את זה ליוסיין בולט.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".       



תגובות הוסף תגובה
1.כתבה נחמדה (לת)מיקו זאמברי12/05/10
2.שאלה??איסי12/05/10
3.מה יש לו שאין לאחריםאיתי המאירי12/05/10
4.מעניין מאודגדי שפילר13/05/10
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן