חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'

הדרך להערכת עצימות המאמץ עוברת במבדקי קצב לב, צריכת חמצן, וחומצת חלב, אולם יש לקרוא בזהירות את התוצאות לפני שמסיקים מסקנות לגבי תכנית האימון הרצויה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  23/12/12
מאמרים נוספים בתחום
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מאמרים נוספים בתחום
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

עצימות המשחק
הערכת עוצמת המאמץ במשחק הטניס מתבססת בדרך כלל על השימוש במדדים הבאים: דופק, צריכת חמצן, ריכוזי חומצת החלב, תחושת מאמץ הסובייקטיבית – RPE והוצאה אנרגטית במהלך המשחק. ההתנהלות הטקטית של השחקן (הגנתי לעומת התקפי), הסיטואציה במהלך המשחק (מגיש או מקבל), מגוון המשטחים עליהם משוחק המשחק, קוטר הכדור, גורמים סביבתיים שמשפיעים על דפוסי המאמץ וההתאוששות (מודגמים באמצעות משכו של הראלי ובאמצעות זמן המשחק האפקטיבי) מתווכים באמצעות המדדים הפיזיולוגיים הבסיסיים כמו קצב הלב, צריכת חמצן וריכוזי חומצת החלב. מדידת המשתנים הפיזיולוגיים במהלך המשחק מספקת לנו הבנה רבה באשר לעצימות הכוללת ובאשר לעקה הפיזיולוגית שבה נתון השחקן. לימוד והבנה של הפרופיל הפיזיולוגי של המשחק עוזרת לנו לפתח פרוטוקולי אימון אופטימליים שתואמים את הדרישות הייחודיות של המשחק.

התגובות הפיזיולוגיות הממוצעות במהלך משחק טניס מוגדרות כצנועות. העצימות הממוצעת של המשחק פחותה מ-70%-60% מצריכת החמצן המרבית; במושגים של דופק מדובר ב-80%-60% מהדופק המרבי. אולם הסתכלות שכזו על משחק הטניס אינה נכונה ועלולה להטעות. מאחר שמדובר במשחק בעל אופי מקוטע מטבעו (ביצוע מאמצים קצרים בעצימות גבוהה מאוד ובצדם פרקי התאוששות קצרים), אין בערכים הממוצעים די על מנת להבין מהן הדרישות האמיתיות של המשחק, ולכן תיאור הפעולות העצימות עצמן הוא הרבה יותר רלוונטי להבנה של המשחק, שהרי באותן שניות מכריעות אתה יכול או לנצח או להפסיד. מאחר שמדובר במשחק בעל אופי פוספוגני (שימוש ב-ATP-CP ממקור א-לקטי), היכולות הגופניות של השחקן מהוות גורם משפיע וחשוב.

קצב הלב
מדידת הדופק במהלך המשחק מספקת לנו נתונים באשר למאמץ הפיזיולוגי ולמידת ההשקעה האנרגטית. ערכי הדופק הממוצעים של שחקני טניס מאומנים בני 30-20 נעים בין 160-140 פעימות בדקה במשחקי יחידים ובין 94 (±15.6) ל-164 (±15.8) במשחקי הזוגות. ערכי הדופק במהלך משחק יכולים לנסוק עד 200-190 פעימות בדקה, בדרך כלל לאחר ביצוע של ראלי ארוך ומהיר במיוחד. ערכים כל כך גבוהים של דופק משקפים עצימות גבוהה של מאמץ המערב הן את חלקו התחתון והן את חלקו העליון של הגוף. כאשר משווים את ערכי הדופק במהלך משחק ההגשה לבין אלה המתקבלים במשחק הקבלה, מתקבלים ממצאים סותרים. חלק מן העבודות מתארות ערכים דומים במשחק ההגשה ובמשחק הקבלה, לעומתם קיימות עבודות המצביעות על כך שרמות הדופק בזמן ההגשה גבוהות יותר מאלה שבזמן הקבלה. מכאן ניתן ללמוד על העצימות הגבוהה שנדרשת מן השחקן שמגיש ("לשמור על ההגשה") ועל התפקיד הפעיל יותר של המגיש במהלך המשחק.
מאחר שהמשחק מאופיין בהמון פעולות של התחלה ועצירה (Start and Stop) קצב הלב במהלך הראלי ובזמן ההתאוששות הוא די דומה, לעתים הוא אף גבוה יותר בהתאוששות שבין הראלי'ז. הערכת צריכת החמצן באמצעות היחס "דופק-VO2" מספקת נתונים מוגזמים בנוגע לעצימות המאמץ וזאת בשל אופיו הייחודי של המשחק. בנוסף, ערכי הדופק עשויים להיות מושפעים מתנאים נוספים כמו מצב המיום של השחקן (דהידרציה, התייבשות) ומהעקה התרמית. מאחר שקיים קשר ישיר בין טמפרטורת הגוף ובין ערכי הדופק, לתנאים האקלימיים בהם מתקיים המשחק יש השפעה רבה.

טבלה מספר 2. ערכי הדופק, ריכוז חומצת החלב ותחושת המאמץ הסובייקטיבית במהלך משחק טניס

משטח  RPE ח.חלב ממו"ל/ליטר דופק, פעימות בדקה מין מקור
   -     -     - (13.9) 143 ג Seliger et al26
קשה     - 2.15 (10.5) 147 ג Weber et al15
   -     - (0.5) 2.0 (19.8) 145 ג Kindermann et al27
חימר     - (1.02) 2.59 (12.4) 143 ג Schmitz28
קשה     - (1.2) 2.3 (13.2) 144 ג Bergeron et al22
קשה     - (0.4) 2.0 (19.0) 144 ג Reilly & Palmer10
קשה (1) 4 *     - (20) 146 נ Novas et al23
חימר     - (1.12) 3.08 (11.9) 181 ג Girard & Millet6†
קשה     - (0.47) 2.36 (17.2) 172     -
   -     - (0.65) 1.53     - ג-נ Ferrauti et al21
חימר (2.1) 12.5**  (1.1) 4.0 (15) 147 ג Fernandez et al29
חימר (2.1) 13**  (2.03) 3.79     - ג Fernandez et al14
חימר     - (0.88)  2.07 (19) 151 ג Smekal et al2
 
הערכים מוצגים כממוצעים וסטיות התקן:
RPE בסקאלה של 1-10 *
RPE בסקאלה של 6-20 **
מתוך – Br J Sports Med. 2006 May; 40(5): 387–39

צריכת חמצן
ערכי צריכת החמצן המרבית (צח"מ) של שחקני טניס תוארו בכמה עבודות (ראה טבלה מספר 3). באופן כללי, ניתן לומר שערכי הצח"מ של טניסאיות הם 45 מ"ל חמצן לק"ג משקל גוף ו-55 מ"ל/ק"ג/דקה בגברים. הערכים האלה גבוהים בהשוואה לאנשים לא מאומנים, אולם נמוכים יותר מאלה הנצפים בענפי כדור קבוצתיים אחרים כמו רוגבי וכדורגל. בענפי מחבט אחרים, לדוגמה בדמינטון, נמצאו ערכים דומים לאלה שנמצאו בטניס. מדידת צריכת החמצן במהלך המשחק מאפשרת לנו ללקט מידע נוסף באשר לאופיו של המשחק ובאשר לדרישות הפיזיולוגיות להן נדרש השחקן. מערכת מדידה ניידת שנישאת על ידי השחקן מאפשרת למדוד נתונים בזמן אמת. במדידות שנעשו במהלך משחק, נמצא שצריכת החמצן נעה בין 23 ל-29 מ"ל/ק"ג/דקה. ערכים אלה משקפים דרגת עצימות של כ-50% מהצח"מ (טווח של 56%-46% מהצח"מ). במונחים יחסיים, קיים הבדל קטן בין ערכי צריכת החמצן שנמדדו בקרב שחקנים מקצועיים, בשחקנים ברמה אזורית ובשחקנים חובבים. עד כה טרם התקבלו נתונים אמתיים של שחקנים המדורגים בצמרת הטניס העולמית. נמצא שערכי צריכת החמצן על המגרש היו נמוכים יותר בשחקנים בוגרים בהשוואה לנשים ובהשוואה לבני נוער. ההתנהלות הטקטית של השחקן משפיעה אף היא על ערכי צריכת החמצן. שחקנים בעלי אופי הגנתי, כאלה שמשחקים יותר על קו הבסיס, מפגינים ערכי צריכת חמצן גבוהים יותר בהשוואה לשחקנים בעלי אופי משחק התקפי – הגשה וריצה לרשת. מכאן שהעלות האנרגטית של שחקנים בעלי אופי הגנתי גבוהה יותר מזו של שחקנים בעלי אופי התקפי. מעניין יהיה לבחון את הפרופיל הפיזיולוגי של שחקנים בעלי סגנון משחק שונה במטרה להכין עבורם תכניות אימון ייחודיות שיתאימו לצרכי התקופה. למשל, להכין שחקן בעל תכונות התקפיות שמתמחה על מגרשים קשים לטורניר יוקרתי כמו הרולאן גארוס (משוחק על חימר אדום).

טבלה מספר 3. צריכת חמצן מרבית בתנאי מעבדה וצריכת חמצן במהלך המשחק

משטח % מהצח"מ צריכת חמצן במגרש צח"מ מ"ל/ק"ג/דקה רמה מין (מס') מקור
  - 50  (5.5) 27.3 לאומית ג (16) Seliger et al26
קשה (7.0) 59.2 נ
(3.1) 54.3 ג
(3.0) 23.1
(2.0) 24.2
(6) 41.1 נ
(4.3) 47.5 ג   
 סניורים ג ו-נ (12) Ferrauti et al21
קשה (7.3) 53.2
(5.7) 50.2 ג
מועדון צמרת ג (8) Reilly & Palmer10
  - (5.4) 44.2 נ  מועדון צמרת ג ו-נ (25–25) Vodak et al39
קשה (5.1) 74.4 (1.89) 54.2 רמה ארצית ג (8) Christmass et al11
  - (4.4) 49.4 קולג'  נ (30) Kraemer et al40
קשה (9.4) 58.5 רמה ארצית ג (10) Bergeron et al22
חימר (10.8) 80.1 (5.7) 40.3
קשה (15.3) 71.6 (7.5) 37.9 (3.9) 50.3 מועדון  ג (7) Girard & Millet6
חימר (5.6) 51.1 (5.6) 29.1 (5.1) 57.3 לאומית ג (20) Smekal et al2
חימר (7.2) 46.4 (3.3) 26.62 (2.2) 58.2 בינלאומית ג (6) Fernandez et al14

ריכוזי חומצת חלב
ריכוזי חומצת החלב במהלך משחק טניס נותרים נמוכים – 1.8-2.8 ממו"ל לליטר (ראה טבלה מספר 2). לעומת זאת, במהלך ראלי'ז ארוכים ועצימים עשויים ריכוזי חומצת החלב להעלות עד ל-8 ממו"ל/ליטר מה שמעיד על מעורבות של תהליכים אנאירוביים גליקוליטיים במטרה לספק אנרגיה. במספר עבודות נמצאו הבדלים בריכוזי חומצת החלב כאשר השחקן הגיש בהשוואה למשחקון שבו הוא היה בעמדת הקבלה – 4.61 (±2.5) לעומת 3.20 (±1.35). אצל מקצוענים שמשחקים ברמות הגבוהות ביותר, נמדדו ערכי חומצת חלב של 8.6 ממו"ל/ליטר. הבדלים אלה ממחישים את הדומיננטיות שמכתיב משחק ההגשה ועשויים להסביר בחלקם את מה שאנו עדים לו כאשר אנו צופים במשחקים ברמות גבוהות. ראוי להתייחס לערכי חומצת החלב המדווחים בספרות בזהירות יתרה משום שקיימים גורמים רבים, ביניהם כשירותו הגופנית של השחקן, מצב רגשי, עיתוי המדידה ותנאים סביבתיים, כל אלה עשויים להשפיע על התוצאות. מאחר שריכוזי חומצת החלב משקפים בעצם את המאזן שבין ייצור חומצת החלב לפינוייה, לעיתוי הלקיחה יש חשיבות מכרעת. מדידת ריכוז חומצת החלב בתזמון נתון תשקף את מה שאירע בדקות שקדמו ללקיחה, אבל לא את מה שקורה במהלך המשחק כולו.
משחקון שכולל ראלי'ז ארוכים ומתישים, שבעקבותיהם תחול עלייה בריכוזי חומצת החלב, עשוי להשפיע על התוצאה של מהלכים מכריעים במשחק. פרקי ההתאוששות שבין הנקודות (הליכה, מנוחה) מאפשרים לשחקן לטפל ביעילות בריכוזי חומצת החלב אולם לעתים, במצבים בהם המנוחה בין הראלי'ז קצרה מדי, אנו מבחינים בתנועה אטית יותר לכיוון הכדור ובעוצמת חבטה נמוכה יותר. חשוב איפה להכין את השחקן להתמודדות עם מצבי משחק עצימים שכאלה באמצעות חשיפה לסיטואציות דומות.

סולם BORG. תחושת מאמץ סובייקטיבית – RPE
RPE (Rate of Perceived Exertion) מוגדר כתחושת המאמץ/חוסר הנוחות/העצימות/העייפות הסובייקטיבית של האדם בזמן מאמץ. מדד זה משקף היטב את מכלול העומסים החיצוניים הפועלים על גופו של הספורטאי. ה-RPE יכול לשמש את המאמן בבקרת העצימות של האימון ובלימוד תחושות המאמץ של השחקן במהלך המשחק. נמצא ששחקנים שהיו בעמדת ההגשה דיווחו על תחושת מאמץ סובייקטיבית גבוהה יותר מזו עליה דיווחו בעת משחקון הקבלה. סביבת הערכים האופיינית למשחק טניס היא 14-11 בסולם בורג.

סיכום
ב-15-10 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בעצימות ובעוצמה של משחק הטניס. הפיכתו של המשחק ליותר פיזי אילצה את השחקנים לבצע את ההתאמות הנדרשות במישור הגופני. משחק הטניס מוגדר כספורט אנאירובי המשלב לסירוגין פרקי התאוששות אירוביים. אופיו הייחודי של המשחק מכתיב את דפוסי האימון ואת סוגי המאמצים להם נדרשים השחקנים.
משחק טניס מאופיין ב-10-5 שניות של מאמץ עצים שלאחריו 20-10 שניות של התאוששות. במושגים של יחסי עבודה:מנוחה מדובר על יחס של 1:1 עד 1:4.
אימון מודרני חייב להתבסס על דפוסי התנועה של השחקן ועל התנועות הייחודיות שלו על המגרש; בנוסף, יש לתת את הדעת בכל האמור לתכנון זמני העבודה:מנוחה ולרלוונטיות שלהם לאפיון הפיזיולוגי של המשחק. מסלולי האנרגיה הדומיננטיים במהלך המשחק הם המערכת הפוספוגנית (א-לקטי, ATP-CP) והמערכת האירובית (סבולת אירובית, התאוששות). למרות שהעצימות הכוללת של המשחק מוגדרת כבינונית-תת מרבית, יש לתת את הדעת לעלייתם של ריכוזי חומצת החלב לאחר נקודות ארוכות ומתישות.
דפוס האימון המקובל איפה יהיה ספציפי ככל שניתן ואסור לו להסתמך על שיטות אימון מסורתיות שלקוחות מענפים מחזוריים כמו ריצה, רכיבה או שחייה. האימון צריך לכלול תרגילים שמשכם 20-5 שניות שלאחריהם פרקי התאוששות של 20 עד 60 שניות. יחסי העבודה:מנוחה המקובלים אם כן יהיו בין 1:3 ל-1:5.

למקור הקליקו כאן  
לחלקו הראשון של המאמר הקליקו כאן

לפרטים על קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

צילום: אבי שי 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
8.2.17 ערב פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן