חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

תזונה בהתאמה אישית לספורטאי עילית

הבנת יחסי הגומלין בין שונות גנטית ובין התגובה של הספורטאי לרכיבים תזונתיים תאפשר מניפולציה מדויקת יותר בבניית תכנית תזונה ותכנית אימון בהתאמה אישית, ועשויה לאפשר לצוות המלווה לשמור טוב יותר על בריאות הספורטאי ולשפר את איכות האימונים ואת יכולת הביצוע
  21/08/16
מאמרים נוספים בתחום
שתיית מיץ סלק לפני פ"ג משפרת את ביצועי המוח
חלופה אנרגטית לספורטאי סבולת? משקה קטונים
קפה או כדורי קפאין?
חלבון מי גבינה מתוסף והתאוששות
מאמרים נוספים בתחום
מה לאכול? טיפים לחזרה לשגרה לילדים ולהוריהם
התוסף החדש לשיפור ביצועי סבולת
קפאין ופעילות גופנית
כמה לשתות במהלך היום ובזמן אימון
תזונה נכונה לספורטאים מתבגרים
אמת בפרסום? תוספי התזונה שלכם
פחמימות או שומנים? שאלה כבדת משקל
התאוששות חמוץ מתוק
הצד האחר של משקאות האנרגיה – נדודי שינה ועצבנות
מסמיק מגאווה – סגולותיו של מיץ סלק
משקאות אנרגיה ממריצים יעילים?
אכילת בשר אדום מצמצמת את נזקי ההזדקנות?
העמסת פחמימות למרתון
דיאטה על פי סוג דם – אין ביסוס מדעי!
האם אכלת היום ארוחת בוקר?
קריאטין – לספורטאים ולאוכלוסיות נוספות
חוסר ברזל בקרב ספורטאיות הישג
מתכונים חלביים קלילים בקלוריות
הפחתת משקל בענפי קרב – הבעייתיות והפתרון
יום העצמאות – טיפים להתנהלות שפויה בארוחת מנגל
מתכונים לפסח כשר, טעים ודל בקלוריות
ויטמין D – התוסף החסר?
קפה? תה? אולי קקאו?
מיתוסים לגבי ירידה במשקל: אמת או מיתוס?
הפיזיולוגיה של הצום
תזונה – יותר מספירת קלוריות
תוספי תזונה – מורה נבוכים
ביחד או לחוד? צריכת חלבון לאחר מאמץ
על פורים ומגדנות
משמינים בחורף? טיפים איך לא!
חזרה לעניינים
המלצות לאכילה בתקופת החגים
תזונה: הכי טוב לשאול
מיץ סלק – הנשק הסודי של רוכבי הטור דה-פראנס
התאמות תזונה דינמיות לחולי סוכרת מטיפוס 1 העוסקים בספורט
לחיים! בירה נטולת אלכוהול וספורט
תזונה נכונה לאימוני טריאתלון ולתחרויות
סרטן – צמחוני או לא?
הישורת האחרונה – המלצות תזונה למרתון ת"א 2011
הנחיות תזונה לספורטאים בגיל ההתבגרות
קריאטין מונוהידראט וביצועים גופניים
סופגניות או לא להיות?!
שימוש בסודה לשתייה עשוי לשפר ביצועים?
תזונה לטריאתלטים
תזונאית בשטח
תוספי תזונה וביצועי סבולת
מחקר חדש: מינון גבוה של קפאין משפר יכולות גופניות!
סחוט טרי
מיץ דובדבנים לאחר ריצת מרתון
חלב – משקה הספורט המומלץ לספורטאיות כוח
נטורופתיה: בוטנים – לא רק לקופים
אוזני המן מהמטבח הבריא של לימודי הנטורופתיה
נטורופתיה: משקאות מוגזים עם סוכר "מתדלקים" סרטן בלבלב
אבולוציה: ההוצאה הקלורית בתקופת האבן
תזונה: קריאה ביקורתית של תוויות
עוגת חרובים עסיסית לט"ו בשבט
שימוש מוגזם בתוספי חלבון
נטורופתיה: הרזייה באמצעות אבחון בקשתית העין
רפואה טבעית: מזון מחמם לימי החורף
סופגניות לבריאות!
700 קק"ל של שיכרון חושים או חנוכה-קל
ארוחת עשר: לא על הלחם לבדו
מה שאנו אוכלים
דגני בוקר וחלב – תוסף התזונה החדש
השרירים כואבים? שתו כוס קפה
מה נשתנה? בפסח הזה עושים סדר בהררי הקלוריות
ט"ו בשבט חג הפירות היבשים, האגוזים והשקדים
תזונה במחשבה תחילה
צמחונות מאוזנת
על כוס קפה, שומנים ומשקאות
קריאטין ומאמץ גופני – נייר עמדה של החברה הבינלאומית לתזונת ספורט
מינון נמוך של קפאין תורם לירידה בדופק במאמץ תת-מרבי
מים: שתו הרבה, אבל לא יותר מדי
משקאות אנרגיה – עוזרים, מזיקים או מיותרים?
תוספי תזונה למבוגרים: שאלות ותשובות
האם חל פיחות בערך התיסוף?
חלבון וביצועי סבולת – מה אומר על כך המדע?
רפואה מתוקה - האם דבש יעיל יותר מאנטיביוטיקה?
רב פעלים: המגנזיום
תזונה וכאבי שרירים
הכולסטרול ואנחנו: המדריך השלם
מעכלים את זה: מאמץ גופני ומערכת העיכול
שמן זית: כל הסגולות
צום יום כיפור. ההיבט הבריאותי
קקאו: טעים, בריא ואפילו ממכר
מי באמת צריך חטיף
בלוטת התריס ותפקידה בהשמנה: שאלות ותשובות
שריפת שומן: לא רק חיטוב
שמנים מאז ולתמיד
מאזן הקלוריות בגוף: כמה מכניסים, איך מוציאים
אוכלים, שותים ונושמים כדורגל
תוספי חלבון לספורטאים: בונים - או בונים מגדלים?
הפרדוקס החמצוני
קפאין: הממריץ הריחני
מי מפחד מפחמימות?
הדלק של הפעילות הגופנית
ילדים חורגים (במשקל)
שבועות של מסורת ותזונה בריאה
משקאות הספורט: מה שותים ולמה זה טוב
4 כוסות ודי; טיפים למניעת חמרמורת
תזונה נכונה: לגוון ולא להתנוון
דיאטה עתירת חלבונים ותרומתה לירידה במשקל
אכילה לפני פעילות - הדלק של הגוף
מכסחי השומן: התוספים והטכניקות בשירות ההרזיה
קריאטין – תוסף התזונה החוקי האפקטיבי ביותר
הסכנה הטמונה בשתיית יתר
המלחמה נגד ההשמנה: מניעה, איזון ותוספים
שתייה נבונה: בין מים, מיץ ומשקאות איזוטוניים
אופניים: הם רוכבים ונוטלים (תוספים)
אוכלים על גלגלים
עקרונות הדיאטה הנכונה: תזונה, פעילות ומודעות למכשולים
התמודדות עם יתר לחץ דם: המלצות תזונתיות
רגישות למלח: משבץ מוחי ועד מחלות לב וכליות
מלח הבישול, לחץ הדם - ומה שביניהם
לקראת הטריאתלון: פסטה ושתייה מרובה
פעילות גופנית וצמחונות: אנרגיה חלופית
מקדם מסת גוף: למי בעצם מיועד המדד?
לנשנש על הבוקר ולהישאר בחיים (ורזים)
פרוביוטיקה – חיידקים "טובים" בשירות הבריאות
השומן שבגופנו: איך נדע כמה אנחנו צריכים
כדורגל ותזונה: ארוחות, תוספים ומה שביניהם
מחקרים מוכיחים: ויטמין C מסייע במניעת מחלות
חומצה פולית מפחיתה הסיכון לשבץ מוחי
על חשיבות התזונה והספורט בגיל ההתבגרות
שוחים דרך הבטן: עקרונות תזונתיים לשחיינים
גליקוגן - ה"חמצן" של הכדורגלנים במונדיאל
"הערך התוסף" של העוסקים בספורט
מאמרים נוספים בתחום

פורסם לראשונה בחוברת ספורט הישגי גיליון 7, יולי 2016

גנטיקה תזונתית היא מדע מודרני מתפתח, החוקר את השפעת הווריאציות הגנטיות האישיות על תגובת הגוף לדיאטה ולאימון גופני. ואכן, לקראת המשחקים האולימפיים בריו נעשה שימוש במידע המתקבל מבדיקה של גנטיקה תזונתית, ובהתאם לתוצאותיה להתאים תפריט אישי לחלק מספורטאֵי ההישג הבכירים של ישראל.

מאת איילת וינשטיין
- ראש מדור תזונה, המרכז לרפואת ספורט ומחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט; דיאטנית המשלחת האולימפית, הוועד האולימפי בישראל.
 
ההכנה המקצועית של  ספורטאֵי הישג ברמות הגבוהות נעשית תוך ליווי של צוות רב-תחומי, במטרה להביא לידי ביטוי יכולות ביצוע מיטביות ובד בבד - לשמור על בריאותם של הספורטאים. עבודת תזונאי ספורט, המהווה חלק מהצוות המסייע, מחייבת התאמה אופטימלית ומתן מענה למצבים משתנים במהלך תקופת האימונים והתחרויות. אי לכך, נעשה שימוש מושכל בכלֵי אבחון והתאמה, הכוללים מדידות אנתרופומטריות, אנליזה של בדיקות דם, תשאול תזונתי ועוד. במהלך ההכנות לקראת המשחקים האולימפיים בריו נעשה שימוש במידע המתקבל מבדיקת גנטיקה תזונתית כחלק מכלי האבחון וההתאמה של תפריט המותאם לספורטאֵי ההישג הבכירים של ישראל.

במרבית המחקרים בתזונת ספורט, הנחות היסוד מבוססות על כך שפרט לגורם הנבדק, כל יתר הגורמים זהים, כולל התגובה המטבולית למזון של הספורטאים הנבדקים. אולם בשל השונוּת האישית בתגובה להתערבות תזונתית קשה לעתים להוכיח את השפעתה של תכנית כזו על ביצוע של מאמצים גופניים (1). כתוצאה מכך, קיים לעתים פער בין ה"דיווחים מהשטח" של הספורטאי לבין המידע המחקרי. כדי לאפשר התאמה מְרַבּית לצרכיו הייחודיים של הספורטאי ולשם בנייה של תכנית תזונה בהתאמה אישית ניתן להיעזר במידע המבוסס על בדיקות גנטיות. בעזרת סמנים ביולוגיים, המזהים ומבחינים בין מגיבים ללא מגיבים לרכיבי מזון ולמצבים שונים, ניתן להפחית את הערפלנים (הגורמים המבלבלים) ולצמצם את סטיות התקן והשונוּת בנתונים שנבעו מהתעלמות מהגורמים הגנטיים והאפיגנטיים (השפעת הסביבה על הביטוי הגנטי). בכך ניתן לשפר את זיהוי ההשפעות הביולוגיות של תכניות תזונה שונות (2, 3, 4).

הגנטיקה שלנו היא אוסף של גֵנים שירשנו מהורינו. הגנים הם יחידות מידע המקודדות ליצירת חלבונים, החוברים יחד ליצירת תכונה בעלת אופי פיזיולוגי, אנטומי, פסיכולוגי או קוגניטיבי. העובדה שהמטען הגנטי שונה מאדם אחד למשנהו תורמת להבדלים בין בני אדם שונים. הגנום האנושי (המידע התורשתי המצוי במולקולת הדנ"א שבגרעין התא) מורכב מ-20,000 גנים, אולם קיימות וריאציות בעלות משמעות בין האנשים השונים, כולל "שכפול" של רצפי גנים או שינויים בזוגות בסיסיים בודדים. כאשר התדירות (f) של השינוי נמוכה (פחות מ-1%) היא נקראת מוטציה. כאשר מופיעים שינויים קלים בקוד הגנטי (כגון שינוי של אות גנטית אחת) הנמצאים באחוז אחד לפחות מהאוכלוסייה, השינוי עשוי להתבטא כפולימורפיזם (מספר רב של ביטויים מבניים). כתוצאה מכך ייווצר מערך עצום של פנוטיפים אנושיים (הביטוי החיצוני של גן מסוים). כל פנוטיפ הוא תוצאה של יחסי הגומלין המורכבים בין מספר עצום של מערכות אנטומיות, ביוכימיות ופיזיולוגיות. השונות עשויה לבוא לידי ביטוי בהשפעה על תכונות שונות ובכללן על כאלה הקשורות לביצועים בספורט, כולל מסת שריר וכוח, מבנה השלד, אלסטיות הגידים, מבנה וגודל הלב והריאות ועוד (5).

גנטיקה תזונתית 
גנטיקה תזונתית היא מדע מודרני מתפתח, החוקר את השפעת הווריאציות הגנטיות האישיות על תגובת הגוף לדיאטה ולאימון גופני. מדע זה מאפשר לבנות תכנית מיטבית של תזונה ואימון לצורך שיפור איכות הביצוע והבריאות. בין בני האדם קיימים הבדלים במידע שכלול ב-DNA, ואלה הופכים כל אחד מאתנו לייחודי. במאמר ייסקרו שני תחומי חקר בעלי פוטנציאל יישומי: נוטרגנטיקה ונוטרוגנומיקה. להלן הפירוט:
1. נוטרגנטיקה - מדע הבודק את המכלול הגנטי המולד והשפעתו על התגובה הגופנית לתפריט התזונה היומי. שגיאות בקוד הגנטי עשויות להתבטא בהחלפה של "אות" גנטית אחת (A, T, C, G) באחרת באותה עמדה בשרשרת ה-DNA. מצב זה, הנקרא פולימורפיזם גנטי, עשוי להוביל לייצור של חלבון שמבנהו יהיה שונה מזה המקורי וכתוצאה מכך שונה גם בפעילות שלו. שינוי של אות אחת נקרא פולימורפיזם של נוקלאוטיד יחיד (Single Nucleotide Polymorphism –SNP ). ה-SNPs נפוצים מאוד - מזוהים יותר ממיליון (6, 7). ההערכה היא כי לכל אדם ישנם כ-50,000 ,SNPs המשנים את הביטוי או את הפונקציה של גנים בשלבים קריטיים במטבוליזם. שינויים אלה עשויים להסביר את השונות האישית בתכונות שונות, כולל הבדלים ביעילות המטבולית. על-אף שניתן למדוד מיליון או יותרSNPs  בשל תיקונים ביו-סטטיסטים, המסקנות מהבדיקות אינן ניתנות להכללה, אלא אם כן נבדקו עשרות אלפי נבדקים (1). אי לכך, הבדיקות מתמקדות במספר מצומצם שלSNPs  שנחקרו, ועבורם קיים ידע רחב דיו על מנגנון השפעתם.

2. נוטרגנומיקה - מדע החוקר את השפעת הסביבה על הגנטיקה. הכוונה היא לשינויים תורשתיים בביטוי הגנים, שנובעים בדרך כלל מהשפעת הסביבה (כגון מתילציה על גבי ה-DNA) ואינם נובעים משינוי בקוד הגנטי, כלומר, אין שינוי ברצף ה-DNA, ובכל זאת עוברים בתורשה (מכלול השינויים נקרא גם אפיגנטיקה) (8). הם משפיעים על תהליכי ויסות ברקמות, כלומר, הם בעלי תפקיד קריטי בהתפתחות האדם. בעשור האחרון מדווח בכמה מחקרים שלהבנת תהליכים אפוגנטיים יש תפקיד חשוב באבחון ובמניעה של פציעות ומחלות (9, 10).
לאחר קבלת כל הנתונים הגנטיים נדרש ניתוח מורכב שמבצע צוות הכולל מומחה ביו-אינפורמטיקה (אנליטיקאי או איש מחשבים) ומומחה למטבוליזם, כדי לבנות תכנית המלצות מגובשת תוך שימת דגש על ממצאים מובהקים וברורים בהשוואה לממצאים שטרם הוכחו בצורה מובהקת.

נוטריגנטיקה וספורט
מדע הנוטריגנטיקה עשוי לסייע בהכנה מותאמת אישית של הספורטאי. בעזרת בדיקות גנטיות ניתן ללמוד על התגובה הפיזיולוגית הצפויה שלו ואף על דפוס ההתאוששות שלו מאימונים, כולל תגובה לתהליכי דלקת, ניצול מיטבי של רכיבי מזון (יעילות מטבולית של פחמימות לעומת שומנים, יכולת פירוק של קפאין ואלכוהול, רגישות ללקטוז, גלוטן ומלח) ועוד. כמו כן, ניתן ללמוד גם על השונות במדדי שלד-שריר ועוד. במאמר זה נסקור שני  גורמים מוכחים שיש להם השפעה על יכולת ביצוע בספורט:

קפאין
מחקרים רבים בדקו את ההשפעות הפיזיולוגיות של קפאין על ביצועי ספורטיביים במגוון היבטים, כולל מאמצי סבולת, כוח, משחקי כדור, התאוששות, הידרציה ועוד (11- 14). בכל זאת קיימת עדיין מידה רבה של  חוסר הסכמה בין החוקרים לגבי תוצאות השימוש בקפאין. אחד ההסברים להבדלים בין בני אדם בתגובה לקפאין היא השונות הגנטית, המתבטאת בעיקר בהבדלים הבין-אישיים בספיגה ובמטבוליזם של קפאין. הקפאין נספג מהר יחסית ממערכת העיכול אל הדם, כך שעלייה ברמותיו בזרם הדם מתרחשת לאחר 45-15 דקות מרגע צריכתו, והריכוז הגבוה ביותר נצפה כשעה לאחר הצריכה (15). אחרי הספיגה נקשר הקפאין לחלבוני הפלזמה, ועקב מסיסותו בשומן הוא חודר מבעד לממברנות התאים ועובר ללא כל קושי את מחסום הדם במוח (Blood Brain Barrier). זו הסיבה שהוא משפיע על כמה מערכות בגוף, כולל מערכת העצבים, השרירים והשלד (14). הקפאין עובר מטבוליזם בכבד על-ידי קבוצת אנזימים הנקראת ציטוכרום P450 (בעיקר ע"י אנזימי CYP1A2) (16). קיימת שונות בביטוי של אנזימי הפירוק, ובהתאם למהירות הפירוק ניתן לחלק את האוכלוסייה לאיטיים או למהירי פירוק. במקרה של פינוי איטי יותר של הקפאין ותוצרי הפירוק שלו בכליות חלה עלייה בריכוזו בפלזמה עד למצב של רעילות קפאין. על-פי הפרסום הרשמי של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני, רעילות הקפאין עלולה להתבטא במגוון רחב של תופעות קליניות כמו חרדה, עצבנות, קשיי שינה, הפרעות חושיות, כאבי ראש, הפרעות קצב, טכיקרדיה, נשימה מוגברת והפרעות במערכת העיכול (17). אחד המחקרים הציג קשר בין צריכה של תוסף קפאין לפגיעה בשריר הלב בקרב נבדקים בעלי מטבוליזים איטי של קפאין (CYP1A2-CA, CC), כאשר מדובר בתיסוף של קפאין במינון של יותר מ-2 מ"ג/ק"ג משקל גוף (18). קשר כזה לא נמצא בנבדקים בעלי מטבוליזם מהיר של קפאין (CYP1A2-AA), גם בתיסוף של יותר מ-4 מ"ג/ק"ג משקל גוף (18). ממצא זה מדגיש את העובדה שתיסוף שרירותי עלול לסכן את בריאותו של הספורטאי, במיוחד בקרב ספורטאים בעלי יכולת מטבולית איטית של פירוק קפאין.
מחקר אחר בדק את השפעתו של תיסוף קפאין שנצרך כשעה לפני ביצוע מאמץ עצים (15 דקות רכיבה ב-80% מ-(Vo2 max במינונים שונים (פלסבו, 1, 2, 3 מ"ג/ק"ג משקל גוף) (19). המחקר הציג שונות גדולה בהשפעת התיסוף על הרוכבים. בחלק מהם שיפר תיסוף הקפאין את יכולת הביצוע, ובאחרים גרע תיסוף זהה מיכולת זו. רוכבים שונים הגיבו אחרת למינון שונה של קפאין. החוקרים הסיקו שבעזרת בדיקות נוטריגנטיות אפשר יהיה לחזות את עוצמת התגובה של הספורטאי לקפאין ובהתאם לכך - לשקול אם תוספת קפאין רצויה לו ואם כן - להתאים לו את המינון הנכון בתזמון הנכון (19).  

ויטמין D
ויטמין D הוא שם כללי לקבוצה של תרכובות אורגניות מסיסות בשמן. תפקידו המרכזי הוא בשמירה על הומיאוסטאזיס של משק הסידן והזרחן בגוף ועל תהליכי התפתחות ותפקוד מיטביים של עצמות ושרירי השלד (21-20). נוסף לכך, יש לוויטמין כמה תפקידי בקרה, הכוללים בקרה על תאים, כולל תאי שריר ועצם, על לחץ הדם, ייצור אינסולין ותפקוד מערכת החיסון במגוון מנגנונים. הוויטמין פועל באמצעות קשירתו לקולטן הגרעיני VDR (Vitamin D Receptor). כתגובה לכך מתרחשת סינתזת חלבונים החיוניים לפיקוח על תהליכי הבקרה. מחסור בוויטמיןD  בספורטאים עלול להשפיע על בריאות העצם ותפקוד השרירים, וכתוצאה מכך על יכולות הביצוע, יציבה, סיכון לפציעות וכאבי שלד-שריר (20) (ראה "ספורט הישגי", גיליון מס' 6).
מחקרי מעקב ומחקרי חתך (בדיקת מצב בזמן נתון) הציגו את הקשר בין מצב הוויטמין D ובין פרמטרים שונים של ביצוע מאמצים (31-22). עם זאת, מחקרים אחרים לא הצליחו להוכיח קשר זה (36-32). פערים אלו עשויים להיות קשורים לעובדה שגם כשערכי ויטמין D בדם דומים, עשויות להיות לו עוצמות שונות של ביטוי בשל שונוּת מבנית גנטית (פולימורפיזם) של הרצפטור לוויטמיןD  (VDR). שונות זו עשויה ליצור וריאציות בתפקוד של ויטמין D ברקמות יעד, כולל תאי שריר ועצם. במחקר נוקאאוט (שיתוק של פעילות הקולטן לוויטמין D) בעכברים הודגם שבעקבות פגיעה בקולטן לוויטמין D חלה ירידה משמעותית במסת השריר וביכולות ציפה ושמירה על שיווי משקל של עכברי הניסוי (37). נתונים אלה מרמזים שפולימורפיזם של רצפטור לוויטמין D בבני אדם עשוי להיות רלוונטי לשליטה וליכולת שמירה על שיווי משקל.
הגן המקודד ל-VDR ממוקם על כרומוזום אנושי 12 (12q12‑q14) עם יותר מ-100 ביטויים מבניים גנטיים (38) במיקומים שונים (39). מחקר מעקב בדק את הקשר בין פולימורפיזם גנטי בקולטן לוויטמין D (VDR) ופציעת שריר-שלד (MI) ב-54 שחקני כדורגל בקבוצה מקצוענית באיטליה. בין השנים 2009 ל-2013 בוצעה בדיקה גנטית לפולימורפיזם (ApaI, BSMI ו-FokI) ונאספו נתוני פציעות שריר-שלד. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גנוטיפים בשיעורי ההיארעות או החוּמרה של פציעות שריר-שלד. נוסף לכך, לא נמצא קשר מובהק בין פולימורפיזם VDR ופנוטיפ להיארעות פציעות. עם זאת, בעזרת רגרסיה מרובת משתנים נמצא שגנוטיפ ApaI מסביר באופן מובהק 18% מחומרת הפציעה, בעוד פולימורפיזם BSMI ו-FokI אינם מסבירים חומרה או שכיחות של פציעות שלד-שריר. המסקנה היא שגנוטיפ ApaI עשוי לנבא חומרת פגיעה בשרירים בשחקני כדורגל ברמה עילית (40). מחקר חתך בדק 44 ספורטאים צעירים מאומנים במטרה לבדוק את ההשפעה של הפולימורפיזם הגנטי של הקולטן לוויטמין D (VDR) על תגובת העצם לעומס. נמצא שלכלל הספורטאים, תכולת המינרלים בעצמות הייתה גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אולם תכולת המינרלים בעצמות עמוד השדרה המותני ובצוואר הירך הייתה גבוהה יותר בספורטאים בעלי פנוטיפ  FF בהשוואה לספורטאים עם פנוטיפFf . תוצאות המחקר מציעות השפעה משולבת של גן-סביבה, כלומר, השילוב של עיסוק בספורט ופנוטיפ גנטי מסוים הוביל לצפיפות המינראלית הגבוהה ביותר (41). במחקר תצפיתי שבדק שחייני עילית בסין נחקר פולימורפיזם של הגן VDR, ונמצא הבדל מובהק בהתפלגות פולימורפיזם של גן VDR בין הנבדקים באזורים שונים בסין והבדל משמעותי בין שחייני עילית לבין שחיינים מתחילים. ממצא זה מרמז כי התגובה לאימון עשויה להיות שונה ולשפר את הסיכוי להישגים של שחיינים בעלי גנוטיפ (הרכב הגנים שאחראים להיווצרותה של תכונה) מסוים לגן ל-VDR בהשוואה לשחיינים בעלי גנוטיפ שונה. ייתכן שבעתיד אפשר יהיה להיעזר בממצאים אלו במיון ובניתוב של ספורטאים הישגיים (42).

סיכום
גנטיקה תזונתית היא כלי מודרני וחדשני נוסף העומד לרשותו של צוות האימון. הוא מאפשר להבין את הקשר בין רכיבי מזון ותוצרים מטבוליים לבין הגנום האנושי. הבנת יחסי הגומלין בין שונות גנטית לבין התגובה של הספורטאי לרכיבים תזונתיים תאפשר מניפולציה מדויקת יותר בבניית תכנית תזונה ותכנית אימון בהתאמה אישית, ועשויה לאפשר לצוות המלווה לשמור טוב יותר על בריאות מיטבית של הספורטאי למנוע פציעות ולשפר את איכות האימונים ואת יכולת הביצוע של מאמצים הישגיים ברמות הגבוהות.

מושגים (על-פי סדר הא"ב)
• אפיגנטיקה - שינויים בתא שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי, כלומר, אין שינוי ב- DNA,  ובכל זאת עוברים בתורשה.
• 
ביואינפורמטיקה - תחום העוסק בחקר המידע הביולוגי, כולל ניתוח, ארגון והבנה של המידע ממקור ניסוי ביולוגי באמצעות מחשב.
• 
גן - יחידת התורשה הבסיסית, הנושאת מידע מדור לדור; מקטע DNA המורכב מאזור העובר שעתוק + אזורי בקרה.
• 
גנוטיפ (גן+טיפ) - טיפוס, הרכב הגנים (האללים), האחראים להיווצרותה של תכונה מסוימת או למכלול התכונות התורשתיות של יצור חי מסוים.
• 
גנום - כל המידע התורשתי המצוי במולקולת הדנ"א שבגרעין התא.
• 
גנומיקה - חקר הגנים ותפקידם במטרה להבין את מבנה הגנום, כולל מיפויי גנים ורצפים על גבי ה- DNA; חקר מנגנונים מולקולאריים ויחסי הגומלין בין גורמים סביבתיים וגנטיים ובין הופעה של מחלות.
• 
DNA (דנ"א) (חומצה דאוקסיריבונוקלאית) - החומר הגנטי הקובע את התורשה ונמצא ברובו בגרעין התא. דנ"א היא חומצת גרעין, המורכבת משני גדילים שעשויים מיחידות שנקראות נוקלאוטידים, המצויים ברצף של ארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), טיאמין (T), ציטוזין (C) וגואנין (G), המסודרים לאורך הספירלה הדו-גדילית זה מול זה. בשרשרת הדנ"א האנושי ישנם שלושה מיליארד זוגות בסיסיים, היוצרים חומצות אמינו, גנים וחלבונים.
• 
כרומוזום - המבנה שבתוך גרעין התא, המכיל את המידע הגנטי בצורת גנים. הכרומוזום בנוי משתי כרומטידות אחידות (זהות), המחוברות בצנטרומר. הכרומטידות מורכבות מסליל כפול של דנ"א וחלבון, כאשר הגנים מסודרים לאורכן. בתאי הגוף של האדם מצויים 46 כרומוזומים - 23 כרומוזומים אבהיים ו-23 כרומוזומים אימהיים; 22 זוגות כרומוזומים אוטוזומלים וזוג אחד של כרומוזומי מין X ו-Y. לנשים יש שני כרומוזומי X ולגברים יש כרומוזום X וכרומוזום Y.
• 
מוטציה - שינוי ברצף הבסיסים של חומצת גרעין (דנ"א), שעשוי לגרום לשינוי במידע התורשתי וליצירת  אלל/ים חדש/ים. המוטציות הן המקור לווריאציה (variation), כלומר לשונוּת הגנטית. חלק מהווריאציות גורם להיעדר תפקוד, לשינוי בביטוי של תכונות או להופעת מחלה, וחלקן אינו גורם להיעדר תפקוד.
• 
נוטראגנטיקס - מכלול גנטי מולד המהווה בסיס תורשתי, שמשפיע על התגובה הגופנית למרכיבי התזונה של הפרט ועל הנטייה הפוטנציאלית לתחלואה שקשורה למזון.
• 
נוטרוגנומיקס - השפעת הסביבה(המזון) על ביטוי הגנים. המזון עשוי לעורר ביטוי גנטי מבלי לשנות את ה-DNA וכתוצאה מכך להוביל לשינוי בתגובה הגופנית.
• 
נוקלאוטידים - יחידות המבנה היסודיות של חומצות הגרעין
• 
פולימורפיזם גנטי - שינוי ברצף הבסיסים ברמת ה-DNA, שעשוי להשפיע או לא להשפיע על תפקוד החלבון המקודד, כלומר על תכונה.
• 
פנוטיפ - הביטוי החיצוני של השפעת הרכב האללים של גן מסוים.

רשימת המקורות שמורה במערכת, ניתן לקבלה אצל מר יניב אשכנזי yaniva@wingate.org.il



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן