חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?

מחקר חדש ממליץ לאתלטים ולשחקני כדורגל להגביל את משך השהייה שלהם במחנות אימונים בתנאי גובה שמטרתם שיפור היכולת הגופנית – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  19/07/10
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

המחקר שבוצע באוניברסיטת אוקספורד, מצא שאנשים שנמצאים בתנאי אוויר דליל שמחקים חשיפה לתנאי גובה לתקופות זמן ארוכות (שהייה רצופה של כמה שבועות), מפגינים שינויים מטבוליים שגורמים לירידה ברמת הסבולת ולירידה בביצועים הגופניים.
המחקר מומן על־ידי הקרן הבריטית לבריאות הלב ופורסם בעיתון המדעי PNAS. ספורטאים ממקצועות סבולת רבים משתמשים במחנות אימון בתנאי גובה כחלק מתכנית האימונים השנתית שלהם. שחקני נבחרת אנגליה בכדורגל, כמו גם נבחרות רבות אחרות שהשתתפו בגביע העולם שנערך לאחרונה בדרום אפריקה, בילו חלק מתקופת ההכנה שלהם בתנאי גובה במטרה להסתגל לתנאים הגיאוגרפיים במהלך הטורניר.
חשיפה לתנאי ריכוז נמוך של חמצן באוויר משפיעה על הגוף בכמה מישורים. התגובה הראשונית, מתבטאת בהגברת קצב הנשימה ובהגברת תדירות הדופק במטרה להזרים יותר דם, כלומר יותר חמצן לרקמות. תגובה מאוחרת יותר, תתבטא בהגברת קצב הייצור של תאי הדם האדומים ובהגדלת מספר נימי הדם בשרירי הגוף. תגובות אלה נועדו לשרת מטרה אחת – אספקה של יותר חמצן וחומרי הזנה לשרירים.
מצד שני, חשיפת יתר לתנאי גובה עלולה לגרום לאיבוד היכולת של השרירים לנצל את החמצן לביצוע העבודה. מספר המיטוכונדריה (תחנות הכוח של התא) יורד כאשר הגוף נמצא בחשיפה ארוכה מדי לתנאי גובה.
"מה שהאתלטים מחפשים זו יכולת העברה גבוהה יותר של חומרי דלק אל השריר", מסביר החוקר הראשי, ד"ר Federico Formenti מהמחלקה לפיזיולוגיה, לאנטומיה ולגנטיקה באוניברסיטת אוקספורד. "מצד שני, לא ברור כמה זמן צריך להתאמן בתנאי גובה ובאיזה גובה כדאי להתאמן על מנת ליהנות מהתועלות האופטימליות", הוסיף החוקר.

דן סלפטור במחנה אימון בקניה(החלבון שנקרא hypoxia-inducible factor (HIF, משחק תפקיד מרכזי בתגובת הגוף לחשיפה לתנאי גובה. ריכוזים נמוכים של חמצן מגרים את ייצור החלבון, שאחראי בין היתר לתהליכים רבים באימון.
מטרתם של החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הייתה לחקור את המטבוליזם של אנשים בעלי תכונה גנטית נדירה שמאפשרת להם לייצר ריכוזים גבוהים של HIF גם כאשר תנאי ריכוז החמצן באוויר נורמליים. העלייה ברמות ה־HIF היא תופעה שנקראת – Chuvash polycythemia , או בקיצור CP, והיא יכולה לשמש מודל טוב לשינויים שמתרחשים אצל אנשים ששוהים בתנאי גובה למשך פרקי זמן ארוכים. פוליציטמיה היא למעשה עודף דם, כאשר הכוונה היא לייצור מוגבר של תאי דם אדומים.
מצבים נוספים בהם אספקת החמצן לרקמות מוגבלת, כמו למשל במחלות ריאה, מחלות לב, מחלות כלי דם ומחלת הסרטן, יכולים להיות מודגמים באמצעות תופעת ה־CP.
רק כ־20 אנשים ברחבי בריטניה ידועים כבעלי התכונה הנדירה הזו. מצב זה יכול להיות מאובחן על־ידי בדיקת דם שגרתית, שבה מזהים כמויות עודפות של תאי דם אדומים. בדיקות נוספות ומורכבות יותר יכולות לזהות אם אכן מדובר בתכונה ייחודית זו.
החוקרים השוו את ביצועיהם של 5 אנשים בעלי CP לביצועיהם של 5 נבדקי קבוצת ביקורת. הנבדקים נדרשו לדווש על אופניים נייחים בקצב קבוע תוך העלאה הדרגתית של ההתנגדות עד למצב בו לא יכלו להתמיד יותר.

מי שהפסיק מוקדם יותר את הרכיבה, היו נבדקי קבוצת ה־CP. כמות העבודה המרבית ביחס למשקל גוף אותה השיגו נבדקי קבוצת המחקר הייתה נמוכה ב־30% מזו שהושגה על־ידי קבוצת הביקורת.
מדידה של מטבוליטים ברקמת שרירי השוק הדגימה סימני עייפות גבוהים יותר בקרב קבוצת הניסוי גם בעומסי עבודה קלים. לבסוף, בשריריהם של חברי קבוצת ה־CP הודגמו הבדלים בביטויים של גנים מטבוליים. ממצא זה יכול להעיד על כך שאנשים בעלי CP ניחנים בפעילות מטבולית פחות יעילה וכתוצאה מכך הם אינם מנצלים כיאות את חומרי הדלק שמזינים את הפעילות השרירית. ממצא זה עשוי להסביר את הירידה ביכולת העבודה השרירית של אנשים אלה.
"מצאנו שהמטבוליזם של אנשים אלה שונה ולכן יכולת הביצוע שלהם נמוכה", הסביר ד"ר פורמנטי. "למרות שמדובר במחקר קטן – פועל יוצא מכך שכל כך מעט אנשים מאובחנים כבעלי התסמונת הנדירה הזו – התוצאות מרשימות. ההבדלים שנמצאו אצל בעלי ה־CP הם גדולים ודי ב־5 אנשים על מנת להבין את האפקט", הוסיף החוקר.
"בעזרתם של מתנדבים בעלי תסמונת CP אנחנו יכולים להבין את התהליך הבסיסי הזה באופן טוב יותר. הבנה טובה יותר של התהליך תוביל לבסוף למתן טיפול רפואי טוב יותר באותם מצבים בהם אספקת החמצן לרקמות נפגמת, כמו למשל במחלות לב ובסרטן", הוסיף פרופסור Peter Robbins מאוניברסיטת אוקספורד.
"יתכן שישנו זמן אופטימלי לחשיפה לתנאי גובה ולאימון בהם כאשר מדובר בספורטאי הישג", אמר ד"ר פורמנטי. "דרושה עבודה נוספת על מנת למצוא כמה זמן צריכים האתלטים לשהות בתנאי היפוקסיה (ריכוז נמוך של חמצן) במטרה להשיג תוצא (אפקט) אימון מיטבי", הוסיף החוקר.
"אינני חושב שנבחרת אנגליה שהתה זמן רב מדי במחנה האימונים בהרי האלפים", אמר החוקר והסיר בכך תירוץ אפשרי לכישלונה של הנבחרת האנגלית בגביע העולם בכדורגל.

למאמר שפורסם  בעיתון המדעי PNAS הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 


         

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן