חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי

כולנו יודעים שכדורגל הוא לא מדע, אבל איך משקללים נתונים של סף חומצת חלב ושל צריכת חמצן מרבית לשיפור היכולות על המגרש – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, בסדרת מאמרים חגיגית למונדיאל
  16/06/10
מאמרים נוספים בתחום
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מאמרים נוספים בתחום
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

 מולי אפשטיין 

זהו, הטירוף כבר כאן. במשך החודש הקרוב יתנהלו חייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם סביב לוח הזמנים של משחקי גביע העולם בכדורגל 2010. הפופולריות העצומה של המשחק הופכת את המונדיאל לאירוע הספורט הנצפה ביותר בעולם. עבור אנשים רבים מדובר בחוויית ספורט מזוקקת שתוזרק במינון יומי היישר לווריד ותגרום ל"סוטול" ספורטיבי מתמשך של חודש ימים.

רמת הביצוע של משחק הכדורגל תלויה במספר יכולות: טכנית, טקטית, מנטאלית ופיזיולוגית. אחת הסיבות לכך שמשחק הכדורגל פופולרי כל־כך היא שהשחקנים לא נזקקים ליכולות יוצאות דופן בכל אחד ממרכיבי המשחק, אולם נדרשים להיות בעלי יכולת סבירה בכל אחד מהם. כאשר מדובר ברמות הגבוהות ביותר של המשחק הסיפור שונה לחלוטין. תהליך הבחירה, המיון והאימון מבוצע ברמות גבוהות והשחקנים שמשחקים ברמות אלה הם ספורטאים בעלי יכולות גבוהות מגוונות ביותר. יכולת פיזיולוגית גבוהה עוזרת למנוע עייפות. לעתים איחור של חצי שנייה או איחור של חצי מטר עלולים להכריע את גורלו של המשחק ולכן ליכולת הפיזיולוגית חשיבות עצומה. בפרקים הבאים נבחן מהו האפיון הפיזיולוגי של משחק הכדורגל, נעסוק ביכולות הפיזיולוגיות שלהן זקוק השחקן ונציע סדרת מבחנים לבחינת היכולות הפיזיות של השחקן.

הם רצים בכל המהירויות
המרחק שאותו מכסה שחקן הכדורגל במהלך משחק של 90 דקות, נע בין 12-10 ק"מ לשחקני השדה ו־4 ק"מ לשוער. מתצפיות שנערכו אחר שחקנים ברמות משחק שונות נמצא ששחקני מרכז השדה רצים את המרחק הארוך ביותר. כמו כן נמצא כי שחקנים מקצוענים רצים מרחק רב יותר מאלה שאינם מקצוענים. עוצמת המאמץ במחצית השנייה של המשחק נמוכה יותר מזו המופגנת במחצית הראשונה, והמרחק שאותו עוברים השחקנים קטן ב־10%-5% בהשוואה לזה המושג במחצית הראשונה. חשוב לציין שסך המרחק מורכב ממגוון מרחקים המבוצעים בעוצמות שונות.  
נהוג לחלק את התנועה על פני המגרש ל־4 קטגוריות: הליכה, ריצה קלה, ריצה במהירות גבוהה ומאוץ. במהלך משחק הכדורגל מבצע השחקן בכל 90 שניות בממוצע מאוץ שנמשך 4-2 שניות. המאוצים מהווים 11%-1% מסך המרחק שאותו עבר השחקן במהלך המשחק; פרק הזמן המוקדש למאוצים מהווה 3%-0.5% מהזמן האפקטיבי של המשחק (הזמן שבו הכדור משוחק). בהיבט הסבולת של המשחק כל שחקן מבצע 1,400-1,000 פעילויות קצרות; כל 6-4 שניות משנה השחקן את דפוס הפעילות שלו על המגרש. הפעילויות האופייניות הן 20-10 מאוצים, ריצה בעצימות גבוהה בכל 70 שניות, 15 תיקולים, 10 נגיחות, 50 פעולות שבהן מעורב הכדור, כ־30 מסירות, שינויי קצב והפעלת כוח במטרה לשמור על שיווי משקל ולעמוד מול הלחץ ההגנתי או ההתקפי של היריב.
במחקר שבוצע על־ידי ווית'רס (Withers) וחבריו נמצא שהמגנים מבצעים יותר מאוצים בהשוואה לשחקני מרכז ההגנה (פי 2.5 יותר במרחק המצטבר), ואילו שחקני מרכז השדה והחלוצים מבצעים פי 1.7-1.6 יותר מאוצים בהשוואה לשחקני מרכז ההגנה.
בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש מערכת בשם ProZone שמאפשרת לבצע ניתוחי תנועה בזמן אמת. להלן טבלת נתוני מהירות ומרחק שנמדדו במשחקים בליגה הראשונה באנגליה:

מהירות, קמ"ש

מרחק, מטרים

אחוז מסך התנועה הכוללת, %

7.2 >

4079

39

7.2-14.4

3969

38

14.4-21.6

1557

15

21.6-25.2

574

6

25.2 <

167

2


רכיבי הכוח וההספק במשחק הכדורגל נחשבים לשווים בחשיבותם בהשוואה לרכיבי הסבולת. ככל שהשחקן ניחן ביכולות כוח גבוהות יותר כך הוא מסוגל להפיק הספק גבוה יותר בפעילויות המגוונות של המשחק. שיפור ברכיבי הכוח של השחקן הכרחי על־מנת לאפשר ביצועי מהירות והאצה במיומנויות כמו פניות ושינויי קצב במהלך המשחק. רמות גבוהות של כוח בפלג הגוף העליון ובחלק הגוף התחתון עשויות למנוע פציעות שאופייניות למשחק הכדורגל. במחקר שנערך על־ידי לנהארט (Lehnhart) וחבריו, נמצא שאימוני כוח מסודרים מקטינים ב־50% את כמות הפציעות בקרב שחקני כדורגל מקצועיים.
אין ספק אם כך, שעל־מנת להוציא לפועל את היכולות הטכניות והטקטיות הנעלות (אישיות וקבוצתיות) במהלך 90 דקות המשחק, שחקני הכדורגל נדרשים ליכולות גבוהות של סבולת וליכולות גבוהות של כוח.

אנטומיה של עוצמה – דופק, צריכת חמצן והוצאה קלורית
נבחרת אורגוואי, צילום: ברוך פיבן, רכז הקורסים להכשרת מדריכי כדורגל בבית-הספר ע"ש נט הולמןבשל אורכו של המשחק, הכדורגל תלוי בעיקרו באספקת אנרגיה דרך המסלול האירובי. העצימות הממוצעת שבה מתנהל המשחק קרובה מאוד לאזור הסף האנאירובי (עוצמת המאמץ הגבוהה ביותר שבה קצב הייצור וקצב הפינוי של חומצת חלב שווים; בדרך כלל בעצימות של 90%-80% מהדופק המרבי של השחקן – 160-180 פעימות בדקה עבור שחקן שהדופק המרבי שלו הוא 200).  מבחינה פיזיולוגית לא ניתן לתפקד ברמת עצימות שכזו במשך כל 90 דקות המשחק משום שהתוצאה תהיה הצטברות תלולה בריכוזי חומצת החלב. בחלקים מסוימים של המשחק העצימות גבוהה מאוד וכתוצאה מכך עולים ריכוזי חומצת החלב בדם. זו הסיבה שהשחקנים צריכים קטעים של פעילות בעצימות נמוכה הרבה יותר על־מנת לפנות את ריכוזי חומצת החלב שהצטברו. ערכי חומצת החלב במהלך המחצית הראשונה מגיעים ל־8-6 מילימול/ליטר ובמחצית השנייה הם דועכים קמעה. באופן כללי, אין הבדל בעוצמת הביצוע בין שחקנים מקצוענים ובין חובבים, אולם העוצמה המוחלטת גבוהה הרבה יותר בקרב המקצוענים. במילים אחרות, גם שחקנים חובבים עובדים ב־90%-80% מהדופק המרבי, אולם הביטוי המעשי של עוצמה זו על המגרש קטן באופן משמעותי בהשוואה למקצוענים.

עד היום לא נעשו מדידות מדויקות ותקפות שמטרתן למדוד את צריכת החמצן במהלך משחק כדורגל. המדידות שנעשו עד כה בעלות אמדן נמוך משום שציוד המדידה הפריע לפעילותו של השחקן על גבי המגרש.
במחקר שפורסם בשנת 1993 מצא אוגושי (Ogushi) שצריכת החמצן הממוצעת של שני שחקנים במהלך משחק שלם הייתה 35 ו־38 מ"ל/ק"ג/דקה במחצית הראשונה ו־29 ו־30 מ"ל/ק"ג/דקה במחצית השנייה. ערכים אלה היוו 61%-56% מצריכת החמצן המרבית של השחקנים ו־49%-47% עבור הערכים של המחצית השנייה. השחקנים רצו מרחק קצר יותר מזה שרצו השחקנים ללא מכשיר המדידה, ומכאן גם המסקנה שציוד המדידה, הכבד יחסית (1.2 ק"ג), הקשה מאוד על תנועת השחקנים. בנוסף, מכשירי המדידה לא יכלו לנטר באופן רציף את צריכת החמצן של השחקנים מכאן שכמות רבה של מידע, במיוחד המידע עבור העלות האנרגטית שלאחר ביצוע מאמצים קצרים ועצימים, לא נרשמה.

היחס שבין קצב הלב ובין צריכת החמצן (HR-VO2), שמאפשר להעריך את הוצאת האנרגיה במאמץ קבוע אינו מדויק כאשר באים לנתח את הדרישות האנרגטיות של משחק הכדורגל. מאמץ גופני שמאופיין ברצף של מאמצים מקוטעים, בכיווצים סטטיים המערבים קבוצות שרירים קטנות ובעקה (סטרס) פסיכולוגית ותרמית (טמפרטורה), יגרום לדופק גבוה עבור צריכת חמצן נתונה. המשמעות – שינוי הקו המתאר את הקשר שבין קצב הלב ובין צריכת החמצן וקבלת מידע לא אמיתי. מאחר שמשחק הכדורגל הוא משחק שמערב קבוצות שרירים גדולות, ואף על פי שמאוצים תורמים לעלייה לא פרופורציונלית בערכי הדופק ביחס לערכי צריכת החמצן, עדיין ניתן להשתמש ביחס הנ"ל כאמצעי חיזוי טוב להערכת ההוצאה האנרגטית במהלך המשחק. מאחר שהמאוצים מהווים רק 1% מהזמן הכולל של המשחק ניתן להסתמך על היחס HR-VO2 בביטחון סביר.
בהנחה שהיחס HR-VO2 משמש להערכה מדויקת, הרי שדופק ממוצע של 85% מהדופק המרבי שקול למאמץ בעצימות של 75% מצריכת החמצן המרבית. ערך זה שווה ל־45, ל־48.8 ו־52.5 מ"ל/ק"ג/דקה עבור שחקנים שצריכת החמצן המרבית שלהם היא 60, 65 ו־70 מ"ל/ק"ג/דקה, בהתאמה. עבור שחקן שמשקלו 75 ק"ג מדובר בעלות קלורית של 1,772-1,519 קלוריות למשחק שלם (תלוי כמובן בערכי צריכת החמצן המרבית שלו). באופן אחר ניתן לומר שעבור כל דקת משחק מוציא השחקן 18 קלוריות.
חשוב לציין ששיפור ביעילות הריצה, יאפשר לשחקן להשיג מרחק ריצה גדול יותר במהלך המשחק תוך השקעה אנרגטית דומה לזו שהייתה טרם השיפור ביעילות. 5% שיפור ביעילות הריצה יאפשרו ריצה של 1,000 מטר נוספים על המגרש! מכאן החשיבות הרבה בבניית יכולות אתלטיות ובשיפור טכניקת התנועה של השחקן הצעיר.

מאוצים, תיקולים, חומצת חלב ושאר ירקות
אף על פי שהמערכת האירובית היא זו שתומכת במרבית אספקת האנרגיה במהלך המשחק, הרי שהפעילויות המשמעותיות במשחק נתמכות על־ידי המערכת האנאירובית. היכולת האנאירובית מהווה גורם משמעותי כאשר השחקן צריך להשיג יתרון על־פני היריב בביצוע מאוצים קצרים, קפיצות, תיקולים ובמאבק על הכדור. היכולת האנאירובית מהווה אם כן, גורם מכריע בתוצאה הסופית של המשחק.
ריכוזי חומצת החלב בדם במהלך המשחק גבוהים יותר בקרב שחקנים מקצוענים בהשוואה לשחקנים חובבים. בנוסף, ערכי חומצת החלב בדם גבוהים יותר במחצית הראשונה בהשוואה לערכים שמושגים במחצית השנייה. הירידה בריכוזי חומצת החלב במחצית השנייה תואמת את הירידה במרחק הריצה ובעצימות המשחק. חשוב לציין שריכוזי חומצת חלב שנלקחים בנקודת זמן נתונה במהלך המשחק, משקפים את הפעילות שביצע השחקן ב־5 הדקות שקדמו לדגימה.
קצב פינוי חומצת החלב מן הדם תלוי בריכוז חומצת החלב בדם, בפעילות השחקן בזמן ההתאוששות ובכושרו האירובי. ככל שריכוז חומצת החלב גבוה יותר, כך קצב הפינוי מן הדם מהיר יותר. חשוב לציין ששחקנים בעלי צריכת חמצן מרבית גבוהה יותר (VO2max), יהיו בעלי ריכוזים נמוכים יותר של חומצת חלב בזכות יכולת התאוששות טובה יותר לאחר ביצוע מאמצים עצימים מקוטעים המאפיינים את המשחק. הסיבות לכך הן עלייה בתגובה של המערכת האירובית, שיפור ביכולת הסילוק של הלקטאט והאצה של תהליך הבנייה מחדש של מולקולות הקריאטין־פוספט. שחקנים בכושר גופני נמוך יגיעו לערכי חומצת חלב דומים לאלה שישיגו שחקנים בכושר גופני גבוה, אולם עוצמת הפעילות המוחלטת תהיה נמוכה יותר. במילים אחרות, ריכוזי חומצת החלב עבור ביצוע מאמץ תת־מרבי נתון יהיו גבוהים יותר עבור השחקן בעל הכשירות האירובית הירודה.

בפרק הבא: "כדורגל משחקים 90 דקות"

הקליקו למאמר נוסף בנושא מאת מולי אפשטיין: כדורגל מזווית אחרת

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 



תגובות הוסף תגובה
1.מישהו מכיר תוצאות של כדורגלנים ברמות שונותמעניין אותי לדעת17/06/10
2.תודה מולי אני לומד בלי סוף ממך (לת)שבתאי17/06/10
3.תוצאות של כדורגלנים ברמות שונותניר18/06/10
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן