חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט

כיום אף משלחת אולימפית אינה שלמה בלי צוות רפואי שעוטף אותה, אולם רפואת הספורט לא הייתה דבר מובן מאליו אפילו עם חידושם של המשחקים האולימפיים בעת החדשה. סיפורו של הדוור הקובני ושורשי רפואת הספורט ברופאי יוון ורומא – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  23/09/13
מאמרים נוספים בתחום
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
מאמרים נוספים בתחום
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"פיזיולוגיה וספורט"

סיפורו של הדוור הקובני Félix Carvajal הוא אחד הסיפורים המוזרים והמופלאים של הספורט האולימפי. לו יכולתי לחזור אחורה בזמן הייתי משתוקק להצטרף למסע המופלא והתמים של הדוור הקובני הצנום, מסע שבימינו נראה הזוי וחסר כל סיכוי. תמצית הסיפור שאליו נחזור בהמשך – Carvajal הוביל בבטחה במרתון האולימפי של סנט-לואיס 1904, אולם עץ תפוחים שנקרה בדרכו בק"מ ה-29 חיסל את סיכויו של הרץ התמים. לו היה לצדו של הרץ הקובני רופא שמכיר את רזי רפואת הספורט של אותם ימים, קרוב לוודאי שהאתלט היה הופך למדליסט הזהב האולימפי הראשון של קובה.
הצוותים הרפואיים לא הופיעו מייד עם חידושם של המשחקים האולימפיים בעת החדשה. במשחקים הראשונים שנערכו באתונה 1896 חשיבותו של הצוות הרפואי טרם הובנה במלואה. במהלך המשחקים האולימפיים הראשונים סיירו אמבולנסים נהוגים על ידי רופאים לצדם של רצי המרתון האולימפי וסייעו להם בעת הצורך. ידם של הרופאים הייתה מלאה בעבודה שכן באותם ימים האימון הספורטיבי היה בחיתוליו והרצים, בחלקם חובבים גמורים, קרסו תחת העומס של הריצה המפרכת. במשחקים האולימפיים של פריז 1900 דווח לראשונה על פציעה רצינית של ספורטאי. היה זה האצן האמריקאי Arthur Duffey שנפצע בשריר רגלו במהלך הריצה ל-100 מטר.
אט אט החלו להכיר בחשיבותם של הצוותים הרפואיים כחלק אינטגרלי מן המשלחות האולימפיות. בסופו של דבר הבינו כולם כי אנשי הרפואה חייבים להימצא באירועים הגדולים משום שהספורטאים עלולים להיות פגיעים: כולם רעבים לניצחון ולכן הם דוחפים את עצמם אל מעבר לגבולות שלהם.


Félix Carvajal תמונה חופשית לשימוש ויקיפדיה

הדוור הקובני
היעדרם של צוותים רפואיים במשחקי סנט-לואיס 1904 פגע קשות בספורטאי הקובני היחיד במשחקים. יכול להיות שאם היה הרץ הקובני מקבל הדרכה או סיוע רפואי, הוא היה הופך לספורטאי הקובני הראשון בהיסטוריה שזכה בזהב האולימפי.
שמו של הרץ הקובני היה Félix de la Caridad Carvajal Soto או בגרסה המקוצרת שלו (Andarín Carvajal (1949-1875. הוא היה דוור עני מהוואנה, נמוך קומה ורזה כמו שק של עצמות – תולדה של תזונה לא טובה. עם נתוני פתיחה כאלה ובהיעדרו של רופא לאורך מסלול המרתון האולימפי, סיכוייו של הרץ הקובני לא היו גבוהים.
הדוור הקובני השתתף במרוצי ראווה ובתחרויות הליכה במטרה לחסוך כסף לקניית כרטיס לאונייה שתיקח אותו מקובה לארה"ב ומשם דרך היבשה לסנט-לואיס, מקום קיומם של המשחקים האולימפיים ב-1904. Carvajal הפליג באונייה מקובה לקי-ווסט, פלורידה במטרה להשתתף במרוץ המרתון האולימפי. מאחר שהאונייה עגנה בנמל Key West המרוחק כ-2,000 ק"מ מן האתר האולימפי, נאלץ הקובני לתפוס טרמפים ואולי גם לרוץ, מהנמל ועד לאתר האולימפי בסנט-לואיס בכדי להגיע בזמן להזנקה. מאחר שהוא הגיע לנקודת הזינוק 5 דקות בטרם הוזנק המרוץ (גרסה אחרת מספרת שהוא הגיע יממה קודם לכן והשתכן במגורים של חברי המשלחת האמריקאית) ובהיעדר בגדי ספורט, הוא נאלץ לרוץ בבגדיו הרגילים. זורק דיסקוס אמריקאי גזר את מכנסיו הארוכים של הקובני מתחת לגובה הברך על מנת לאפשר לו חופש תנועה במהלך הריצה.

התאריך היה 30 באוגוסט וריצת המרתון האולימפית תוכננה לצהרי היום. הטמפרטורה ששרה באותו יום הייתה רחוקה מלהיות אידיאלית עבור רצי מרתון, בוודאי עבור רצים לא מאומנים – 32 מעלות צלזיוס בצל ואחוזי לחות גבוהים. התנאים הקשים גרמו לכך ש-14 רצים, מתוך 27 שזינקו למרתון האולימפי, פרשו מן המרוץ כבר בשלביו המוקדמים.
הקובני, שהיה בעברו שליח בצבא קובה העצמאי, היה הפייבוריט. כבר בפתיחה הוא יצר פער גדול על פני מתחריו והוביל במרוץ בבטחה. ואז לפתע, בק"מ ה-29, ראה האתלט הקובני עץ תפוחים שניצב לו לאורך המסלול. האתלט הצנום, שלא אכל במשך יותר מ-40 שעות, החליט לעצור ולאכול כמה תפוחים.
זלילת התפוחים במהלך הריצה גבתה במהירות מחיר כבד מן האתלט המסכן. הרץ הקובני חטף כאבי בטן עזים שחייבו אותו לבצע כמה "עצירות טכניות" בהמשך המסלול. וכך, בזמן שהוא מסתתר בינות לשיחים שבצדי המסלול ומנסה לפתור את הבעיות, ראה Carvajal את יריביו חולפים על פניו. לאחר שהתאושש חזר הרץ הקובני למסלול וסיים במקום הרביעי!
המנצח במרתון, Thomas Hicks מארה"ב, זכה לעזרה מצדם של מספר רופאים שעמדו לאורך המסלול. הרופאים הזריקו ל-Hicks סטריכנין סולפאט, חומר שבימינו אסור לשימוש בספורט, בכל פעם שהוא עמד להתעלף. בנוסף, הם סיפקו לו משקה שהכיל ביצים טריות וברנדי. אלמלא הטיפול שהעניקו הרופאים לרץ האמריקאי, הוא לא היה מגיע לקו הסיום. Hicks חצה את קו הגמר של המרתון האולימפי כשהוא סחוט לחלוטין וקרוב לאפיסת כוחות.

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה...
רפואת ספורט היא למעשה מדע שעוזר לך להישאר בריא, למנוע עומס חריג על מערכות הגוף ומסייע בתכנון תהליך נכון של אימון שיגרום בסופו של דבר לשיפור בתפקוד הגוף. כבר בתרבויות הקדומות, שבהן המיסטיקה ואנשי הדת מילאו תפקיד מרכזי בחברה, היו גם רופאים שעסקו בתרבות הגוף. מאז עבר העולם כברת דרך משמעותית ששיאה ב-500 השנים האחרונות, תקופה הידועה כמהפכה המדעית.
עוד לפני שהאדם המערבי הגיע לרמה תרבותית כזו שתאפשר לו לנצל את זמנו החופשי לעיסוק בספורט ובפעילות גופנית, עיקרון השמירה על הכושר הגופני באמצעות פעילות גופנית כבר היה מבוסס דיו במזרח אסיה. כבר לפני כ-5,000 שנה כוהנים ונזירים טאואיסטים בסין יצרו זיקה בין טקסים פולחניים ובין תרגילי ריפוי. למעשה, כל פעילות ספורטיבית הייתה משויכת בראשיתה לטקסטים דתיים פולחניים. באמצעות התרגול הגופני קיוו הכוהנים והנזירים להשיג חיי נצח לנשמתו של האדם. הכוהנים הסינים הסבירו שגודש אברי הגוף הוא הגורם העיקרי למחלות וניסו לרפא זאת באמצעות סוג מיוחד של תרגילי נשימה שנודע מאוחר יותר בשם קונג-פו. "ההתעמלות השבדית" שהופיעה מחדש בראשית המאה שעברה הייתה מוכרת בסין תחת שושלת Huang Ti (2697 לפנה"ס).

ב- Atharveda, קובץ מזמורים מהודו בן כ-6,000 שורות שמקורו לפני כאלפיים שנה, קיימות הנחיות לביצוע תרגילי ריפוי בהנחיית כוהנים-רופאים ששילבו זאת יחד עם קללות וכישופים כנגד מחלות שונות.
עדויות לתרגילי נשימה כחלק מהקפדה על הבריאות ניתן למצוא גם בתרבויות קדומות אחרות כמו הפרסית והמצרית, אולם מקור רפואת הספורט הוא ברופאים של העולם העתיק, במיוחד אלה של יוון ורומא.

רופאי יוון ורומא שהניחו את היסודות לרפואת הספורט
lkkos
מורה יווני לחינוך גופני – כתב על סמך ניסיונו האישי קובץ של הנחיות אימון לספורטאים שבו לצד חשיבותה של התזונה לפיתוח הסבולת הוזכרה גם חשיבותה של הפעילות הגופנית כאמצעי לשמירה על גוף בריא.

Herodikos ו- Euryphon רופאים בני התקופה, הדגישו אף הם את יחסי הגומלין בין תזונה ובין כושר גופני. על סמך תצפיות ועל סמך הניסיון של שני המבשרים החלו מדעני התקופה לפתח תורות של ריפוי למחלות.

Herodikos, הרופא שהניח כנראה את יסודות רפואת הספורט, ניסה לרפא את המחלה ממנה סבל (כנראה שחפת) באמצעות הליכה נמרצת, אימוני היאבקות, אמבט אדים ועיסוי, שיטה שבוקרה לאחר מכן בחריפות על
ידי היפוקרטס.

היפוקרטס (377-460 לפנה"ס) טען שבעת מחלת חום אסור לבצע פעילות גופנית ואסור לחשוף את הגוף לאמבט אדים Herodikos ולכן גישה זו שגויה. היפוקרטס אימץ מאוחר יותר חלק מן התובנות של Herodikos ובאחד מכתביו שהוקדש לתזונה, הוא ציין שעל מנת להישאר בריא, יש להקדיש חלק מן היום לתרגול גופני שמטרתו שיפור הכוח והסבולת. תגליותיהם של הפילוסופים היוונים נתנו תנופה חשובה ל"רפואת הספורט" הקדומה.

Krates תלמידו של דיוגנס, אחד הפילוסופים החשובים בתקופה ההיא, החל לצעוד מדי יום במטרה להביא מזור לכבד ולטחול החולים שלו.

השקפתו של הרופא היווני Claudius Galen (קלאודיוס גאלן, 201-131 לספירה) יכולה להיחשב כמודרנית ביותר. הוא קבע שהתרגול הגופני מהווה חלק מנוהלי הבריאות והרופא צריך להחליט איזה סוג תרגול מהווה יתרון לכל אחד ואחת (זוהי אגב אחת מן המטרות של רפואת הספורט המודרנית). גאלן נתן משקל רב לשמירה על ההיגיינה האישית וציין שהפעילות הגופנית היא חלק מהעניין. טקסט שכתב תחת השם "Thrasybulus" מתח קווים ברורים מאוד בין תפקידו של הרופא ובין זה של המורה לחינוך גופני. גאלן החשיב מאוד את משחקי הכדור והמליץ עליהם כעל פעילות בעלת סיכון נמוך. בנוסף, הוא היה חסיד גדול מאוד של עיסויים.

קפיצת דרך נוספת בהבנת רפואת הספורט הושגה בתקופת האסלאם, שם הונחו היסודות לרפואה המערבית. מרבית הדוגמאות הראויות לציון מהתקופה ההיא התבססו על תמהיל של מסורות יווניות וערביות. הפילוסוף והרופא הערבי (Ibn S'ina (1037-980 אמנם לא העניק תנופה משמעותית לרפואה, אולם בספר הרפואה שכתב, "Kitabasch schifa" – הוא שילב תרגילים שפיתח במטרה להתמודד עם מגוון גדול של מחלות. גם אם להמלצותיו לא ניתן משקל רב אין ספק שהן השפיעו על הרפואה המערבית במאות השנים הבאות.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 



תגובות הוסף תגובה
1.הזווית היהודית של רפואת הספורט - הרמב"ם אייל24/09/13
2.תודה רבה אייל! מולי אפשטיין29/09/13
8.2.17 ערב פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן