חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם

שימוש נכון במשחקים מוטוריים בכיתת אומניות הלחימה מסייע לתלמידים עם לקויות למידה לפתח ולשכלל מגוון מיומנויות ולהשתלב טוב יותר במסגרות החברתיות – מאת חץ בר-טוב, רכז הקורסים להכשרת מדריכים בקיק בוקס/תאיי בוקס ובאייקידו בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן בווינגייט
  15/05/11
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

המושג "משחק" מעלה לתודעה הראשונית משמעות של קלילות, הנאה ושעשוע, ומרמז אפילו לחוסר רצינות – עד כדי-כך, שבשפות רבות משתמשים בו אפילו כדי להצביע על קלות-דעת, על משובת-נעורים ועל התנהגות ילדותית. בעברית, השורש שחק משמש גם במשמעות צחק, כלומר יש קשר בסיסי ועתיק יומין בין "משחק" וצחוק".
אולם, כשמעמיקים בדיון במושג "משחק", עולות משמעויות ושימושים רציניים ביותר – די אם נזכיר צירופי מילים מעולמנו המודרני, כמו "משחקי-הדמיה", "משחקי-מלחמה" וכדו'.

משחק משפר את ההתפתחות העיונית, הגופנית וההתנהגותית
נהוג לומר שהאדם לא מפסיק ללמוד ולהתפתח לאורך כל ימי חייו, אך אנו יודעים ללא כל ספק, שהכול מתחיל בהתחלה, כלומר בשנותיו הראשונות של האדם. הדברים מאוד ברורים, כאשר מגדירים תקופות בחיי האדם, כמו ינקות, ילדות, נערות, התבגרות וכולי. מסתבר, שהכול מתחיל במשחק. התינוק מתחיל את צעדיו הראשוניים בבית תוך כדי משחק, הוא ממשיך להתפתח בגן הילדים במסגרת משחקית והמשחק אינו "עוזב" אותנו בהמשך דרכנו.

למשחק נודע ערך מוסף חשוב, בפרט בין ילדים צעירים, אומר הכט (2005) ומסביר, שבאמצעות משחק אפשר ללמד, לקדם ולהעשיר, על דרך התענוג והסיפוק, את מירב מרכיבי אישיותו של התלמיד: התבונתי-קוגניטיבי, הרגשי, המוטורי והחברתי. ככל שהפעילות נוגעת ליותר מרכיבים אישיותיים של התלמיד כך היא תורמת לו יותר.

משחקים מוטוריים ומשחקי חשיבה
משחקים הנם עולם ומלואו והם מסווגים בקבוצות ובתתי-קבוצות שונות ומגוונות בעלות אפיונים רבים והגדרות שונות. באופן כללי, נהוג ומקובל למיין את המשחקים לשתי קבוצות-על: משחקי חשיבה ומשחקים גופניים. למראית עין ראשונית, הם נראים כשני עולמות שונים ואפילו מנוגדים לחלוטין, אולם בבחינה לעומק, רואים בעליל, שלמרות החלוקה השרירותית בין שתי קבוצות-העל, הקשר והזיקה ביניהן חזק, עמוק ובלתי נפרד. כל משחקי החשיבה מלווים גם בפעילות גופנית מסוימת וכל המשחקים הגופניים מלווים גם בפעילות מחשבתית. בשני המקרים הפעילות הנוספת עשויה להיות מועטה או רבה, גלויה או סמויה, אך היא ודאית. כל קבוצת-על כזאת מתחלקת, כמובן, לקבוצות ולקבוצות משנה נוספות.

אנו נתרכז בשני מרכיבים בולטים בשתי אבחנות ראשיות שונות:
משחק קוגניטיבי
– שימוש, לימוד ופיתוח היכולות הקוגניטיביות של העוסק בו במשחקי חשיבה כמו חידונים, טריוויה, משחקי-לוח, שחמט וכדו'.
משחקים מוטוריים – שימוש ביכולות הגופניות השונות (מוטוריות, פסיכו-מוטוריות) במשחקי כדור, משחקי אמנויות לחימה וכדו'.

שתי אבחנות אלה מראות באופן ברור את הזיקה בין משחקי המוח והחשיבה והמשחקים הגופניים (פיזיים). די אם נציין את הצורך בריכוז המחשבתי והשימוש ביכולות קוגניטיביות על מנת לבצע נכון את המשחקים המוטוריים, הדורשים תגובה מהירה תוך כדי לימוד מהיר של משתנים בשטח.

אבחנות אלה ברורות כשמתייחסים למשחקים באופן כללי ומקבלות משמעות עמוקה עוד יותר כשדנים במשחקים מוטוריים הנערכים במסגרת של כיתות אומנויות הלחימה. בכיתות אמנויות הלחימה ניתנת שימת לב רבה יותר לסיגול ולפיתוח מיומנויות גופניות (מוטוריות) ולפיתוח משמעותי של היכולות הקוגניטיביות (פסיכומוטוריות).

משחקים מוטוריים במסגרת כיתת אומנויות לחימה
תפקיד המשחק המוטורי באמנויות הלחימה הוא: לחדד את הכישורים המוטוריים (גופניים ומנטאליים) הכרוכים בלחימה וביחסי מרחב לחימה.

המשחק הקוגניטיבי באופן כללי והמשחק המוטורי בפרט הן דרך טבעית המאפשרת לשלב ולגבש שפע של התנסויות, אשר מקדמות את התפתחותם הקוגניטיבית, הגופנית (מוטורית), החברתית והאישית-רגשית של המשתתפים במשחקים המוטוריים. המשחק המוטורי מעודד באופן טבעי לשיתוף פעולה ולעבודת צוות, דורש שימוש במיומנויות גסות ועדינות על בסיס פסיכו-מוטורי.

יש הוכחות ברורות, שההשפעות של משחקים מוטוריים, משחקי תהליך פסיכו-מוטוריים בכיתות רגילות ובכיתות אומניות הלחימה מסייעים ליצור שינויים התנהגותיים אצל התלמיד – השפעות אלה מתמשכות גם לאחר סיום המשחקים המוטורים והן משאירות את חותמן בהמשך במרחבי המחיה של התלמיד: הן משפיעות על יחסיהם ודרכי התנהגותם של התלמידים גם בחייהם בין כתלי הכיתות הרגילות, בחייהם בתוך הבית והמשפחה ובחייהם החברתיים באופן כללי.

כמורה, כמדריך וכמאמן בכיתות אמנויות לחימה של תלמידים בעלי לקויות למידה שונות, אני ער לערך המוסף של המשחקים המוטוריים לתלמידים אלה במיוחד. כאדם הסובל בעצמו מלקויות למידה, מצאתי עניין מיוחד בחקר הנושא: בדיקת השפעת המשחקים המוטוריים על תלמידים בעלי לקויות למידה. ערכתי מחקר מקיף ומעמיק שהתבסס, כמובן, על ניסיוני המקצועי האישי וכלל תצפיות, משובים, ראיונות, יומנים, סרטונים, תמונות סטילס ומשובים מחברים ביקורתיים. המחקר אף התרחב להשוואות עם מחקרים דומים, מקבילים ואחרים בארץ ובעולם. ממצאי המחקר גילו בפניי תובנות משמעותיות רבות ונתנו לי כלים להסקת מסקנות עיוניות ברורות, שאפשרו לי בניית מערכות וסדרת הצעות מעשיות. השתמשתי גם בכלים וגישות נוספות לבחינת ההשפעות של המשחקים המוטוריים, כמו ההשפעות הישירות וההשפעות העקיפות על סביבת התלמידים – על ההורים, המורים ועל הסביבה כולה.

הדבר הבולט לכל אורך המסע הזה הוא שהמשחקים המוטוריים מסייעים לתלמידים עם לקויות למידה להתגבר על לקויותיהם באמצעות מיומנויות ותובנות חדשות שמאפשרות חשיבה שונה ויכולות בנייה של התנהגויות בעלות משמעות מקבלות ממד של הסתגלות – אדפטציה.

מעורבות רגשית
מתוך כל הממצאים והמסקנות של המחקר על המשחקים המוטוריים במסגרת כיתות אמנויות הלחימה, נמצא גם, שלמשחקים המוטוריים השפעה רבה על מערכיו הרגשיים של התלמיד. הוא שמח ומאושר כשהוא מצליח, ועצוב כשהוא כושל. ככל שהעקרונות המוקנים לו במהלך המשחקים המוטוריים נטמעים בו, התלמיד נעשה מאושר יותר. הדבר נמשך לכל אורך הפעילות ואף לאחר סיום השיעור והוא מלווה אותו בחייו כחוט השני.

הצלחת המשחקים המוטוריים להעניק אושר לתלמידים, מסייעת אף היא לקידום התפתחותו של התלמיד ומקלה על יכולתו לשפר את מיומנויותיו. זה תואם את ההגדרה הנכונה שאומרת שתלמיד מאושר מוכן יותר לקבל, להתמודד עם קשיים ולשפר את יכולותיו ומיומנויותיו.
התלמידים גם נעשים ערים יותר להתייחסויותיהם הרגשיות והם נותנים לכך ביטוי בצורות שונות, כמו למשל, בכתיבת יומניהם. הם אפילו ציינו זאת במפורש בשאלונים שהם השתתפו בהם.

סיכום
כל המרכיבים של האבחנות השונות מראים באופן ברור על הזיקה ביניהם. ישנה חלוקה, שרירותית אמנם, של סוגי המשחק השונים, כמו גם החלוקה לקבוצות-על, קבוצות רגילות ותתי קבוצות, אולם כולן מכילות בתוכן אלמנטים שונים זהים (הכוונה ללקויות שונות המתבטאות במוח). המשחקים בכלל הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם הרגילים והם משולבים אינטגרלית בחיי היומיום. חשוב לכן להבין את השפעותיהם על מהלך חיינו.

שימוש נכון במשחקים מוטוריים בכיתות אמנויות הלחימה, נותן לנו כלים ויכולות להתגבר על מכשולים ומסייע לתלמידים עם לקויות למידה להתגבר על מגבלותיהם, לפתח ולשכלל מיומנויות, ולהשתלב טוב יותר בתהליכי הלמידה שיחזקו את יכולתם להשתלב במסגרות החברתיות הרגילות.

* כל הזכויות שמורות לחץ בר-טוב M.A, מרצה ומאמן לאומניות לחימה' רכז הקורסים להכשרת מדריכים בקיק בוקס/תאיי בוקס ובאייקידו בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, מפתחו של הקורס – כיתת אומניות לחימה מותאמת שילוב הפרעות קשב וריכוז.

ביבליוגרפיה
גלעד,ע. (1999), צעדים בדרך הגמישות, הוצאת "בר און".
הכט, י. (2005), החינוך הדמוקרטי, הוצאת "כתר", ירושלים.
הנפורד, ק. (2000), חכמה בתנועה, הוצאת "נורד".
זך,ס.(2010),עיונים בפסיכולוגיה של הספורט,הוצאת אסיף.
מקינטייר,ק. (2003), דיספרקסיה בילדות מוקדמת ,הוצאת "אח", קריית ביאליק.
מק'מאהון, ל. (1996), תרפיה במשחק – עבודה עם ילדים, הוצאת "אח", קריית ביאליק.
סולברג, ש. (תשנ"ו), פסיכולוגיה של הילד והמתבגר, הוצאת "מאגנס", ירושלים.
פישר, י. (2003), להתחיל מהילד, הוצאת "אח", תל אביב.
פרוני, ע. (2002), המשחק, הוצאת "ידיעות אחרונות", תל אביב.
ד"ר שובל,א. (2006), נעים ולומדים, הוצאת "אח", קריית ביאליק.

צילום: אבי שי 



תגובות הוסף תגובה
1.חץ בר טוב ז"לחבר 23/08/12
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן