חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

זה אצלנו בדם

בדיקות דם. לכאורה, אחת הבדיקות הרפואיות השגרתיות ביותר; למעשה - מדובר בדרך היעילה ביותר לאיתור מחלות גורמי קרישה, אנזימים, הורמונים, שומנים, חלבונים, סוכרים ועוד. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 10, אפריל 2005
  10/05/05
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום


לחלק ב' של המאמר


מולי אפשטייןכולנו, פחות או יותר, התנסינו בהליך השגרתי כל כך של הקזת דם מהאצבע או מן הווריד. רבים מאיתנו תופסים פעולה זו כחוויה טראומטית למדי, אך לעיתים אין מנוס ממנה. בדיקות דם נחשבות לבדיקות הרפואיות הנפוצות ביותר לאחר בדיקת רופא ומשמשות לאיתור מחלות רבות. באמצעות הבדיקות ניתן למדוד את מרכיבי הדם השונים (בדיקות המטולוגיות כמו ספירת דם) וכן רמות מלחים, גורמי קרישה, אנזימים, הורמונים, שומנים, חלבונים, סוכרים, ויטמינים, גורמים הקשורים למערכת החיסון, תרופות ורעלים. כמו כן ניתן להצמיח מהדם מגוון תרביות חיידקים, פִטריות ואפילו נגיפים (וירוסים) וטפילים הגורמים למחלות.

 

בכתבה זו נלמד מה משמעותם של מדדי הדם השונים, מדוע חשוב שחלק מבדיקות הדם ייערכו לאחר צום ואם קיימת שעה מועדפת למעבר הבדיקות. כמו כן ניווכח כי אין "בדיקות דם כלליות".  

 

אז לכל מי שחשב עד כה שלימודי סינית עתיקה קלים יותר מפענוח תוצאות בדיקות דם ושכוכביות קיימות רק כמקש בטלפון - מוגש המדריך הבא.

 

הרכב הדם

 

הדם מורכב מתאים ומנוזל הדם (פלזמה). נוזל הדם מכיל חלבונים, מלחים וחומרים כימיים רבים אחרים, כמו הורמונים וויטמינים. למעשה, נוזל הדם מכיל כל חומר כימי החיוני לגוף או מוחדר אליו (כגון תרופות או רעלים).

 

תאי הדם נמצאים בתרחיף בתוך נוזל הדם. הם כוללים שלוש קבוצות עיקריות: תאי דם אדומים (אריתרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים, הכוללים גרנולוציטים, לימפוציטים ומונוציטים) וטסיות הדם. תאי הדם תופסים כ- 40% מנפח נוזל הדם של אדם בריא. לאדם הממוצע 70 מיליליטר דם לכל ק"ג משקל גוף (בסביבות חמישה ליטרים דם).

 

דגימות דם נלקחות מוורידים, מעורקים או מנימי דם. מרבית הדגימות נלקחות מן הווריד, בדרך כלל זה הנמצא בין הזרוע לאמה. הסיבוך השכיח ביותר שכרוך בלקיחת דם מן הווריד הוא חרדה או התעלפות. על אנשים המודעים כי הם עלולים לסבול מתופעות אלה להתריע על כך לפני הבדיקה ולבקש שתיערך בישיבה או בשכיבה. לעיתים יש לקחת דם מן העורק, במיוחד במצבים שבהם מבקשים למדוד את הלחץ החלקי של החמצן בדם. במקרים אחרים נדרשת טיפת דם או שתיים ואז ניתן לקחת דם נימִי באמצעות דקירת קצה האצבע במחט דקיקה. בדיקה זו משמשת בדרך כלל למדידת ריכוז הסוכר בדם או למדידת ריכוז חומצת החלב בדם במבדקים פיזיולוגיים במאמץ.

 

 

המטולוגיה של הדם - ספירת דם

 

הבדיקה הפופולרית ביותר בין בדיקות הדם; מאפשרת לקבל מידע על זיהומים ודלקות, על אנמיה ועל הפרעות המטולוגיות שונות. הבדיקה אינה מחייבת היערכות מיוחדת ותוצאותיה מתקבלות במהירות.

 

תאי דם לבנים (WBC) - בבדיקה זו נספרים תאי הדם הלבנים (לויקוציטים), שמשמשים מרכיב חשוב ביותר בהגנה מפני פולשים זרים לגוף. קיימים כמה סוגים של תאי דם לבנים. מספר התאים הלבנים עולה עקב מחלות זיהומיות ודלקתיות (תופעה זו נקראת לויקוציטוזיס). במצבים מסוימים נצפית ירידה במספר התאים הלבנים (לויקופניה), שמובילה לדיכוי מערכת החיסון ולעלייה בסיכון למחלות זיהומיות מזדמנות. 

מטרות הבדיקה: סיוע באבחון מחלות זיהומיות ודלקתיות ובמעקב אחריהן; מעקב אחר השפעת תרופות מסוימות, בייחוד תרופות נוגדות סרטן.

ערכים תקינים: 4,300 - 10,800.

 

נויטרופילים - תאים אלה הם 50% מסך תאי הדם הלבנים. הנויטרופילים נוצרים במח העצם ולאחר הבשלתם מגיעים לזרם הדם. התפקיד החשוב ביותר בהשמדת חיידקים שפלשו לגוף שייך לנויטרופילים. בעת זיהום חיידקי עולה מספרם הכולל ובהתאם גם האחוז שלהם מסך תאי הדם הלבנים. ירידה חדה במספרם עלולה לחשוף את הגוף לזיהום חיידקי; מצב זה נובע לעיתים מחשיפה לתרופות מסוימות. 

מטרות הבדיקה: זיהוי מחלה זיהומית חיידקית; הערכת הסיכון למחלה זיהומית בחולים שמטופלים בכימותרפיה; אבחון סרטן הדם.

ערכים תקינים: 54%-28% מכלל תאי הדם הלבנים.

 

לימפוציטים - שייכים גם הם לתאי הדם הלבנים. קיימים כמה סוגים של לימפוציטים ולכל סוג תפקיד ייחודי. הלימפוציטים אחראים על קטילת נגיפים וחיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך. ערכים נמוכים של לימפוציטים מעידים על בעיה ביצירת תאי דם. ערכים גבוהים עלולים להצביע על זיהום חיידקי ממושך, על זיהום נגיפי או על סרטן בלוטות הלימפה.

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות דם או מחלות מערכת החיסון.

ערכים תקינים: 52%-36% מכלל תאי הדם הלבנים.

 

מונוציטים - תאי דם לבנים בלעניים המשוחררים ממח העצם בשעת הצורך. המונוציטים חודרים לרקמות, הופכים לתאים בלעניים מקצועיים (מאקרופאג'ים) ומשמשים קו הגנה שני מפני פולשים זרים. 

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות זיהומיות; אבחון מחלות גידוליות של מח העצם והדם.

ערכים תקינים: 9%-2% מכלל תאי הדם הלבנים.

 

תאי דם אדומים (RBC) - בבדיקה זו נספרים תאי הדם האדומים בדם. תאים אלה נוצרים במח העצם ומכילים את חלבון ההמוגלובין, הנושא את החמצן בדם. משך חיים ממוצע של תא אדום הוא 120 ימים; לאחר מכן הוא נהרס בכבד או בטחול. בעבר היה נהוג לספור את התאים ידנית. כיום נערכת הספירה בסיוע ציוד אוטומטי בספירת דם מלא - תאים ופלזמה  (CBC – Complete Blood Count). בנוסף למספר התאים מחשבת המכונה גם את נפח תאי הדם האדומים (MCV) ואת ריכוז ההמוגלובין בכל תא (MCHC). 

ירידה במספר תאי הדם האדומים גורמת לחוסר דם (אנמיה). פגיעה בייצור תאי הדם האדומים עלולה להתרחש עקב מחלה תורשתית, גידול או חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין 12B. סיבה אחרת לירידה בכמות תאי הדם עשויה להיות דימום או תמס של התאים (המוליזה). 

מטרות הבדיקה: אבחון סיבה לחוסר דם (אנמיה).

ערכים תקינים: 4.5 – 5.3.

 

המטוקריט (HCT) - אחוז נפח תאי הדם האדומים מסך כל נפח הדם. ההמטוקריט משמש מדד נוסף למספר תאי הדם האדומים ולריכוז ההמוגלובין. 

מטרות הבדיקה: סיוע באבחון אנמיה או פוליציטמיה (ייצור מוגבר של תאי דם אדומים). כמו כן, ההמטוקריט מאפשר סינון ראשוני של ספורטאים החשודים כי השתמשו בשיטות אסורות להעלאת מספר תאי הדם האדומים (ספורטאים עושים זאת במטרה לשפר את כושר נשיאת החמצן בדם).

ערכים תקינים: גברים – 54%-37%; נשים – 47%-33%. 

 

טסיות (PLT) - תאים האחראים על קרישת הדם. למרות גודלן הקטן הטסיות מכילות חומרים רבים, האחראים על תהליכי קרישת הדם ותהליכי דלקת אחרים. ירידה במספר הטסיות או פגיעה בהן עלולות לגרום דימומים קשים. עלייה מתונה במספרן אינה גורמת לנזק, אולם עלייה ניכרת (למעלה ממיליון טסיות) עלולה להוביל להפרעה בזרימת הדם התקינה. 

מטרות הבדיקה: אבחון הפרעה בקרישת הדם.   

ערכים תקינים: 150,000- 450,000.

 


כימיה של הדם
 

 

בדיקה זו משמשת לבדיקת הרכיבים הכימיים השונים שמייצר הגוף. הבדיקה מעריכה את מצב חילוף החומרים בגוף, מאבחנת מחלות שונות ובוחנת את יעילות הטיפול הניתן לחולה. חובה על הנבדק לצום במשך שמונה שעות לפחות לפני הבדיקה, משום שישנם מאכלים המשנים את הרכבו הכימי של נוזל הדם.

 

אלבומין (Alb) - חלבון הדם החשוב ביותר. האלבומין נוצר בכבד ותפקידו לשמור על הלחץ האונקוטי בכלי הדם (הלחץ שמונע את דליפת נוזל הדם מחוץ לכלי הדם; לחץ זה חיוני לזרימת מים בין הדם ובין נוזל הרקמה). האלבומין משמש להעברת חומרים שונים בדם – הורמונים, סידן ותרופות.

ירידה בריכוז האלבומין בדם מביאה לבריחת נוזלים לנוזל החוץ-תאי ובעקבות זאת לבצקות.  ערכים גבוהים של אלבומין מעידים לרוב על התייבשות. ערכים נמוכים עשויים להצביע על שורת ליקויים: מחלות כליה, כוויות, הצטברות נוזלים בחלל הבטן, מחלות כבד וספיגה לקויה של מזון. 

מטרות הבדיקה: הערכת מצב תזונתי; אבחון מחלות כבד וכליות.

ערכים תקינים: 3.4 - 5.4 מ"ג לדציליטר.

 

סוכר (גלוקוז) - בדיקה שבה נמדד ריכוז הסוכר בנסיוב (נוזל צהבהב צלול שנפרד מדם שנקרש) או בפלזמה. גלוקוז הוא הסוכר שמשמש מקור האנרגיה המיידי לתאי הגוף. כדי לאבחן את מחלת הסוכרת נהוג לקחת דם מהווריד או לערוך מבחן סבילות לגלוקוז. ניתן לבדוק את ריכוז הסוכר בדם באמצעי ביתי פשוט לאחר הקזת דם מן האצבע.

 

ערכים גבוהים של סוכר בדם עלולים להעיד על מחלת הסוכרת, בעיות הורמונליות, דלקת בלבלב או צריכת יתר של מזון. ערכים נמוכים מדי עלולים להצביע על גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, בעיות הורמונליות או תזונה לקויה.

מטרות הבדיקה: אבחון סוכרת; מעקב אחר יעילות הטיפול בסוכרת; מעקב אחר מטופלים הנוטלים תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הסוכר בדם.

ערכים תקינים: 70 - 110 מ"ג לדציליטר דם (לאחר צום לילה).

 

פוספאטאז בסיסי (Alk Phos) - אנזים המשתתף בתהליכי שחרור האנרגיה בגוף ונמצא כמעט בכל רקמות הגוף. הריכוז הגדול ביותר של האנזים נמצא בכבד, בדרכי המרה ובעצמות. פגיעה בתאים גורמת לשחרור האנזים ולעליית רמתו בדם. בקרב מתבגרים נוטים לראות רמות גבוהות של אנזים שמקורו בעצמות. ערכים נמוכים של האנזים עלולים להעיד על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים. הבדיקה תיערך לאחר צום של שש שעות לפחות.

 

מטרות הבדיקה: אבחון מחלות כבד ועצמות; אבחון בעיה בדרכי המרה.

ערכים תקינים: 44 - 147 יחידות בינלאומיות לליטר.

 

קריאטין פוספוקינאז (CPK) - אנזים זה נמצא בעיקר בשרירים ובשריר הלב ומשתתף בתהליכי הפקת האנרגיה בשרירים. כאשר ניזוק שריר שלד או שריר הלב, דולף ה-CPK מהשריר ההרוס לדם וריכוזו עולה.

ה- CPK שמקורו בשריר השלד (MM) שונה מזה שמקורו בשריר הלב (MB). כאשר עולה הריכוז הכללי של האנזים בדם מודדים את צורותיו השונות (שנקראות איזואנזימים). רמת CPK-MB שגבוהה מ- 5% בסך כלל ה- CPK מעידה כי נגרם נזק לשריר הלב. 

מאמצים גופניים ניכרים גורמים לעלייה משמעותית בריכוזי האנזים, אולם במקרים אלה תנבע העלייה בעיקר משרירי השלד. בספורט ההישגי נהוג כיום לבקר את עצימות האימון באמצעות מדידות תקופתיות של CPK.

מטרות הבדיקה: אבחון נזק לשריר הלב (לדוגמה באוטם שריר הלב); אבחון נזק לשרירי שלד – בקרת עצימות האימונים בספורטאי הישג.

ערכים תקינים: 0 – 190.

 

אוריאה (BUN) – התוצר הסופי של חילוף החומרים של החלבון בגוף. האוריאה נוצרת בכבד מאמוניה ומופרשת דרך הכליות; היא מייצגת את כמות החלבון שצרך האדם ואת כמות הפרשתו דרך הכליות. ערכים גבוהים עלולים להעיד על כשל לבבי (פחות דם מגיע לכליות), צריכה עודפת של חלבון, מחלות כליה או אובדן דם רב. ערכים נמוכים של אוריאה עלולים להעיד על מחלת כבד, שתייה מרובה או צריכה מעטה של חלבון בתזונה. כמו כן, האוריאה היא כלי להערכת מצב גופני ומוכנות לעומסי אימון בקרב ספורטאים הישגיים שנמצאים בתקופת אימונים קשה.

מטרות הבדיקה: הערכת תפקוד הכליות; מצב הנוזלים של הנבדק.

ערכים תקינים: 7 - 20 מ"ג לדציליטר.

 

קריאטינין (Cr) - קריאטין הוא אחד החומרים החשובים ביותר ברקמת שרירי השלד. בתהליכי חילוף החומרים הופך הקריאטין לקריאטינין ומופרש מחוץ לגוף באמצעות הכליות. בהתאם, רמת הקריאטינין בדם מייצגת את מסת השריר ואת תפקוד הכליות. כאשר מסת השרירים בגוף גדולה, יהיו ערכי הקריאטינין בנסיוב גבוהים; כאשר מסת השרירים נמוכה, יהיו גם ערכי הקריאטינין נמוכים. זהו ההסבר לרמת הקריאטינין הנמוכה יותר בממוצע בנשים. ככל שערך פינוי הקריאטינין נמוך יותר, כך תפקוד הכליות לקוי יותר.

מטרות הבדיקה: הערכת תפקוד הכליות למטרות אבחון ומעקב אחר מחלת כליות.

ערכים תקינים: 0.6 - 1.2 מ"ג לדציליטר.

 

בילירובין (Bil) - בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין. לאחר שתא הדם האדום מסיים את חייו הוא מתפרק ונאכל על ידי תאים בלעניים. ההמוגלובין מתפרק לשני רכיבים, הם וגלובין; ההם הופך לבילירובין, מובל לכבד ומופרש למעי באמצעות המרה, שם הוא הופך בתיווך חיידקים לחומר בשם אורובילין. חומר זה מעניק לצואה את צבעה החום. עודף בילירובין שוקע במקומות שונים בגוף (עור, עיניים, ריריות) ועשוי לגרום לצהבת. מדידת הבילירובין תיערך לאחר צום של ארבע שעות לפחות.

מטרות הבדיקה: אישור והערכת חומרת מחלת הצהבת; הערכת תפקוד הכבד; אבחון מחלה בדרכי המרה.

ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד) – 0 -  0.3 מ"ג לדציליטר. בילירובין כללי (ישיר, שלא עבר דרך הכבד) – 0.3 - 1.9 מ"ג לדציליטר.

 

אלקטרוליטים - כוללים נתרן, אשלגן, כלור, סידן ועוד, להלן. 

 

נתרן (Na) - היון החיובי החשוב והנפוץ ביותר בגוף; משפיע על מאזן הנוזלים בגוף ומושפע ממנו. הנתרן שומר על הלחץ האוסמוטי (הלחץ שבו המים חודרים לתמיסה דרך קרום חדיר למחצה) בנוזל החוץ-תאי.

ערכים תקינים: 136- 148 מיליאקוויוולנט לליטר.

 

אשלגן (K) - היון החיובי הנפוץ ביותר בתוך התאים. חשוב במיוחד לשמירת האיזון החשמלי על פני התא.
ערכים תקינים: 3.5 - 5.2 מיליאקוויוולנט לליטר. 

 

כלור (Cl)- היון השלילי הנפוץ ביותר בנוזל החוץ-תאי; שומר על מאזן בסיס-חומצה בגוף.

ערכים תקינים: 98 - 110 מילימול לליטר.

 

סידן(Ca)  - המינרל הנפוץ ביותר בגוף האדם. תופס 98% מהחומר הקשה בעצמות ובשיניים. לסידן תפקידים רבים, כגון קרישת דם, העברת אותות חשמליים במערכת העצבים וכיווץ השרירים.

ערכים תקינים: 8.5 - 10.9 מ"ג לדציליטר (בילדים הערך גבוה יותר).

 

זרחן (P) - אחד המינרלים הנפוצים ביותר בגוף האדם (לצד הסידן). נמצא בעיקר בעצמות אך גם בדם וברקמות שונות.

ערכים תקינים: 2 - 4.7 מ"ג לדציליטר.



תגובות הוסף תגובה
1.תודה אחיייייייחובבות ביולוגיה19/07/12
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן