חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?

מה בני האדם יכולים ללמוד מאתלטי העל של הטבע? בפעם הבאה שאתם יוצאים לפעילות גופנית והדופק עולה לשמיים, כדאי שתהרהרו בממצאים המפתיעים פרי מחקריה של Terrie Williams בנושא הפיזיולוגיה של חיות הפרא ושל ספורטאים מקצועיים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  09/09/15
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

כבר למעלה מ-30 שנה חוקרת Terrie Williams את הפיזיולוגיה של חיות הפרא: אריות אפריקנים, כלבי פרא, דולפינים ולווייתנים, זאבי ערבות ואריות ההר, כמו גם את זו של ספורטאים מקצוענים. היא העלתה את אריות ההר על גבי מסילה נעה והצמידה משדרי דופק לגולשי גלי הים הגדולים.
מחקרים אלה סיפקו ל-Williams, פרופסורית לאקולוגיה ולאבולוציה ביולוגית, נקודת מבט ייחודית על פעילות גופנית ובריאות ונתנו לה השראה לכתיבת מאמרה האחרון: "The Healthy Heart: Lessons from Nature's Elite Athletes", שפורסם בגיליון חודש ספטמבר של המגזין Physiology.
את השורה התחתונה אתם כבר מכירים – מרבית האנשים אינם מבצעים די פעילות גופנית כדי ליהנות מיתרונותיה הבריאותיים. אולי בפעם הבאה שאתם יוצאים לפעילות גופנית כדאי שתהרהרו בממצאים המפתיעים הבאים פרי מחקריה של Williams.

גולשים, יונקים על ארבע ויונקים ימיים:
• אחד מערכי הדופק הרצופים והגבוהים ביותר שנרשמו אי פעם במהלך פעילות גופנית, נמדד אצל גולשי גלי ענק מפלצתיים ב-Mavericks. בקרב הגולשים האלה נרשמו ערכי דופק של 180 פעימות בדקה במשך 3 שעות ברציפות כאשר מדי פעם עולים ערכי קצב הלב לרמה של 200 פעימות בדקה!
• כלבים וחתולים שונים לחלוטין מבחינת התכונות האירוביות שלהם ומבחינת ערכי הדופק המרבי שלהם. בני האדם דומים יותר לכלבים בכל האמור לתכונות האירוביות שלהם, הסתגלותם למרדפי הציד הארוכים, בעוד שהחתולים בנויים לפרץ אנרגיה קצר ועצים שמשרת את צורת הציד שלהם – מארב בין השיחים ויציאה למרדף קצר. הבדל זה משתקף בגודל הלב ביחס לגודלו של הגוף: לב גדול יחסית בכלבים ובבני אדם ולב קטן אצל משפחת החתולים.
• הלב של רצי מרתון גדול ב-10%-33% מזה של אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית.
• מחלות לב הן נדירות בבעלי חיים, אולם מהוות את סיבת המוות מספר אחת בבני אדם. יש הרבה הסברים מתקבלים על הדעת לכך, אולם הסבר אחד עומד מעל לכל האחרים: ההבדל ברמת הפעילות היומית. "אנו פשוט לא מבקשים מלבנו לעשות יותר מדי במהלך היום", הסבירה החוקרת.

• רפלקס הצלילה של היונקים מופעל באופן אוטומטי כאשר מים קרים נוגעים בפנינו. התגובה המידית מתבטאת בירידת קצב הלב ובכיווץ של כלי דם היקפיים במטרה למקסם את אספקת הדם והחמצן לליבת הגוף. כאשר היונקים מבצעים מאמץ גופני מתרחשת תגובה הפוכה – עלייה בקצב הלב והגברת קצב חילוף החומרים. לפיכך, יונקים ימיים שרודפים אחרי טרפם במצולות הים, צריכים למצוא את האיזון בין הדרישות המטבוליות ותגובת מערכת הלב וכלי הדם ובין השפעתו של אפקט הצלילה. לדברי החוקרת, יונקים אלה חווים הפרעות בקצב הלב במהלך הצלילה.
• קצב הלב ניתן לשליטה באמצעות התודעה ולא רק בקרב מתרגלי יוגה שמבצעים מדיטציה. אריה ים מאומן מסוגל להוריד את קצב לבו על פי פקודה בעודו יושב מחוץ למים.

"הפסיכולוגיה" של קצב הלב
עבור Williams המניע העיקרי לחקר הפיזיולוגיה של בעלי החיים הוא האתגר בהבנת צרכיהם האנרגטיים וכיצד הללו עשויים להיות מושפעים משינויים סביבתיים ומפעילותם של בני האדם.
Williams היא ספורטאית בעצמה, שהשתתפה בעבר בכמה תחרויות טריאתלון. לדבריה, היא תמיד שאלה את עצמה מה בני האדם יכולים ללמוד מאתלטי העל של הטבע. "ההבדל המהותי בין בני האדם ובין חיות הפרא הוא שבעלי החיים מבלים שעות רבות מן היממה בפעילות גופנית, כך מיום לידתם ועד ליום מותם. רמת הפעילות הגופנית שלי היא די פתטית, אפילו ביחס לאריה שאינו בין בעלי החיים הפעילים במיוחד", הסבירה החוקרת. "אני לומדת המון מהתנהגותם של בעלי החיים, במיוחד בכל האמור לכמות ולסוג הפעילות גופנית שעליי לבצע במהלך היום. הסוד הוא לשלב בין פעילות אירובית מתונה ובין מיאוצים קצרים".
כאשר בחנה החוקרת את תגובות קצב הלב למאמצים, היא נדהמה להיווכח עד כמה גדולה השפעתם של הגורמים הפסיכולוגיים, כפי שנצפו באופן דרמטי בקרב גולשי גלי ענק. קצב הלב הגבוה שלהם (90% מערכי הדופק המרבי כפי שנמדד במבחן מאמץ על גבי מסילה נעה) לאורך פרקי זמן כה ארוכים הוא תוצאה של השפעת האדרנלין ולא של המאמץ עצמו. "רק מלשבת על החוף ולצפות בגלים טרם כניסתם אל הים גורם לערכי הדופק של הגולשים לטפס אל ערכים של 180 פעימות בדקה", הסבירה החוקרת.
תופעה דומה נצפית אף בספורט אחר שמעורר ריגוש – מרוץ מכוניות. נהגי מרוץ בפורמולה 1 ונהגים במרוצי אופנועים מסוגלים לשמור על רמת דופק של 90% מערכי הדופק המרבי לפרקי זמן ממושכים, אולם לא לפרקי זמן כה ארוכים כמו שמצליחים לעשות זאת הגולשים.
"אנו נוטים לעתים להתעלם מן המרכיב הפסיכולוגי, אבל אפשר לראות זאת באופן בולט בגולשים. אנשים שבוחרים בענפי הספורט האלה, מכורים לאדרנלין והדבר הזה משפיע דרמטית על קצב לבם", הסבירה Williams.
האם זה בריא? "הגולשים נמצאים בכשירות גופנית כללית מעולה ומעולם לא שמעתי על בעיות שהתעוררו כתוצאה משהייה לאורך זמן בקצב לב גבוה אלא אם מדובר באנשים שאינם מאומנים. מה שכן, הם עלולים להיות מותשים למשך שבוע שלם כתוצאה מן המאבקים בגלי הענק", הסבירה החוקרת.
בשונה מגולשי הגלים קצב הלב של הדולפינים דווקא יורד כאשר הם גולשים על הגלים. כאשר החוקרת ניסתה למדוד את קצב לבם של היונקים הימיים, היא לא יכלה למנוע מהם את "הרכיבה" על גלי הירכתיים של ספינתה. "הם לא עושים זאת למען הריגוש, הם פשוט חוסכים באנרגיה ומנצלים את הגל להתקדמות", היא הסבירה.

הקשר בין הפרעות בקצב הלב של יונקים ימיים ובין טריאתלטים
הגילוי שיונקים ימיים עלולים לפתח הפרעות בקצב הלב בעת צלילה, גרמה לוויליאמס לחשוב האם לתופעה זו יש קשר לעובדה שלמעלה מ-90% ממקרי המוות בטריאתלון מתרחשים בקטע השחייה, במיוחד באתרים בהם טמפרטורת המים נמוכה. השילוב בין קצב לב גבוה בתחילת המרוץ (הריגוש הרב, אדרנלין "בשמיים") ובין טבילה פתאומית במים הקרים מהווים אתגר קיצוני לשריר הלב. זה עלול להוות גורם מכריע עבור אנשים עם היסטוריה של הפרעות בקצב הלב, סבורה החוקרת. בתגובה לכך, איגוד הטריאתלון האמריקאי הוציא הנחיות חדשות באשר לקיום תחרויות בתנאי טמפרטורת מים נמוכה במיוחד להנחיות החדשות הקליקו כאן

מקור:

The Healthy Heart: Lessons from Nature's Elite Athletes
Terrie M. Williams, Penni Bengtson, Diana L. Steller, Donald A. Croll, Randall W. Davis. Physiology Published 1 September 2015 Vol. 30 no. 5, 349-357


מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 

צילום: ויקפדיה תמונה חופשית לשימוש



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן