חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

ויסות משקל קצר-טווח

כאשר משקל הגוף של הג'ודוקא נמצא מעל לגבול העליון של קטגוריית המשקל שלו, הוא עשוי לנקוט דרך של ויסות משקל קצר-טווח במטרה להוסיף עוד כמה קילוגרם שרירים ובכל זאת "להשתחל" לקטגוריה הקיימת. מאמר ראשון בסדרה
  12/03/04
מאמרים נוספים בתחום
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מאמרים נוספים בתחום
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

ענף הג'ודו עורך את התחרויות שלו כשהספורטאים נחלקים לקבוצות בהתאם למשקל הגוף שלהם. החלוקה לקבוצות משקל הונהגה לאחר שהסתבר שבלעדיה תהיה ההצלחה התחרותית מוגבלת לספורטאים כבדי-גוף בלבד. החלוקה לקבוצות המשקל היא כזו: תחילה לשלוש (עד 70 ק"ג, עד 80 ק"ג ומשקל כבד) ועוד קבוצה "פתוחה", אחר-כך לחמש (עד 60, 70, 80, 93 וכבד) ומשקל "פתוח", ולבסוף לשבע (60, 65, 71, 78, 86, 95 וכבד; לאחר שהתברר שבמרבית הארצות משקל הגוף באוכלוסיה הכללית הולך ועולה הוחלט על המצב הנוכחי: 60, 66, 73, 81, 90, 100 וכבד), כשלעתים יש ולעתים אין משקל "פתוח".

הכוונה היתה להוסיף עוד קבוצות (כמו בהיאבקות ובהרמת משקולות - עד 10 קבוצות משקל), שכן חלוקה כזו מצמצמת את הבעיות המופיעות כשספורטאי מנסה להתאים עצמו למסגרת קבוצתית שאינה תואמת את מבנה גופו. אך הנטייה הרווחת ובעיקר במשחקים האולימפיים היא דווקא להקטין עלויות באמצעות הגבלת מספר הקבוצות; לפיכך כנראה שהגענו למצב הסביר במגבלות של ימינו. המשמעות היא ש"רוחבה" של קטגוריית משקל הוא כ- 10% מהגבול העליון שלה; כך גם בקבוצות המשקל של הנשים (48, 52, 57, 63, 70, 78 וכבד).

כדי להתאים את עצמו (או עצמה; הכתוב מתייחס לנשים ולגברים) למגבלות קבוצות המשקל על הג'ודוקא לנקוט בשתי דרכים. האחת היא ויסות משקל ארוך-טווח, שיבטיח שמשקל הגוף הקבוע שלו יהיה סמוך לגבול העליון של אחת הקטגוריות. זוהי דרך חשובה ונכונה, גם מההיבט הבריאותי. אבל רשימה זו עוסקת בדרך השנייה: ויסות משקל קצר-טווח, הנחוץ כאשר משקל הגוף הקבוע נמצא מעל לגבול העליון. בדרך זו נוקטים כשהדרך הראשונה נכשלת, אך לא רק במקרה זה: היות שמשקל נוסף (בתנאי שאינו נובע מעודף שומן!) מעיד בדרך-כלל על יותר כוח, מתפתה הג'ודוקא לחשוב שאם יוכל להוסיף עוד כמה ק"ג שרירים ובכל-זאת "להשתחל" לקטגוריה הקיימת, יזכה ביתרון של כוח לעומת חבריו לקטגוריה. הבעיה: איך לעשות זאת בלי לפגום בביצועים הספורטיביים עקב תהליך הורדת המשקל הזמנית?

שאלה זו נחקרת מזה זמן רב, גם בענף ההיאבקות; בארה"ב נערכו מחקרים רבים בשטח זה, בעיקר על מתאבקים בליגות של בית-ספר תיכון ומכללות, תוך ליווי רפואי. מאמר זה יציג את תוצאות אחד* המחקרים הללו,The effects of rapid weight loss and rehydration on a wrestling performance test (1986,Karpowicz& Klinzing).

נקודת המוצא של המחקר היתה כזו: מצד אחד, דרך מקובלת בקרב מתאבקים לעמוד במגבלות קבוצות המשקל היא לגרום לגוף הפסד נוזלים. מהצד השני, בתנאים של הפסד נוזלים יכולת הביצוע יורדת (ובמקרים קיצוניים קיימת סכנה לבריאות עד חשש לחיים!). החוקרים ביקשו לברר שלוש שאלות:

1. האם אפשר להפחית משקל באופן סביר בדרך זו של הפסד נוזלים;
2. מה משמעות הירידה ביכולת ביצועית עקב ירידת משקל כזו;
3. האם ניתן לשוב ליכולת ביצוע רגילה תוך זמן סביר ומהו "זמן סביר" זה.

הנבדקים בניסוי היו 7 מתנדבים מגיל 18 עד 25 (נבדק שמיני פרש מהניסוי), חלקם מתאבקים לשעבר (בתיכון או במכללה) והאחרים ספורטאים פעילים מענפי ספורט אחרים. משקלם נע בין 55.1 ק"ג ל- 71.1 ק"ג (ממוצע 64.8 ק"ג, סטיית תקן 5.7). החוקרים מציינים שהעדיפו מתאבקים מתחרים ופעילים אך הדבר לא הסתייע בידם משתי סיבות: ראשית, במהלך העונה התחרותית אי אפשר היה לקיים את תנאי הניסוי ושנית, בתקופת ההכנה יכולתם הביצועית של המתאבקים משתנה כל הזמן ממילא והשינוי יאפיל על השינויים הנובעים מהניסוי.

הורדת המשקל: הנבדקים התבקשו להפסיד 5% ממשקל הנטו שלהם (משקל שנמדד בבוקר ללא בגדים) תוך 50 שעות באמצעות תרגול במאמץ לסירוגין שנמשך שעתיים. התרגול התבצע 50 שעות לפני המבחן בחדר שבו טמפרטורה של 0.55±30 מעלות צלזיוס ולחות יחסית בין 67% ל- 85%. התרגול התבצע כך שלאחר 2.5 דקות מאמץ ניתנו 2.5 דקות מנוחה בישיבה. המאמץ כלל אימון על אופניים ארגומטריים, מכשיר חתירה, מסילת סקי ועליית מדרגה כדי לשמור על הגיוון. תרגול זהה התקיים כעבור 24-26 שעות. הנבדקים שלא הצליחו להשיג את המטרה (הפחתת 5% מהמשקל) השתתפו בתרגול שלישי שארך שעתיים לכל היותר והתקיים ממש לפני התחלת המבחן. הנבדקים הגבילו באופן חופשי ומרצונם צריכת מזון ונוזלים במשך שתי היממות האלה. כל נבדק עבר את מסלול הורדת המשקל שלוש פעמים ברווח בן 11 ימים בין מסלול למסלול. בריווח הזמן הזה חזרו הנבדקים למשקלם ההתחלתי.

מבחן הביצועים: המבחן עצמו הורכב מ- 19 תרגילים שונים שכללו הליכה הצידה בצעדי-רדיפה, הרמת בובת-אימון (שמשקלה 13.5 ק"ג) וביצוע ניתורי פיסוק עִמה, ריצה תוך נשיאת הבובה ל- 3 קונוסי סימון (מרחק 6, 8.5 ו- 6 מטר), קפיצה על רגל אחת לאורך 12 מ' וכך גם על הרגל האחרת, גלגול הצידה מעל ומעבר לבובה, קימה וניתור ברגליים סגורות מעבר לבובה, הליכה על ארבע לאורך 12 מ' והליכה על ארבע כשהגב פונה למזרן ("הליכת סרטן") לאורך 12 מ', גלגולים לאחור וגלגולים לפנים. כלומר, התרגילים כללו סבולת לב-ריאה, כוח, סבולת-כוח, מהירות, זריזות וכושר לא-אווירני.

החוקרים מדדו את סך הזמן שנדרש לביצוע כל המבחן. אחרי סיום המסלול נח הנבדק במשך דקה אחת וביצע את המסלול שנית. המבחן כולו בוצע ארבע פעמים: תחילה לפני ההתנסות בהורדת משקל, אחר-כך מייד לאחר הורדת המשקל, פעם נוספת שעה לאחר סיום הורדת המשקל ופעם אחרונה 5 שעות אחרי סיום הורדת המשקל. בעת ההמתנה אחרי השקילה צרכו הנבדקים מים ומזון בהתאם לרצונם.

התוצאות: המבחן שנערך לפני הורדת המשקל (לקביעת ערכי היסוד) ארך 9.2±120.4 שניות בסיבוב הראשון ו - 10.7±131.7 שניות בסיבוב השני. במבחן שבוצע מייד לאחר השקילה התארך זמן הביצוע של הסיבוב הראשון ב-2.7 שניות, אחרי שעת התאוששות - ב-1.7 שניות ואחרי 5 שעות זמן הביצוע היה קצר ב- 1.5 שניות מערך היסוד. לסיכום, ניתן לומר שזמן הביצוע לא הושפע באופן מובהק מהורדת המשקל. לעומת זאת התארך זמן הביצוע בסיבוב השני: מיד אחרי השקילה ב- 7.7 שניות, אחרי שעת התאוששות ב- 3.0 שניות ואילו אחרי 5 שעות התאוששות התקצר הזמן ב- 2.3 שניות. במהלך שעת ההתאוששות הראשונה החזירו הנבדקים לעצמם בממוצע 22% מההפסד, ובמשך 5 שעות –44% מההפסד.

משמעות התוצאות: ראשית, מסתבר שחוסר הנוזלים שמופיע בעקבות משטר הורדת משקל כגון זה משפיע בעיקר - ואולי רק - בשטח הסבולת (ירידה במהירות הביצוע של הסיבוב השני בסדר גודל של 5.5%). שנית, כבר לאחר שעת התאוששות אחת התבטלה כמחצית מהירידה בכושר, וכעבור 5 שעות התאוששות לא ניכרה כל השפעה (השיפור היה אמנם מפתיע אך לא ברמה מובהקת סטטיסטית). שלישית, משטר הורדת משקל המבוסס על אימון בעצימות נמוכה עד בינונית אך בהיקף משמעותי ובאקלים חם ולח אכן מאפשר הורדה של כ- 5% ממשקל הגוף, כשמדובר בספורטאים בוגרים.

חוות דעת אישית: אין לי ספק שעדיף לתכנן ויסות משקל לטווח ארוך דווקא ולדאוג לכך שמשקלו של הג'ודוקא יהיה קרוב לגבול העליון של הקטגוריה שלו (בין 1 ק"ג מתחת ועד ¾ ק"ג מעל לגבול זה). כך אפשר לנטרל את הצורך בוויסות קצר-טווח על הלחצים הנפשיים הכרוכים בו. נושא קביעת הקטגוריה הרצויה שייך אף הוא לנושא הויסות לטווח ארוך (וראה בנושא זה עמ' 184 –189 בספרי "צעדים בדרך הגמישות"). אבל כאשר הוויסות ארוך הטווח נכשל (או טרם הסתיים) מסתבר מהמחקר הזה (הנתמך חלקית גם במחקרים אחרים בנדון), שהורדה של עד 5% ממשקל הגוף אפשרית אם מקדישים לה את שתי היממות האחרונות לפני התחרות; זאת תוך ידיעה והסתמכות על הנוהל בתקנון התחרויות הבינלאומיות לפיו יש לשמור על 4 שעות הפרש בין סיום השקילה לתחילת הקרבות. היות ש"רוחב" קטגוריות המשקל בג'ודו הוא כ- 10% הרי שאם נדרשת הורדה של יותר מ- 5% מוטב לעבור לקטגוריה הבאה!

חשוב לציין כי אינני סבור שיש לוַוסת את משקלם של ילדים ונערים כלל (פרט למקרים של משקל עודף פתולוגי, אבל במקרה כזה הרי לא מדובר במתחרים!), וגם בגיל הנוער הייתי ממליץ להיזהר מאוד. אין כל יחס בין הריווח הצפוי מהגדלת הסיכוי לאיזו מדליה בתחרות שולית לעומת הסיכון של פגיעה בהתפתחות הטבעית של הנער או הנערה. גם כאן יש לנו מה ללמוד מהמתאבקים בארה"ב, ובזמן הקרוב אביא תיאור של נוהל מעניין בנושא זה.

הרשימה הבאה תעסוק בבעיות ובסיכונים הכרוכים בוויסות משקל קצר-טווח ובפתרונות האפשריים לבעיות אלה.

Klinzing, J.E., & Karpowicz, W. (1986). The effects of rapid weight loss and * rehydration on a wrestling performance test. Journal of Sports Medicine, 26, 149-156



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן