חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים

מכירים את קולות הפיצוח והגריסה, את תחושת הפקיעה, הקליק וה"קנאק" ואת רעשי החריקה שמפיקות הברכיים שלנו מדי פעם? מה הם הקולות האלה ומה אנחנו יכולים לעשות כדי למזער נזקים בברכיים? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, מנהל מקצועי בקורסים להכשרת מאמנים, מכון וינגייט
  31/05/16
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

תחושת הפיצוח או הפקיעה שאנו חשים לעתים מכונה בספרות הרפואית בשם crepitus שפירושה: קולות חריקה במפרק. קולות אלה, במיוחד קולות הפיצוח והפקיעה, מקורם על פי תיאוריות מסוימות בבועות אוויר שנמצאות בין הרקמות. ניתן להפיק קולות אלה גם ממפרקים אחרים בגוף, דוגמת אצבעות הידיים והרגליים, הצוואר ואזור הגב והחזה. במפרק הברך אנו שומעים קול זה כאשר הברך מתיישרת, כלומר עוברת ממצב כפיפה לפשיטה.
רעשים במפרק הברך יכולים להופיע בכל גיל, אולם התופעה שכיחה יותר כאשר אנו מתבגרים. הרעשים יכולים להופיע רק בברך אחת או בשתיהן. בדרך כלל מדובר ברעשים בעלי עוצמה נמוכה אולם לעתים הברך מפיקה קול פיצוח בעוצמה גבוהה. במרבית המקרים מדובר בתופעה שאינה מזיקה אולם אם הדבר מופיע לאחר טראומה, או יחד עם כאב ועם נפיחות של המפרק, הדבר מחייב התייחסות רפואית.

מבנה מפרק הברך
בכדי להבין כיצד נגרמים הרעשים השונים עלינו להכיר קודם את המבנה האנטומי של המפרק הגדול ביותר בגוף. מפרק הברך מורכב מ-3 עצמות: עצם הירך, עצמות השוק – שוקה ושוקית ומעצם הפיקה. פיקת הברך יושבת בתוך מענית בעצם הירך הידועה בשם – trochlea. כאשר אנו כופפים ופושטים את הברך שלנו, פיקת הברך נעה הלוך ושוב בתוך המענית הזו. הרקמות הרכות שבמפרק הברך מספקות רכות והגנה.
שתי חתיכות סחוס בצורת טריז מפרידות בין עצם הירך ובין עצמות השוק. אלה הם המיניסקוסים שמאפשרים לעצמות המפרק לגלוש זו כנגד זו בצורה חלקה. הסחוס פועל כמו גומי קשיח, דבר שעוזר לרפד את המפרק ולשמור על יציבותו.
בנוסף, את המפרק מצפה רקמה סינוביאלית, שמפרישה כמויות קטנות של נוזל סינוביאלי שמשמן את הסחוסים. חלקה התחתון של פיקת הברך מצופה בסחוס "שמשתפשף" כנגד קצה עצם הירך בתוך המענית בתוכה נעה הפיקה. כאשר מסלול החיכוך אינו תקין עלולה להיגרם שחיקה במפרק ו-crepitus.

הסיבות לחריקות במפרק
קיימות כמה סיבות שגורמות לרעשי החריקה שעולים ממפרק הברך.
במרבית המקרים קולות הפצפוץ מקורם באוויר שחלחל אל תוך הרקמות הרכות, עשה דרכו אל האזור שסביב המפרק וגרם לבועות זעירות של נוזל סינוביאלי. כאשר האדם כופף את מפרקי הברך ולאחר מכן מיישרם, הבועות יכולות להתפוצץ בקול ירייה או פיצוח. למרות שזה עלול להישמע מפחיד, אין בכך כל נזק.
לעומת זאת, קולות חריקה עלולים להיווצר כאשר הסחוס משפשף את המשטח המפרקי או את הרקמות הרכות מסביב למפרק הברך בזמן תנועת המפרק, דבר שגורם לשחיקתו ולאיבוד משמעותי מעוביו (הופך לדק). במקרה שכזה נדרשת אבחנה רפואית.
אם מתעורר כאב כאשר הברך "מצליפה" והתחושה היא של "ברך תפוסה" יתכן שמקור הכאב הוא ברקמה צלקתית, קרע במיניסקוס, או כאשר גיד נע על עצם בולטת בתוך המפרק.
כאב או נפיחות עלולים להיות סימן לבעייה חמורה יותר כמו תסמונת הכאב הפטלו-פמורלי (פיקה-עצם הירך), קרע בסחוס או קרע ברקמות רכות אחרות או אוסתיאוארטריטיס ("שחיקת סחוס", דלקת מפרקים ניוונית).

תסמונת הכאב הפטלופמורלי (כאב ברך קדמי)
כאשר הלחץ בין פיקת הברך ובין עצם הירך גדול מתמיד הסחוס המפרקי מתחיל להתרכך ולהישחק ולאבד מן הגמישות, מה שגורם לתסמונת הכאב הפטלופמורלי (PFS) או לתופעה שמכונה "ברך רץ" – Runner's knee.
התופעה עלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה טראומטית, כתוצאה משימוש יתר או כתוצאה ממנח לא נכון של הברך. זהו מקור שכיח לכאבי ברכיים בצעירים ובספורטאים.
פעילות גופנית נמרצת, כמו ריצה, תרגילי שפיפה ועלייה במדרגות, עלולה לגרום ללחץ בין עצם הירך לבין עצם הפיקה. עלייה פתאומית בהיקפי הפעילות הגופנית, לדוגמה עלייה בתדירות האימון השבועית או ריצה למרחק ארוך יותר ועל משטח קשה יותר מהרגיל, עלולים לגרום להתפתחות התופעה.
גורם סיכון נוסף ל- crepitusולתסמונת הכאב הפטלופמורלי הוא נפילה על הברך או קבלת מכה חזקה מלוח המחוונים במכונית בעת תאונה.
מי שסובל מהתופעה, עלול להרגיש חריקות במפרק כאשר הוא עולה במדרגות או לאחר ישיבה לפרק זמן ממושך בברכיים כפופות. כמו כן, לחריקות יתלוו כאב, נפיחות ונוקשות.
קו הטיפול הראשוני במצבים מסוג זה כולל: מנוחה, הנחת קרח, חבישת לחץ והרמת הרגל. כמו כן טיפול בתרופות נוגדות דלקת וביצוע פיזיותרפיה עשויים להקל ולעזור. במצבים קשים יותר נדרש קיבוע או ניתוח כדי ליישר חלק מן הברך.
בכדי למנוע בעיה זו על כל מי שעוסק בפעילות גופנית להקפיד על טכניקת ביצוע נכונה, על ביגוד והנעלה מתאימים, על ציוד תקני ועל ביצוע כניסה הדרגתית לפעילות (חימום).


המבנה האנטומי של מפרק הברך: מימין מבנה גרמי, משמאל רצועות

קרע בסחוס
רעשים וחריקות בברכיים עלולים להוות סימן לקרע במיניסקוס. קרע במיניסקוס יכול להיגרם כתוצאה מפעילות ספורטיבית, בעיקר במקרים בהם הברך מסתובבת. קרע במיניסקוס יכול להיגרם כתוצאה מתהליכי ההזדקנות כאשר הסחוס נשחק ומאבד מעוביו.
התסמינים כוללים: נפיחות, נוקשות וקושי בביצוע פשיטה של הברך. על פי האקדמיה האמריקאית לאורתופדיה ניתוחית כאשר המיניסקוס נקרע האדם ירגיש תחושה של פקיעה. בדרך כלל ניתן יהיה "להשתמש" בברך אולם בתוך 2-3 ימים עלולה להופיע נפיחות והגבלה בתנועה. בדרך כלל קו הטיפול הראשון יהיה דומה לזה שבתסמונת הכאב הפטלופמורלי. לעתים די בטיפול שמרני אולם לעתים נדרשת התערבות ניתוחית.

אוסטיאוארתריטיס
דלקת מפרקית ניוונית (Osteoarthritis – OA) היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר המשפיעה על אנשים בגילאי הביניים ועל אנשים מבוגרים. המחלה מתאפיינת בנזק מתקדם לרקמת הסחוס, חומר הריפוד שנמצא בקצותיהן של העצמות הארוכות, ובשינויים מבניים מסביב למפרק. שינויים אלה עשויים לכלול הצטברות של נוזלים, גרמיות יתר (צמיחת בליטות עצם במפרק) ורפיון וחולשה של גידים ושל שרירים מסביב למפרק. שינויים אלה גורמים להגבלה קשה בתנועה, לנפיחות ולכאב.
אוסטיאוארתריטיס של הברך היא צורה נפוצה של OA והיא נגרמת כתוצאה משחיקה ומפירוק של הסחוס במפרק הברך. הגורמים שעלולים להגביר את שחיקת הסחוס במפרק הברך כוללים: עודף משקל, גיל, פציעה או הפעלת עומס חריג על המפרק והיסטוריה משפחתית.
למאמר על ריצה ואוסטיאוארתריטיס הקליקו כאן

כיצד להגן על הברכיים?
כדי להגן על מפרקי הברך ממליצים מומחי Mayo Clinic על ביצוע פעילות גופנית כדוגמת הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה וחיזוק השרירים מסביב למפרק הברך. שרירים חזקים מתפקדים, כמו בולמי זעזועים ומכאן שהם מפחיתים את הלחץ הישיר על עצמות המפרק ועל הסחוסים. תרגילים לחיזוק שרירים ניתנים לביצוע באמצעות משקל הגוף או באמצעות עזרים חיצוניים כדוגמת משקולות או אמצעי התנגדות אחרים. בכדי להתאים מערך אימון אישי מומלץ לפנות לאנשי מקצוע שמתמחים בקליניקה ובתרגול גופני, בדרך כלל אלה יהיו פיזיותרפיסטים.
דרכים נוספות להגנה על מפרק הברך הן נעילת נעליים מותאמות אישית, ביצוע חימום מפרקי ועבודת כוח קלה לפני תחילת הפעילות הגופנית, ביצוע מתיחות קלות ועיסוי של רקמת הפאשיה בתום הפעילות, הקפדה על משקל גוף תקין בכדי להפחית את העומס מן המפרקים.

ניהול הרעשים והחריקות
מי שחווה במהלך הפעילות הגופנית חריקות במפרק הברך אין זו סיבה להפסיק להתאמן, אולם כדאי לבצע כמה התאמות:
בריצה – הימנע משיפועים ומעליות
ברכיבה על גבי אופניים – הפעל לחץ נמוך על הדוושות
בהרמת משקולות – הקפד על טכניקה נכונה, גייס את השרשרת האחורית (עכוז, המסטרינגס) ולא רק את הקדמית (ארבעת הראשים), הפחת את ההתנגדות
הקשב לגוף – אין להתעלם מכאבים מפרקיים; יש לחדול מן האימון ולפנות לייעוץ מקצועי

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ומנהל קורסי פרימיום בבית הספר למאמנים, מכון וינגייט. חבר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, אתלט עבר, מאמן אתלטיקה ופרשן אתלטיקה של ערוץ הספורט. קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור ומנהלו המקצועי של הקורס להכשרת עתודת המאמנים הלאומיים. מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 
 



תגובות הוסף תגובה
1.יופי של מאמר והסבר ברור מאוד  (לת)יגאל12/12/16
2.נהניתי לקרואאסף בראל11/02/17
3.תודה על ההסבר הברור והמפורט (לת)ליאת15/02/17
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן