חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי

בירם כיאל, עלי עותמאן, ביבראס נאתכו, מוחמד גדיר, ויאם עמאשה, הישאם כיואן – זאת רק רשימה חלקית של שחקני דור העתיד בני המיעוטים שכבר בולטים בכדורגל הישראלי, המעידה על השינוי המשמעותי שהתחולל בהשתלבותם של ערביי ישראל בכדורגל – מאת שמעון מ. ברנדס, M.A ביחסים בינלאומיים ומשפט
  09/12/10
ביראם כיאל, שחקנה של קבוצת סלטיק הסקוטית כיום ואחד מכוכבי דור הזהב של ערבי ישראל בנבחרת
ביראם כיאל, שחקנה של קבוצת סלטיק הסקוטית כיום ואחד מכוכבי דור הזהב של ערבי ישראל בנבחרת
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

ב-17.11.2010, פתחו 5 שחקנים המשתייכים למגזר הערבי, ו-2 שותפו כמחליפים בהרכבה של נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 21 במשחק ידידות מול נבחרתה המקבילה של בלארוס. נכון כי מדובר בנבחרת ישראל הצעירה ולא הבוגרת, אך העובדה כי מדובר במשחק רשמי של נבחרת ישראלית בכדורגל מעידה בבירור על השינוי המשמעותי שהתחולל בהשתלבותם של ערביי ישראל בנבחרת ישראל. באפריל הקרוב, תחגוג נבחרת ישראל 80 שנות פעילות, ועולה השאלה כיצד ניתן לאפיין את השתלבותם של ערביי ישראל בהיסטוריה של הנבחרת מאז הקמתה של נבחרת ארץ-ישראלית (לימים, נבחרת ישראל) ועד עצם היום הזה. לשם התמודדות עם השאלה, נאפיין את נקודות ציון הדרך של ערביי ישראל בנבחרת ישראל בכדורגל, החל מבראשית: הנידוי המוחלט של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1976-1931), דרך הנורמליזציה: השתלבותם האינדיבידואלית של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1976- 1996), ועד השותפות המלאה: השתלבותם המוחלטת של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1996 ואילך), שאת נקודת השיא שלה עד כה, ניתן לראות במשחק האמור של נבחרת ישראל הצעירה ב-17.11.2010.

בראשית: הנידוי המוחלט של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1976-1931)
ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל, תחת שלטונה של בריטניה (עד שנת 1948). נציגי שלטון המנדט הבריטי היו בעלי מודעות לספורט והקימו את ליגת הכדורגל הראשונה בארץ. לראייה, ארץ ישראל התקבלה כחברה בפיפ"א (FIFA) כבר בשנת 1929. שנתיים לאחר מכן (1931), הוקמה נבחרת שייצגה את ארץ ישראל-פלשתינה. למרות שלא הייתה מדינה ריבונית, וברבות הימים הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל, שקיימה מסע משחקים בקהיר שבמצרים באפריל אותה השנה. השלטונות הבריטיים שלחו למסע המשחקים במצרים נבחרת בעלת סגל של 17 שחקנים שהורכבה משישה יהודים וערבי אחד. לאחר חזרתה של הנבחרת לארץ ישראל החלו ראשי התאחדות ארץ ישראל/פלשתינה לכדורגל, לימים ההתאחדות לכדורגל בישראל, לפעול נמרצות למען הקמתה של נבחרת ארץ ישראלית שתורכב אך ורק משחקנים יהודים. שאיפה זו נשאה פרי לאחר שלוש שנים במשחקי המוקדמות למונדיאל 1934, שנחשב לטורניר הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה, כאשר הנבחרת הורכבה אך ורק משחקנים יהודים . מצב זה, בו הנבחרת הלאומית של ישראל משחקת אך ורק עם שחקנים יהודים, המשיך להתקיים גם לאחר הקמתה של מדינת ישראל (1948) ובמשך למעלה מארבעים השנים הבאות עד אולימפיאדת מונטריאול בשנת 1976, כפי שנראה להלן.

הנורמליזציה: השתלבותם האינדיבידואלית של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1996- 1976)
ריפעת טורק, הכדורגלן הערבי-ישראלי הראשון שרשם על שמו הופעה בינלאומית רשמית במדי נבחרת ישראלהטורניר הגדול האחרון בו נבחרת ישראל בכדורגל השתתפה היה אולימפיאדת מונטריאול בקנדה בקיץ 1976. הנבחרת שהגיעה באותה האולימפיאדה לרבע גמר (אך הודחה על ידי ברזיל, 4-1), כללה בסגל לראשונה מזה 42 שנים, קשר-חלוץ מקבוצת הפועל תל-אביב, ריפעת טורק, שהיה לכדורגלן הערבי-ישראלי הראשון שרשם על שמו הופעה בינלאומית רשמית במדי נבחרת ישראל (ב-23.07.1976). אל ריפעת טורק, שהמשיך לשחק בעשר השנים הבאות ורשם במדי הנבחרת 32 הופעות, הצטרף בתחילת שנות ה-80 חלוץ צעיר, זאהי ארמלי, שהפך לכובש הערבי-ישראלי הראשון במדי נבחרת ישראל במשחק מול נבחרת אורוגוואי שנערך ב-26.09.1983. שני השחקנים הללו המשיכו לשחק ביחד במדי נבחרת ישראל עד שנת 1986, היו לכוכבים בקבוצותיהם, הפועל תל-אביב ומכבי חיפה, ונחשבו למודל של הצלחה אישית וספורטיבית בקרב ציבור המגזר בישראל. יחד עם זאת, עם ירידתם ממרכז הבמה של ארמלי וטורק, נוצר חלל עמוק בכדורגל הישראלי וחלה נסיגה בייצוג של שחקני המגזר הערבי בנבחרת ישראל בשנות ה-90 המוקדמות, כאשר רק שחקן אחד, מגן הפועל תל-אביב דאז, אחמד מוסה, ייצג את המגזר הערבי בנבחרת ישראל כשרשם על שמו שתי הופעות בינלאומיות בלבד. מצב זה נמשך עד 1996, עת שהתחולל השינוי בכדורגל הישראלי, כפי שנראה להלן.
 
השותפות המלאה: השתלבותם המוחלטת של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי (1996 ואילך)
עם פתיחתה של עונת הכדורגל בישראל בקיץ 1996-1995חל מפנה היסטורי משמעותי בליגת הכדורגל הבכירה בארץ (אז נקראה הליגה הלאומית) בפרט ובכדורגל הישראלי ככלל. לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז), הפועל טייבה הייתה לקבוצה הראשונה מן המגזר הערבי שהעפילה לליגה הראשונה בישראל. אמנם, הקבוצה ירדה ליגה כבר אחרי אותה עונה, אך היא פתחה את הדרך לקבוצות המגזר הערבי להשתתף בליגה הבכירה של ישראל. במקביל, גל חדש של שחקנים מהמגזר הערבי בישראל החל לצמוח לקראת סוף שנות ה-90, כאשר מגן-קשר הפועל פתח-תקוה, וליד באדיר, ערך את משחק הבכורה בנבחרת (ב-05.08.1997), והמגן השמאלי ממכבי חיפה, נג'ואן גרייב, הצטרף אליו בייצוג המגזר הערבי בסגל הנבחרת (ערך את הבכורה בנבחרת ב-18.03.1998). שני השחקנים הללו, באדיר וגרייב, היו גם השחקנים הראשונים אי פעם מהמגזר הערבי בישראל שיצאו לשחק מחוץ לישראל: באדיר חתם בווימבלדון (2000-1999), וגרייב באסטון וילה (2001-1999), שתי קבוצות ששיחקו בליגה האנגלית הבכירה. החל בסוף שנות ה-90' ולאורך תחילת שנות ה-2000, קנה לו וליד באדיר מקום של קבע בהרכבה של נבחרת ישראל ואליו הצטרף נציג נוסף לסגל הנבחרת (21.08.2002), בשם עבד רבאח, מגן ימני ששיחק אז בקבוצת הפועל פתח-תקוה. בסיומה של עונת הכדורגל 2003-2002, שתי קבוצות מהמגזר הערבי בישראל (מכבי אח"י נצרת ואיחוד בני סכנין) עלו מהליגה השנייה (ליגה לאומית), ובפעם הראשונה שיחקו במקביל שתי קבוצות של המגזר הערבי במסגרת הליגה הראשונה (ליגת העל) בישראל. למעט חלק מאוהדי בית"ר ירושלים הידועים בדעתם הקיצונית כנגד השתלבותן, ניתן לומר כי הקבוצות זכו לסימפתיה רבה בקרב כלל הציבור היהודי. בעונתה הראשונה בליגת העל, זכתה קבוצת בני סכנין בגביע המדינה (לאחר ניצחון בגמר על הפועל חיפה, 1-4), והייתה לקבוצה הערבית הראשונה בישראל שזכתה בתואר כלשהו. בעונה שאחרי (2005-2004), שיחקה קבוצת המגזר הערבי של בני סכנין כמחזיקת גביע המדינה וכנציגת ישראל במסגרת מוקדמות גביע אופ"א, אך הודחה בסופו של דבר בסיבוב הראשון של המפעל על-ידי קבוצת ניוקאסל יונייטד האנגלית בסיכום של שני המשחקים (7-1). 
 
נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה במהלך מסע המשחקים בקהיר ב-1931זו הייתה למעשה הבמה לצמיחת דור הזהב של ערביי ישראל בכדורגל הישראלי החל באמצע העשור הראשון של המאה ה-21. בחודש פברואר 2005, ערכה נבחרת ישראל שני משחקים ביתיים חשובים נגד נבחרת אירלנד ונבחרת צרפת. במשחק הראשון, עבאס סואן כבש שער שוויון בבעיטה מרחוק בדקה ה- 90 ונהפך ליקיר האוהדים, ואילו במשחק השני, היה זה ואליד באדיר שכבש את השוויון לישראל. לצד השמחה והפרגון הגדול לצמד, ותקווה ששערי השוויון יגבירו את הדו-קיום, עדיין שררה מתיחות בעקבות פרשת המשחק באצטדיון טדי נגד קרואטיה (9.2.2005), שם אוהדי בית"ר שרקו בוז לעבאס סואן, קשר הנבחרת, כל פעם שנגע בכדור ולקבוצת בני סכנין, מלבד אפיזודה חד פעמית ויוצאת דופן זו, ניתן לומר כי בתקופה הנדונה, הכדורגל הישראלי מתנהל כמו חברה שוויונית, שמתגמלת את חבריה על פי האיכויות שלהם, בלי להתחשב כלל בדת או במוצא. לראייה, בעונת 2008-2007, הפועל תל-אביב מינתה את ואליד באדיר, שחקנה הערבי-ישראלי, לתפקיד קפטן הקבוצה. זאת ועוד, בספטמבר 2009, שיחקו שלושה שחקנים ערבים-ישראלים בהרכבה של מכבי חיפה (מוחמד גאדיר, עלי עות'מן ובירם כיאל) במשחק הפתיחה של ליגת האלופות שנערך בגרמניה מול קבוצת באיירן מינכן. כמו כן, מאז שנת 2005, הייצוג של המגזר הערבי בישראל בנבחרת הלאומית של ישראל הלך וגדל (סלים טועמה, ביראם כיאל, ביבראס נתכו, ועלי עות'מאן), וכפי שראינו במשחקה של הנבחרת הצעירה מול בלארוס (17.11.2010), בו שותפו כאמור 7 שחקנים ערבים-ישראלים, אפשר לצפות כי רמת הייצוג של ערביי ישראל בנבחרת ישראל הבוגרת רק תלך ותגדל ותשבור שיאים חדשים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. מה אתם חושבים על התופעה ההולכת ומתגברת מול עינינו?

שמעון מ. ברנדס – בעל תואר שני M.A ביחסים בינלאומיים ומשפט, האוניברסיטה העברית, וחוקר במשרד ממשלתי. דוא"ל לתגובות: shimibrandes@hotmail.com הקבוצה שלי בפייסבוק 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן