חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

לנגוח במוח

מכות חוזרות ונשנות במהלך ספורט מגע כמו כדורגל, עלולות לגרום לנזק מוחי בעתיד. הנזק בספורטאים מתבטא תחילה בקשיי מיקוד, ממשיך בתוקפנות ומסתיים בדמנציה. על המחקר שבדק שינויים בחומר הלבן של המוח – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  18/06/13
מאמרים נוספים בתחום
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
מאמרים נוספים בתחום
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום


 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

סקירות מוח מתקדמות שבוצעו לשחקני כדורגל שמרבים לנגוח בכדור, הדגימו שינויים בחומר הלבן של המוח בדומה למה שנצפה לאחר פגיעות ראש טראומטיות. עוד דווח במחקר שפורסם לאחרונה במגזין Radiology, שהנוגחים המצטיינים נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעתיד בעיות זיכרון וחשיבה.

המחקר הנוכחי הוא המשך למחקר קודם שבוצע על ידי אותו צוות חוקרים שמצא שנגיחות תכופות במהלך משחק כדורגל עלולות לגרום לנזק מוחי. לדברי החוקרים כל חמשת אזורי המוח השונים חשופים לפגיעה.
"בדקנו שחקני כדורגל משום שכדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בעולם", הסביר ד"רMichael L. Lipton ראש צוות המחקר. כדורגל משוחק על ידי אנשים בכל הגילאים וקיימת דאגה שנגיחה בכדור, מיומנות מפתח במשחק, עלולה לגרום לנזק למוח".
שחקני כדורגל נוגחים בכדור שנע לעתים במהירות של עד 80 קמ"ש 12-6 פעמים בממוצע במהלך המשחק. במהלך האימונים נוגחים השחקנים בכדור יותר מ-30 פעמים.
סביר להניח שעוצמת ההתנגשות של נגיחה בודדת לא תגרום לפגיעה במוח, למשל קריעה של סיבי עצב, אבל נגיחות חוזרות ונשנות עלולות להיות משמעותיות. לדברי ד"ר Lipton הנגיחות החוזרות עלולות לייצר לשרשרת של תגובות שלאורך זמן עלולות לגרום לניוון של תאי מוח.

מהלך המחקר
על מנת לבחון סבירות לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מנגיחות חוזרות, השתמשו החוקרים בטכניקת הדמיה חדשנית בשם DTI – Diffusion Tensor Imaging, סוג של MRI מתקדם. הבדיקות נערכו על 37 שחקני כדורגל חובבים (28 שחקנים ו-9 שחקניות, ממוצע גיל 30.9 שנה) ששיחקו מאז היו ילדים. הנבדקים דיווחו על וותק בכדורגל של 22 שנה בממוצע ועל כך שהם התאמנו ושיחקו במשך 10 חודשים בשנה האחרונה. החוקרים סיווגו את השחקנים על פי תדירות הנגיחות שלהם והשוו את הדמיות המוח של אלה שנוגחים בתדירות גבוהה לאלה שנוגחים בתדירות נמוכה. כל אחד מן הנבדקים השתתף גם במבחן קוגניטיבי.
ממצאי ה-DTI הראו תנועה של מולקולות של מים בתוך ולאורך האקסונים – סיבי העצב שיוצרים את החומר הלבן שבמוח. טכניקת ההדמיה אפשרה לחוקרים לראשונה לחשב את אחידות תנועת המים (ערך המכונה אנאיזוטרופיה חלקית - Fractional Anisotropy או FA) בכל המוח.

ממצאי המחקר:
• באופן יוצא דופן נמצא ש-FA נמוך בתוך החומר הלבן מצביע על נזק לאקסון, ממצא שנקשר בעבר לליקוי קוגניטיבי בחולים שסבלו מפגיעת מוח טראומטית.
"ממצאי ה-DTI הנוגעים לשחקנים שנגחו בתדירות הגבוהה ביותר, מראים מומים בדומה לאלה של חולים שעברו זעזוע מוח. שחקני כדורגל שנוגחים בכדור מעל לסף שנמצא בין 1,550-885 נגיחות בשנה, הראו FA נמוך משמעותית ב-3 אזורים של החומר הלבן בחלק הצדדי והעורפי של המוח", הסביר החוקר.
• שחקנים שנגחו בכדור יותר מ-1,800 פעמים בשנה, היו בסבירות גבוהה יותר להפגין ציונים נמוכים במבחן זיכרון בהשוואה לשחקנים שנגחו בתדירות נמוכה יותר במהלך השנה.
"ממצאי המחקר הנוכחי מספקים עדויות ראשוניות לכך ששינויים במוח, כאלה שדומים לפגיעה מוחית טראומתית קלה, קשורים לנגיחות תכופות בכדור במשך שנים רבות. דרוש כמובן מחקר נוסף, אולם כבר עתה נראה ששליטה על מספר הפעמים בו נוגח השחקן בכדור, עשויה לעזור במניעת הנזק המוחי שנגרם על ידי אותן הנגיחות", הסביר החוקר.

פגיעות ראש בספורט הפכו לנושא מדאיג. מכות חוזרות ונשנות בראש במהלך ספורט מגע כמו בכדורגל למשל, עלולות לגרום לנזק מוחי בעתיד. ההתקדמות של הנזק בספורטאים מאופיינת בתחילה בקשיי מיקוד, ממשיכה בתוקפנות ומסתיימת בדמנציה.

ממצאי המחקר הקודם
38 שחקני כדורגל חובבים (גיל ממוצע 30.8) ששיחקו כדורגל מאז היותם ילדים התבקשו לרשום כמה פעמים הם נגחו בכדור במהלך שנת האימונים והמשחקים האחרונה. החוקרים דירגו את השחקנים בהתאם לתדירות הנגיחות שלהם בכל משחק והשוו את הדמיות המוח של הנוגחים המצטיינים לאלה של השאר. החוקרים מצאו שהשחקנים שהרבו לנגוח הפגינו נזק מוחי בדומה לאנשים שסבלו מזעזוע מוח. זעזוע מוח מוגדר כפגיעת מוח טראומתית מתונה.
לאחר שאיששו את הנזק הפוטנציאלי שבנגיחות חוזרות ונשנות, מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם קיים סף לתדירות הנגיחות שאם עוברים אותו, ניתן להבחין בפגיעה מוחית. תוצאות מחקר קודם הראו שהסף הזה הוא בערך 1,500-1,000 נגיחות בשנה. כאשר שחקנים במחקר הנוכחי הגיעו למספר נגיחות כזה, ניתן היה להבחין בבירור שנגרם להם נזק משמעותי.
"שני המחקרים מציגים עדויות משכנעות ומצביעים על כך שנגיחות חוזרות מעל לכמות מסוימת בשנה עלולות לגרום לפגיעה מוחית ולמגבלה קוגנטיבית", הסביר ד"ר Michael L. Lipton, החוקר הראשי בצוות המחקר. "כמות של 1,000 או 1,500 נגיחות בשנה נראית אולי גדולה למי שאינו משחק כדורגל, אולם בסופו של דבר מדובר בכמה נגיחות מדי יום עבור שחקן ממוצע", הסביר החוקר.

מקור

Soccer Heading Is Associated with White Matter Microstructural and Cognitive Abnormalities
Michael L. Lipton, Namhee Kim, Molly E. Zimmerman, Mimi Kim, Walter F. Stewart, Craig A. Branch, and Richard B. Lipton
Radiology 130545; Published online June 11, 2013

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן