חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

חידושים והמצאות ברפואת הספורט

פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויים למנוע פציעות ארוכות טווח ומקרי מוות בענפי הספורט: ריצה למרחקים ארוכים, פוטבול והחלקה אומנותית על הקרח – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג ויועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  05/11/14
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

רישום רציף של א.ק.ג. במהלך ריצה – עכשיו זה אפשרי
פיתוח חדשני מאפשר לראשונה לעקוב אחר מצב לבו של הרץ במהלך ריצת מרתון. היכולת לנטר בזמן אמת מושגת באמצעות מעקב א.ק.ג. רציף ושליחת הנתונים באמצעות רשת האינטרנט הסלולרית למרכז טלרפואה. פיתוח חדשני זה בתחום המעקב הלבבי בספורטאי סבולת עשוי לספק אבחון מיידי במקרה של הפרעות קצב קטלניות.
הטכנולוגיה החדשה, פרי פיתוחם של מדענים מהמרכז לטלרפואה לבבית בברלין Charité –Universitätsmedizin, נוסתה לאחרונה בשני מרוצי מרתון. לדברי החוקרים, במקרה של הפרעת קצב חמורה שעלולה לסכן חיים, נשלח אות לצוותי רפואת החירום שממוקמים לאורך המסלול. הללו מזהים את מקור האות, מורידים את הרץ מן המסלול ומתחילים בהליכי אבחון ובמקרה הצורך גם בטיפול מתאים.
ממצאי דו"ח המחקר הוצגו לאחרונה בקונגרס האירופאי הראשון לקרדיולוגיה ובריאות מרחוק –e-Cardiology and e-Health. הדו"ח המלא פורסם במגזין European Journal of Preventive Cardiology.
הפיתוח החדשני נוסה לאחרונה בשני מרוצי מרתון בגרמניה. בכל אחד מן המרוצים הוצמדו ל-5 רצים בריאים בגיל ממוצע של 41.7 מכשיר קטן לרישום א.ק.ג. ומכשיר טלפון נייד שהוצמד לזרועו של הרץ. נתוני הא.ק.ג. הועברו לטלפון הנייד באמצעות טכנולוגיית בלוטות'. נתוני ה-א.ק.ג של הרצים הועברו באופן ישיר למרכז לטלרפואה של החוקרים בברלין, נוטרו בזמן אמת על ידי הרופאים והוקלטו לצרכי ניתוח מתקדם בשלב מאוחר יותר.
כל הנבדקים סיימו את ריצת המרתון ללא בעיות בזמן ממוצע של 3:37 שעות, אולם איכות שידור הנתונים במרוץ הראשון לא הייתה טובה. הפקת לקחים שנעשתה לאחר הניסיון הראשון, הובילה לפיתוח תוכנה חדשה וזו אכן נוסתה בהצלחה במרוץ השני, שנערך 6 חודשים לאחר מכן. הרצים התבקשו לענוד את מכשיר הטלפון על אותה היד בדומה למרוץ הראשון. הפעם איכות העברת הנתונים הייתה מעולה וקצב המעבר של קומפלקס א.ק.ג. מלא למרכז הרפואי התבצעה בתוך 72 שניות.
בשלב הבא מתכננים המפתחים להקטין את ממדי מכשיר ה-א.ק.ג. ולאפשר קריאת נתונים רציפה וחלקה גם במצבים קיצוניים של הזעה מרובה ושל נוכחות סלולרית מאסיבית בשטח גיאוגרפי מצומצם (במרוץ המרתון השני השתתפו 15,000 רצים ולאורך המסלול עמדו 300,000 צופים).
שכיחות מקרי המוות כתוצאה מאירוע לבבי במרוץ מרתון עומדת על 0.54 מקרים לכל 100,000 רצים. למרות השיעורים הנמוכים, יש בטכנולוגיה החדישה בשורה גם לתחומים אחרים בספורט ובחיי היומיום, כמו למשל בקרב נהגי הרכבות המהירות באירופה, סבורים החוקרים.
 


צפו בסרטון פיתוח חדשני של חיישנים לניטור פגיעות ראש בשחקני פוטבול

חיישנים לניטור פגיעות ראש בשחקני פוטבול
תיקולים במהלך משחק פוטבול נאמדים בהפעלת כוחות עצומה על הגוף, לעתים פי עשרות ממשקלו בק"ג. עוצמת הכוחות האלה עולה פי כמה על זו הנדרשת על מנת לגרום לזעזוע מוח. קסדה ובה חיישנים מיוחדים, פרי פיתוח של מדענים מאוניברסיטת פלורידה, עשויה לספק מידע כמותי ואיכותי באשר לעוצמת פגיעות הראש שחווים השחקנים במהלך האימונים והמשחק. מטרת הפרויקט היא למנוע ולהבין טוב יותר את הגורמים לזעזוע מוח ולטפל בהם לפני שיגרמו לנזק בלתי הפיך.
לצורך המעקב משתמשים החוקרים במערכת חיישנים שמוצמדת לקסדתו של השחקן. מערכת זו מכונה HITS - Head Impact Telemetry System. מערכת החיישנים מודדת את עוצמת הפגיעה בראשו של השחקן, את משכה ואת מיקומה האנטומי. להשלמת התמונה מתווספים הנתונים שנאספים מן החיישנים למדדי דם (מדידת ריכוז חלבון שעולה בעקבות זעזוע מוח) ולבדיקות MRI אותן עוברים השחקנים.
יתכן שהפיתוח החדשני בשילוב הבדיקות הקיימות יסייע לאנשי הרפואה להחליט מתי יכול השחקן לשוב לפעילות לאחר שלקה בזעזוע מוח. קבלת נתונים בזמן אמת תוכל להעריך את חומרת הפגיעות שסופג השחקן במהלך האימונים והמשחקים.
המערכת תוכל אף לסייע לכל שחקן להפחית את מידת הסיכון לפציעה חמורה יותר. לדוגמה, המערכת כבר מאפשרת לחוקרים לראות את זווית הפגיעה וללמוד על מנח הראש בעת ההיתקלות. שחקנים לא מעטים נוטים להרכין את ראשם במהלך ההתנגשות ובכך להעלות את הסבירות לפגיעה חמורה בחוליות הצוואר. חינוך נכון והדרכה יכולים להפחית סיכון זה.
עוד מתכננים החוקרים למדוד את מספר החבטות שאותן סופג הראש לאורך זמן. כמה מחקרים הראו שהסבירות ללקות בזעזוע מוח עולה כאשר מספר החבטות שספג השחקן לאורך השבוע, החודש, העונה והקריירה – גדולה יותר. על פי דו"ח שפורסם בארה"ב ע"י המכון לרפואה ולמחקר לאומי, עולה ששחקני קולג' לוקים בזעזוע מוח בכל 4.3 פעמים מתוך 10,000 שהם עולים על המגרש. למקור הקליקו כאן

על הקרח – להב חכם
להב חכם יודיע למחליקים על הקרח מהי מידת העומס שמופעלת על מפרקיהם בכל רגע נתון.
התקן קטן וקל המורכב על הלהב של נעל ההחלקה של מחליקי האומנותית, ימדוד את הכוחות שמפעיל המחליק במהלך רפרטואר הקפיצות והסיבובים שהוא מבצע במהלך התרגול. הפיתוח החדשני יאפשר למאמנים ולספורטאים להפחית את שיעורי הפציעה ויעזור בעיצוב ובתכנון מגפי החלקה חדשים. הפיתוח החדשני הוצג לאחרונה בכנס מפתחים של המגזין המדעי Measurement Science and Technology.
ספורטאי הריקוד על הקרח חושפים את גופם לעומסים רבים במהלך התרגול היומיומי. בכל אימון הם מבצעים 100-50 קפיצות שיוצרות עומס רב על המפרקים, לעתים עד פי 6 ממשקל גופם.
מדידת העומסים שמופעלים על המחליקים תוך כדי הפעילות בזירה, היא בעייתית. עד כה נהגו למדוד זאת באמצעים מעבדתיים מחוץ לזירה אולם התמונה אינה דומה ואינה משקפת נכונה את מה שמתרחש על גבי הקרח במהלך תרגול שלם. מסיבה זו החליטו המפתחים למדוד את הכוחות דרך הלהב עצמו.
המכשיר שמצויד בסוללה שמשקלה 142 גרם מוצמד למרווח שבין סוליית הנעל ללהב ואינו נוגע בקרח כלל, דבר שמאפשר למחליקים לבצע את כל רפרטואר התרגילים ללא כל הפרעה.
במטרה להשוות בין ביצועי הפיתוח החדשני לאלה של מדידות קודמות על גבי פלטת כוחות, התבקשו הספורטאים לקפוץ ממדרגה בגובה של 20 ס"מ אל משטח הקרח בעודם נועלים את המגפיים עם הפיתוח הייחודי. תוצאות הבדיקה השביעו את רצונם של החוקרים שימשיכו עתה בפיתוח במטרה לאפשר את מדידתם גם של הכוחות האופקיים.

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן