חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

תוספי תזונה מזוהמים: סיפורו של האתלט איתי מרגלית

"ספורטאי ישראלי נתפס על שימוש בתמריצים אסורים!" - את הידיעה המרעישה הזו פרסמו מדורי הספורט לפני כ-13 שנה. היה זה הקופץ לגובה איתי מרגלית, מועמד רציני למשחקים האולימפיים בסידני 2000, שנתפס בבדיקת פתע שערך איגוד האתלטיקה הישראלי
  08/08/12
מאמרים נוספים בתחום
עירוי ורידי לספורטאים – השאלות והתשובות
ויאגרה לשיפור ביצועי ספורט
פרשת סוני ווימס – השאלות והתשובות
עדיף לכרות את ראש הסורר ולא את הענף
מאמרים נוספים בתחום
מריה הקדושה
כרטיס אדום לאתלטיקה הרוסית
מסוממים? שערורייה בהתהוות באתלטיקה
מגלגלים אחריות
סכנה מעבר לדלפק: תוספי תזונה
נלחמת על זכותה להתחרות בגוף אתו נולדה
השפעות הסימום ארוכות טווח
חדשות מעולם הסימום – הקשחה במדיניות האכיפה
המכ"ם ננעל על הטור דה-פראנס
הקשיים הלוגיסטיים בגביע העולם בכדורגל 2014
הקפא ושמור
פרשת אולגה לנסקי ובדיקת הסמים: שאלות ותשובות
Anti doping – האחריות הסופית היא שלך הספורטאי!
טכנולוגיה חדשה לאיתור סימום בספורט
הגז שמאחורי הצלחת הרוסים בסוצ'י 2014
ממדי הסימום בקרב אנשי ברזל חובבים
מצעד הנתפסים על חומרים אסורים
ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתוסף תזונה חדש
תוסף התזונה Craze הוסר מן המדף
יום ראשון השחור של המלכה
יוסיין בולט מצהיר: "אני נקי!"
זריקת מרץ – רצים קנייתים שיפרו את הישגיהם באמצעות EPO
סימום בספורט: האיום החדש
"סטייק מסומם"
חברות התרופות נרתמות למלחמה בסימום בספורט
ריטלין וספורט – ראו הוזהרתם!
חורגים מגבולות המשחק – סימום ובריאות הציבור
לאנס ארמסטרונג – מותה של אגדה
הטבעת מתהדקת – מבדקי הסימום בלונדון 2012
הסימום בענפים האולימפיים – תמונת מצב
התירוצים המוזרים של ספורטאים שנכשלו במבדקי סימום
האם שתיית תה עוזרת לרמות במבדקי סימום?
סכנות השימוש בתוספי תזונה
איום הסימום על משחקי לונדון 2012
שיטה חדשה לגילוי הורמון גדילה
הטבעת מתהדקת
האם הספורט העולמי הופך להיות "נקי" מסמים?
תקר בגלגל: אלוף הטור דה-פרנס נתפס בשימוש בחומרים אסורים
פריצת דרך משמעותית במלחמה בסימום הגנטי
הגרעין של השריר זוכר
סטרואידים, אלכוהול ומה שביניהם
"דקסמול קולד" מופיע ברשימת החומרים האסורים בספורט 2010
תרופות לשיפור זרימת הדם עלולות לגרום למוות בספורטאים
האלוף האולימפי ב־1,500 מטר נכשל במבדק סימום
מרבית המשתמשים בסטרואידים אנאבוליים מחפשים שרירים ולא מדליות
מריון ג'ונס – נסיכת הגאות והשפל
הסמים מאיימים לחסל סופית את הטור דה-פראנס
מים עכורים בבריכה - פרשיית תוספי התזונה המפוקפקים
קיצורי דרך מסוכנים: סטרואידים אנאבוליים והורמון גדילה
טור דה-סם: גם האלוף נתפס
שובה של מריון ג'ונס
טור דה טראנס – פרשיית הסימום הגדולה של טור 2006
מצעד התירוצים – 10 סיפורים קטנים של מתרצים גדולים
שימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב ספורטאי הישג
איום חדש-ישן על משחקי החורף בטורינו: הסימום הגנטי
המירוץ להשמדת המפלצת הגנטית
הורמון הגדילה - גידול לא טבעי
עידוד הצמיחה: הורמון הגדילה, הכרה ותיאור תכונות
מריון ג'ונס ושודדי התמימות האבודה
שערוריות הסימום הגדולות בכדורגל
אחים בדם: רצו, נתפסו והושעו ביחד
המרוץ המושחת מכולם
הגנטיקה בשירות האימון
מפשירים בדיקות - מחפשים סימנים ל- "THG" ו"מודפיניל"
גילוי עירויים: קשרי הדם האסורים של הספורטאים
מיקי חליקה: למי באמת אכפת הסימום הספורטיבי?
בוחרים באפיק החלופי: ספורט כתחליף לסמים
איך עוצרים את (הורמון) הגדילה
אקסטזי: התענגות עילאית – או נזק מוחי בלתי הפיך?
אז תשתה קפה טורקי (אבל בלי להגזים)
החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים: עדכון
זיהום וסימום - הסכנה הסמויה של תוספי התזונה
פטנט חדש ממריץ ייצור כדוריות אדומות
כוכב חדש בשמיים הקודרים של עולם הסימום
הבעיה של השיאן בולאמי: המכשול ה- 3,001
הסימום הספורטיבי: ציוני דרך היסטוריים
סימום בספורט: מנסים להגיע לקוד אתי חדש
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
אוכפים לוהטים: אוכפים את חוקי הסימום
ההנדסה הגנטית: הדור הבא של הסימום בספורט
במחוזות הטריפ – סיכום שנה בספורט העולמי
הורמון גדילה – הטבעת הולכת ומתהדקת
בייג'ין 2008 – שיא אולימפי של מבדקי סימום
מה הקשר בין נפט, סטרואידים וסוסי מירוץ?
לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין
מאמרים נוספים בתחום

 

 
מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

המשימה של כותב שורות אלו, להוכיח לעולם שאיתי נקי מסמים ושכל הסיפור בטעות יסודו - הייתה קשה מאין כמוה.

מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, לשעבר מזכיר הוועדה למניעת סימום בספורט. 

המאמר פורסם לראשונה במגזין "ספורט הישגי", גיליון יולי מס' 2, הוצאת הוועד האולימפי בישראל 

"מולי, תפסו אותי על שימוש בסטרואידים אנאבוליים". שיחת הטלפון הזו זכורה לי כאילו היתה אתמול. מעברו השני של הקו היה איתי מרגלית, שיאן ישראל בקפיצה לגובה. הוא הרגיש באותו רגע שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים. הזמן - חודש אפריל 1999. גם אני חשתי כאילו נחת על ראשי קורנס במשקל חצי טונה. נותרתי מאובן בכיסאי, מוחי מסרב להבין את פשר הדברים. 

איתי היה בעל שיא אישי של 2.27 מטר - ס"מ אחד בלבד פחות מהמינימום הנדרש למשחקים האולימפיים של סידני 2000. מאחר שהיה הוא חבר אישי שלי המצב היה קשה שבעתיים. המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה - מאין לעזאזל הגיעו סטרואידים אנאבוליים לדגימת השתן של איתי? התברר ששבועות אחדים קודם לכן יזם איגוד האתלטיקה סדרת מבדקי פתע לכמה אתלטים וביניהם איתי. דגימות השתן שנאספו נשלחו לאנאליזה למעבדה באתונה. הוועדה הזו הייתה אז גוף חדש, שהוקם ב-1998 במטרה לבצע בדיקות 'מבית' ומתוך רצון להתנתק מהוועדה למניעת סימום בספורט של הוועד האולימפי בישראל. לימים, בודד עצמו איגוד האתלטיקה מתכנית המבדקים הארצית, מצב שנותר על כנו עד היום.        
באותה תקופה שימשתי כמזכיר הוועדה למניעת סימום בספורט והיועץ הבכיר לתוספי תזונה של היחידה לספורט הישגי (נוסף לתפקידי כפיזיולוג במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט). למעשה, אחזתי במקל בשני קצותיו - מצד אחד הייתי אחראי למערך מבדקי הסימום של ספורטאי ההישג של ישראל, ומצד שני בחנתי את הדרכים החוקיות שתאפשרנה לספורטאים שלנו לצמצם את הפער מעמיתיהם בעולם.

אני הולך עם הסיפור הזה עד הסוף
מאחר שהכרתי את איתי מרגלית לא היה לי כל ספק שהוא 'נקי' – כלומר אינו משתמש בחומרים אסורים. שנינו ידענו זאת, אבל לך תוכיח לכל העולם שאתה נקי כאשר הממצא כל כך חד-משמעי ואינו מותיר כל מקום לספק. כשעיינתי בדו"ח הבדיקה התברר לי שתוצרי הפירוק שנמצאו בדגימה תואמים את השימוש בסטרואיד אנאבולי בשם 'ננדרולון'. באותה תקופה נתפסו ספורטאים רבים ברחבי העולם על שימוש בננדרולון. עובדה זו גרמה לי להאמין שמקורו של ההורמון הוא כנראה בתכשיר אחר שבו השתמשו הספורטאים ולאו דווקא בסטרואיד האנאבולי עצמו. 
במסגרת הליווי המדעי-רפואי של ספורטאי הסגל האולימפי נהנו הספורטאים משירותי תזונה ומתיסוף תזונתי. 'ארון התוספים' שכן במרכז לרפואת ספורט בווינגייט, ואליו היתוספו מדי פעם תוספי תזונה שנמצאו מתאימים לשימושם של הספורטאים. בחודשים שקדמו לבדיקה של איתי נוספו לארון הזה שני תוספי תזונה חדשים Tribulus Terrestris) ו-Chrysin), שיוצרו על-ידי חברת Sports One בארה"ב והובאו לישראל על-ידי יבואן מקומי. חשוב לציין שכל תוסף תזונה שמיובא לארץ מחייב אישור של משרד הבריאות, וכך נעשה גם לגבי שני תוספים אלה.

מהיכרותי את מערך התוספים של איתי היה לי די ברור שאם קיימת בעיה היא נמצאת בשני התוספים החדשים, אבל מה עושים? איך אפשר להוכיח שמקור החומר האסור שנמצא בדגימת השתן של איתי הוא בשני התוספים הללו? באותו רגע גמלה בלבי ההחלטה שאני הולך עם הסיפור הזה עד הסוף! החלטתי שאעשה הכול כדי להוכיח שאיתי מרגלית זכאי, ושמקור החומר האסור בטעות יסודו. ידעתי גם שחשיפת הסיפור בתקשורת תטרפד את המהלך שלי, ולכן החלטתי לא ליידע את חברי הוועדה למניעת סימום בספורט במהלך שתכננתי. היחידה שהייתה שותפה לתכנון הייתה יעל ארד, אז יו"ר הוועדה למניעת סימום בספורט.

בשביל מה יש חברים?
כדי לנסות להוכיח שמקור הננדרולון הוא בתוספי התזונה היה לי ברור שאצטרך לבקש מכמה מתנדבים לצרוך את התוסף ואחר-כך לאסוף מהם דגימות שתן ולשלוח אותן לאנאליזה במעבדה מוכרת. לצורך העניין גייסתי כמה חברים, שנטלו את הכמוסות במשך ימים אחדים (הכמוסות היו מאותן אריזות ששימשו את הקופץ), ולאחר מכן סיפקו דגימת שתן, שאותה שמרתי במארז דגימה מיוחד המשמש את צוותי הבדיקה.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל איך שולחים דגימות שתן שעלולות להכיל חומרים אסורים למעבדה מוכרת? חשוב להבין שכל דגימה הנשלחת לאנאליזה במעבדה שמוכרת על-ידי WADA (הסוכנות העולמית למניעת סימום) חייבת בדיווח. במקרה של ממצא חיובי יש לחשוף את השם שמאחורי קוד הדגימה ולהתחיל בהליכים משפטיים. במקרה הנוכחי לא היה מדובר בספורטאים, ולכן הייתי צריך לקבל אישור מיוחד לביצוע ההליך. הסיבה לצורך באישור כזה הוא מניעת מצב שבו מדינות תשלחנה דגימות שתן במטרה לבחון את זמני ההיעלמות של החומרים האסורים. מידע כזה הוא בעל ערך רב, משום שאז ניתן לבקר את תהליך השימוש בחומרים האסורים ולתזמן את עיתוי הפסקת השימוש כדי להימנע מתפיסה בתחרות.
כדי לעקוף את המכשול הזה ניצלתי את קשריי הטובים במעבדה הביוכימית בקלן, גרמניה, הנחשבת למעבדה הבכירה בעולם עוד מהימים שבהם פרופסור מנפרד דוניקה המנוח, חלוץ עולמי בתחום, היה מנהלה. כמה שיחות טלפון לגרמניה, חתימה על מסמך המאשר שדגימות השתן אינן של ספורטאים - ומשלוח הדגימות עשה דרכו, אחר כבוד, למכון הביוכימי שבאוניברסיטה לספורט בקלן.

גם אנשי המעבדה מגויסים
איש הקשר שלי במכון הביוכימי בקלן היה ד"ר הנס גאייר, שאחראי לכל מערך האנאליזות במכון ומשמש גם כחוקר בכיר במקום. מאז שהוקמה הוועדה למניעת סימום בספורט בישראל נהגנו לשלוח למעבדה זו את כל דגימות השתן שאספנו מן הספורטאים הישראלים. במהלך השנים ניהלתי קשרי עבודה שוטפים עם המעבדה, ואף ביקרתי במקום כמה פעמים ונפגשתי עם המנהל, פרופ' וילהלם שנצר, וכמובן עם ד"ר גאייר. ההיכרות האישית עם הבכירים במעבדה הייתה המפתח לתחילתו של המסע להוכחת חפותו של איתי מרגלית.

נוסף לדגימות השתן שאספתי מן המתנדבים שלחתי גם את בקבוקוני התוספים שבהם השתמש איתי מרגלית. התכנון של ד"ר גאייר היה כזה: תחילה לבצע אנאליזה לדגימות השתן ששלחתי, ואם הן תמצאנה חיוביות - לשכפל את המהלך שלי גם בקרב מתנדבים בגרמניה.
בתוך ימים ספורים הגיעה התשובה: בכל דגימות השתן שהגיעו מישראל נמצאו חומרים אסורים שתואמים את השימוש בננדרולון! משמעות הממצאים הייתה דרמטית עבורי. הנה, יש קצה חוט. החשד שלי בתוספים הִתאַמֵת, ובתוך זמן קצר אוכיח לכל העולם שאיתַי חף מפשע.

הממצאים החד-משמעיים הפתיעו גם את ד"ר גאייר. הוא עבר לשלב הבא בתכנית, וביקש מ-4 מתנדבים במעבדה לספק דגימות שתן, ולאחר שסיפקו את הדגימות ביקש מהם לבלוע את שני התוספים. 4 שעות לאחר מכן סיפקו המתנדבים דגימת שתן נוספת, והממצאים שהתקבלו היו חד-משמעיים - כל דגימות השתן הראשונות היו נקיות, ואלה שסופקו 4 שעות לאחר נטילת התוספים הכילו תוצרי פירוק של חומרים אסורים, שתאמו את הממצאים של הדגימות מישראל ואת מה שנמצא בדגימת השתן של איתי!
הממצאים המפתיעים הציתו את יצר המחקר של ד"ר גאייר, והוא החליט לבצע מהלך נוסף. חשוב להבהיר שהתוספים שצרך איתי מרגלית לא היו אמורים להכיל הורמונים. הרכיבים שפורטו על גבי האריזה לא הזכירו ולו ברמז דק את האפשרות להימצאותם של חומרים אסורים. כיצד, אם כן, הגיעו החומרים האסורים לתוספי התזונה?  את זה צריך היה לברר.

השלב הבא במחקר היה ביצוע אנאליזות לכמוסות עצמן. ד"ר גאייר פירק את הכמוסות והריץ אותן במכשור המשוכלל של המעבדה. מה שנגלה לנגד עיניו היה מפתיע ומעניין – הכמוסות הכילו פרו-הורמונים, שצריכתם גרמה כנראה להופעתם של תוצרי הפירוק (מטבוליטים) שמתאימים לשימוש בסטרואיד האנאבולי ננדרולון. 
בעודו נפעם מן הגילוי המרעיש הסביר לי הד"ר שאכן יש בסיס עובדתי מוצק לכך שתוספי התזונה ה'תמימים' לכאורה הם שאחראים לממצא החיובי של איתי. אלא שכדי להוכיח זאת בבית המשפט יש צורך לבצע את ההליך כולו מחדש והפעם עם תוספים חדשים מאריזות אטומות. ד"ר גאייר הסביר לי שלמרות הממצאים החד-משמעיים, תמיד יהיה מי שיטען שהכמוסות הוחדרו במכוון לאריזות הפתוחות, ולכן יש צורך באריזות חדשות.

התיאוריה שלי מקבלת ביסוס מדעי
המשלוח שהוזמן מארה"ב הגיע למעבדה בקלן. ד"ר גאייר החליט להרחיב את המדגם וגייס לצורך כך 6 מתנדבים מבין עובדי המעבדה. הפרוטוקול היה זהה לחלוטין למחקר המקדים - לקיחת שתן בזמן 0, בליעת התוספים, מתן דגימת שתן לאחר 4 שעות, ביצוע אנאליזה לדגימות השתן וביצוע אנאליזה לכמוסות. הממצאים שהתקבלו לא הותירו שום מקום לספק - דגימות השתן שנלקחו 4 שעות לאחר בליעת התוספים הכילו מטבוליטים המתאימים לשימוש בננדרולון, ובכמוסות עצמן נמצאו פרו-הורמונים - בניגוד גמור לפירוט שהופיע על גבי האריזות. הייתי מאושר. התיאוריה שלי קיבלה ביסוס מדעי מן המעבדה הטובה בעולם. הרגשתי שעליתי על משהו גדול, שגרם כנראה לספורטאים רבים ברחבי העולם להיכשל במבדקי סימום על שימוש בננדרולון. אבל אותי לא עניינו שאר הספורטאים וגם לא החשיפה המרעישה. כל מעייניי היו נתונים לזיכויו של איתי מרגלית.
דו"ח המחקר הושלם ונשלח לאיגוד האתלטיקה בישראל, לוועדה למניעת סימום בספורט בישראל, לוועד האולימפי הבינלאומי, ל-FDA ולבית הלבן! ד"ר גאייר הבין שקיימת כאן רמייה של ציבור משתמשים גדול, ולכן החליט ליידע את הגורמים הרלוונטיים בארה"ב, מקום מוצאם של תוספי התזונה האמורים.

הצעד הראשון לקראת זיכוי
כנהוג במקרים מעין אלה, ועדת המשמעת שמולה מתייצב הספורטאי היא של האיגוד המקומי. מאחר שהדגימות נלקחו בישראל, מי שמטפל בהליך ההשעיה והשימוע הוא איגוד האתלטיקה בישראל. בית הדין שהקים האיגוד היה צריך להחליט אם איתי מרגלית אשם, והאם עליו לקבל עונש השעיה למשך שנתיים, כמתחייב מעבירה מסוג זה. בית הדין רשאי גם לפסוק אחרת, אבל כדי לעשות זאת עליו לנמק היטב את ההחלטה ולקוות שהגוף הבינלאומי, במקרה הזה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF), תקבל את הפסיקה.
מגוּבֶּה במחקר המדעי שבוצע בקלן התייצב איתי מרגלית בפני הרכב הדיינים. החלטתם הייתה חד-משמעית - איתי זכאי ואינו מחויב בעונש השעיה למשך שנתיים. המכשול הראשון הוסר, אבל היה זה רק צעד ראשון לקראת הזיכוי המלא.

כפי שהסברתי קודם לכן, ההתאחדות הבינלאומית יכולה לקבל את פסק הדין של ועדת המשמעת המקומית אך רשאית גם לדחותו. הזיכוי בישראל אינו מחייב את המוסדות הבינלאומיים - שם השיקולים שונים לחלוטין, וצריך שיקרה משהו דרמטי כדי לזַכות אתלט מעבירת סימום. הרוח הגבית שקיבלנו מן המעבדה בקלן הפיחה בנו תקווה שהלא ייאמן אכן יקרה. צריך רק סבלנות ומזל.

מסע הזיכוי: קרן אור
החודשים שחלפו היו מתישים ותובעניים. הסיפור של איתי פורסם בתקשורת הארצית, וההד הציבורי היה גדול ומעיק. כרגיל במקרים כאלה, אתה לומד לזהות מי הם החברים והקולגות האמתיים ומי בורח מאחריות וממתן גיבוי. והיו כמה אנשים טובים לאורך הדרך שהאמינו בחפותו של איתי מרגלית ועזרו בטוויית הנתיב שיוביל לזיכויו.
אליפות העולם באתלטיקה שהתקיימה באוגוסט 1999 בסוויליה, ספרד, הייתה קרן האור היחידה בתקופה המעיקה הזו. נתבקשתי אז לשמש כפרשן של האליפות בערוץ הראשון של טלוויזיה, וכשהגעתי לסוויליה התבשרנו שמרלין אוטי, האצנית האגדית מג'מייקה, לא תגיע לאליפות כיוון שנתפסה על שימוש בננדרולון והושעתה על-ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית. הנה, מקרה נוסף ברשימה. 'אולי גם היא נפלה קורבן לשימוש בתוספי תזונה', חשבתי לעצמי. 

במהלך עבודתי באליפות פגשתי את אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי ויו"ר ועדת הטלוויזיה של ה-IAAF. הוא הכיר את המקרה של איתי מרגלית ואת הממצאים של המעבדה בקלן, וביקש ממני יום אחד להגיע למלון שבו משתכנים ראשי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית. "אתה רואה את האיש ההוא? זהו ד"ר ארנה לונגקוויסט, סגן נשיא ה-IAAF ויו"ר הוועדה הרפואית של הארגון. ספר לו את מה שאתה יודע".
ד"ר לונגקוויסט הקשיב בסבלנות והסכים שמדובר במקרה מיוחד, אבל "למרות הדו"ח המרשים מקלן עלינו לקיים דיון מיוחד בנושא ואז להחליט", אמר. ידעתי שהמפגש הזה היה חשוב, וקיוויתי שיהיה לו משקל כלשהו ביום שבו ידונו במקרה של איתי. 

בדיקות פתע לתוספים
קרוב לשנה לאחר המקרה, בארוחת בוקר בבית מלון בבריסל, הזדמן לי לשבת ליד ד"ר פטריק שמאש, המנהל הרפואי של הוועד האולימפי הבינלאומי דאז. היה זה במסגרת כנס של WADA שהתקיים במקום. שוחחנו על המקרה של איתי, והתפתח דיון עקרוני באשר לאחריות של הספורטאי במקרים מסוג אלה. הסכמנו שאין בידי הספורטאי כלים ממשיים להגן על עצמו מפני מקרים כאלה, ואז הצעתי לו לבצע בדיקות פתע לתוספים. "מקובל היום לבצע בדיקות פתע לספורטאים", אמרתי לו, "מדוע שלא תבצעו זאת לתוספים? הרי הוכח מעל לכל ספק שהספורטאי נפל קורבן לרשלנות של חברת התוספים, וסביר להניח שקיימים בעולם מקרים נוספים", הקשיתי. 
לימים התברר שהצעתי נפלה על אוזניים כרויות. הוועד האולימפי הבינלאומי והמעבדה הביוכימית בקלן החליטו על פרויקט ענק, שבמסגרתו בדקו יותר מ-600 תוספי תזונה מרחבי העולם. התוספים, תמימים לכאורה, נרכשו בחנויות תוספים ובאמצעות האינטרנט ונשלחו לאנאליזה מקיפה במעבדה בקלן. התוצאות היו מדהימות. קרוב ל-15% מן התוספים הכילו חומרים אסורים שעלולים היו לגרום לממצאים חיוביים בבדיקות הסימום! מובן שהתוספים שנבדקו לא היו אמורים כלל להכיל חומרים אסורים. היו אלה ויטמינים, מינרלים, אבקות קריאטין, צמחים ותוספי חלבון. בפעם הראשונה קיבלה תופעת 'תוספי התזונה המזוהמים' הכרה של ממש!

מהיכן הגיעו החומרים האסורים?
כיצד מצאו החומרים האסורים את דרכם אל תוספי התזונה התמימים? הסוגיה הזו דרשה עדיין פתרון. האם הייתה זו דרכם של היצרנים להעצים את האפקט של התוסף מבלי להצהיר על כך ומבלי ליידע את ציבור המשתמשים, או שמא היו אלה הליכי ייצור לא נאותים שגרמו לחדירתם של החומרים האסורים אל תוספי התזונה?
כדי לענות על שאלה זו בדקו החוקרים את תכולתם של הכדורים באריזה. החוקרים לא הסתפקו באנאליזה מדגמית של פריט בודד מאריזה מסוימת אלא ביצעו את האנאליזה לכמות פריטים רבה מאותה אריזה. וגם כאן התקבלו תוצאות מפתיעות. התברר שלא בכל הכדורים נמצאה כמות זהה של חומרים אסורים. חלק מן הכדורים הכילו כמות גבוהה של חומרים אסורים, ובחלקם לא היו חומרים אסורים כלל. כלומר - חוסר אחידות מוחלט. 
המסקנה המתבקשת הייתה שמדובר בהליכי ייצור לא נאותים, שמקורם במפעלים ובמכונות שמייצרות את הכמוסות או את הכדורים.
באותה תקופה רווח מאוד השימוש בפרו-הורמונים - תוספי תזונה חדשים שאמורים היו לגרום לתגובות פיזיולוגיות הדומות לאלה המתקבלות לאחר שימוש בסטרואידים אנאבוליים. תוספי התזונה האלה נמכרו באופן חופשי, מבלי שהוטלה עליהם מגבלה כלשהי (לימים הוגבלו תוספים אלה, ועל החברות היה לציין בצבע אדום אזהרת שימוש). התברר שאותן המכונות שייצרו את תוספי התזונה שהכילו פרו-הורמונים שימשו גם לייצור תוספי התזונה האחרים. כתוצאה מהליכי ייצור לא נאותים ואי הקפדה על שטיפתן של המכונות חדרו חומרים מפס ייצור אחד אל פס ייצור אחר.  התמונה הושלמה.

מה למדנו?
בעקבות הגילוי המרעיש חלו כמה התפתחויות: הוועד האולימפי הבינלאומי הבהיר שמה שנמצא בדגימת השתן הוא באחריותו הבלעדית של הספורטאי, ולא משנה אם הייתה כוונת סימום או לא. ה-FDA הורה לחברות התוספים לפרסם אזהרה בדבר הסכנות האפשריות שעלולות להיווצר בעקבות השימוש בתוספים, ואנחנו עסקנו בשאלה כיצד ניתן להגן על הספורטאים מהישנות מקרים כאלה בעתיד.
הפתרון הקל ביותר היה להמליץ לספורטאים לא להשתמש כלל בתוספי תזונה. פתרון כזה מעביר את כל האחריות אל הספורטאים ומותיר אותם חשופים ומבולבלים. מחד-גיסא, הם מקבלים ייעוץ תזונתי הכולל גם שימוש בתוספי תזונה, ומאידך גיסא המסר אליהם הוא 'אנו לא אחראים, ומה שיימצא אצלך בגוף הוא באחריותך הבלעדית'. 
המהלך שהובלתי, יחד עם אנשי הרפואה ואנשי התזונה שמטפלים בספורטאים, היה:
א. חברה שבפס הייצור שלה קיימים חומרים המכילים פרו-הורמונים, תיפסל לשימוש על-ידי היחידה לספורט הישגי.
ב. חברות של תוספי התזונה ייאלצו להצהיר בכתב שמוצריהם נקיים ואינם מכילים חומרים אסורים בשימוש לספורטאים.
ג. תוספי תזונה בעלי אפקט ארגוגני (משפר יכולת ביצוע) יישלחו לאנאליזה למעבדה בקלן, ורק לאחר מכן יותרו לשימוש הספורטאים.
ד. תינתן עדיפות לחברות של תוספי תזונה שעובדות עם גופי ספורט בינלאומיים.

אחרית דבר
לאחר יותר משנה מאז שנמצא 'חיובי' הגיע עניינו של איתי מרגלית לדיון בהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית. בצעד תקדימי ומפתיע זוכה איתי מכל אשמה וחפותו הוּכחה. מקרים דומים אחרים שהגיעו לדיון בוועדת הסימום של ההתאחדות הבינלאומית נדחו על הסף. מרלין אוטי קיבלה עונש השעיה מקוצר וחזרה להתחרות במשחקים האולימפיים בסידני.
איתי מרגלית לא המתין לזיכוי. הוא פרש מפעילות תחרותית ופנה לדרך חדשה בעולם העסקי והפיננסי. הודעת הזיכוי מה-IAAF הגיעה לאחר שהחל לעבוד בחדר העסקאות הבינלאומיות של בנק לאומי. בהמשך פנה לעולם ההייטק ולימים הפך לסמנכ"ל חברת NICE. 

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, לשעבר מזכיר הוועדה למניעת סימום בספורט. מנהל הפורום: "חיים וספורט". 
       
צילומים: עדי אבישי, מעריב.  

 



תגובות הוסף תגובה
1.סיפור דומה היה עם תוספים של חברת האמרליאת גלר08/08/12
2.כדאי לפרסם את שם החברות הנקיות והמזהמותאלי14/08/12
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן