חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?

תועלותיה של הפעילות הגופנית הן בהחלט מוכחות ואינן עומדות לשאלה כלל, אולם משך הפעילות הגופנית ועצימותה הם גורמים קריטיים לבריאות הלב. שני מחקרים חדשים שפורסמו במגזין Heart, בודקים כמה זה יותר מדי – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  20/05/14
מאמרים נוספים בתחום
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
מאמרים נוספים בתחום
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

שמירה על תזונה נכונה והימנעות מהתנהגות מסוכנת, כמו עישון לדוגמה, הם חלק משמירה על אורח חיים בריא, שכולל גם ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע. אולם שני מחקרים חדשים שפורסמו במגזין Heart רומזים על כך שביצוע יותר מדי פעילות גופנית בעצימות גבוהה עלול להגביר את הסיכון למוות מהתקף לב או לפיתוח הפרעות קצב בלב בגיל מאוחר יותר.

בדברי תגובה למאמרים שפורסמו, נאמר שהתוצאות מראות עקומה בצורת האות J עבור התועלות הבריאותיות של העיסוק בפעילות גופנית, לפיה ביצוע של יותר לא תמיד אומר שהדבר גם טוב יותר. עוד נאמר שתוצאות המחקרים מעלות שאלות בנוגע למשך הפעילות ולעצימותה בנקודות שונות בחיים.

מחקר שבוצע בגרמניה, עקב במשך 10 שנים אחר תדירות הפעילות הגופנית ועצימותה של יותר מ-1,000 נבדקים בשנות ה-60 לחייהם שהוגדרו כבעלי מחלת לב כלילית יציבה
הנבדקים השתתפו בתכנית לשיקום לב שעזרה להם להתאמן באופן קבוע ומבוקר. ההמלצה כיום לחולים במחלות לב היא לבצע עד שעה של פעילות גופנית אירובית מתונה בתדירות של לפחות 5 פעמים בשבוע.
התפלגות הפעילות הגופנית של משתתפי המחקר הייתה כדלקמן:
40% היו פעילים גופנית 4-2 פעמים בשבוע
30% היו פעילים גופנית יותר מ-4 פעמים בשבוע
30% היו פעילים גופנית פחות מפעמיים בשבוע
10% ביצעו פעילות גופנית לעתים נדירות או לא ביצעו כלל

למרות שמרבית האנשים הלא פעילים היו בסיכון של פי 2 ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי בהשוואה לאנשים שהיו פעילים והיו בסיכון של פי 4 למות מכל הסיבות, התוצאות הראו שאלו שביצעו את הפעילות הגופנית היומית המאומצת ביותר היו בסיכון גבוה של פי 2 למות מהתקף לב או משבץ מוחי. החוקרים ציינו שהם לקחו בחשבון גורמים אחרים שיכלו להשפיע על התוצאות.

פעילות גופנית עצימה ופרפור פרוזדורים
במחקר השני שבוצע על ידי חוקרים משבדיה השתתפו יותר מ-44,000 אנשים בגילאי 79-45 שנשאלו על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בגילאי 15, 30, 50 ובמהלך השנים האחרונות.
החוקרים עקבו במשך 12 שנים בממוצע אחר בריאותם הלבבית של הנבדקים בכדי לקבוע כמה מהם פיתחו קצב לב לא סדיר, הידוע גם בשם פרפור פרוזדורים, המהווה גורם סיכון לשבץ מוחי.
התוצאות הראו שגברים שהתאמנו בעצימות גבוהה יותר מ-5 שעות בשבוע היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-19% לפתח קצב לב לא סדיר בהגיעם לגיל 60 בהשוואה לאלה שהתאמנו פחות משעה אחת בשבוע.
לעומת זאת, מי שהתאמן בעצימות קצת פחות גבוהה, כמו רכיבה על גבי אופניים או הליכה נמרצת במשך שעה או יותר מכך ביום, נמצא כבעל סיכוי של 13% פחות לפתח קצב לב לא סדיר בהגיעו לגיל 60 בהשוואה לאלה שלא התאמנו כלל.
הערת מערכת גורסת שהתוצאות שקשורות לעצימות האימון צפויות להיות גדולות יותר בגיל 30 מאשר בגיל 60: "באופן כללי", כותבים המבקרים, " עצימות הפעילות הגופנית שמבוצעת בגיל 30 היא גבוהה יותר מזו המבוצעת בגיל 60, כלומר יתכן שאותה מידה של פעילות שדווחה כמתונה בגיל 30 גופנית, דווחה כעצימה בגיל 60".

עצימות ומשך האימון הם גורמים קריטיים
מבקרי המחקר מציינים שלמרות שידוע שפעילות גופנית היא בעלת תועלות חיוביות לבריאות הלב, מחקרים אחרים הראו שפעילות גופנית, ובמיוחד אימוני סבולת, קשורים למצב קדם דלקתי.
לדבריהם שני המחקרים מדברים על כך שהעצימות והמשך של הפעילות הגופנית הם "גורמים קריטיים" לקשר שנמצא. "מקסום היתרונות הקרדיו-וסקולריים (לב וכלי דם) של הפעילות הגופנית מתקבל אם הפעילות בוצעה במינונים מתונים, בעוד שתועלות אלה אובדות כאשר המאמצים הם ארוכים מידי ועצימים מדי", הוסיפו המבקרים.
יחד עם זאת ציינו המבקרים ששני המחקרים סובלים ממגבלה והיא מילוי עצמי של השאלונים. לדבריהם איסוף נתוני עבר על הרגלי הפעילות הגופנית ומציאת מתאם בינם ובין תוצאות קליניות רלוונטיות הוא החיסרון העיקרי של שני המחקרים.
לעומת זאת הם ציינו ששאלונים מסוג זה הם דבר מקובל כאשר עורכים מחקרים מסדר גודל שכזה וביכולתם לספק הערכות די טובות באשר למידת הפעילות הגופנית הכוללת.
למרות הממצאים של המחקרים הם אומרים: "תועלותיה של הפעילות הגופנית הן בהחלט מוכחות ואינן עומדות לשאלה כלל; נהפוך הוא, יש להטמיען ולחזקן. המחקרים שנסקרו כאן, ומחקרים עתידיים, יש בהם על מנת למקסם את התועלות המושגות באמצעות ביצוע פעילות גופנית מתונה תוך מניעתן של תופעות בלתי רצויות – בדיוק כמו כל התרופות והטיפולים האחרים".

מקורות
A reverse J-shaped association of leisure time physical activity with prognosis in patients with stable coronary heart disease: evidence from a large cohort with repeated measurements, Ute Mons, et al.,Heart, doi:10.1136/heartjnl-2013-305242, published 14 May 2014, Abstract.
Atrial fibrillation is associated with different levels of physical activity levels at different ages in men, Nikola Drca, et al., Heart, doi:10.1136/heartjnl-2013-305304, published 14 May 2014, Abstract.
Exercise and the heart: unmasking Mr Hyde, Eduard Guasch, Lluís Mont, Heart,
doi:10.1136/heartjnl-2014-305780, published 14 May 2014, Abstract.
 
מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
1.אז מה ההמלצה?לירן08/06/14
2.מבלבל למדיאריק10/06/14
3.פעילות גופנית ולבחלימי קלוד05/09/14
8.2.17 ערב פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן