חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

פרשת אולגה לנסקי ובדיקת הסמים: שאלות ותשובות

אחרי ששברה את השיא ב-100 מטר נשים ולא הגיעה לבדיקת הסמים, הפיזיולוג מולי אפשטיין מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, מנתח את הסוגיות הבוערות בפרשה וממליץ לאיגוד האתלטיקה לגבש מדיניות שתחייב ביצוע מבדק סימום לאחר כל שיא ישראלי וכל ביצוע קריטריון לאליפות בינלאומית גדולה
  24/04/14
מאמרים נוספים בתחום
עירוי ורידי לספורטאים – השאלות והתשובות
ויאגרה לשיפור ביצועי ספורט
פרשת סוני ווימס – השאלות והתשובות
עדיף לכרות את ראש הסורר ולא את הענף
מאמרים נוספים בתחום
מריה הקדושה
כרטיס אדום לאתלטיקה הרוסית
מסוממים? שערורייה בהתהוות באתלטיקה
מגלגלים אחריות
סכנה מעבר לדלפק: תוספי תזונה
נלחמת על זכותה להתחרות בגוף אתו נולדה
השפעות הסימום ארוכות טווח
חדשות מעולם הסימום – הקשחה במדיניות האכיפה
המכ"ם ננעל על הטור דה-פראנס
הקשיים הלוגיסטיים בגביע העולם בכדורגל 2014
הקפא ושמור
Anti doping – האחריות הסופית היא שלך הספורטאי!
טכנולוגיה חדשה לאיתור סימום בספורט
הגז שמאחורי הצלחת הרוסים בסוצ'י 2014
ממדי הסימום בקרב אנשי ברזל חובבים
מצעד הנתפסים על חומרים אסורים
ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתוסף תזונה חדש
תוסף התזונה Craze הוסר מן המדף
יום ראשון השחור של המלכה
יוסיין בולט מצהיר: "אני נקי!"
זריקת מרץ – רצים קנייתים שיפרו את הישגיהם באמצעות EPO
סימום בספורט: האיום החדש
"סטייק מסומם"
חברות התרופות נרתמות למלחמה בסימום בספורט
ריטלין וספורט – ראו הוזהרתם!
חורגים מגבולות המשחק – סימום ובריאות הציבור
לאנס ארמסטרונג – מותה של אגדה
תוספי תזונה מזוהמים: סיפורו של האתלט איתי מרגלית
הטבעת מתהדקת – מבדקי הסימום בלונדון 2012
הסימום בענפים האולימפיים – תמונת מצב
התירוצים המוזרים של ספורטאים שנכשלו במבדקי סימום
האם שתיית תה עוזרת לרמות במבדקי סימום?
סכנות השימוש בתוספי תזונה
איום הסימום על משחקי לונדון 2012
שיטה חדשה לגילוי הורמון גדילה
הטבעת מתהדקת
האם הספורט העולמי הופך להיות "נקי" מסמים?
תקר בגלגל: אלוף הטור דה-פרנס נתפס בשימוש בחומרים אסורים
פריצת דרך משמעותית במלחמה בסימום הגנטי
הגרעין של השריר זוכר
סטרואידים, אלכוהול ומה שביניהם
"דקסמול קולד" מופיע ברשימת החומרים האסורים בספורט 2010
תרופות לשיפור זרימת הדם עלולות לגרום למוות בספורטאים
האלוף האולימפי ב־1,500 מטר נכשל במבדק סימום
מרבית המשתמשים בסטרואידים אנאבוליים מחפשים שרירים ולא מדליות
מריון ג'ונס – נסיכת הגאות והשפל
הסמים מאיימים לחסל סופית את הטור דה-פראנס
מים עכורים בבריכה - פרשיית תוספי התזונה המפוקפקים
קיצורי דרך מסוכנים: סטרואידים אנאבוליים והורמון גדילה
טור דה-סם: גם האלוף נתפס
שובה של מריון ג'ונס
טור דה טראנס – פרשיית הסימום הגדולה של טור 2006
מצעד התירוצים – 10 סיפורים קטנים של מתרצים גדולים
שימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב ספורטאי הישג
איום חדש-ישן על משחקי החורף בטורינו: הסימום הגנטי
המירוץ להשמדת המפלצת הגנטית
הורמון הגדילה - גידול לא טבעי
עידוד הצמיחה: הורמון הגדילה, הכרה ותיאור תכונות
מריון ג'ונס ושודדי התמימות האבודה
שערוריות הסימום הגדולות בכדורגל
אחים בדם: רצו, נתפסו והושעו ביחד
המרוץ המושחת מכולם
הגנטיקה בשירות האימון
מפשירים בדיקות - מחפשים סימנים ל- "THG" ו"מודפיניל"
גילוי עירויים: קשרי הדם האסורים של הספורטאים
מיקי חליקה: למי באמת אכפת הסימום הספורטיבי?
בוחרים באפיק החלופי: ספורט כתחליף לסמים
איך עוצרים את (הורמון) הגדילה
אקסטזי: התענגות עילאית – או נזק מוחי בלתי הפיך?
אז תשתה קפה טורקי (אבל בלי להגזים)
החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים: עדכון
זיהום וסימום - הסכנה הסמויה של תוספי התזונה
פטנט חדש ממריץ ייצור כדוריות אדומות
כוכב חדש בשמיים הקודרים של עולם הסימום
הבעיה של השיאן בולאמי: המכשול ה- 3,001
הסימום הספורטיבי: ציוני דרך היסטוריים
סימום בספורט: מנסים להגיע לקוד אתי חדש
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
אוכפים לוהטים: אוכפים את חוקי הסימום
ההנדסה הגנטית: הדור הבא של הסימום בספורט
במחוזות הטריפ – סיכום שנה בספורט העולמי
הורמון גדילה – הטבעת הולכת ומתהדקת
בייג'ין 2008 – שיא אולימפי של מבדקי סימום
מה הקשר בין נפט, סטרואידים וסוסי מירוץ?
לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין
מאמרים נוספים בתחום

 


פורסם לראשונה ב
אתר עיתון הארץ

מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"פיזיולגיה וספורט"

אולגה לנסקי שברה בשבת האחרונה את שיאה המיתולוגי של אסתר רוט-שחמורוב בריצה ל-100 מטר, אך לא הגיעה לבדיקת הסמים וטסה לאוקראינה כדי לשהות לצד סבתה. המקרה הנוכחי מעלה שלל תהיות באשר לשימוש של ספורטאים בחומרים אסורים, להשפעה של אותם חומרים על היכולות הגופניות ולאפשרות של שומרי הסף לחשוף את השימוש בעידן המודרני. מולי אפשטיין, פיזיולוג ויועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, ינתח עבורכם את הסוגיות הבוערות בפרשה.

האם אולגה יכולה להיבדק כשתחזור לארץ? כיצד סוג החומרים שנוטל ספורטאי, משפיע על האפשרות לבדוק אותו?
אולגה לנסקי יכולה להיבדק בכל זמן שהוא, תלוי בהחלטת הגורמים הרלבנטיים – איגוד האתלטיקה שמזמין את הבדיקה ו/או על פי החלטת הוועדה למניעת סימום בספורט, שיכולה מצידה לזמן כל ספורטאי בכל עיתוי שהוא.
יש שני סוגי בדיקה – בדיקה בתחרות ובדיקה מחוץ לתחרות. בדיקה שלאחר תחרות כוללת אנליזה של חומרים רבים יותר, בכללם חומרים ממריצים שטווח השפעתם קצר. בדיקה מחוץ לתחרות (Out of competition) יכולה להתבצע בכל זמן ובכל מקום, לרבות בביתו של הספורטאי כבדיקת פתע. בבדיקה מן הסוג הזה לא יחפשו חומרים ממריצים וגם לא סמים חברתיים כמו מריחואנה וחשיש למשל. בכל אחת מן הבדיקות יחפשו גם תוצרי פירוק (מטבוליטים) של סטרואידים אנאבולים. חומרים אלה עלולים להותיר עקבות בשתן גם מספר שבועות לאחר השימוש בהם.

מה דוגמים, על פי מה מסיקים מסקנות והאם ייתכנו מסקנות שאינן חד משמעיות?
במקרה הנוכחי לא הגיעו כלל לשלב הבדיקה ולכן לא ניתן לדבר כלל על ממצא אנליטי כזה או אחר. אולגה לנסקי לא הגיעה לבדיקה למרות הזימון שקיבלה מהוועדה למניעת סימום בספורט. אי התייצבות לבדיקה מהווה הפרה של הקוד הבינלאומי של WADA (הסוכנות העולמית למניעת סימום) ולכן מדובר לכאורה בעבירת סימום. הוועדה למניעת סימום בספורט אמורה להראות שהליך הזימון היה תקין ושהאתלטית עברה עבירה בכך שהחליטה על דעת עצמה לא להתייצב לבדיקה. עניינים אלה יידונו בהליך שנקרא שימוע, שלאחריו ניתן לגבש החלטה האם להעמידה לדין.

מה קורה כאשר אתלט לא יכול להיבדק? על סמך מה מתקבלת החלטה?
והיה ואתלט אינו יכול להיבדק עליו להודיע לגורם המזמן. רק הגורם המזמן יכול להחליט כיצד לנהוג והאם לאפשר לאתלט שלא להתייצב לבדיקה. במקרה הנוכחי הוועדה למניעת סימום בספורט הייתה יכולה להציע שהבדיקה תתקיים בשדה התעופה לפני טיסתה של האתלטית לחו"ל. האתלט אינו יכול להחליט על דעת עצמו שאינו מתייצב לבדיקה.

החומרים שנוטלים ספורטאים – מה מותר, מה אסור ואילו יכולות גופניות מקנה השימוש בהם?
מטרת מבדקי הסימום היא לאתר שימוש בחומרים אסורים אותם נוטלים חלק מן הספורטאים במטרה להעצים את יכולותיהם הגופניות. רשימת החומרים האסורים נקבעת על ידי WADA ומתעדכנת מדי שנה. הרשימה כוללת קבוצות רבות של חומרים ושיטות אסורות, ביניהן: חומרים ממריצים, סטרואידים אנאבולים, הורמון גדילה, משככי כאב, חומרים משתנים, סימום דם ועוד.
בעיקרון אסור להשתמש בכל חומר שמופיע ברשימה האסורה ו/או בכל חומר שדומה במבנהו ובהשפעתו לחומרים האחרים. ידוע שחומרים ממריצים עוזרים לשפר את עוררות מערכת העצבים המרכזית, גורמים לתחושת אופוריה ודוחים עייפות. סטרואידים אנאבולים משפרים את מדדי ההספק השרירי (כוח, מהירות) ועוזרים לספורטאי להתאושש מהר יותר ולהתאמן קשה יותר.

מהם הרגלי הצריכה של אתלטים בכל הנוגע לנטילת חומרים בשלבים שונים של עונת התחרויות, וכיצד אתלטים שאינם פועלים כשורה נוהגים בדרך כלל מבחינת תזמון נטילת החומרים?
השימוש בסטרואידים אנאבולים נעשה בדרך כלל בתקופות ההכנה לעונת התחרויות, תקופה בה הספורטאי נמצא בעומס אימונים גבוה, כזה שמאפשר לו להשיג אפקט אימון גבוה ושיפור יכולות. במדינות בהן נוהגים לבצע בדיקות פתע, חופש הפעולה של הספורטאי מוצר. במקומות בהם לא נוהגים לבצע אכיפה, הספורטאי "נהנה" ממרחב פעולה ואינו חושש לקחת את אותם החומרים. ספורטאים לא מעזים להסתכן בנטילת אותם חומרים בתקופת התחרויות, שם הם נתונים לפיקוח גבוה יותר מצדם של גורמים מקומיים ו/או גורמים בינלאומיים.

אם עניין השיא של לנסקי יישאר עמום והיא תקבע בקרוב תוצאה דומה בריצת 100 מטר, מה זה אומר על ההישג החדש (לא זה שנקבע בשבת האחרונה) – האם הוא בהכרח כשר או שמא, במידה ולכאורה נטלה בזמנו חומרים, הם עדיין משפיעים עליה?
קשה להקיש מהשתלשלות האירועים האחרונים לגבי כשרות התוצאה של לנסקי. הדברים האלה חייבים להיבדק עניינית ועובדתית. מאחר שלא מדובר כאן בממצא מעבדתי הזירה עוברת לתחום המשפטי. ברור שהסיפור "מריח לא טוב" והחשדות שעולות אינן בלתי הגיוניות. עדיין, יש לברר את הנושא באופן מקצועי ועובדתי ולהגיע להחלטה. הפקרת הזירה לרחשים, לחצאי אמיתות ולספינים אינה מוסיפה כבוד לאף צד. והיה ויוחלט שהאתלטית אינה אשמה ושלא נעשתה שום עבירה השיא יישאר על כנו. והיה ויחליטו להעמידה לדין בגין עבירת סימום בית הדין יהיה מחויב לקוד הבינלאומי של WADA. והיה ויוחלט להעמידה לדין על עבירת משמעת בית הדין יוכל לפעול על פי שיקול דעתו.

מהן הדרכים לטשטש את השימוש בסמים בעת בדיקות?
אמצעי המיסוך העיקרי להסתרת עקבות של שימוש בחומרים אסורים הוא שימוש בחומרים משתנים, כאלה שגורמים להפרשת שתן מוגברת מן הגוף. העניין הוא שגם חומרים אלה נמצאים ברשימה האסורה ולכן ספורטאי שיעשה שימוש בהם ייפסל. אלכסיי באזרוב, שיאן ישראל בריצת 400 מטר משוכות, נתפס בעבר על שימוש בסטרואידים אנאבולים וחומרים משתנים באותה הדגימה. קיימות שיטות נוספות מורכבות יותר כמו ביצוע דיאליזה בטנית.

במבט על האתלטיקה הישראלית והספורט המקומי כולו, אילו מקרים זכורים בהקשר של שימוש בחומרים אסורים?
במרוצת השנים נתפסו כמה אתלטים ישראלים, ביניהם ואדים בביקין (כידון), אלכסיי באזרוב (400 מטר משוכות), אנה טקאץ' (400 מטר), אלכס טרמבאץ' (100 מטר), מרק אלטרמן (ברזל ודיסקוס). היו מקרים של ספורטאים אחרים ביניהם: אנטולי מושיק (משקולות), האחים איגוד ויורי דנדיק (משקולות), מקס ג'ייבן (שחייה), כפיר אדרי (כדורגל), שון דניאל (כדורסל), קטיה לויצקי (כדורסל), אודי גל (שייט – זוכה), זוהר זימרו (אתלטיקה – זוכה). כל הספורטאים נתפסו על סמך ממצאים אנליטיים בדגימת השתן שלהם ולא על סמך שמועות.

האם רשויות הפיקוח, קרי הוועדה למניעת סימום בספורט ואיגוד האתלטיקה, ערוכים למצב הנוכחי מבחינת אכיפת החוק?
ממבט ראשון ההתנהלות שלהם בעניין לנסקי נראית קצת לקויה – תחילה אמרו לה להתייצב לבדיקה בערב של אותו יום, ולאחר מכן הודיעו כי אין באפשרותם לבצע אותה. האם מרגע שהוחלט לבדוק אותה, לא היה נכון להצמיד לה מישהו שיוודא כי יבדקו אותה, אפילו אם יידרש לעשות זאת בביתה?

סדר בעובדות – מי שהזמין את הבדיקה לאולגה לנסקי היה איגוד האתלטיקה. האיגוד פנה לוועדה למניעת סימום בספורט (גוף חיצוני שאינו קשור לאיגוד האתלטיקה) וביקש מהם לבדוק את האתלטית. מכאן ואילך הכדור הוא בידי הוועדה למניעת סימום, הם אלה שאמורים לנהל את כל ההליך על פי הסטנדרטים המקובלים. כאשר הבדיקה מבוצעת בתחרות נהוג להצמיד לספורטאי מלווה שמפקח על התנהלות הספורטאי מרגע סיום התחרות ועד להתייצבות לבדיקה – בדרך כלל בתוך שעה. במקרה של בדיקת פתע ניתן לזמן את הספורטאי להגיע לכל מקום שנקבע ותואם מראש. הוועדה קובעת את מועד הבדיקה ואת המקום בו היא תבוצע ואינה מחויבת בדין וחשבון מדוע שונה המועד. חובתו של הספורטאי להתייצב בזמן ובמקום שהוגדר לו, גם אם קודם לכן הוא יודע על עיתוי אחר. כל עוד יש תקשורת בין הוועדה לבין הספורטאי וסוכם מועד חלופי הספורטאי מחויב לפעול על פיו.
הוועדה למניעת סימום בספורט מחויבת לפעול על פי הקוד הבינלאומי ובאופן מקצועי. אם אכן פעלה כך, היא תצטרך להראות זאת בגיבוי העובדות בדיון המשמעתי.

האם ניתן לנתח את הרזומה הספורטיבי של לנסקי בשנים האחרונות ולקבוע, בהתחשב בנתוניה הגופניים ובגרף ההתקדמות של תוצאותיה, האם היה צפי לשיא שקבעה?
אולגה לנסקי היא אתלטית מוכשרת שמתקדמת בכל שנה. התוצאה שקבעה בשבת ממקמת אותה בתוך 40 התוצאות הטובות באירופה לשנת 2013. הנושא שנבדק כעת, עוסק בעניין אי ההתייצבות למבדק הסימום ולא האם לקחה חומרים אסורים. לא ניתן להאשים אותה בשימוש בחומרים אסורים אם אין ממצא מעבדתי ו/או אם אין עדויות אמינות אחרות שמוכיחות זאת (ראה מקרה לאנס ארמסטרונג והאתלטית מריון ג'ונס).

מהם התרחישים האפשריים והעונשים שצפויים בכל אחד מהם?
תרחישים – הוועדה למניעת סימום צריכה לקיים שימוע שבמהלכו תשמע את גרסתה של האתלטית. האתלטית צריכה להופיע לשימוע מגובה בעובדות ובהוכחות לכך שפעלה בתום לב. אם הוועדה תחליט שמדובר בעבירת סימום, יתקיים דיון משפטי בפני הרכב מיוחד. במקרה כזה, על פי החוק היבש, האתלטית עלולה לקבל השעיה ארוכה וכמובן שלילה של השיא. אם ההרכב יחליט שמדובר בעבירת משמעת, יתקיים דיון משפטי שלאחריו ניתן יהיה לקבל כל החלטה שהיא על פי העובדות, הנסיבות וההיגיון של הרכב הדין. והיה ומדובר בעבירת סימום תוצאות הדיון מחייבות דיווח להתאחדות האתלטיקה הבינלאומית – IAAF.

האם לנסקי תשתתף בתחרות הקרובה שתתקיים בסוף השבוע בראשון לציון, כפי שסיפרה בראיונות אחרי שבירת השיא?
האתלטית מתוכננת להשתתף בתחרות הליגה בשבת בראשון לציון בריצה ל-200 מטר. לא ניתן להעריך כעת האם היא אכן תרוץ, לשם כך היא צריכה לחזור ראשית מחו"ל. אם אכן תגיע לארץ ותחליט להשתתף, אני מניח שהראש שלה יהיה טרוד בדברים רבים, לרבות מחלתה של סבתה. בתנאים כאלה קשה מאוד לתפקד, במיוחד כאשר מדובר בריצה בתחרות ולא באימון שגרתי.

המלצות ולקחים להמשך:
איגוד האתלטיקה חייב לגבש מדיניות שאומרת שכל שיא ישראלי וכל ביצוע קריטריון לאליפות בינלאומית גדולה מחייב ביצוע של מבדק סימום. מדיניות כזו נהוגה במקומות רבים בעולם ויש בה על מנת לייצר הרתעה לאותם אתלטים שמחפשים קיצורי דרך.
כמות מבדקי הסימום שמבוצעת לספורטאים ישראלים היא זעומה. מדובר בכ-90 בדיקות בשנה לכל ענפי הספורט למעט ענף הכדורגל. אכיפה כה דלילה ובלתי מורגשת מעניקה חופש פעולה נרחב לרמאים. בהיעדר אכיפה מסיבית יותר לא תיווצר הרתעה מספקת ואנו נמצא עצמנו מובכים בכל פעם מחדש.

מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, ערוץ הספורט ורון קופמן דנים בפרטי הפרשה שאולי תביא לפסילת השיא הישראלי החדש של אולגה לנסקי בריצת 100 מ' – מנחה: מאיר איינשטיין. להאזנה הקליקו כאן!

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן