חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

עכבר מרתון ועכבר כורסה

מחקר שבדק את המפתח הגנטי להבדלים בכושרו של השריר לשרוף סוכר ושומן ולעבור בין סיבי השריר המהירים לבין הסיבים האטיים, עשוי לעזור בפיתוח התערבות רפואית שמטרתה לשפר את כושרם השרירי של חולים כרוניים ושל פצועים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  13/05/13
מאמרים נוספים בתחום
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
מאמרים נוספים בתחום
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום
 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"פיזיולוגיה וספורט"

 החוקרים גילו שחתיכות קטנות של חומר גנטי, המכונות microRNAs, קשורות לשני מאפיינים שמגדירים את הכושר השרירי: היכולת לשרוף סוכר ושומן והיכולת לעבור בין סיבי השריר השונים – מסיבים בעלי כיווץ מהיר לסיבים בעלי כיווץ אטי. צוות המחקר השתמש בשני מודלים של עכברים – "עכברי מרתון" ו"עכברי כורסה". עוד מצאו החוקרים שלאנשים שפעילים גופנית יש רמות גבוהות יותר של אחד מאותם microRNAs, זאת בהשוואה לאנשים שמנהלים אורח חיים יושבני (סדנטרי). הממצאים שפורסמו לאחרונה ב-The Journal of Clinical Investigation עשויים להוות יעד חדש למחקר שיעזור בפיתוח התערבות רפואית חדשה שמטרתה לשפר את כושרם השרירי של חולים כרוניים ושל פצועים.
"במחקר הנוכחי רצינו לקבוע ברמה המולקולרית מה עושה את השריר יותר כשיר, האם זו ההתפתחות והגנטיקה או שמא זו הפעילות הגופנית והתרגול. המידע הזה חיוני למאמצים שלנו בשיפור כושרו של השריר במצבים בריאותיים שונים כמו: זקנה, סרטן וכשל לבבי. בנוסף, הממצאים האלה עשויים להיות שימושיים לחיילים, ו\או לנפגעים אחרים, שמפסיקים להתאמן בעקבות פציעה ונסוגים מאוד בכושרם הגופני במהלך תקופת השיקום", הסביר החוקר הראשי ד"ר Daniel P. Kelly.

 


עכברי מרתון ועכברי כורסה
שרירים מאומנים ידועים ביכולתם לעשות שני דברים: 1. לשרוף סוכר ושומן 2. לעבור בין סיבי השריר המהירים לסיבים האטיים. לדברי החוקר כושרו של השריר בא לידי ביטוי רק אם שניהם מתפקדים כראוי. עלייה בסבולת של השריר אינה יכולה להתרחש ללא הגברה של שני הרכיבים. מטרת המחקר הייתה למצוא מהו הקשר בין חילוף החומרים של השריר ובין המבנה שלו. על מנת לעשות זאת פנו החוקרים לשני מודלים של עכברים שהונדסו גנטית על מנת ליצור חלבונים נפרדים אך קשורים שביכולתם להפוך לסירוגין גנים ספציפיים בשריר.
המודל הראשון שזכה לכינוי "עכבר המרתון" מייצר וסת גנטי שרירי בשם PPARβ/δ. עכברים אלה יכולים לרוץ מרחק רב יותר מאלה הרגילים. המודל השני, הידוע בכינויו "עכבר הכורסה", מייצר וסת שרירי גנטי אחר בשם PPARα. עכברים אלה מסוגלים לשרוף הרבה "דלק", אולם הם אינם מסוגלים לרוץ מרחק רב.

MicroRNAs וכושרו של השריר
במטרה לזהות את הקשר בין חילוף החומרים של השריר ובין יכולת המעבר בין טיפוסי סיבי השריר השונים, השווה צוות המחקר את ההבדלים המולקולריים בין שני המודלים השונים של העכברים.
צוות המחקר מצא שעכברי הכורסה הם בעלי יכולת הסתגלות מטבולית אופטימלית, אולם נעדרי יכולת החלפה בין סוגי סיבי השריר השונים. לעומתם, לעכברי המרתון יש את כל "החבילה" החיונית הנדרשת להפגנת ביצועי שריר טובים.
עוד מצא המחקר ששני המודלים של העכברים נבדלו ביניהם גם בפרופיל המולקולרי. נמצא שעכברי המרתון מייצרים סוג מסוים של microRNAs שמסוגל לשפעל את המעבר בין סיבי השריר השונים. לשם השוואה, בעכברי הכורסה מעגל זה מדוכא. עוד מצאו החוקרים שבעכברי המרתון מעורב חלבון מתווך נוסף בשם estrogen-related receptor. חלבון זה גורם לשפעול ה- microRNAsמה שמסביר את כושרם העדיף ואת הדומיננטיות של סיבי השריר האירוביים ("אדומים", בעלי כיווץ אטי, סוג I) בהשוואה לעכברי הכורסה.

פוטנציאל שיקומי לחולים
במטרה לבחון האם ממצאי המחקר רלוונטיים גם לבני אדם, שיתף צוות המחקר קבוצת חוקרים נוספת בראשות ד"ר Steven R. Smith ממכון המחקר Sanford-Burnham שבבית החולים בפלורידה. צוות המחקר המורחב בחן רקמות שריר מאנשים לא פעילים גופנית ומאנשים מאומנים שנמצאים בכושר גבוה. ואכן, ממצאים דומים לאלה שנתגלו בעכברי המרתון, נמצאו גם ברקמות השריר של האנשים הפעילים, אולם לא באלה שמנהלים אורח חיים יושבני.
"אנו עורכים עתה מחקרים נוספים בבני אדם ומקווים שהממצאים יעזרו בעתיד לפיתוח שיטות טיפול שתסייענה בשיפור כושרם של חולים כרוניים ושל אנשים שנפגעו בתאונות", הסביר החוקר. "לדוגמה, בשלב הבא אנו רוצים לדעת מה קורה עם אותו המנגנון במהלך פעילות גופנית וכיצד הוא עשוי להשפיע על המערכת הקרדיו-וסקולרית (לב וכלי דם)".

למקור הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
8.2.17 ערב פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן