חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב

כאשר ספורטאי מפיק אנרגיה בקצב מהיר, הגלוקוזה אינה מתחמצנת כליל לדו-תחמוצת הפחמן ולמים, אלא מתפרקת לחומצת חלב. אחד הרעיונות להתמודדות עם התופעה הוא שימוש באמצעים כימיים, והחומר הפשוט והנגיש ביותר לצורך זה הוא דו-פחמת הנתרן - שמוכר בשפת הרחוב כ"סודה לשתייה"
  15/08/05
מאמרים נוספים בתחום
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מאמרים נוספים בתחום
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

כולנו יודעים שכאשר ספורטאי מפיק אנרגיה בקצב מהיר - כלומר, בתנאים לא-אווירניים -  הגלוקוזה אינה מתחמצנת כליל לדו-תחמוצת הפחמן ולמים, אלא מתפרקת בתהליך תסיסתי לחומצת חלב (התהליך מורכב יותר, אך זהו הסיכום, בלשון פשוטה).

אמנם תהליכים אווירניים ממשיכים ומפרקים את חומצת החלב ל-CO2 ולמים (בעיקר בשריר הלב ובכבד), אך בשלב ראשון יש הצטברות של חומצת חלב בשריר ובדם, כי הספורטאי מייצר חומר זה מהר יותר בשרירי השלד משהוא מפרק אותו בכבד ובלב. הצטברות זו פוגעת בביצועים הספורטיביים, הן מבחינה כמותית (מפחיתה את ההספק) והן מבחינה איכותית (גורמת לטכניקה פגומה). בריכוז גבוה, תאלץ חומצת החלב את הספורטאי להפסיק את מאמציו.

אנו, המאמנים, נאבקים בהשפעות שליליות אלו בדרכים שונות:

* משפרים את היכולת האווירנית. ככל שיכולת זו גבוהה יותר, הספורטאי יפיק בכל עת יותר אנרגיה בתהליכים אווירניים, יזדקק פחות לתהליכים לא-אווירניים ועל-כן יפיק פחות חומצת חלב. בנוסף לכך, הוא יפרק את החומצה הנוצרת מהר יותר.
* אנחנו משתדלים לשפר את יכולת הספורטאי להתמודד עם ריכוזים גבוהים של חומצת חלב; להרגיל אותו לתופעה, להגדיל את מצבורי הגליקוגן בשריר ובדם, לזרז את סילוק חומצת החלב על-ידי שיפור מערכת כלי-הדם ועוד.

התערבות כימית עם תוצאות לא חד-משמעיות

מזמן לזמן עולה המחשבה לנסות ולסתור את החומצה באמצעים כימיים. החומר הפשוט והנגיש ביותר לצורך זה הוא דו-פחמת הנתרן, NaHCO3 , שמוכר בשפת הרחוב כ"סודה לשתייה" או גם כ"סודה ביקרבוניקה". בשנות ה- 70 וה- 80 נערכו מספר ניסויים בחומר זה; התוצאות לא היו חד-משמעיות: היה מי שמצא שיפור, ואילו אחרים לא הצליחו למצוא שיפור.

כתב העת  Journal of Sport Sciences דיווח על ניסוי שנעשה בקבוצת רצים למרחקים בינוניים. הקבוצה מנתה 12 רצים (גברים) שמתחרים בקביעות בתחרויות ברמת אגודה ועד לרמה לאומית (בריטית): זמניהם הטובים לריצות 1500 מ' נעו בין 231.5 ל- 279.0 שניות (ממוצע = 247.7, סטיית-תקן = 12.5) . כל המשתתפים לא עישנו, גילם נע בין 18 ל- 24 שנה ומסת הגוף היתה בין 56 ל- 69 ק"ג.

מרבית המחקרים העוסקים בהשפעה אפשרית של דו-פחמת הנתרן התמקדו בריצות שבין 400 מ' ל- 800 מ'; אולם לאור מחקר שנערך ב- 1972 על-ידי אוסנס והרמנסן לגבי תגובות של משתנים פיסיולוגיים שונים לאחר ריצות במרחקים שנעו בין 100 ל- 5,000 מטר, ושמצא שריכוזי הלקטאט הגבוהים ביותר (והpH - הנמוך ביותר) הופיעו אחרי ריצות למרחק 1500 מ' - הוחלט לנסות הפעם את השפעת דו-פחמת הנתרן דווקא על רצים שעוברים מרחק זה.

מבחינה גיאוגרפית נחלקו הרצים לשתי קבוצות, שביצעו את הניסוי בשני מסלולים שונים (שני המסלולים מחומר סינתטי). כל רץ השתתף ב- 6 מרוצים (מלבד שני רצים, שפרשו במהלך הניסוי בשל התחייבויות אחרות), כשקבוצה אחת מבצעת את הריצות במהלך 4 שבועות, ואילו השנייה - במשך 7 שבועות. מבין 6 הריצות, שתיים נערכו לאחר נטילת דו-פחמת נתרן, שתיים לאחר נטילת אינבו (פלסבו) ושתיים - ללא נטילת כל תוסף שהוא. הקביעה, מי ייקח דו-פחמה ומי אינבו נעשתה בשיטה "עיוורת כפולה"; כלומר, לא הספורטאי ולא הבודק לא ידעו מי לוקח מה. סדר החלוקה היה אקראי. היתה השתדלות לשוות לריצות אופי תחרותי.

לפני הריצה צמו הרצים במשך 3 שעות. מחצית הנוזל נצרכה שעתיים לפני הריצה, המחצית השנייה - שעה לפני הריצה. מינון דו-פחמת הנתרן היתה 300 מ"ג לכל ק"ג של מסת גוף; מינון האינבו הורכב מ- 100 מ"ג מלח בישול לכל ק"ג משקל גוף ועוד 200 מ"ג של פחמת הסידן לכל ק"ג משקל גוף. את התמיסות דיללו ב- 200 מ"ל מיץ תפוזים ועוד 200 מ"ל מים. עודדו את המשתתפים לשתות עוד מים מיד לאחר המינון, כדי לשטוף את הטעם מהפה; מלבד זאת עודדו את הרצים לשתות מים בחופשיות במהלך הצום. גם הרצים שלא קיבלו את דו-הפחמה או האינבו צמו במשך 3 שעות, וגם אותם עודדו לשתות מים בחופשיות. כל הריצות נערכו פחות או יותר באותו זמן (בין שעה 18:00 ל- 20:00).

לפני הריצה ערך כל רץ חימום לפי טעמו והרגלו האישי; חימום זה היה מורכב בדרך-כלל מ- 10 עד 20 דקות של ריצה קלה, 5 דקות מתיחות ותרגילי שחרור וסידרת ריצות של 60 עד 90 מטר במהירות קרובה למהירות הריצה. עודדו את הרצים  להשלים את המסלול  בזמן קצר ככל האפשר; כלומר, לא לרוץ ריצה "טקטית".

מבחינת התוצאות, השורה התחתונה היא:

- זמן ממוצע לריצות הבקרה (ללא חומר או אינבו): 258.0 שניות;
- זמן ממוצע לאחר נטילת האינבו:   256.8 שניות;
- זמן ממוצע אחרי נטילת דו-פחמת הנתרן:  253.9 שניות.

למעשה, הסיפור מעט יותר מורכב: בקבוצה מס' 1 התוצאות היו הומוגניות בהרבה מאשר בקבוצה מס' 2; בחלקו נבע דבר זה מהימצאות 2 רצים בקבוצה 2 (החלשים ביותר מכל הרצים) שהגיבו בצורה שלילית במיוחד בניסוי הפחמה השני שלהם, אך גם בקרב הרצים האחרים בקבוצה זו היו תנודות גדולות יותר מאשר בקבוצה 1. כנראה שיש לזקוף זאת לחובת התמשכות הניסוי, אשר אולי השפיעה לרעה על המוטיבציה.

נראה כעת את הממוצעים של שתי הקבוצות בנפרד (כולל סטיות התקן):

קבוצה 1: עם דו-פחמת הנתרן: 251.4 שניות (+2.24 שניות);
               עם אינבו:            255.3 שניות (+2.39 שניות);
        ללא נטילת תוסף:         255.7 שניות (+2.43 שניות);

קבוצה 2: עם דו-פחמת הנתרן: 256.5 שניות (+16.10 שניות);
        עם אינבו:                   258.2 שניות (+16.02 שניות);
        ללא נטילת תוסף:         260.3 שניות (+16.87 שניות).

זאת אומרת: בקבוצה הטובה יותר גרמה נטילת דו-פחמת הנתרן לשיפור של כ- 4 שניות בזמן הריצה (בערך 2%); לאינבו לא היתה השפעה של ממש. בקבוצה הנחותה יותר היתה לדו-פחמת הנתרן השפעה דומה, אך גם לאינבו היתה השפעה, אם-כי רק כמחצית מהשפעת החומר הפעיל.
שני רצים התלוננו על השפעה שלילית של החומר על מערכת העיכול שלהם, והדבר גם התבטא בתוצאותיהם.

המסקנה הסופית היא: לנטילת דו-פחמת הנתרן במינון האמור (300 מ"ג לכל ק"ג מסת-גוף) עשויה להיות השפעה חיובית על זמני ריצה בתחומים הגורמים להפקה ניכרת של חומצת חלב; אך יש הבדלים בין-אישיים ניכרים, ואין לצפות לתוצאות פלא מתוסף זה.

יש בוודאי רבים בינינו שזוכרים סיפורים אחרים על החומר הזה מבסיס הטירונים; לאלה יש עתה חומר חדש למחשבה על "סודה לשתייה"...

שימוש בסודה בענף ספורט "לא נמדד"

ניסוי אחר, שונה מקודמו (ומאלה המוזכרים בו) משתי בחינות: ראשית, בכך שהחומר הבא להעלות את ה- pH (לסתור חומציות) אינו סודה לשתייה, ושנית, בכך שהפעם מדובר בענף לא-נמדד - בג'ודו.

סודה לשתייה, במיוחד בכמויות שעשויות להשפיע על ביצועים, גורמת לאנשים רגישים להפרעות בקיבה. לכן הוחלט בניסוי המדווח כאן, להשתמש במקום זאת בציטרט הנתרן (כלומר, מלח שבו החלק החומצי אינו חומצה דו-פחמנית, כמו בסודה לשתייה, אלא חומצת לימון). הנבדקים ביצעו את התרגיל שיתואר להלן פעמיים, בריווח של 3 ימים בין ביצוע לביצוע. פעם אחת שתו לפני התרגיל תמיסה של ציטרט הנתרן, כ-  15 גרם מומסים ב- 500 מ"ל תמיסת 2% גלוקוזה עם תוספת ויטמין C, ופעם אחרת - תמיסת אינבו, עם אותו ריכוז גלוקוזה וויטמין C, אך ללא ציטרט הנתרן (הויטמין C הוכנס לתמיסה, מן הסתם, כדי להסוות את טעם ציטרט הנתרן).

בג'ודו נמשכים הקרבות 5 דקות (נטו). לכאורה, מדובר בענף של סבולת מעורבת, עם נטייה לכיוון הסבולת האווירנית, במיוחד אם נזכור שבטורניר הספורטאי יידרש לקיים קרבות נוספים, ויצטרך להתאושש במהירות ממאמץ הקרב שכבר חלף כדי להצליח בקרב הבא. אולם ניתוח זמני ביניים בקרב משנה את התמונה: הסטטיסטיקה מצביעה על כך, שקרב ג'ודו מורכב מקטעי פעילות באורך ממוצע של 30 שניות, וביניהם הפסקות, שבתחילת הקרב הן בנות כ- 10 שניות, והן הולכות ומתארכות, עד שלקראת סוף הקרב הן נמשכות כ- 30 שניות בממוצע. באיגודי הג'ודו השונים מפתחים מבדקי שדה שונים, שמנסים להציג תקפות לגבי פרופיל דרישות זה.

הנבדקים היו 15 חברי הנבחרת הלאומית, 8 בוגרים ו- 7 צעירים. כל קבוצה ביצעה אחד ממבחני השדה של איגוד הג'ודו הפולני: הבוגרים ביצעו תרגיל המורכב מ- 30 שניות מאמץ על אופניים ארגומטריים בעוצמה של 130% מצחמ"ס, לאחר מכן 30 שניות ב- 30% מהצחמ"ס, שוב 30 שניות עצימות ושוב 30 שניות בעוצמה נמוכה - עד שלא יכלו לקיים את קצב הדיווש המוכתב (80 סל"ד). הצעירים ביצעו מבחן בן 5 דקות, בו 10 שניות בעוצמה מרבית, 30 שניות ב- 30% מהצחמ"ס וחוזר חלילה.

במסגרת הניסוי נבדקו: חומציות הדם (pH), הן לפני והן אחרי המאמץ, ריכוז חומצת החלב לפני ואחרי המאמץ, עודף הבסיס (BE) לפני ואחרי המאמץ, והעבודה הכוללת שבוצעה. לגבי העבודה הכוללת, הרי במבחן שעברו הבוגרים, התבטא שיפור בעבודה במספר רב יותר של מחזורים, ואילו במבחן שעברו הצעירים, התבטא שיפור בעבודה בעוצמה גבוהה יותר של הקטעים העצימים.

תוצאות הניסוי אינן מראות הבדלים משמעותיים בערכים הביוכימיים בין צריכת ציטרט הנתרן לבין האינבו, לא לפני ולא אחרי המאמץ. לעומת זאת נרשמו הבדלים בין הביצועים לאחר שתיית תמיסת ציטרט לעומת שתיית תמיסת האינבו. הצעירים שיפרו את ביצועיהם, וערך העבודה שהם ביצעו עלה ב- 7.26% בממוצע; אולם סטטיסטית, אין בכך שיפור מובהק. הבוגרים שיפרו את ביצועיהם ב- 5.43% בממוצע, שיפור מובהק ברמה של P<0.05.

מחברי המאמר מציינים שניסויים קודמים במאמצים עצימים חוזרים, שלא מצאו שיפור מובהק (אם כי מצאו שיפור בלתי-מובהק), נבדלו מהניסוי הנוכחי במספר החזרות: בניסויים הקודמים מספר החזרות היה 3 או 5, ואילו הפעם, מספר החזרות היה 10 או יותר, וקטעי העומס הנמוך קצרים יותר. גם הפעם, אנו רואים שיפור במבחן שביצעו הבוגרים, בו הזמן הכולל של המאמצים העצימים היה בסדר גודל של 300 שניות, שעה שבמבחן שביצעו הצעירים, בו לא הגיעו לרמת מובהקות, משך המאמצים העצימים הגיע רק ל- 100 שניות (אם כי בעוצמה גבוהה יותר משל הבוגרים). המסקנה הזאת משתלבת היטב במסקנה  מהמחקר הקודם שהוזכר כאן, כשצוין שהשפעת החומר סותר החומצה מורגשת הרבה יותר בריצות 1500 מטר מאשר בריצות 400 מטר.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן