חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

משקאות אנרגיה ממריצים יעילים?

ממחקרים עדכניים שבדקו השפעת משקאות אנרגיה על מדדים פיזיולוגים ומטבוליים במנוחה ובמאמצים אירוביים מרביים ותת מרביים, עולה שמשקאות אנרגיה ממריצים אינם תורמים לשיפור הביצועים ולקיצור זמן ההתאוששות – מאת טמיר וייס מאמן כדוריד וסטודנט למדעי הרפואה
  19/08/14
מאמרים נוספים בתחום
מהי הדיאטה הטובה ביותר לשיפור הרכב הגוף?
אסטרטגיית הפחתת פחמימות לפני אימון
חוסר ברזל בקרב ספורטאים
שתיית מיץ סלק לפני פ"ג משפרת את ביצועי המוח
מאמרים נוספים בתחום
תזונה בהתאמה אישית לספורטאי עילית
קפה או כדורי קפאין?
חלבון מי גבינה מתוסף והתאוששות
פופאי צדק! תרד עושה אותך חזק יותר
מה לאכול? טיפים לחזרה לשגרה לילדים ולהוריהם
התוסף החדש לשיפור ביצועי סבולת
קפאין ופעילות גופנית
כמה לשתות במהלך היום ובזמן אימון
תזונה נכונה לספורטאים מתבגרים
אמת בפרסום? תוספי התזונה שלכם
פחמימות או שומנים? שאלה כבדת משקל
התאוששות חמוץ מתוק
הצד האחר של משקאות האנרגיה – נדודי שינה ועצבנות
מסמיק מגאווה – סגולותיו של מיץ סלק
אכילת בשר אדום מצמצמת את נזקי ההזדקנות?
העמסת פחמימות למרתון
דיאטה על פי סוג דם – אין ביסוס מדעי!
האם אכלת היום ארוחת בוקר?
קריאטין – לספורטאים ולאוכלוסיות נוספות
חוסר ברזל בקרב ספורטאיות הישג
מתכונים חלביים קלילים בקלוריות
הפחתת משקל בענפי קרב – הבעייתיות והפתרון
יום העצמאות – טיפים להתנהלות שפויה בארוחת מנגל
מתכונים לפסח כשר, טעים ודל בקלוריות
ויטמין D – התוסף החסר?
קפה? תה? אולי קקאו?
מיתוסים לגבי ירידה במשקל: אמת או מיתוס?
הפיזיולוגיה של הצום
תזונה – יותר מספירת קלוריות
תוספי תזונה – מורה נבוכים
ביחד או לחוד? צריכת חלבון לאחר מאמץ
על פורים ומגדנות
משמינים בחורף? טיפים איך לא!
חזרה לעניינים
המלצות לאכילה בתקופת החגים
תזונה: הכי טוב לשאול
מיץ סלק – הנשק הסודי של רוכבי הטור דה-פראנס
התאמות תזונה דינמיות לחולי סוכרת מטיפוס 1 העוסקים בספורט
לחיים! בירה נטולת אלכוהול וספורט
תזונה נכונה לאימוני טריאתלון ולתחרויות
סרטן – צמחוני או לא?
הישורת האחרונה – המלצות תזונה למרתון ת"א 2011
הנחיות תזונה לספורטאים בגיל ההתבגרות
קריאטין מונוהידראט וביצועים גופניים
סופגניות או לא להיות?!
שימוש בסודה לשתייה עשוי לשפר ביצועים?
תזונה לטריאתלטים
תזונאית בשטח
תוספי תזונה וביצועי סבולת
מחקר חדש: מינון גבוה של קפאין משפר יכולות גופניות!
סחוט טרי
מיץ דובדבנים לאחר ריצת מרתון
חלב – משקה הספורט המומלץ לספורטאיות כוח
נטורופתיה: בוטנים – לא רק לקופים
אוזני המן מהמטבח הבריא של לימודי הנטורופתיה
נטורופתיה: משקאות מוגזים עם סוכר "מתדלקים" סרטן בלבלב
אבולוציה: ההוצאה הקלורית בתקופת האבן
תזונה: קריאה ביקורתית של תוויות
עוגת חרובים עסיסית לט"ו בשבט
שימוש מוגזם בתוספי חלבון
נטורופתיה: הרזייה באמצעות אבחון בקשתית העין
רפואה טבעית: מזון מחמם לימי החורף
סופגניות לבריאות!
700 קק"ל של שיכרון חושים או חנוכה-קל
ארוחת עשר: לא על הלחם לבדו
מה שאנו אוכלים
דגני בוקר וחלב – תוסף התזונה החדש
השרירים כואבים? שתו כוס קפה
מה נשתנה? בפסח הזה עושים סדר בהררי הקלוריות
ט"ו בשבט חג הפירות היבשים, האגוזים והשקדים
תזונה במחשבה תחילה
צמחונות מאוזנת
על כוס קפה, שומנים ומשקאות
קריאטין ומאמץ גופני – נייר עמדה של החברה הבינלאומית לתזונת ספורט
מינון נמוך של קפאין תורם לירידה בדופק במאמץ תת-מרבי
מים: שתו הרבה, אבל לא יותר מדי
משקאות אנרגיה – עוזרים, מזיקים או מיותרים?
תוספי תזונה למבוגרים: שאלות ותשובות
האם חל פיחות בערך התיסוף?
חלבון וביצועי סבולת – מה אומר על כך המדע?
רפואה מתוקה - האם דבש יעיל יותר מאנטיביוטיקה?
רב פעלים: המגנזיום
תזונה וכאבי שרירים
הכולסטרול ואנחנו: המדריך השלם
מעכלים את זה: מאמץ גופני ומערכת העיכול
שמן זית: כל הסגולות
צום יום כיפור. ההיבט הבריאותי
קקאו: טעים, בריא ואפילו ממכר
מי באמת צריך חטיף
בלוטת התריס ותפקידה בהשמנה: שאלות ותשובות
שריפת שומן: לא רק חיטוב
שמנים מאז ולתמיד
מאזן הקלוריות בגוף: כמה מכניסים, איך מוציאים
אוכלים, שותים ונושמים כדורגל
תוספי חלבון לספורטאים: בונים - או בונים מגדלים?
הפרדוקס החמצוני
קפאין: הממריץ הריחני
מי מפחד מפחמימות?
הדלק של הפעילות הגופנית
ילדים חורגים (במשקל)
שבועות של מסורת ותזונה בריאה
משקאות הספורט: מה שותים ולמה זה טוב
4 כוסות ודי; טיפים למניעת חמרמורת
תזונה נכונה: לגוון ולא להתנוון
דיאטה עתירת חלבונים ותרומתה לירידה במשקל
אכילה לפני פעילות - הדלק של הגוף
מכסחי השומן: התוספים והטכניקות בשירות ההרזיה
קריאטין – תוסף התזונה החוקי האפקטיבי ביותר
הסכנה הטמונה בשתיית יתר
המלחמה נגד ההשמנה: מניעה, איזון ותוספים
שתייה נבונה: בין מים, מיץ ומשקאות איזוטוניים
אופניים: הם רוכבים ונוטלים (תוספים)
אוכלים על גלגלים
עקרונות הדיאטה הנכונה: תזונה, פעילות ומודעות למכשולים
התמודדות עם יתר לחץ דם: המלצות תזונתיות
רגישות למלח: משבץ מוחי ועד מחלות לב וכליות
מלח הבישול, לחץ הדם - ומה שביניהם
לקראת הטריאתלון: פסטה ושתייה מרובה
פעילות גופנית וצמחונות: אנרגיה חלופית
מקדם מסת גוף: למי בעצם מיועד המדד?
לנשנש על הבוקר ולהישאר בחיים (ורזים)
פרוביוטיקה – חיידקים "טובים" בשירות הבריאות
השומן שבגופנו: איך נדע כמה אנחנו צריכים
כדורגל ותזונה: ארוחות, תוספים ומה שביניהם
מחקרים מוכיחים: ויטמין C מסייע במניעת מחלות
חומצה פולית מפחיתה הסיכון לשבץ מוחי
על חשיבות התזונה והספורט בגיל ההתבגרות
שוחים דרך הבטן: עקרונות תזונתיים לשחיינים
גליקוגן - ה"חמצן" של הכדורגלנים במונדיאל
"הערך התוסף" של העוסקים בספורט
תוספי תזונה – לא למקצוענים בלבד
מאמרים נוספים בתחום

השימוש במשקאות אנרגיה ממריצים רווח ונפוץ בקרב האוכלוסייה הכללית ואוכלוסיית הספורטאים כאחד. משקאות אלה מכילים חומרים ארגוגנים (משפרי מאמץ), ורבים שואפים להשיג דרכם תפקוד נמרץ ומיטבי לאורך זמן. למרות ריבוי מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות לגבי ההשפעות הפיזיולוגיות של צריכת משקאות אנרגיה בבני אדם בכלל ובספורטאים במהלך מאמץ בפרט, הידע בדבר השפעות אלו רחוק מלהיות מלא. תוצאות שונות, לעתים סותרות, עלו ממחקרים שונים, והבנה מלאה לגבי ההשפעות וההשלכות של משקאות אלה במגוון מצבים עדיין אינה קיימת. אולם, ישנן בכל זאת מספר מסקנות ברורות בנושא, שנתמכות על ידי מחקרים עדכניים, ומהוות קונצנזוס בקרב חוקרי הפיזיולוגיה של המאמץ ותזונת הספורט. במאמר זה אציג סיכום של שני מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות בכתב העת International Journal of Exercise Science, לגבי השפעות צריכת משקאות אנרגיה על מדדים פיזיולוגים ומטבוליים במנוחה ובעת ביצוע מאמצים אירוביים מרביים ותת מרביים.

מאפיינים תזונתיים של משקאות האנרגיה
משקאות האנרגיה מכילים מגוון רחב של חומרים, שלחלקם אכן מיוחסות בספרות המקצועית תכונות ארגוגניות, כאשר מרכיב מרכזי במרבית המשקאות הוא קופאין. השפעת צריכת קופאין על מאמץ גופני היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום תזונת הספורט, ותוצאות המחקרים הרבים הנערכים בנושא אינן חד משמעיות. חומרים נוספים הנכללים במרבית משקאות האנרגיה הם סוכרים, חלבונים, ויטמין B12 ו-B6, ניאצין, טאורין ועוד. יש לציין שריכוז חומרים אלה משתנה בין משקאות אנרגיה מסוגים שונים, וזו אחת הסיבות להבדלים בתוצאות המתקבלות מהמחקרים השונים.

ממה מושפע הביצוע האירובי?
במאמצי סבולת ממושכים, תת מרביים, הספקו ורמת ביצועו של הספורטאי נקבעים בהתאם ליכולתו לנצל חמצן בשרירים במסגרת תהליכים מטבוליים. לשם כך, הגוף מחמצן את הדם באמצעות אוויר הנכנס לריאות, מניע את החמצן בזרם הדם על ידי קישורו להמוגלובין, קולט חלק ממנו על ידי תאי השריר ומנצלו בתהליכים שונים בתוכם. ככל שמערכות הגוף הרלוונטיות לתהליך זה (מערכת הנשימה, מערכת הלב, הדם וכלי הדם ומערכת השרירים) יבצעו את תפקידן בצורה יעילה יותר, כך הספורטאי יוכל לתפקד בהספקים אירוביים גבוהים יותר ולמשך זמן רב יותר. אולם, לא כל מרכיבי היכולת האירובית ניתנים לשיפור באותה קלות יחסית. לדוגמה, העלאת כמות החמצן שנוזל הדם מסוגל להניע בגוף אינה משימת אימון פשוטה, שכן על מנת להשיגה יש לגרום לעלייה בכמות תאי הדם האדומים ואיתם ההמוגלובין. לשם כך, עומדות בפני הספורטאי ומאמנו שלוש אפשרויות עיקריות ולא פשוטות: הראשונה, היא אימון בתנאי גובה משמעותיים, שבשל הלחץ החלקי הנמוך של החמצן מעודדים את הגוף לייצור מוגבר של תאי דם אדומים. האפשרות השנייה היא צריכת עירויי דם, אשר מעבר לכך שאינם זמינים לספורטאים רבים ודורשים השקעה טכנית רבה, הם גם אסורים לשימוש בהתאם למדיניות המכונה "בלי שימוש במחטים" של WADA (הארגון העולמי למניעת סימום בספורט). האפשרות השלישית, היא נטילת הורמון הנקרא אריתרופואיטין (EPO), המגביר את ייצור תאי הדם האדומים בגוף, אך גם הוא נכלל ברשימת החומרים האסורים לשימוש על ידי ספורטאים. זאת ועוד, שריכוז החמצן בדם אינו מהווה בדרך כלל את הגורם המגביל העיקרי של ההספק האירובי המרבי, שכן הגוף ממילא מסוגל לקלוט לשרירים אחוזים מעטים יחסית מתוך החמצן המובל בדם (כרבע עד שליש מסך החמצן בדם), ועל כן לספורטאי ישנן אף רזרבות חמצן בדם באופן טבעי. מכל שיקולים אלה עולה, שעל מנת לשפר את הסבולת והקיבולת האירוביות, על הספורטאי להתרכז בשיפור תפקודם של שלבים אחרים בתהליך האירובי, כמו לדוגמה שיפור יעילות המערכת הנשימתית והמערכת הלבבית, ושיפור היעילות המטבולית של תאי השריר בשלבי ספיגת החמצן מזרם הדם ובשלבי ניצולו על ידי אינזימים אירוביים במנגנונים תוך שריריים. חלק ממטרות אלה שואפים לספק משקאות האנרגיה הפופולריים.

מה מיוחס למרכיבי משקאות האנרגיה?
• העלאת קצב הלב במנוחה ובמאמץ תת מרבי
• הגברת קצב חילוף החומרים במנוחה (RMR-Resting Metabolic Rate)
• שינויים במדד הנקרא RER (Respiratory Exchange Ratio) ומבטא את החלק היחסי של ניצול פחמימות אל מול שומנים כמקורות אנרגיה בגוף, במנוחה ובמאמץ (RER גבוה יותר מבטא שימוש רב יותר בפחמימות אל מול שומנים כמקור אנרגיה לפעילות ולהפך)
• הגברת צריכת החמצן על ידי השרירים במהלך מאמץ (ובכך שיפור יכולת ניצול חמצן בתהליכים אירוביים)
• הגברת ההוצאה האנרגטית במהלך מאמץ
• דחיית ההגעה לתשישות במאמץ (Time To Fatigue) וקיצור זמן ההתאוששות

המחקרים שאסקור במאמר זה ניסו לתת תשובה לשאלה האם צריכת משקאות אנרגיה אכן משפיעה על ערכים אלה ובאיזו רמה.

מתודולוגיה
המחקר הראשון כלל עשרה גברים בריאים מארצות הברית שגילם הממוצע הנו 21. תחילה המשתתפים עברו בדיקות להערכת יכולתם האירובית (באמצעות מבדק צריכת חמצן מרבית) והרכב גופם (באמצעות שימוש בקרינת רנטגן). זאת על מנת ליצור אפיון של משתתפי המחקר וכן על מנת להתאים את עומסי המאמץ בהמשך המחקר עבור כל משתתף בנפרד. לאחר מכן, הגיעו המשתתפים לארבעה מפגשים שונים, תוך שנמנעו מצריכת קופאין ב-48 השעות שקדמו להם וכן הקפידו על צום לילי בלילה שלפני. כל משתתף עבר בדיקות RMR, דופק במנוחה וRER- במנוחה שלאחריהן באופן אקראי חלק מהמשתתפים שתה 437 מיליליטר של אחד משלושת משקאות האנרגיה הפופולריים ביותר, והחלק השני שתה שתייה קלה נטולת קופאין וסוכר ששימשה כפלסבו. לאחר שעה התבצעו בדיקות דופק, RMR ו- RER חוזרות, שתוצאותיהן הושוו לאלו שנמדדו לפני צריכת המשקאות. בהמשך, עברו המשתתפים לבצע מאמץ אירובי במשך 15 דקות ובעצימות של 50% מצריכת החמצן המרבית של כל משתתף. במהלך פעילות זו נמדדו הדופק, RER וצריכת החמצן (VO2, כמדד להשקעה אנרגטית), על מנת לבדוק את השפעת צריכת משקאות האנרגיה על מדדים אלו בהשוואה לקבוצת הביקורת.

המחקר השני כלל שניים עשר משתתפים בעלי כושר אירובי גבוה (תשעה גברים ושלוש נשים) בגילאי 24-18. לפני תחילת המחקר נמדדו אצל כל משתתף דופק ולחץ דם במנוחה, הרכב גוף וכן מולא שאלון בדבר רקע כללי וספורטיבי של כל משתתף. במסגרת המחקר, שניים עשר המשתתפים עברו שני מבדקי צריכת חמצן מרבית (VO2 Max) עם הפסקה של 48 שעות עד שבועיים בין מבדק למבדק. לפני מבדקים אלה, התבקשו המשתתפים להימנע מפעילות גופנית מאומצת ולהקפיד על כ-8-7 שעות שינה בלילה שלפני המבדק. כל משתתף ביצע את אחד משני המבדקים כחצי שעה לאחר צריכת משקה אנרגיה ואת השני כחצי שעה לאחר שתיית פלסבו. במהלך המבדקים נמדדו צריכת החמצן היחסית והאבסולוטית, ריכוז פחמן דו חמצני באוויר הנשוף, אוורור ריאתי בדקה (VE-Minute Ventilation), נפח חליפי (VT-Tidal Volume, נפח האוויר הנשאף וננשף בנשימה אחת), קצב נשימה (Respiratory Frequency fR-), RER (כולל ערך RER בזמן צריכת החמצן המרבית) ודופק. מדדים אלה נמדדו ותועדו כל שלושים שניות. כמו כן, נמדדו הזמן עד לתשישות (נמדד על פי הזמן מתחילת המבדק ועד להפסקה רצונית של המשתתף) וקצב ההתאוששות (נמדד על פי הזמן עד לחזרה ל-50% מצריכת החמצן המרבית לאחר הפסקת המאמץ). תוצאות המדידות הושוו בין המבדקים שבוצעו לאחר צריכת משקה אנרגיה ובין אלו שבוצעו לאחר שתיית פלסבו.

תוצאות: לא נמצאו השפעות ארגוגניות מובהקות למשקאות האנרגיה
במחקר הראשון, לא נמצאו הבדלים בדופק המנוחה בין המדידה שבוצעה לפני שתיית משקאות האנרגיה והפלסבו, ובין המדידה שבוצעה שעה לאחר צריכתם. אולם, שלושת משקאות האנרגיה שנבדקו במחקר הובילו לעלייה במדד RMR ובמדד RER במנוחה שנמדדו שעה לאחר צריכתם, עלייה שלא נצפתה אצל הנבדקים ששתו פלסבו. עלייה זו הייתה דומה בין כל שלושת משקאות האנרגיה. בהמשך, בזמן מאמץ תת מרבי, לא נמצא שינוי בקצב הלב, RER או צריכת חמצן לאחר שתיית משקאות האנרגיה, בהשוואה לשתיית פלסבו.

במחקר השני, לא נמצאו הבדלים בצריכת החמצן המרבית לאחר שתיית משקה אנרגיה ביחס לשתיית פלסבו. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין צריכת משקה אנרגיה ובין צריכת פלסבו באף אחד מהמדדים שנמדדו בזמן מבדקי צריכת החמצן המרבית במהלך המחקר: דופק מרבי, אוורור ריאתי מרבי (Maximum VE), RER (כולל RER בזמן צריכת החמצן המרבית), Maximum VCO2, תדירות נשימה מרבית לדקה (Maximum fR) ונפח חליפי מרבי (Maximum VT). בנוסף, צריכת משקה האנרגיה לא הובילה להארכת הזמן עד להגעה לתשישות או לקיצור זמן ההתאוששות עד ל-50% מצריכת החמצן המרבית (לאחר תום המבדק), ביחס לפלסבו.

דיון ומסקנות
בשני המחקרים לא מודגמת השפעה ארגוגנית למשקאות האנרגיה שנבדקו. היעדר השפעה לשתיית משקאות אנרגיה על צריכת החמצן (כולל צריכת החמצן המרבית) ועל הזמן עד להגעה לתשישות, מוכיחה כי למשקאות אלה אין תרומה בשיפור הסבולת האירובית או ההספק האירובי המרבי. העובדה שמשקאות האנרגיה לא הובילו לשינוי במדד RER ביחס לפלסבו, מוכיחה כי משקאות אלה לא מגבירים את עצימות המאמץ בה האדם עדיין יכול להשתמש במסלולים אירוביים כספקי אנרגיה ראשוניים למאמץ, ולכן אינם משפרים את התפקוד האירובי. בנוסף, נמצא כי צריכת משקאות אנרגיה אינה משפיעה גם על שאר המדדים הפיזיולוגים הרלוונטיים לתפקוד האירובי שנבדקו בשני המחקרים (דופק מרבי, VE, VT, fR, VCO2 וכו'). כמו כן, תוצאות המחקרים ממחישות כי לא נמצא שיפור במשך זמן ההתאוששות לאחר מאמצים אירוביים בעקבות צריכת משקאות אנרגיה. מערך ההתאוששות בגוף מתבצע בעיקרו על ידי המסלול המטבולי האירובי, ולכן היעדר השפעה של משקאות האנרגיה על תהליך ההתאוששות יכולה גם היא להעיד על היעדר שיפור בתפקוד האירובי בעקבות נטילת משקאות אלה.

באשר להשפעה על מדדי מנוחה, נמצא כי שתיית משקאות אנרגיה לא משפיעה על דופק המנוחה כשעה לאחר צריכתם, אך כן מובילה לעלייה ב-RMR וב-RER. למרות העלייה שהודגמה ב-RMR, עורכי המחקר ממליצים שלא להסיק מכך מסקנות התומכות בצריכת משקאות אנרגיה. העלייה ב-RMR יוחסה לצריכה המשמעותית של קלוריות וסוכר שקיימים במשקה האנרגיה, שהובילו את הגוף לעלייה אקוטית בקצב חילוף החומרים במנוחה. לכאורה, עלייה ב-RMR עשויה להוביל לירידה במשקל ובמסת השומן בגוף בטווח הארוך, שכן RMR הוא המדד המטבולי המרכזי המשפיע על המאזן הקלורי היומי. אולם, במחקר המתואר מדד RMR אמנם עלה לאחר צריכת משקאות אנרגיה, אך עלייה זו אינה צפויה להוביל לירידה במשקל, שכן היא הושגה בעקבות צריכת משקה עתיר קלוריות ולכן אינה משפיע למעשה על המאזן הקלורי היומי. לפי עורכי המחקר, אין לייחס חשיבות גם לעלייה שהודגמה במדד RER במנוחה לאחר צריכת משקאות האנרגיה, שמעידה על הגברת מטבוליזם הפחממות ביחס לשומנים בגוף. לדידם של החוקרים, הגברת מטבוליזים הפחמימות נובעת מהריכוז הגבוה של סוכרים פשוטים שמצוי במשקאות האנרגיה, והוביל את הגוף לניצול מוגבר של פחמימות (ביחס לשומנים) כמקור אנרגיה לאחר צריכת משקאות אלה. כך למעשה, מייחסים החוקרים את השינוי במדד RER לריכוז הסוכרים הגבוה במשקה האנרגיה, ולא להשפעות פיזיולוגיות ייחודיות של מרכיביו השונים.

לסיכום, לא נמצאו השפעות ארגוגניות מובהקות לצריכת משקאות אנרגיה על מדדים מטבולים במנוחה ובמאמץ אירובי מרבי ותת מרבי. תוצאות המחקרים שתוארו מוכיחות כי אין טעם בצריכת משקאות אנרגיה מן הסוג הנבדק לפני או במהלך מאמץ אירובי, ויש להשתמש במקורות אנרגיה אחרים על מנת להשיג את התמיכה התזונתית הנדרשת למאמץ הספורטיבי. זאת ועוד, שכאשר לוקחים בחשבון את חסרונותיהם הבריאותיים של משקאות האנרגיה, כגון ערך קלורי גבוה וריכוז סוכר משמעותי, ניתן להסיק שצריכתם בהקשרים ספורטיבים (ובכלל) אינה מומלצת. כמו כן, מרבית משקאות האנרגיה משווקים כמשקאות מוגזים, תכונה העלולה להוביל לחוסר נוחות במערכת העיכול ופגיעה בביצועו של הספורטאי. על כן, השימוש במשקאות אלה לפני ובמהלך מאמץ גופני אינו מומלץ. על ספורטאי ההישג והפנאי, המעוניינים בתמיכה תזונתית לפעילותם הגופנית, לפנות למקורות תזונתיים אחרים.

הסתייגויות ומחקרי המשך
על אף המסקנה העולה משני המחקרים לעיל, שלא הוכיחו השפעה ארגוגנית אירובית למשקאות האנרגיה מן הסוג שנבדק, ישנן שלוש מגבלות למחקרים אלה, המעלות הסתייגויות ומחדדות את הצורך במחקרי המשך נוספים:
• המדגמים מצומצמים בהיקפם – שני המחקרים יחדיו בדקו 22 בני אדם. קבוצת מחקר כזו הנה מצומצמת יחסית ונדרש מחקר נוסף על אוכלוסייה גדולה יותר שייתן תוקף סטטיסטי חזק יותר לתוצאות שהתקבלו.
• אוכלוסיית המחקר הייתה הומוגנית – במחקר הראשון נבדקו גברים בלבד ובמחקר השני תשעה מתוך שניים עשר הנבדקים היו גברים. על מנת לאפשר הסקת מסקנות על אוכלוסיית המתאמנים הכללית בציבור, שכוללת גברים ונשים כאחד, יש צורך בקבוצות מחקר הטרוגניות יותר.
• נבדקו מדדים מסוג מסוים בלבד – שני המחקרים לעיל בדקו את השפעת המשקאות שנצרכו על מדדים מטבוליים אירוביים. ישנו הבדל מהותי בין תפקוד אירובי לתפקוד אנאירובי, ולכן יכול להיות הבדל בהשפעה של תוסף מסוים על ביצוע אירובי בהשוואה לביצוע אנאירובי. לכן, על מנת להבין טוב יותר את השפעת המשקאות המסוימים שנבדקו לעיל על תפקוד גופני, יש צורך במחקר המשך שיבדוק את השפעתם האנאירובית.
 
אין קונצנזוס לגבי צריכת קופאין
בנוסף, ראוי לשים לב כי השפעת החומרים שהופיעו במחקרים אלה על ביצועים גופניים (ובפרט קופאין), הינה מהתחומים הנחקרים בעולם תזונת הספורט. בשל כך, התבצעו במרוצת השנים מחקרים רבים, בעיקר בנושא קופאין, שבדקו את ההשפעות הגופניות והפזיולוגיות של חומרים אלה. התוצאה היא, לעתים, קיומם של רסיסי מידע, מחקרים רבים ודיונים שונים, שמסקנותיהם אינן תמיד אחידות וזהות זו לזו. ישנן הסכמות בדבר היבטים מסוימים של צריכת קופאין לדוגמה, אולם חסר עדיין קונצנזוס מוחלט לגביו, כמו גם לגבי חומרים אחרים. אחד מהפתרונות האפשריים לכך הוא ביצוע מטא אנליזה, שהיא שיטה סטטיסטית לניתוח תוצאות של מחקרים רבים, ותוצאתה היא גיבוש מסקנות משולבות.
 
יש להבין, ששני המחקרים שנסקרו לעיל, אינם מתיימרים לתת תשובה לגבי סוגים שונים של תוספת אנרגטית ותזונתית לפעילות גופנית. אצל ספורטאים הנדרשים לכך, כמו לדוגמה ספורטאי סבולת המבצעים מאמצים ממושכים של למעלה משעה או שעה וחצי, תיסוף קלורי בהחלט יכול להיות מומלץ פעמים רבות. שני המחקרים הספציפיים שנסקרו כאן, לא מצאו יעילות לשימוש במשקאות מן הסוג שנבדק (ראו קישור לאתר של אחת מחברות המשקאות בתחילת המאמר) בתור התיסוף הקלורי ההכרחי, לכשעצמו, לחלק מן הספורטאים. לכן, על פי מסקנה זו, יש לבדוק אפשרות לשימוש במוצרים אחרים על מנת להשיג את אותו תיסוף קלורי.

למקור הקליקו כאן



תגובות הוסף תגובה
1.RMR, RERאבנר25/08/14
2.הסיכום מוזר ולא תואם מחקרים אחריםעודד בן חיים25/08/14
3.המאמר מתייחס רק לפעילות אירוביתאלמוג26/08/14
4.תשובה לעודדטמיר וייס01/09/14
5.תשובה לאלמוגטמיר וייס01/09/14
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן