חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה

עד לפני שנים לא רבות המלצה לפעילות גופנית בחולי אסתמה נחשבה לחסרת אחריות. כיום יודעים כי פעילות גופנית כגון ריצה, רכיבת אופניים ובעיקר שחייה תורמת רבות לשיפור ביכולתם הפיזית של חולי אסתמה ואף ביכולת צריכת החמצן המרבית שלהם. אייל שרגל מסביר מה לעשות, איך וכמה
  23/04/05
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

אסתמה (בעברית: קצֶרֶת או גנַחַת) היא מחלה שמאופיינת בהתקפים שבהם חלה היצרות של דרכי הנשימה, בעקבות כיווץ חזק של שרירים חלקים, בלתי רצוניים, המצפים את דרכי הנשימה, ובכך נגרמת התנגדות חזקה של דרכי הנשימה לכניסת אוויר. במקרים רבים מצטבר כיח רב בדרכי הנשימה ודופנותיהם מתרחבים. המקור הבסיסי להתקפים אלה הוא דלקת של דרכי הנשימה. דלקת זו מביאה לכך שהשרירים החלקים העוטפים את דרכי הנשימה הופכים להיות רגישים במיוחד, ולכן מתכווצים בחוזקה בעקבות גירויים שונים, כגון חשיפה לחומרים אלרגניים, פעילות גופנית, שימוש באספירין, חשיפה לאוויר קר, עישון (אקטיבי או פסיבי), זיהום אוויר, וירוסים, מצב רגשי ועוד. ההערכה היא כי 15%-10% מהילדים סובלים מאסתמה.

למרות ההתקדמות שחלה בהבנת המחלה ודרכי הטיפול בה, בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקפה ובעוצמתה, במספר האשפוזים ואף במספר מקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממנה. מחלת האסתמה מוגדרת כיום כליקוי בתפקודי מערכת הנשימה, המאופיין בהיצרות ובדלקת הפיכות של דרכי הנשימה, כתגובה למגוון של גירויים. העיקריים שבהם, אצל ילדים, הם זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות, אלרגנים שונים ופעילות גופנית.

התקפי אסתמה כתוצאה מפעילות גופנית

ההערכה כיום היא כי 80%-50% מהילדים החולים במחלה יסבלו מהתופעה הנקראת Exercise-Induced Asthma(EIA) - התקפי אסתמה המתפתחים בעקבות ביצוע פעילות גופנית. EIAיכולה לפקוד גם אנשים שאינם סובלים מאסתמה כרונית, וככלל - היקף התופעה באוכלוסייה בכלל מוערך ב- 15%-12%. מעניין לציין כי ההערכה על היקף התופעה בקרב אתלטים מקצוענים עומדת על כ- 11%.

בין השחקנים המרכזיים המעורבים בהתפתחות התקף אסתמה, מצויים תאי פיטום(mast cells)הנמצאים, בין היתר, ברקמות החיבור שבצינורות דרכי הנשימה. מגוון רחב של גורמים כגון אבק, חומרים כימיים שונים, נוגדנים ופעילות גופנית עלולים להביא לפריצת התקף אסתמה, שכן החשיפה אליהם מזרזת כניסת יוני סידן לתוך תאי הפיטום. שטף יוני הסידן לתוך תא פיטום גורר שחרור מתווכים כימיים (בעיקר היסטמינים) שבעקבותיו חלה עלייה בכיווץ השרירים החלקים העוטפים את צינורות דרכי הנשימה (כתוצאה מעלייה בריכוז יוני הסידן בתאי השרירים האלו) ולכן היצרות של דרכי הנשימה. בנוסף, חל גירוי של עצב הוואגוס ליצירת רפלקס להיצרות דרכי נשימה ומתחילה תגובה דלקתית המביאה להתנפחות רקמות. התסמינים המאפיינים התקף אסתמה הם, כאמור, קוצר נשימה, שיעול, כאבים בחזה וקולות צפצוף מהריאות. אצל חלק מהחולים מופרש כיח שלעתים יכול להיראות מוגלתי.

תנאי מוקדם לכך שהתופעות המתוארות כאן אכן יתרחשו - כתגובה לגורמים השונים שהוזכרו - הוא רגישות יתר של דרכי הנשימה. ברוב המקרים מופיעה אסתמה לראשונה בגיל הילדות (כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות היא מכונה ברונכיט ספסטית), אולם יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. מעניין לציין כי במקרים רבים נמצא קשר משפחתי תורשתי.

כיום, רוב המחקרים מצביעים על הקירור והייבוש של דרכי הנשימה כגורם העיקרי ל- EIA. בזמן מאמץ נפחי אוויר גדולים עוברים דרך דרכי הנשימה. במהלך מעבר האוויר בצינורות דרכי הנשימה, הוא סופח אליו אדי מים ומתחמם. התוצאה היא קירור וייבוש של דופנות צינורות הנשימה. ניזכר לרגע בתאי הפיטום (mast cells)שהוזכרו קודם לכן - כאשר אוויר יבש סופח אליו מים משטח פני תאי הפיטום (הנמצאים על פני רקמת דופן צינורות הנשימה) עולה הריכוז האוסמוטי (ריכוז מלחים וחומרים נוספים) בתוך תאים אלו. עלייה זו באוסמולריות של תאי הפיטום מהווה זרז לשטף של יוני סידן לתוכם, ומתחיל רצף האירועים של שחרור אותם חומרים מתווכים והיצרות של דרכי הנשימה. תיאוריה זו לגבי התפרצות התקף של EIA קיבלה חיזוק וביסוס כאשר במחקרים שונים נמצא כי ניתן למנוע EIA על ידיד שאיפת אוויר חם ולח.

באילו נסיבות, אם כן, יתפתח התקף של EIA? ההסתברות להתקף כזה תלויה בסוג המאמץ הגופני, פרק הזמן שעבר מביצוע הפעילות המאומצת הקודמת, פרק הזמן שחלף מאז לקיחת התרופות וכמובן, טמפרטורת ולחות האוויר הנשאף.

אז בכל זאת פעילות גופנית?

עד לפני שנים לא רבות, המלצה לפעילות גופנית לחולי אסתמה נחשבה לחסרת אחריות. הגישה המקובלת היתה כי פעילות גופנית מאומצת עלולה לגרום להיצרות דרכי הנשימה ולהתפתחות התקף שיציב את החולה בפני סכנה. ההמלצה לחולי אסתמה היתה לבצע פעילות משחק נינוחה ולהימנע ממאמצים. אולם הידע והגישה בנוגע לטיפול בחולי אסתמה ולתחזוקתם השתנו מאוד. כיום ידוע שאסתמה כרונית, שבה חולים כ- 100 אלף ישראלים, היא בבסיסה מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, והתמקדות במרכיב הזה שלה תשפר ותייעל את הטיפול בתסמיניה ואת הבקרה עליהם. עם זאת, בכל דיון הנוגע למחלת האסתמה יש לקחת בחשבון את העובדה שבמהלך עשרים השנים האחרונות הוכפלה שכיחות המחלה, והיא כיום מופיעה אצל 10%-8% מאוכלוסיית ארה"ב ומהווה את הגורם המוביל במספר האשפוזים בבתי חולים של ילדים עד גיל 15.

כאשר דנים בתרומת הפעילות הגופנית, ראוי לציין כי חולי אסתמה, כמו שאר האוכלוסייה הבריאה שמבצעת פעילות גופנית, יפיקו ממנה את התועלת בכל הנוגע למניעת מחלות שונות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם וכו'. יתר על כן: מספר מחקרים מראים כי פעילות גופנית עשויה להיטיב את סימני המחלה.

התועלת מפעילות גופנית הכוללת שחייה, ריצה או רכיבה על אופניים, נלמדה ותועדה רבות בילדים חולי אסתמה. ברבים מהמחקרים אף נצפה שיפור ביכולת הפיזית של הילדים. עובדות אלו חשובות במיוחד היות ורבים מהילדים החולים באסתמה נמצאים בכשירות גופנית נמוכה יותר מזו של חבריהם בני גילם. מספר מחקרים הראו כי ילדים חולי אסתמה שהשתתפו בתכנית אימונים מבוקרת שיפרו את יכולת צריכת החמצן המרבית שלהם. בנוסף, לאחר תקופה של אימונים, ילדים חולי אסתמה שיפרו את ביצועיהם - הם היו מסוגלים לבצע פעילות בעומס גבוה יותר מבעבר בערכי קצב לב נתונים. שיפור ניכר נמצא גם בתפקודים השונים של מערכת הנשימה. אחד המדדים שבהם חל שיפור ניכר הוא מדד ה"אוורור לדקה" - כמות האוויר שעוברת בדרכי הנשימה במשך דקה. ירידה בערך זה בביצוע פעילות נתונה, הודות לאימון הגופני, מקטינה את ההסתברות ללקות ב- EIA. מעניין לציין כי העובדות מצביעות על כך שספורטאים הסובלים מ- EIA עשויים להגיע לרמות הגבוהות ביותר.

67 מתוך 597 האתלטים שהשתתפו במשחקים האולימפיים בלוס-אנג'לס 1984, סבלו מ- EIA ויחד עם זאת זכו ב- 41 מדליות, ביניהן 15 מזהב. יתר על כן, במשחקי סיאול 1988 אחוז האתלטים הסובלים מ- EIA וזכו במדליה אולימפית היה זהה לזה של האתלטים שלא סבלו מהתופעה. עם זאת, יש לציין שהנתונים המרשימים הללו בנוגע להיקף תופעת EIA אצל אתלטים בשנות השמונים יכולים להיות מוסברים, לפחות בחלקם, באפשרות שחלק מאותם אתלטים למעשה התחזו כדי לקבל אישור להשתמש בתכשירים מרחיבי דרכי נשימה, שתורמים לשיפור הביצועים ומותרים רק לחולי אסתמה.

למה דווקא שחייה?

מאז המאה ה- 17 ידוע כי סוגי פעילות גופנית מסוימים גורמים להתקפים של EIA יותר מאשר סוגים אחרים. כך למשל נמצא כי ריצה מהווה גורם מרכזי יותר מאשר הליכה או רכיבת אופניים. ההסתברות ללקות בהתקף EIAבמהלך שחייה נמצאה הנמוכה ביותר. מעניין לציין כי תצפיות מוקדמות אלו מקבלות חיזוק במחקרים עדכניים, שבהם הטמפרטורה והלחות של האוויר הנשאף במהלך ביצוע הפעילויות השונות (ריצה ושחייה) היו דומים. כמו כן נמצא כי ריצה מעלה את הסיכוי ללקות בהתקף EIA בהשוואה לשחייה גם כאשר שיעור צריכת החמצן וקצב הנשימה הותאמו בין שתי הפעילויות.

מספר תיאוריות תומכות בהצעה ששחייה מהווה פעילות עדיפה על פני סוגי ספורט אחרים, והן מתבססות על ארבעה גורמים עיקריים:

1. לחות: הלחות שבשכבת האוויר שמעל למים מקטינה את קצב אידוי המים מדרכי הנשימה ובהתאמה גורמת להקטנת האוסמולריות של תאי הפיטום.

2. מנח אופקי: ההשערה היא כי כאשר הפעילות מתבצעת כשהגוף במנח אופקי מתגברת זרימת הדם המרכזית ויש בכך תרומה לתהליכי חילוף הגזים בריאות והתאמתם לזרימת הדם.

3. מגבלת הנשימה בזמן שחייה: בשחייה, בשונה מפעילויות ספורט אחרות, השחיין חייב ללמוד לווסת את קצב הנשימות בהתאם לקצב תנועותיו ולנשוף באיטיות מתחת לפני המים. מסיבה זו, במהלך שחייה קצב הנשימות אטי בהרבה (בהשוואה לפעילות אחרת) ונפח האוויר שעובר בדרכי הנשימה ביחידת זמן קטן יותר.

4.הטבילה במים: טבילת הגוף במים הקרים יותר ממנו גורמת לכיווץ כלי הדם ההיקפיים ולכן לעלייה בכמות הדם המופנית לאיברים הפנימיים. עלייה בזרימת הדם לריאות ולדרכי הנשימה מקטינה את איבוד החום באזורים אלו, ובהתאם יתפתחו פחות מקרי EIA.

המלצות לאימון

חולי אסתמה חייבים לבחור בקפידה את סוגי הפעילות הגופנית שהם מבצעים, תוך מתן תשומת לב לכך שאוויר קר ויבש מהווה זרז עיקרי להתפרצות התקף אסתמה ו- EIA.

המלצות לחולה אסתמה שמעוניין לבצע פעילות גופנית:

* לפני התחלת פעילות גופנית מסודרת חשוב לבצע בדיקת תפקודי נשימה, ולאנשים מבוגרים חשוב לעבור בדיקת מאמץ כדי לוודא כשירות של הלב ומערכת כלי הדם לביצוע מאמצים.

* ההמלצה הבסיסית עבור אנשים הסובלים מאסתמה דומה לזו שניתנת לרוב האוכלוסייה: פעילות שנמשכת 30-20 דקות בעצימות של 85%-60% מדופק מרבי, 5-4 פעמים בשבוע. בכל מקרה, חשוב להקפיד שלא להגיע למצב שבו קצב מעבר האוויר דרך מערכת הנשימה (תלוי בעומק הנשימות ובתדירותן) לא יהיה גבוה מדי.

* יש לוותר על אימון ביום שבו חשים בקשיי נשימה, סובלים מגירוי אלרגי חזק, תוצאות מבחן תפקודי הנשימה אינן תקינות. לחולים מסוימים מומלץ להחזיק בקרבתם מכשיר לבדיקת תפקודי נשימה ולבצע לעצמם את הבדיקה בימים כאלו.

* חשוב לבצע חימום לפני ביצוע פעילות עצימה יותר. במחקרים נמצא כי חימום של 30-15 דקות כחצי שעה לפני פעילות עצימה יותרמקטין את הסיכוי לפריצת התקף בזמן הפעילות.

* מומלץ לבצע שחרור של מספר דקות בתום האימון.

* חולים שאינם מצליחים להקטין את תסמיני המחלה למרות פעילויות המניעה השונות, יקבלו המלצה לבצע פעילות עם פוטנציאל נמוך יותר לגרימת התקף, כמו שחייה.

* ביום קר ויבש מומלץ לבצע את האימון בחדר הכושר או באולם, או לחלופין לדאוג לכיסוי הפה והאף בצעיף או במסכת מנתחים כדי להקטין את השינויים החדים בטמפרטורת האוויר העובר דרך דרכי הנשימה וכדי להקטין את קצב איבוד המים מדרכי הנשימה.

* ממחקר שפורסם בשנת 2003, עולה כי דיאטה דלת נתרן וכלור שיפרה את תפקודי מערכת הנשימה בתום פעילות גופנית בחולי אסתמה. ממצא זה מרמז על האפשרות כי התערבות תזונתית יכולה להוות נדבך נוסף ב"חבילת" הטיפולים ואמצעי המניעה של מחלה זו.

מבחן תגר-נשימתי

מבחן תגר-נשימתי נועד לאתר EIA אצל מתאמנים, וניתן לבצעו גם במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט. מבחן תגר-נשימתי מבוצע בריצה על מסילה נעה בעומס (מהירות ושיפוע) שבו קצב הלב של הנבדק מגיע ל 90%-85% מערכו המרבי, למשך 8-6 דקות. מבחן תפקודי נשימה מתבצע לפני ואחרי המבדק. ירידה של 15% או יותר בכמות האוויר הננשפת בשנייה הראשונה של נשיפה מקסימלית (לאחר שאיפה עמוקה) לאחר ביצוע המבחן מהווה מדד ל- EIA.

לסיכום

רבים מהאנשים הסובלים מאסתמה תופסים את מחלתם כגורם שמגביל את יכולתם הגופנית. מהסיבות הללו, חולי אסתמה נמנעים לרוב מפעילות גופנית ובוחרים באורח חיים לא פעיל. חשוב לעודד חולי אסתמה - בעיקר ילדים - להיות פעילים ככל יכולתם בפעילויות ספורט, במטרה לשפר את השליטה במחלה, להקטין את צריכת התרופות, ולא פחות חשוב - לשם התועלת הפסיכולוגית בכל הקשור בהשתתפות בפעילויות ספורט רגילות.

ריצה היא לא הפעילות המומלצת לחולי אסתמה. מסיבות שאינן ברורות לגמרי, נמצא שפעילות ריצה גורמת להתקפי אסתמה רבים יותר מאשר שחייה. אימוני שחייה מקטינים את מספר האשפוזים בעקבות התקפים ואת מספר ימי ההיעדרות מבית הספר או מהעבודה.עם זאת, חשוב לזכור כי כאשר המחלה מבוקרת היטב ניתן להמליץ גם על ריצה או רכיבה על אופניים. ענפי ספורט נוספים כמו טניס או כדורסל (על חצי מגרש), שבהם מעורבים מאמצים עצימים קצרים, יכולים גם הם להיות אפשרות למרות התועלת האירובית הפחותה יחסית.



תגובות הוסף תגובה
1.תודה :]נועה 12/12/10
2.תודה רבהאלעד12/01/12
3.מחלת האסטמהשפרה בובליל30/04/13
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן