חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם

מחקרים חדשים מצאו שפעילות גופנית ברמות קיצוניות עלולה להזיק יותר מאשר להועיל ולגרום אף להרעלת דם. הסימפטומים: חום גוף גבוה או נמוך מהתקין, עלייה בקצב הנשימה, קצב לב מוגבר ומספר תאים לבנים (ליקוציטים) גבוה או נמוך מהתקין – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  23/06/15
מאמרים נוספים בתחום
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
מאמרים נוספים בתחום
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

שני המחקרים פרי עבודות של חוקרים מאוניברסיטת Monash שבמלבורן, אוסטרליה, נוהלו על ידי ד"ר Ricardo Costa מהמחלקה לתזונה ולדיאטה. המחקרים פורסמו בעיתונים המקצועיים – International Journal of Sports Medicine ו-Exercise Immunology Reviews.

הרעלת דם הידועה אף בשם ספסיס או אלח דם, מתרחשת כאשר כימיקלים ממערכת החיסון דולפים אל מחזור הדם וגורמים לתגובת יתר דלקתית. הדבר עשוי לגרום לקרישי דם ולדליפה מכלי הדם, להפריע לזרימת הדם ולמנוע מאברי הגוף לקבל את מנת החמצן הדרושה להם ואת הרכיבים התזונתיים החיוניים לתפקודם.
אלח דם (ספסיס, Sepsis) הוא מכלול של תגובות הגוף לזיהום על ידי מיקרואורגניזמים. תסמונת התגובה הדלקתית המערכתית כוללת חום גוף גבוה או נמוך מהתקין, עלייה בקצב הנשימה, קצב לב מוגבר ומספר תאים לבנים (ליקוציטים) גבוה או נמוך מהתקין. כאשר תסמונת התגובה הדלקתית המערכתית נגרמת על ידי חיידק או מזהם אחר, המצב מוגדר כספסיס. במקרים קשים ספסיס עלול להחמיר ולהתפתח להלם ספטי שמתאפיין בנוסף בתת-לחץ-דם, ובפגיעה באספקת הדם התקינה לאיברי מטרה שונים – מצב זה כרוך בשיעור תמותה ניכר.

על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן שבארה"ב (CDC) יותר ממיליון אמריקאים מפתחים אלח דם מדי שנה כאשר 28%-50% מהם מתים כתוצאה מן המחלה!
מי שנמצא בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר ללקות באלח דם הם: תינוקות וילדים, מבוגרים, חולים כרוניים במחלות כמו איידס או סרטן, אנשים שנכוו קשה בשרפות או כאלה שסבלו מטראומה גופנית קשה אחרת ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה. עם זאת, מחקריו האחרונים של ד"ר Costa וחבריו הראו שגם פעילות גופנית מוגזמת עלולה להוות גורם סיכון למצב קליני קשה זה.
רשויות הבריאות בארה"ב ממליצות על 150 דקות של פעילות גופנית מתונה מדי שבוע או על 75 דקות בעצימות בינונית עד גבוהה. אולם בעוד שכמחצית מן האוכלוסייה אינה עומדת ביעד הנדרש, חלק אחר של הציבור נמצא מעברה השני של הגדר ומבצע פעילות גופנית קיצונית.
לדבריו של ד"ר Costa אימון למשך זמן של יותר מ-4 שעות נחשב לקיצוני, במיוחד עבור אותם אנשים שעוסקים באימוני סבולת יומיומיים. אימונים מסוג אלה נפוצים בעיקר אצל אנשים שמשתתפים באירועי סבולת קיצוניים כמו ריצות מרתון שמתבצעות לעיתים קרובות בתנאי חום, דבר שגורם לעקה (סטרס) נוספת על הגוף.
"עיסוק בפעילות גופנית כה עצימה אינו דבר נדיר כיום. רשימות ההמתנה למרוצי המרתון, למרוצי אולטרה-מרתון ולתחרויות איש הברזל הן הנורמה והעסק רק הולך וגדל" הסביר ד"ר Costa.

סימנים לאלח דם בבדיקות דם של רצי מרתון
לצורכי המחקר ניתחו החוקרים 17 דגימות דם של רצים שסיימו מרוץ אולטרה-מרתון למשך 24 שעות ועוד 19 דגימות דם של רצים שהשתתפו במרוץ אולטרה-מרתון רב-שלבי למרחק 230 ק"מ. דגימות הדם נלקחו מן הרצים בסמוך לזינוק ומייד בסיום הריצה. כל הדגימות הושוו לנתוני קבוצת ביקורת.
במרבית דגימות הדם שנלקחו מן המשתתפים עם סיום תחרויות הריצה נמצאו סימנים דומים לאלה אותם רואים אצל חולים שמאושפזים בבתי חולים על רקע של אלח דם.
"דגימות הדם שנלקחו לפני ואחרי המרוצים, ושהושוו לדגימות של קבוצת הביקורת, הוכיחו שמאמץ גופני לפרקי זמן ארוכים גורם לשינויים בקירות מערכת העיכול ומאפשר לחיידקים שנמצאים באופן טבעי במערכת העיכול להפריש אנדוטוקסינים (רעלן שנמצא בממברנה של חיידקים מסוימים) שדולפים אל מחזור הדם" הסביר החוקר. "הדבר מעורר תגובה דלקתית מערכתית על ידי התאים החיסוניים של הגוף, בדומה למה שקורה במצב של זיהום חמור".
מה שמעניין הוא שבקרב הרצים שהיו מאומנים טוב יותר ושהקדישו זמן רב יותר לאימוני ההכנה לקראת המרוץ נמצאו רמות גבוהות יותר של ציטוקין אנטי-דלקתי בשם אינטרלוקין 10 (חלבון שמיועד לבלום תגובה אוטואימונית). חלבון זה מקזז את ההשפעות הבריאותיות השליליות שנגרמות כתוצאה מתגובת מערכת החיסון לרעלן הפנימי שבחיידקים.
לדברי החוקרים לממצאים שלהם יש חשיבות רבה בכל הנוגע להנחיות לקראת מאמצי סבולת קיצוניים. "חיוני שכל אדם שנרשם להשתתף באירועים מסוג אלה יבצע בדיקה גופנית מקדימה וייכנס למסגרת אימון מקצועית והדרגתית שתכין אותו לקראת המאמץ התובעני. הטעות הגדולה ביותר היא "לקפוץ" ישירות למרוץ מרתון מבלי לבצע הכנה גופנית נאותה ומדורגת. לגוף יש את היכולת להסתגל ולבלום תגובות חיסוניות שליליות שמופעלות על ידי אירועי סבולת קיצוניים. אבל אם לא ביצעת את ההכנה הנדרשת ואם אינך כשיר לביצוע המשימה – כאן עלולות לצוץ הבעיות" סיכמו החוקרים.
החוקרים מתכננים להמשיך לחקור את השפעת של מאמצי הסבולת הקיצוניים על התגובה החיסונית של הגוף בסביבה קרה ובסביבה חמה וכן כיצד ניתן למנוע את אותן השפעות שליליות שנגרמות עקב נזקים במערכת העיכול.

מקורות:
http://www.medizin.uni-tuebingen.de/transfusionsmedizin/institut/eir/content/2015/114/article.pdf

The impact of a 24-h ultra-marathon on circulatory endotoxin and cytokine profile. Ricardo Costa et al., International Journal of Sports Medicine, doi: 10.1055/s-0034-1398535

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
  



תגובות הוסף תגובה
1.אליפות ישראל באתלטיקה 2015רוני יבלונובסקי02/07/15
8.2.17 ערב פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן