חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?

מיפוי גנטי לספורטאים צעירים - זו אחת האפשרויות שלהן נוכל לצפות בעתיד הרחוק בעקבות פרויקט מיפוי הגנום האנושי. ממצאים שפורסמו לאחרונה מציעים מספר גנים האחראים לכושרנו הגופני, אבל מחקרים אחרים מטילים ספק בממצאים. תחילתו של העידן הגנטי בספורט? מוקדם עדיין לקבוע
  29/01/05
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

חוקרי הספורט מאוחדים בדעתם כי כושרנו הגופני מושפע מתכונות גנטיות ומהפעילות הגופנית שאותה אנו מבצעים. מחקרים שנערכו בעבר בתאומים ובמשפחות מוכיחים כי בין 25% ל- 65% מהשונות בכושר הגופני נובעת מהשפעות תורשתיות. עם זאת, עדיין לא ידוע במדויק מהי ההשפעה היחסית של כל אחד מהגורמים הללו על הכושר הגופני; ויותר מכך -  לא ידוע אלו גנים קובעים את רמת הכושר. ההנחה היא כי הכושר הגופני הוא תכונה רב-גנית, הנקבעת מהשפעה הדדית של גנים רבים.
 
בעקבות פרויקט מיפוי הגנום האנושי, החלו קבוצות של מדעני ספורט שמתמחים בביולוגיה מולקולרית לתור אחר אותם גנים העשויים להשפיע על כושרנו הגופני. תוצאות מחקרים שפורסמו באחרונה מציעים מספר גנים כאלה; מחקרים אחרים מטילים ספק בממצאים.
     
מאמר זה ינסה לחשוף את הקורא למידע חדש אודות הניסיונות העולמיים לפענח את הרכיבים התורשתיים המעורבים בקביעת כושרנו הגופני.
  
DNA: אבן הבניין שלנו

התגלית החשובה ביותר בתחום הביולוגיה פורסמה בשנת 1953, אז הציגו לראשונה שני מדענים - פרנסיס קריק הבריטי וג'יימס ווטסון האמריקני - מודל תלת-ממדי של יחידה הנקראת די-אן-איי (איור מס' 1). יחידות רבות של דנ"א (גנים) בנויות משתי שרשראות הנושאות את כל המידע התורשתי המצוי בכל יצורי החיים. בגופנו מצויים כ- 50 אלף גנים השוכנים בכל אחד מתאי הגוף, והם האחראים על שכפול עותקים רבים, שאותם אנו מעבירים מדור לדור.

האומנם קיימים גנים המשפיעים על הכושר הגופני?

הפרויקט לקביעת הרצף המלא של הגנום האנושי יצא לדרך בשנת 1990. מאז החל מירוץ מדעי של פיזיולוגים מתחום המאמץ שמטרתו חיפוש אחר גנים מיוחדים, האחראים על יכולתנו הגופנית.
 
ההנחה היא כי איתור גנים אלו יאפשר בעתיד:
1. לאתר ספורטאים שנולדו מתאימים יותר מבחינה גנטית למקצועות הספורט השונים.
2. לייעל את תהליכי האימון של ספורטאים.
3. לייעל את תוכניות האימון בשיקום חולים (חולי לב, ריאות).
                                                                
הגנים ACEvd  ו- ACTN3 הם רק שניים מִני רבים שהשפעתם על היכולת הגופנית נחקרת כיום בעולם.

הגן ACE

שמונה שנים לאחר תחילת פרויקט מיפוי הגנום האנושי (1998) הציגה לראשונה קבוצת חוקרים מאנגליה גן המעורב בקביעת הכושר הגופני. לטענת החוקרים קיים קשר בין הגן ACE (Angiotensin Cconverting Enzyme) לבין הכושר הגופני, בעיקר בכל הקשור ליכולת לשפרו בעקבות אימון.

 ובכן, מה הוא הגן ACE ומה תפקידו בגוף?

הגן ACE קובע את רמת פעילותו של האנזים ACE בגוף. תפקיד אנזים זה לווסת ולשמור את לחץ הדם בגבולות פיזיולוגיים תקינים. ידוע כי הגןACE  יכול להופיע בגופנו בשתי צורות: גן ארוך וגן קצר.

כיצד כל זה קשור לכושר גופני? 

החוקרים האנגלים השוו בין עשרים וחמישה מטפסי הרים בריטים בעלי סבולת אירובית גבוהה, שהצליחו לטפס לגובה של למעלה מ- 7,000 מטר ללא תוספת חמצן, לבין אוכלוסייה רגילה. להפתעת החוקרים נמצא כי לקבוצת המטפסים היה עודף בולט בשכיחות הגן הארוך ACE בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה (איור מס' 2). ממצא זה עורר את קהילת מדעני הספורט. במחקר נוסף שבא בעקבותיו נמצא שטירונים בצבא הבריטי בעלי הגן הארוך ACE שיפרו באופן בולט את הסבולת השרירית לאחר אימון בן עשרה שבועות בהשוואה לטירונים נושאי הגן הקצר, שעברו אותו אימון. השיפור בא לידי ביטוי בכפיפה ובפשיטה של המרפק תוך כדי הרמת משקולת של 15 ק"ג (איור מס' 3). לפי שני מחקרים אלו, לבני אדם בעלי הגן ACE הארוך יתרון גדול מבחינת הכושר הגופני והיכולת להשתפר עקב אימון גופני, לעומת בעלי הגן הקצר.

הממצאים המעניינים עוררו גל של מחקרים נוספים, בניסיון לאמת את ההשערה שאכן נמצא הגן האחראי על הכושר הגופני ועל היכולת לשפרו באמצעות אימון גופני. אחד המחקרים, שבו השתתפו 64 חברי נבחרות החתירה האולימפיות של אוסטרליה, הציג יתרון בולט לנוכחות הגן ACE הארוך - המקנה יתרון בכושר. מחקר בריטי אף מצא כי הגן ACE הארוך היה שכיח יותר בקרב רצים למרחקים ארוכים (מעל 5000 מ' ומרתון) מאשר אצל ספרינטרים (100 ו- 200 מ'), הזקוקים יותר למערכות האנרגיה האנאירוביות.
 
המנגנונים שבעזרתם מאפשר הגן ACE הארוך שיפור בכושר גופני אינם ברורים עדיין. יש הטוענים כי פעילות נמוכה של האנזים ACE בשריר מגדילה את הריכוז המקומי של הורמון
ה- NO (Nitric Oxide - חנקן חד-חמצני), הגורם להרפיה ולהרחבה של כלי דם נימיים. הרחבה זו מאפשרת אספקת חמצן גבוהה יותר, ובכך משפרת את יכולת כיווץ שרירי הלב והשלד בעת מאמץ. בנוסף לכך, לבעלי הגן ACE הארוך יכולת טובה יותר להגדיל את הצפיפות הנימית (קפילרית) בשריר בעקבות אימון. לפי הסברים נוספים, קיים קשר בין הגן ACE הארוך לעלייה גבוהה יותר במסת סיבי השריר האיטיים (ST- Slow Twitch) המייחדת ספורטאי סבולת. כמו כן, בקרב ספורטאים אלו כנראה קיימת יעילות נשימה מיטוכונדריאלית גבוהה יותר ויכולת ניצול מאגרים אנרגטיים טובה יותר לעומת אנשים לא מאומנים. לאור זאת ניתן להסיק כי הגן ACE הארוך מייעל את תפקודם של מסלולים מטבוליים שונים בגוף.
 
הגן  ACTN3

קבוצת חוקרים מאוסטרליה הצליחה, לטענתה, למצוא גן נוסף- ACTN3 Alpha-Actinin-3)), המשפיע על הכושר הגופני. גן זה, כמו קודמו, מופיע בשתי צורות: R ו- X. צורת ה- R אחראית על ייצור חלבון בשם Actinin-3, ואילו צורת ה- X אינה מאפשרת ייצור חלבון זה. צורת ה- R מצויה אך ורק בסיבי שריר מהירים ,(FT- Fast Twitch) המאפשרים יכולת הפקת אנרגיה גליקוליטית מהירה. מאידך, צורת ה- X, שאינה מייצרת כלל חלבון Actinin-3, אינה מאפשרת הפקת אנרגיה מהירה.
 
מה לכל זה ולקשר שבין ACTN3 וכושר גופני? קבוצת החוקרים מצאה כי ב- %95 מהספרינטרים האולימפיים האוסטרליים היתה נוכחות לגן R (המייצר חלבון Actinin-3), ואילו רק ב- %76 מספורטאי הסבולת נמצאה צורת גן זו (איור מס' 4). לעומת זאת ב- 69% מספורטאי הסבולת נמצאה נוכחות הגן X (שאינו מאפשר ייצור Actinin-3), זאת לעומת 50% בלבד בספרינטרים. ניתן לראות כי ריכוזו של הגן R, המאפשר כאמור ייצור Actinin-3, גבוה בקרב ספורטאים העוסקים במקצועות ספורט שמשלבים כוח ומהירות, ואילו ריכוזו של הגן  ,Xשאינו מאפשר יצור Actinin-3, נמוך בקרב ספורטאים אלו.

לאור תוצאות אלו הגיעו החוקרים למסקנה כי נוכחות צורת ה- R בגן ACTN3 מאפשרת פעילות גליקוליטית מהירה, תכונה החשובה בספרינטרים, ואילו צורת הגן X מתאימה יותר לפעילות איטית של השריר, תכונה החשובה לספורטאי סבולת.

הגן ACTN3 ממשיך להיחקר בהקשר לכושר גופני, וצפוי כי בעתיד יפורסמו עבודות נוספות אודותיו.

עמדת המבקרים

לעומת קבוצות המדענים הטוענות לזיהוי גנים אפשריים המשפיעים על הכושר הגופני, קמה קבוצת מדענים שמטילה ספק בממצאים אלה. המחקרים שהציגו האחרונים סתרו את ממצאי המחקרים שתמכו במציאת המידע התורשתי האחראי לכושר הגופני. במחקר שהשווה בין 192 ספורטאי סבולת בעלי צריכת חמצן מרבית (V'O2max) גדולה מ- 75 מ"ל/ ק"ג/דקה לבין 189 גברים בלתי פעילים גופנית, לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בתדירות הופעת הצורות השונות של הגן ACE (ארוך וקצר). גם בניתוח נוסף, שבוצע בקבוצת האתלטים בלבד, לא נמצא יתרון לגן ACE הארוך. במחקר נוסף בהשתתפות 147 טירונים וטירוניות בצבא האמריקני, שעברו תקופת אימון של שמונה שבועות, לא נמצא יתרון מבחינת השיפור ביכולת האירובית והכושר הגופני לאף אחת מהצורות הגנטיות של הגן ACE (ארוכה או קצרה).
 
החוקרים שסבורים כי טרם הוכחה תרומה משמעותית של הגנים השונים לכושר הגופני נסמכים על שתי טענות עיקריות. הראשונה גורסת כי המחקרים התומכים בקשר כזה בוצעו על מדגם קטן של נבדקים, ולכן אינם אמינים מבחינה סטטיסטית. טענה שנייה קובעת כי רבים מהמחקרים השוו בין ספורטאים לנבדקים בלתי פעילים גופנית, מצב הגורם לחוסר התאמה בסיסית בין נבדקי המחקר. לטענתם, יש לבצע מחקרים השוואתיים בקרב אוכלוסיית הספורטאים בלבד, ומאותו מקצוע ספורט, ללא מעורבות נבדקים בלתי פעילים גופנית. רק אז ניתן יהיה, לדבריהם, להתייחס ברצינות לקשר שבין גנים אלו לכושר הגופני.

לפיכך, ניתן לראות כי אין עדיין מסקנות חד משמעיות בנוגע למציאת גנים ייחודיים הקובעים את כושרנו הגופני ואת היכולת להשתפר עקב אימון.
 
מה צופן העתיד?

הפוטנציאל הטכנולוגי הקיים הוא רב, אך יחד עם זאת - עדיין רחוקה הדרך למציאת הגן שקובע את הכושר הגופני ולבניית "האתלט הגנטי". אם לשפוט על-פי קצב ההתקדמות הטכנולוגית ושיטות המחקר, אין ספק כי בעתיד הלא רחוק יימצאו גנים הקשורים ליכולת גופנית. בכנס שנערך באחרונה באוניברסיטת London (School of Human Health and Performance) בנושא גנים וספורט, הועלו הערכות כי בעתיד יתכן ויירבו תופעות לא חוקיות, שבהן ספורטאים יהיו מעוניינים "להזריק" לגופם מולקולות DNA (Gene Doping) כדי לשפר הישגים ספציפיים. לטענת המשתתפים, ניצול המניפולציות הגנטיות בידי ספורטאים יהיה מהיר יותר מניצולן לצרכי האוכלוסייה הזקוקה לכך (חולים למיניהם). התמודדות מול תופעה זו תאפיל ותקשה על ההתמודדות בתופעת השימוש בחומרים אסורים (סמים) בספורט.

אפשרות נוספת הצפויה בעתיד היא שסקאוטרים (מגלי כישרונות) יבקשו מספורטאים צעירים בתחילת דרכם לבצע מיפוי גנטי, וכך למיין ולאתר את הספורטאי המתאים להם ביותר. בנימה צינית ניתן לומר כי לקהל המאמנים תהיה נחמה בכך שיאמנו ספורטאים מוכשרים יותר גנטית לענף הספורט הנבחר, ולא "יבזבזו את זמנם" באימון ספורטאים שסיכויי התקדמותם בענף אינם גבוהים במיוחד. בתחום שיפור תוכניות השיקום בחולים, כוונת המדענים לפתח בעתיד תהליכים לשינוי אותם גנים GM- Genetically Modified)) התורמים לשיפור הכושר הגופני, ובכך לייעל את הטיפול במחלות שרירים, לב וריאות.


מילון מונחים:

ביולוגיה מולקולרית: מדע העוסק בתהליכי התבטאות הגנים
אורגניזם: יצור חי
גנום: כלל החומר הגנטי של האורגניזם
גנטיקה: חקר התורשה והשינויים שחלים בתכונות בין אורגניזמים לבין צאצאיהם
מולקולה: מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי
דנ"א: מולקולה בגרעין התא הנושאת את כל החומר התורשתי ביצורים החיים ובנגיפים
גן: קטע ממולקולת דנ"א הקובע תכונה מסוימת באורגניזם
מיפוי גנטי: תיאור קווי שמציין את המיקום היחסי של גנים בגנום
אנזים: חלבון המשמש זרז לתהליך ביוכימי

----------------------------------------------------------------------------------------------

* יניב דוזלי -  M.Sc.- פיזיולוג מאמץ, המכון למחלות ריאה, ביה"ח שיבא, תל-השומר



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
19.5.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן