חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מגלגלים אחריות

מעצרם של שני שחקני מכבי חיפה בכדורסל לאחר שבדירת אחד מהם נתגלו 30 גרם של מריחואנה, מעורר שאלות, כמו מדוע איגוד הכדורסל בזמנו ומנהלת הליגה כיום, לא יוזמים בדיקות של סמים חברתיים מטעמם – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג ויועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  15/12/14
מאמרים נוספים בתחום
עירוי ורידי לספורטאים – השאלות והתשובות
ויאגרה לשיפור ביצועי ספורט
פרשת סוני ווימס – השאלות והתשובות
עדיף לכרות את ראש הסורר ולא את הענף
מאמרים נוספים בתחום
מריה הקדושה
כרטיס אדום לאתלטיקה הרוסית
מסוממים? שערורייה בהתהוות באתלטיקה
סכנה מעבר לדלפק: תוספי תזונה
נלחמת על זכותה להתחרות בגוף אתו נולדה
השפעות הסימום ארוכות טווח
חדשות מעולם הסימום – הקשחה במדיניות האכיפה
המכ"ם ננעל על הטור דה-פראנס
הקשיים הלוגיסטיים בגביע העולם בכדורגל 2014
הקפא ושמור
פרשת אולגה לנסקי ובדיקת הסמים: שאלות ותשובות
Anti doping – האחריות הסופית היא שלך הספורטאי!
טכנולוגיה חדשה לאיתור סימום בספורט
הגז שמאחורי הצלחת הרוסים בסוצ'י 2014
ממדי הסימום בקרב אנשי ברזל חובבים
מצעד הנתפסים על חומרים אסורים
ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתוסף תזונה חדש
תוסף התזונה Craze הוסר מן המדף
יום ראשון השחור של המלכה
יוסיין בולט מצהיר: "אני נקי!"
זריקת מרץ – רצים קנייתים שיפרו את הישגיהם באמצעות EPO
סימום בספורט: האיום החדש
"סטייק מסומם"
חברות התרופות נרתמות למלחמה בסימום בספורט
ריטלין וספורט – ראו הוזהרתם!
חורגים מגבולות המשחק – סימום ובריאות הציבור
לאנס ארמסטרונג – מותה של אגדה
תוספי תזונה מזוהמים: סיפורו של האתלט איתי מרגלית
הטבעת מתהדקת – מבדקי הסימום בלונדון 2012
הסימום בענפים האולימפיים – תמונת מצב
התירוצים המוזרים של ספורטאים שנכשלו במבדקי סימום
האם שתיית תה עוזרת לרמות במבדקי סימום?
סכנות השימוש בתוספי תזונה
איום הסימום על משחקי לונדון 2012
שיטה חדשה לגילוי הורמון גדילה
הטבעת מתהדקת
האם הספורט העולמי הופך להיות "נקי" מסמים?
תקר בגלגל: אלוף הטור דה-פרנס נתפס בשימוש בחומרים אסורים
פריצת דרך משמעותית במלחמה בסימום הגנטי
הגרעין של השריר זוכר
סטרואידים, אלכוהול ומה שביניהם
"דקסמול קולד" מופיע ברשימת החומרים האסורים בספורט 2010
תרופות לשיפור זרימת הדם עלולות לגרום למוות בספורטאים
האלוף האולימפי ב־1,500 מטר נכשל במבדק סימום
מרבית המשתמשים בסטרואידים אנאבוליים מחפשים שרירים ולא מדליות
מריון ג'ונס – נסיכת הגאות והשפל
הסמים מאיימים לחסל סופית את הטור דה-פראנס
מים עכורים בבריכה - פרשיית תוספי התזונה המפוקפקים
קיצורי דרך מסוכנים: סטרואידים אנאבוליים והורמון גדילה
טור דה-סם: גם האלוף נתפס
שובה של מריון ג'ונס
טור דה טראנס – פרשיית הסימום הגדולה של טור 2006
מצעד התירוצים – 10 סיפורים קטנים של מתרצים גדולים
שימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב ספורטאי הישג
איום חדש-ישן על משחקי החורף בטורינו: הסימום הגנטי
המירוץ להשמדת המפלצת הגנטית
הורמון הגדילה - גידול לא טבעי
עידוד הצמיחה: הורמון הגדילה, הכרה ותיאור תכונות
מריון ג'ונס ושודדי התמימות האבודה
שערוריות הסימום הגדולות בכדורגל
אחים בדם: רצו, נתפסו והושעו ביחד
המרוץ המושחת מכולם
הגנטיקה בשירות האימון
מפשירים בדיקות - מחפשים סימנים ל- "THG" ו"מודפיניל"
גילוי עירויים: קשרי הדם האסורים של הספורטאים
מיקי חליקה: למי באמת אכפת הסימום הספורטיבי?
בוחרים באפיק החלופי: ספורט כתחליף לסמים
איך עוצרים את (הורמון) הגדילה
אקסטזי: התענגות עילאית – או נזק מוחי בלתי הפיך?
אז תשתה קפה טורקי (אבל בלי להגזים)
החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים: עדכון
זיהום וסימום - הסכנה הסמויה של תוספי התזונה
פטנט חדש ממריץ ייצור כדוריות אדומות
כוכב חדש בשמיים הקודרים של עולם הסימום
הבעיה של השיאן בולאמי: המכשול ה- 3,001
הסימום הספורטיבי: ציוני דרך היסטוריים
סימום בספורט: מנסים להגיע לקוד אתי חדש
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
אוכפים לוהטים: אוכפים את חוקי הסימום
ההנדסה הגנטית: הדור הבא של הסימום בספורט
במחוזות הטריפ – סיכום שנה בספורט העולמי
הורמון גדילה – הטבעת הולכת ומתהדקת
בייג'ין 2008 – שיא אולימפי של מבדקי סימום
מה הקשר בין נפט, סטרואידים וסוסי מירוץ?
לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין
מאמרים נוספים בתחום

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולגיה וספורט"

לכאורה סערה בענף, הנהלת הקבוצה "חתכה" לשחקנים, ג'ף אלן ודמונטז סטיט, את החוזה והראתה להם את הדרך לשדה התעופה. מנהלת הליגה, שאינה מקיימת מבדקי סימום שבשגרה, גינתה בתוקף כל שימוש בסמים "על אחת כמה וכמה כשמדובר בספורטאים פעילים" ודרשה עונשי הרחקה משמעותיים. למעשה, עידו קוז'יקרו, מנהל קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה, סיפר שהתופעה אינה חדשה וכי לדעתו למעלה מ-50% משחקני ליגת העל בכדורסל, ובמיוחד הזרים, לא היו עוברים מבדקי סימום. שחקנים אחרים קראו ללגליזציה של הקנאביס ואף העידו שנהגו להשתמש בו בהיותם שחקנים פעילים.

בטרם נברר את עניין השימוש בקנאביס בספורט בואו ונודה על האמת – תופעת השימוש בסמים חברתיים בכדורסל בישראל אינה חדשה וניתן ללמוד על כך מעדויות של שחקנים ופעילים בענף. כנראה שהמצב הזה די נוח לכולם. עיתונאי הספורט, רון קופמן, טוען מזה שנים ששחקנים זרים רבים מוכנים לשחק בישראל בשכר נמוך יותר מזה אותו יכלו להרוויח בליגות אחרות בתמורה "לחופש העישון". חשוב להדגיש שהשימוש בקנאביס (מריחואנה וחשיש) אסור בספורט והוא נאכף במבדקי הסימום שמבוצעים לשחקנים במשחקים בלבד (מבדק סימום שנערך שלא בתחרות אלא כמבדק פתע, אינו בודק את נוכחות תוצרי הפירוק של הקנאביס).
כמות מבדקי הסימום בספורט הישראלי היא זעומה. כאשר בוחנים את מספר הדגימות שמבוצעות בענף הכדורסל התמונה עגומה, שלא לומר שערורייתית. בשנת 2013 בוצעו בכדורסל בישראל אפס מבדקי סימום! (הנתונים נלקחו מתוך דו"ח המעבדות של WADA לשנת 2013). בשנת 2014 נערכו בליגת העל 12 מבדקי סימום – בגמר גביע המדינה לגברים ולנשים לעונת 2013/14 ובגביע ווינר השנה. במהלך משחקי הליגה הסדירים לא נלקחה ולו דגימה אחת. פלא שלשחקני הכדורסל בישראל יש חופש פעולה כה גדול?

נטל מבדקי הסימום בישראל מוטל ברובו על ועדה עם תקציב מגוחך
קשה מאוד לדרוש מוועדה שמתוקצבת ב-200 אלף שקלים בשנה לבצע מספר משמעותי של מבדקים. עלות ביצוע של מבדק סימום בתחרות עומדת על כ-1,500 שקלים ואילו עלותה של בדיקה שלא בתחרות עומדת על כ-1,000 שקלים. בשנת 2013 ביצעה הוועדה 95 מבדקי סימום. 55 מבדקים נוספים בוצעו על ידי ההתאחדות לכדורגל ועל חשבונה ועוד 3 מבדקים בוצעו על ידי איגוד האתלטיקה בישראל. כאמור, בענף הכדורסל בישראל לא בוצעו בשנה זו מבדקים כלל. מי שמטיל את מלוא כובד האחריות על הוועדה למניעת סימום, הוא בחזקת מתחסד. איגוד הכדורסל ומנהלת ליגת העל צריכים להעלות את נושא מבדקי הסימום על סדר היום ולתקצב אותם בהתאם. אי אפשר לדרוש מהוועדה למניעת סימום בספורט, שבארסנל שלה קיים תקציב לכ-100 דגימות בשנה, לקחת אחריות על ענף כה מרכזי במדינה. אפשר היה לדרוש זאת אם תקציב הוועדה היה כזה שמאפשר לה לבצע לפחות 400 מבדקים בשנה. מי שמתקצב את הוועדה הם מינהל הספורט והוועד האולימפי בישראל. אם האיגודים הגדולים בישראל, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, שנציגיהם יושבים בוועדה למניעת סימום בספורט, מעוניינים להשתתף במאמץ למיגור התופעה, הם חייבים להקצות לכך משאבים. השאלה היא האם הם באמת מעוניינים.

"צדיקים בסדום"
יוצאת מן הכלל היא ההתאחדות לכדורגל שמבצעת בכל שנה כ-60 בדיקות על חשבונה. לא מספיק אבל גם זה משהו. בכדי להבין עד כמה המספר הזה נמוך הבה ונבצע את החישוב הבא. בליגת העל בכדורגל יש 26 מחזורים. בנוסף, 6 הקבוצות שתסיימנה ראשונות תשחקנה עוד 10 משחקים ו-8 הקבוצות האחרונות עוד 7 משחקים. אם ניקח את האפשרות המינימלית לפיה בכל מחזור בודקים רק במגרש אחד, נקבל סך של 144 דגימות בעונה (במשחקי כדור דוגמים 2 שחקנים מכל קבוצה – 36X4=144). בדיקה בשני מגרשים בכל מחזור ליגה ופלייאוף מגדילה את מספר הדגימות ל-288.

נראה שתופעת השימוש בסמים בכדורסל בישראל, בעיקר הסמים החברתיים ביניהם המריחואנה, מעולם לא הטרידה יותר מדי את ראשי הענף. איגוד הכדורסל בזמנו ומנהלת הליגה כיום, לא יוזמים בדיקות מטעמם. לא רק שאינם יוזמים אלא אף מתנגדים ומערימים קשיים, כך לדברי גורמים בוועדה. מן הוועדה למניעת סימום בספורט נמסר על קושי להיכנס למגרשים ועל המאמצים הרבים שנדרשו בכדי לשכנע את ראשי המנהלת לביצוע המבדקים בגביע ווינר השנה. באופן כללי שחקני הכדורסל בישראל נהנים מחופש פעולה יוצא דופן בכל הנוגע להפרחת עשן מתקתק לחלל האוויר. יוצאת מן הכלל הזה היא קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א ששחקניה נתונים למבדקים אותם מבצעת הנהלת היורוליג ושחקני נבחרת ישראל במהלך משחקי ההכנה לאליפות אירופה ובאליפות עצמה.

מאפייני צמח הקנאביס
קנאביס הוא סוג של צמח ממשפחת הקנאביים, משפחה אשר כוללת 11 סוגים, ביניהם גם צמח הכשות המשמש בתעשיית הבירה. צמח הקנאביס הוא המפורסם ביותר במשפחה זו ומזה שנים רבות הוא משמש בין היתר למטרות רפואיות וכחומר פסיכואקטיבי. לקנאביס 3 מינים ובצמח עצמו יש 3 משפחות של חומרים, ביניהם משפחת הקנאבינואידים. כיום ידועים כ-80 מיני קנאבינואידים שמצויים בצמח שהעיקריים ביניהם הם החומרים הפסיכואקטיביים דוגמת ה-THC. חומר זה ידוע כמשכך כאב, מרגיע, מעורר תיאבון ונוגד בחילה.
המין בעל הריכוז הגבוה ביותר של THC נקרא קנאביס סאטיבה. בטבע הוא מגיע לגובה של 6 מטרים והוא מאופיין באצבעותיו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת".
מהחלקים העשירים בבלוטות השרף של הצמח מפיקים את הסם הפסיכואקטיבי קנאביס, על תוצריו השונים – מריחואנה וחשיש. צריכת חומרים אלה מבצעת על ידי עישון, אידוי או אכילה.

קנאביס בספורט
תוצרי צמח הקנאביס אסורים בשימוש לספורטאים. מבדקי סימום לאיתור מטבוליטים של הצמח האסור מבוצעים במסגרת תחרותית בלבד. כאשר מבצעים מבדקי פתע (מבדקים שלא בתחרות) לא מבצעים אנאליזה לאיתור קנאבינואידים. האיסור על השימוש בצמח בכל ענפי הספורט נכנס לתוקפו בשנת 2004. עד לאותה שנה האיסור חל רק על חלק מן הענפים. למרות שהקנאביס אינו משמש לשיפור ביצועים בספורט, שלא בדומה להשפעתם של הסטרואידים האנאבולים ושל החומרים הממריצים, הוא נכלל ברשימת החומרים האסורה של WADA. הרציונל להכללתו ברשימת החומרים האסורים נובעת מעצם היותו סם אסור בשימוש במרבית הארצות בעולם. מאחר שספורטאים צריכים לשמש דוגמה, להוות מודל לחיקוי וגם לחנך אין זה סביר שהם יוכלו להשתמש בסמים חברתיים שאסורים על פי חוק. בעבר התחוללו לא מעט ויכוחים באשר להתרת השימוש בחומר בספורט. המקלים טענו שהחומר אינו משפר הישגים ושהנושא צריך להישאר בתחום החברתי. המתנגדים טענו שהחומר מרגיע וממתן חרדות ויכול להשפיע על רמת הביצוע בענפים מסוימים ולכן יש להשאירו ברשימה האסורה ולאכוף אותו גם בתחרויות וגם באימונים. נראה שההחלטה להשאיר את החומר ברשימה, אולם לבצע מבדקים לאיתורו רק בתחרויות היא סוג של פשרה בין שתי הגישות. חשוב להדגיש שתוצרי הפירוק של הסם נשארים בגוף זמן רב, מה שעלול לגרום למבדק סימום "חיובי" גם מספר שבועות לאחר השימוש האחרון בסם.

הנורמה החדשה למבדק סימום חיובי בקנאביס
בחודש מאי 2013 שונה הסף המינימלי לפסילת ספורטאי בגין שימוש בקנאביס מ-15 ננוגרם למיליליטר ל-150 ננוגרם למיליליטר. יש הרואים בהחלטה זו סימן נוסף בדרך לדחיקתו של הסם מרשימת החומרים האסורים בספורט. שינוי סף הפסילה מונע מצב בו מעשנים פסיביים היו עלולים להיכשל במבדק סימום על לא עוול בכפם. בנוסף, העלאת ערך הסף מצמצמת את מרווח הזמן בו ניתן לאתר ספורטאי שהשתמש בסם. אם בעבר היה ניתן לאתר את עקבות החומר בדגימת השתן גם כמה שבועות לאחר השימוש האחרון, הרי שכיום המרווח עומד על כשבוע.
מעניין יהיה לראות כיצד תנהגנה הרשויות בישראל לאחר מקרה אלן וסטיט. זו לא הפעם הראשונה שבה שחקני כדורסל בישראל נמצאו מעורבים בענייני מריחואנה וחשיש. בכל המקרים היו אלה עניינים פליליים ולא כאלה שמתייחסים לתוצאות של דגימות שתן כמקובל בעולם הספורט.

למקור הקליקו כאן

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן