חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

"תכשיט" מציל חיים

פיתוח חדשני של צמידים מיוחדים המנטרים את פעילותו החשמלית של הלב, עשוי למנוע מקרי מוות פתאומי במהלך פעילות ספורטיבית. הצמידים יאפשרו זיהוי מוקדם של הפרעות קצב חשמליות בלב ובכך ימנעו נזק אפשרי לשריר הלב – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  17/01/12
מאמרים נוספים בתחום
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
מאמרים נוספים בתחום
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

הפיתוח החדשני, שטרם תורגם למיזם מסחרי, זכה לאחרונה בפרס במסגרת הכינוס ה-9 ליצירתיות ולחדשנות. רמזים אפשריים ראשונים למוות פתאומי ניתנים לזיהוי עד כ-60 דקות לפני התרחשותו של האירוע. בדרך כלל מדובר בהפרעות קצב כתוצאה משיבוש הפעילות החשמלית של הלב. השימוש בצמידים יאפשר לבקר הפרעות בתפקודו של הלב ולזהות מצבים נוספים כמו הפרעה בפעילות הלב כתוצאה מצריכה של חומרים אסורים משפרי הישג. שימוש בצמידים מסוג זה עשוי להקטין את העלויות הכרוכות בשמירה ובדאגה לבריאותם של העוסקים בספורט.

4 הדקות הקריטיות
המערכת החדשנית פרי פיתוחה של IC-Life (עדיין בשלבי סטארט-אפ, "הזנק") מסוגלת לנטר בזמן אמת את פעילותו של הלב הן בספורטאים מקצועיים והן בספורטאים חובבים. ברגע שמתגלה פעילות לא סדירה בלבו של המשתמש, יישלחו בו בזמן איתותים ל-3 מקומות: למרכז הבקרה שמפעיל את המערכת, למתקן הרפואי או לגורם רפואי במרכז האימונים (אם בנמצא) ולבית החולים או למרכז הרפואי הקרוב ביותר. תגובה כל-כך מהירה תצמצם למינימום את הזמן התגובה הנדרש בדרך כלל לטיפול באירועים מסוג זה.
זמן התגובה הקריטי לטיפול באדם שחווה אוטם בשריר הלב הוא 4 דקות. קבלת טיפול מציל חיים בשלב הקריטי הזה תקבע במידה רבה את סיכוייו של האדם לצאת בשלום מן האירוע. קבלת טיפול רפואי לאחר פרק זמן זה תקטין את סיכוייו של האדם לחיות ותגדיל משמעותית את מידת הסיבוכים האפשריים בעתיד.

"מוות פתאומי" הוא מוות שמתרחש באופן פתאומי ובלתי צפוי בתוך שעה לאחר הופעתם של התסמינים. בדרך כלל מדובר באדם בריא, כמו במקרה של ספורטאים, ומכאן החשש הגדול. לדברי ד"ר Miguel Amor, אחד השותפים לפרויקט, מוות פתאומי מתרחש בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, שעות שבהן מבוצעת בדרך כלל עיקר הפעילות הגופנית בחודשים שצמודים לאירועי ספורט מסוימים. על פי הערכות, מדי שנה מת ספורטאי אחד על כל 200,000 מתאמנים כתוצאה ממוות פתאומי.
בספרד עוסקים בספורט יותר מ-12 מיליון אנשים. נתוני זיהוי פלילי שנאספו בין השנים 2001-1995 הראו 61 מקרי מוות פתאומי באנשים בגילאי 65-11, 59 מהם היו גברים והשאר נשים. ענפי הספורט השכיחים בהם עסקו הקורבנות היו: רכיבת אופניים (21), כדורגל (13) והתעמלות (5). במחקרים קודמים נמצא שענפי הספורט בהם מתרחשים מקרי מוות פתאומי שונים ממדינה למדינה. בארה"ב לדוגמה, הסיכון הגדול ביותר למוות פתאומי הוא במשחק הכדורסל ובפוטבול עם 68% ו-76%, בהתאמה. באירלנד ענף הספורט עם מקרי המוות הפתאומי הרבים ביותר (31%) הוא גולף וכדורגל גאלי – משחק דומה לרוגבי (21.5%). באיטליה, אחוז מקרי המוות הפתאומי הגבוה ביותר (44.8%) מתרחש במשחק הכדורגל ובמשחק הכדורסל (10.2%).

עלות הצמיד
לדברי הממציא, עלותה של מערכת צמידים, כולל מערך הניטור ומערך הקליטה והשידור היא 20,000 אירו – מחיר סביר ונמוך בהתחשב בעלויות ניטור אפשריות אחרות של קבוצת כדורגל מקצוענית שמונה 25 שחקנים. לדברי הממציא, עלות בדיקה שבועית של א.ק.ג במאמץ עשויה להגיע לסכום של 180,000 אירו בעונה, אולם הדבר החשוב מכול, לדבריו, מדובר בהמצאה שעשויה להציל חיים. מערך הצמידים מתאים לענפי ספורט שונים וניתן להשתמש בו בספורט קבוצתי, בספורט אישי, באימונים, בתחרויות, במתקני ספורט פרטיים או במתקני ספורט ציבוריים.

הערה על התחשיב (מולי אפשטיין) – "קשה לי לקבל את התחשיב התיאורטי שהוצע על-ידי המפתחים. אני לא מכיר קבוצת כדורגל מקצוענית שמבצעת מבחן מאמץ שכולל הערכה קרדיאלית לכל השחקנים מדי שבוע. מבדק שכזה מבוצע בדרך כלל בתחילת העונה במטרה לשלול ליקויים אפשריים בפעילות הלב בזמן מאמץ. במקרים מסוימים מתווספת לבדיקת ה-א.ק.ג. במאמץ בדיקה משלימה של אקו-לב, בדומה למה שמבוצע לספורטאי הסגל האולימפי במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט. להערכתי, מי שעשוי ליהנות משימוש בצמידים מסוג זה, בכפוף כמובן לאישורם על-ידי רשויות הבריאות והתקינה, הם קהל הצרכנים הפרטי שעוסק בספורט ובפעילות גופנית שלא באופן מקצועני. לאנשים המאובחנים כחולי לב קיים מערך בקרה והתראה, אולם קיימת אוכלוסייה גדולה מאוד של אנשים בריאים לכאורה שעלולים להימצא בדרגת סיכון עקב חשיפתם לפעילות בלתי מבוקרת מבלי לבצע הערכה קלינית מוקדמת".

השיטה המקובלת כיום לאיתור ליקויים בתפקוד הלב, נסמכת על ביצוע מבחן מאמץ הכולל ניטור ורישום של הפעילות החשמלית של הלב, ביצוע אקו-קרדיוגרפיה, ביצוע מבדקי מעבדה וסקירה של ליקויים מולדים אפשריים. מיותר לציין שמדובר בבדיקות יקרות. באיטליה למשל, פועל ב-30 השנה האחרונות מערך בדיקות מסיבי שכולל ביצוע א.ק.ג. במאמץ לכל אוכלוסיית העוסקים בפעילות גופנית. על-פי נתוני הרשויות באיטליה הכנסתו של מערך סינון שכזה הפחיתה באופן משמעותי את מספרם של מקרי המוות הפתאומי במהלך פעילות גופנית. בישראל אגב, חוק הספורט מחייב ביצוע מבחן מאמץ, כולל רישום של א.ק.ג. ומדידת לחץ הדם, לכל ספורטאי שרשום במסגרת פעילות רשמית. אירועי ספורט המוניים, כמו מרוצי כביש למיניהם, דורשים הצהרה בכתב מצדו של המשתתף המאשר כי בריאותו תקינה. בתחרויות המנוהלות באחריותן של האיגודים השונים, לדוגמה איגוד הטריאתלון, נדרשת בדיקת מאמץ כתנאי להשתתפות בתחרות.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן