חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

תגובת לחץ הדם לתנאי גובה

ככל שמטפסים גבוה, יותר לחץ הדם עולה בהדרגה והתרופות להורדת לחץ דם נמצאו יעילות רק עד לגובה של 3,400 מטר – כך עולה ממצאי המחקר, שפורסמו לאחרונה במגזין המקוון European Heart Journal, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  04/09/14
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

משלחת חוקרים מאיטליה ששהתה במחנה הבסיס לקראת הטיפוס לאוורסט הראתה לראשונה עלייה הדרגתית בתגובת לחץ הדם ככל שהאדם מטפס גבוה יותר. עוד מצאו החוקרים שכאשר משתמשים בתרופה בשם telmisartan להורדת לחץ הדם, היא נמצאה כיעילה עד לגובה של 3,400 מטר אולם לא הייתה יעילה בגובה של 5,400 מטר מעל לגובה פני הים – גובהו של מחנה הבסיס ממנו יוצאים לפסגת האוורסט.
ממצאי המחקר פונים לא רק לאנשים שחיים, עובדים או מבצעים פעילויות פנאי כמו סקי או טיולים באתרים גבוהים אלא גם עבור אנשים שחיים בגבהים נמוכים יותר ושנמנעת מהם באופן זמני אספקת חמצן נאותה – מצב המכונה היפוקסיה.
היפוקסיה יכולה לגרום למחלת גבהים כאשר שוהים בתנאי גובה אולם היא עלולה להתרחש גם בגובה פני הים באנשים שסובלים מדום נשימה במהלך השינה כאשר הנשימה שלהם נקטעת באופן זמני בגלל חסימה בדרכי הנשימה.

לחץ הדם של המשתתפים נוטר באופן רציף בגבהים 5,400-120 מטר מעל פני הים
לצורך המחקר הצטרפו 13 מתוך 15 הכותבים של המגזין ל-47 מתנדבים חברי משלחת טיפוס למחנה הבסיס של הר אוורסט שנמצא בגובה של 5,400 מטר מעל לגובה פני הים. הם טסו ממילאנו (120 מטר מעל לפני הים) לקאטמנדו שבנפאל (1,355 מטר מעל לגובה פני הים) שם הם שהו במשך 3 ימים. לאחר מכן הם עברו ל-Namche Bazaar (3,400 מטר) שם הם שהו 3 ימים נוספים בטרם החלו את מסע הטיפוס שלהם שנמשך 5 ימים אל עבר מחנה הבסיס שם הם שהו 12 ימים נוספים.

במהלך המסע מדדו המתנדבים את לחץ הדם שלהם מדי בוקר תוך שימוש באמצעי מדידה קונבנציונליים. בנוסף, לזרועו של כל אחד מן הנבדקים הוצמד מכשיר שמדד את ערכי לחץ הדם בכל 20-15 דקות לאורך היממה כולה. מדידה זו סיפקה נתונים מדויקים על תגובות לחץ הדם של כל אחד מן הנבדקים לאורך המסע כולו. יתרון נוסף של המדידה טמון באפשרות לנטר את ערכי לחץ הדם גם במהלך השינה, ערכי לחץ הדם בשינה נמוכים בדרך כלל ב-20%-10% מן הערכים שנמדדים במהלך היום, מה שמאפשר ניבוי טוב יותר של התוצאות בהשוואה למדידות האחרות. כאשר ערכי לחץ הדם אינם "צונחים", במהלך הלילה למרות שהאדם ישן, הדבר עלול להצביע על בעיה בוויסות הלב וכלי הדם.

יעילות התרופות להורדת לחץ דם בתנאי גובה
הנבדקים חולקו באופן אקראי כאשר חלק מהם קיבלו תרופה בשם Telmisartan במינון של 80 מ"ג להורדת לחץ הדם וחלק קיבלו כדור אינבו (פלאצבו). מנגנון הפעולה של התרופה חוסם את הקולטן של החלבון אנגיוטנסין. מאחר שהתרופה חוסמת את פעילותו של החלבון אנגיוטנסין II היא מונעת מכלי הדם להתכווץ ולהפוך צרים יותר. בנוסף למדידת ערכי לחץ הדם לקחו החוקרים גם דגימות דם מן הנבדקים.
החוקרים מצאו שחשיפה לגובה של 5,400 מטר גרמה לעלייה ממוצעת של 14 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-10 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. עוד מצאו החוקרים שהשימוש בתרופה תרם להפחתה משמעותית בערכי לחץ הדם בגובה פני הים ובגובה של 3,400 מטר מעל לפני הים בעוד שלא נצפה שום אפקט לטווח הקצר בהגעה לגובה של 5,400 מטר.
לדברי פרופסור Gianfranco Parati, מומחה לרפואת לב וכלי דם באוניברסיטת מילאנו ומנהל מעבדת המחקר הקרדיולוגי Istituto Auxologico Italiano, מדובר במחקר הראשון מסוגו שהראה עלייה הדרגתית במדדי לחץ הדם ככל שהאדם מטפס לגובה רב יותר. "העלייה בלחץ הדם מתרחשת מייד עם ההגעה לגובה החדש, נמשכת גם במהלך חשיפה ממושכת לגובה, נצפית לאורך היממה כולה אולם בולטת במיוחד בלילה בתקופת "השפל" בערכי לחץ הדם. ערכי לחץ הדם חוזרים לקדמותם עם החזרה לגובה פני הים", הסביר החוקר. לאחר ההגעה למחנה הבסיס השפעת הגובה על ערכי לחץ הדם הייתה משמעותית יותר על לחץ הדם הסיסטולי באנשים בני 50 ומעלה בהשוואה לאנשים צעירים יותר.
"העלייה בערכי לחץ הדם התרחשה ככל שהנבדקים טיפסו למקום גבוה יותר ובעקבות כך חוו מחסור גדול יותר בחמצן. לתופעה שנצפתה בגבהי הביניים בקבוצת הפלאצבו ובשתי הקבוצות בגובה של 5,400 מטר תיתכנה השלכות לטיפול בחולים הסובלים ממחלות כרוניות ביניהן אי-ספיקת לב כרונית שבה הנשימה נקטעת מעת לעת, החרפה של מחלת ריאות חסימתית כרונית, דום נשימה במהלך השינה והשמנה קיצונית. יחד, מצבים אלה משפיעים על כ-600 מיליון בני אדם ברחבי העולם, דבר שהופך את הממצאים שלנו לבעלי ערך רב עבור הקהילה הרפואית", הוסיף החוקר.
העלייה בערכי לחץ הדם מקורה בכמה גורמים, אולם הגורם המשמעותי ביותר הוא המחסור בחמצן שגורם לפעילות יתר במערכת העצבים הסימפתטית. הדבר גורם ללב לעבוד קשה יותר ולכלי הדם ההיקפיים להתכווץ.
"המחקר שלנו מספק הדגמה ראשונה באשר ליעילותה בתנאי גובה של אחת התרופות הפופולריות ביותר לטיפול ביתר לחץ דם. יכולתה של התרופה לחסום את הקולטנים לחלבון אנגיוטנסין II נשמרת בעת חשיפה אקוטית לגבהים מתונים של עד 3,400 מטר אולם היא נפגעת כאשר האנשים מטפסים לגובה משמעותי של 5,400 מטר", ציין החוקר.

השלכות המחקר
במישור המעשי תוצאות המחקר מרמזות על כך שעבור אנשים המטופלים בתרופות מסוג חוסמי קולטנים לחלבון אנגיוטנסין II, כמו Telmisartan, הטיפול יישאר יעיל בגבהים המושגים על ידי מטיילים, מטפסים, גולשי סקי ועובדים אולם לא יעבוד בגבהים משמעותיים יותר שם ערכי לחץ הדם שלהם יהיו כנראה פחות ניתנים לשליטה.
"ממצאי המחקר יעזרו לנו לנקוט בפעולות מתאימות ולהזהיר את החולים לנקוט משנה זהירות כאשר הם עומדים להיחשף לתנאי גובה, בין אם מדובר בפעילות פנאי או בין אם זו עבודה. עוד חשוב להדגיש כי שיטת המדידה הביתית אינה מספקת נתונים מהימנים באשר לתגובת לחץ הדם במהלך פעילויות היומיום, במיוחד בתנאים של היפוקסיה, שם ערכי המנוחה פחות ידועים בהשוואה למה שקורה במהלך היום כולו" סיכם החוקר.

הקליקו למקור

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 
 
 



תגובות הוסף תגובה
1.מעל 5,400ניסן03/10/14
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן