חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר

המחקר הנוכחי יאפשר לתכנת מחדש את תפקוד השרירים על ידי העלאת כמות הגנים, החלבונים והמסלולים המטבוליים, כפי שהם באים לידי ביטוי בסיבי שריר אטיים או בעלי תנגודת גבוהה יותר לעייפות, בדומה להתאמה שמושגת בעקבות אימונים אירוביים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  25/07/11
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום




מולי אפשטיין
  מנהל פורום "חיים וספורט"

חוקרים מביה"ס לרפואה בפנסילבניה שבארה"ב זיהו את הגן לסבולת או בהגדרה מדויקת יותר – את הווסת השלילי שלו. היעדרו של הגן נמצא כקשור לביצועי סבולת טובים יותר אצל חיות מעבדה. החוקרים הראו שהגן שנמצא, קשור גם לזה המצוי אצל ספורטאים אולימפיים שמצטיינים בענפי הסבולת כגון שחייה לדוגמה, בהשוואה לספורטאים שמצטיינים בענפי המהירות כמו אצני ה-100 מטר.

ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה במגזין האינטרנטי Journal of Clinical Investigation. לתוצאות המחקר תהיינה השלכות על שיפור התפקוד השרירי במצבי חולי הכוללים הפרעות מטבוליות, השמנה וזקנה.
"מצאנו שהעכברים שמהונדסים גנטית, אלה שהיו חסרים את הגן, רצו מרחק ארוך פי 6 בהשוואה לעכברים מקבוצת הביקורת. בנוסף, ראינו שהשרירים שנוטים בדרך כלל להתעייף מהר יותר – השרירים מהירי הכיווץ ברגליים הקדמיות – תוכנתו בעצם מחדש והפכו לבעלי תנגודת גבוהה יותר לעייפות", הסביר ד"ר Tejvir S. Khurana, מומחה לפיזיולוגיה של השריר ואחד החוקרים בצוות המחקר. "לממצאים אלה יש השלכות רחבות על היבטים שונים של ביולוגיית השריר, החל מטיפול במחלות וכלה בשיפור הביצועים הספורטיביים", הוסיף החוקר.

הגן שנמצא מקודד חלבון ונקרא Interleukin-15 receptor-alpha (IL-15R-alpha). חלבון זה פועל לבדו או בצמוד לחלבון אחר בשם IL-15. ה- IL-15R-alpha חשוב לתפקוד מערכת החיסון, אולם הוא גם בעל תפקודים נוספים. גם ה- IL-15 וגם ה- IL-15R-alpha הם בעלי השלכות על פיזיולוגיית השריר, אולם הגדרתם המדויקת בתפקוד השריר טרם הובהרה.
"בעבר מצאנו של-IL-15R-alpha יש תפקיד לא מוכר בהגדרת התפקוד של השריר, אולם ראינו שלמניפולציה של הגן הספציפי הזה קיים פוטנציאל בשיפור יכולת התפקוד של השריר במצבי חולי כמו הפרעות מטבוליות, השמנה וזיקנה", הסביר החוקר הראשי ד"ר Emidio E. Pistilli מהמחלקה לפיזיולוגיה של המאמץ בביה"ס לרפואה במערב וירג'יניה.

אטי לעומת מהיר
שרירים המאופיינים בדומיננטיות של סיבים מהירי כיווץ (סיבים לבנים, Type 2), משמשים לביצועי מהירות ואילו שרירים המאופיינים בדומיננטיות של סיבים אטיי כיווץ (סיבים אדומים, Type 1), משמשים לביצועי סבולת. השרירים בעלי מהירות הכיווץ הגבוהה ביותר בגוף הם השרירים שמניעים את העיניים. לשרירים אלה יש גם תנגודת גבוהה לעייפות והם היחידים בגוף שמשלבים בין שתי התכונות האלה.
בעכברים המהונדסים גנטית, אלה שהוצא מהם הגן IL-15R-alpha, השרירים מהירי הכיווץ תפקדו כמו אלה בעלי הכיווץ האטי. עכברים אלה רצו מרחק ארוך יותר פי 6.3 והיו בעלי רמת פעילות גבוהה יותר בהשוואה לעכברי קבוצת הביקורת. השרירים מהירי הכיווץ של עכברי קבוצת הניסוי הראו תנגודת גבוהה יותר לעייפות והפגינו מהירות כיווץ נמוכה יותר בהשוואה לשרירים של עכברי הביקורת.
בנוסף, אובדן הגן IL-15R-alpha גרם לתזוזה של כמות האנרגיה המנוצלת בסיבי השריר המהירים ולעלייה משמעותית בתנגודת לעייפות וליכולת ביצוע העבודה.

החתימה המולקולרית של שרירי העכברים המהונדסים, כללה מספר גבוה יותר של גורמי שיעתוק פעילים, מה שהצביע על יותר סיבי שריר עשירים במיטוכונדריה ועל יכולת העברה טובה יותר של סידן בתעלות השריר – הסידן הוא המניע הכימי של כיווץ השריר. מיטוכונדריה אלו הם מפעלי האנרגיה שבתוך התאים.
מבחינה מורפולוגית השרירים המהירים בעכברים המהונדסים היו בעלי מספר גבוה יותר של סיבי שריר, בעלי שטח קטן יותר של הסיבים ובעלי מספר גדול יותר של גרעינים בכל תא שריר. השינויים במאפיינים הפיזיולוגיים והגדלת התנגודת לעייפות בסיבים המהירים, נותרה עקבית גם במעבר לסיבים האטיים ובעלי התכונות החמצוניות של העכברים המהונדסים.
ממצא נוסף של המחקר הוא השיוך בין הגן שנמצא ובין יכולת הביצוע של ספורטאי עלית בתחום הסבולת. מכאן גם התימוכין לאפשרות שספורטאים אלה הם בעלי יתרון גנטי מוקדם.
על סמך העובדות המצוינות לעיל החוקרים הסיקו שהגן IL-15R-alpha משחק תפקיד חשוב בהגדרת התפקוד של סיבי השריר המהירים.
חשוב מכך, המחקר הראה שסיבי השריר יכולים להיות מתוכנתים מחדש במטרה לתפקד טוב יותר בענפי סבולת ומכאן שהתערבות בגן IL-15R-alpha, יכולה להשפיע על ביצועי ספורט. התערבות כזו, המוגדרת כסימום גנטי, אסורה על פי חוקי הספורט. ממצאי המחקר יוכלו לסייע עתה בידי גורמי האכיפה המנסים לאתר ספורטאים המבצעים שימוש לרעה בטכניקות של הנדסה גנטית. צוות המחקר עובד עתה על פיתוח שיטה לאיתור המשתמשים בהנדסה הגנטית במטרה לשפר את ביצועיהם הספורטיביים.

המחקר הנוכחי יאפשר לתכנת מחדש את תפקוד השרירים על ידי העלאת כמות הגנים, החלבונים והמסלולים המטבוליים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיבי שריר איטיים או בעלי תנגודת גבוהה יותר לעייפות, בדומה להתאמה שמושגת בעקבות אימונים אירוביים. ידוע כיום שסוג כזה של התאמה, שבאה בעקבות תהליך האימון, מגנה בפני פגעי ההשמנה, הסוכרת והגיל ועשויה לשפר את מצבם של חולים הסובלים ממחלות כמו ניוון שרירים. ומכאן, אומרים החוקרים, הבנה טובה יותר של המסלולים הגנטיים תעזור להבין את גורמי המחלה ותסייע בפיתוחן של שיטות ריפוי עבור אותם חולים שעד כה לא נמצא מזור למחלתם.

מקור

מולי אפשטיין פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



תגובות הוסף תגובה
1.לא הבנתי בדיוקסימבה03/08/11
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן