חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?

חוקרים מבית הספר לרפואה בפנסילבניה שבארה"ב מצאו שבדיקת דם פשוטה שתילקח מייד לאחר חבלת ספורט מסוג זעזוע מוח במהלך אימון או תחרות, עשויה להעריך את חומרת הפגיעה ואת התסמינים הנלווים לה בספורטאים מקצוענים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג ויועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט
  03/02/15
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 


מ
ולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

המדד שבאמצעותו ניתן להעריך את חומרת הפגיעה הוא חלבון בשם SNTF שמופרש מן המוח ומשם עובר אל הדם. ממצאי המחקר פורסמו במגזין הרפואי - Journal of Neurotrauma.

המחקר החדש מצטרף למחקר קודם שבוצע על ידי אותה קבוצת חוקרים שמצאו שעלייה בריכוז ה-SNTF באנשים שסבלו מפגיעה מוחית טראומטית קלה ושטופלו באותו היום בחדרי המיון, מאפשר לנבא האם אותם אנשים יסבלו מפגיעה נוירולוגית כתוצאה מהחבלה ומפגיעה ארוכת טווח בתפקוד הקוגנטיבי.
"הרחבנו את תחום המחקר של הסמן הביולוגי הזה לזירת הספורט המקצועני כדי לבחון האם מדד זה ראוי להוות מאבחן אובייקטיבי מהיר שיעזור לנו לקבוע את מידת החומרה של פגיעות ראש בקרב שחקנים", הסביר החוקר הראשי ד"ר Robert Siman, נוירו-כירורג בבית החולים שבפנסילבניה. "בדיקת הדם הזו יכולה לסייע בהחלטות נוירוביולוגיות על מידת מוכנותו של הספורטאי לחזור להתאמן ולשחק לאחר פגיעת ראש שנגרמה במהלך הפעילות הגופנית", הוסיף החוקר.

מהו זעזוע מוח?
זעזוע מוח הוא מצב שבו חבלת ראש גרמה לשינוי כלשהו במצב ההכרה למשך מספר שניות או דקות ולבלבול אשר נמשך דקות עד שעות. בדרך כלל נלווית לזעזוע המוח הפרעת זיכרון, אשר חולפת לאחר מספר ימים ובמקרים חריגים לאחר מספר שבועות. מלבד הבלבול ואבדן הזיכרון, זעזוע מוח יכול להתבטא בכאבי ראש, בהפרעות בריכוז, בשיפוט ובקואורדינציה.
זעזוע מוח הוא מצב שכיח, המופיע בעיקר אצל ספורטאים, אך מלבד חבלת ראש, יכול להופיע גם לאחר טלטול (בדרך כלל בתינוקות).
למרות שבדרך כלל הפגיעה התפקודית חולפת תוך מספר ימים, חשוב לזכור שריבוי חבלות ראש וזעזועי מוח יכולים בסופו של דבר להשאיר נזק כלשהו, ולכן יש להקפיד על זהירות ולהשתמש באמצעי הגנה מתאימים (כמו קסדות) על מנת למנוע סיכון למוח.

אופן המחקר וממצאים
המחקר שנערך בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים מאקדמיית Sahgrenska שבאוניברסיטת גטבורג, שבדיה, כלל 288 שחקני הוקי מקצוענים מהליגה הבכירה בשבדיה. כל אחד מהשחקנים שסבל מפגיעת ראש שגרמה לזעזוע מוח במחצית הראשונה של עונת 2013-2012, עבר סדרת בדיקות דם והערכה יומית לבחינת התסמינים בהתאם להנחיות האחרונות לטיפול בזעזוע מוח בספורט. 8 שחקנים לא סבלו מתסמינים כלשהם בימים שלאחר זעזוע המוח אולם ל-20 שחקנים היו תסמינים מתמשכים אופייניים לזעזוע מוח, דבר שאילץ אותם להיעדר מאימונים ומתחרויות למשך 6 ימים ואף יותר.

45 שחקנים נוספים עברו הערכה לפני תחילת העונה, 17 מהם אף נבדקו לפני ואחרי משחק אימון במהלכו לא קיבלו זעזוע מוח.
בהשוואה לשחקנים שלא לקו בזעזוע מוח או לאלה שהתסמינים שהופיעו בעקבות הזעזוע נעלמו במהירות, נצפתה עלייה בריכוז החלבון מהשעה הראשונה ועד לשעה ה-144 בשחקנים שחוו תסמינים מתמידים לאחר שלקו בפגיעה.
ה-SNTF הוא חלבון שריכוזו בלתי ניתן לגילוי במוחם של אנשים בריאים, אולם הוא מיוצר במצב שבו תאי העצב נמצאים בטראומה ומתחילים למות. זעזוע מוח שבעקבותיו נגרמות בעיות מתמשכות בתפקוד המוח גורם לחלבון SNTF להצטבר באקסונים (אקסון הוא סיב עצב המשמש שלוחה של תא העצב. בעברית - יציאון) הארוכים והפגיעים שבמוח. העלייה בריכוז החלבון בדם מהווה עדות לפגיעה הנרחבת של האקסונים במוח.
"התוצאות מראות ש-SNTF בדם הוא סמן ביולוגי מבטיח בכל האמור לזעזוע מוח שנגרם כתוצאה מחבלת ספורט ומעבר לכך. ריכוזים גבוהים של החלבון בדם, שתואמים גם את התסמינים המתמידים שלאחר הפגיעה, מאפשרים לזהות נזק מוחי חריף שנגרם לאחר זעזוע מוח. ממצאי המחקר יספקו תמיכה נוספת למודעות ולהכרה בכך שזעזוע מוח אינו אירוע שולי, אלא כזה שעלול לגרום לנזק מוחי קבוע באנשים מסוימים" סיכמו החוקרים.

מקור
Serum SNTF Increases in Concussed Professional Ice Hockey Players and Relates to the Severity of Post-Concussion Symptoms
Robert Siman, Pashtun Shahim, Yelverton Tegner, Kaj Blennow, Henrik Zetterberg, Douglas H. Smith Dr.
Journal of Neurotrauma. November 2014, ahead of print.

נגיחות בכדור והשפעתן על המוח
מכות חוזרות ונשנות במהלך ספורט מגע, כמו כדורגל, עלולות לגרום לנזק מוחי בעתיד. הנזק בספורטאים מתבטא תחילה בקשיי מיקוד, ממשיך בתוקפנות ומסתיים בדמנציה.
סקירות מוח מתקדמות שבוצעו לשחקני כדורגל שמרבים לנגוח בכדור, הדגימו שינויים בחומר הלבן של המוח בדומה למה שנצפה לאחר פגיעות ראש טראומטיות. עוד דווח במחקר שפורסם במגזין Radiology, שהנוגחים המצטיינים נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעתיד בעיות זיכרון וחשיבה.
המחקר הוא המשך למחקר קודם שבוצע על ידי אותו צוות חוקרים שמצא שנגיחות תכופות במהלך משחק כדורגל עלולות לגרום לנזק מוחי. לדברי החוקרים כל חמשת אזורי המוח השונים חשופים לפגיעה.
"בדקנו שחקני כדורגל משום שכדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בעולם", הסביר ד"ר Michael L. Lipton ראש צוות המחקר. כדורגל משוחק על ידי אנשים בכל הגילאים וקיימת דאגה שנגיחה בכדור, מיומנות מפתח במשחק, עלולה לגרום לנזק למוח".
שחקני כדורגל נוגחים בכדור שנע לעתים במהירות של עד 80 קמ"ש 12-6 פעמים בממוצע במהלך המשחק. במהלך האימונים נוגחים השחקנים בכדור יותר מ-30 פעמים.
סביר להניח שעוצמת ההתנגשות של נגיחה בודדת לא תגרום לפגיעה במוח, למשל קריעה של סיבי עצב, אבל נגיחות חוזרות ונשנות עלולות להיות משמעותיות. לדברי ד"ר Lipton הנגיחות החוזרות עלולות לייצר לשרשרת של תגובות שלאורך זמן עלולות לגרום לניוון של תאי מוח.
להמשך קריאה על מסקנות המחקר הקליקו כאן.

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן