חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

דיכאון משבת לשבת

הכדורגל היה הכל בשביל ניק קולי, כדורגלן אנגלי צעיר. החיים שלו התחילו עם שריקת הפתיחה והסתיימו בשריקה האחרונה. בין השריקות, הוא לא מצא מנוח לנפשו המסוכסכת. פציעה אחת יותר מדי הביאה אותו למחוזות דמיוניים: הוא המציא לעצמו מחלה סופנית. סיפור שהיה באמת
  29/06/04
מאמרים נוספים בתחום
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
מאמרים נוספים בתחום
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

"אני זוכר רגעים שבהם פרצתי בבכי ושקעתי למטה בלי יכולת לעשות דבר נגד זה. בדרך כלל אשתי ויקטוריה היא אחת היחידות, פרט לילדים שלי, שמסוגלת להוציא אותי מקטע קשה שכזה, אבל אפילו היא לא יכלה להועיל לי. כל מיני דברים קרו אז בחיי: בני רומיאו בדיוק נולד, הורי עמדו על סף גירושים, ומערכת היחסים שלי עם המנג'ר היתה מעורערת".

הווידוי הזה שייך לדייויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל, ומי שנחשב כיום לכדורגלן הפופולרי ביותר בעולם. הוא העלה אותו על הכתב, ללא חשש,בספרו האוטוביוגרפי, ‘MY SIDE’
('הצד שלי', באנגלית גם 'הקבוצה שלי') שיצא לאור לפני כמה חודשים. הכל היה כל-כך שונה אילו ניק קולי היה ניחן בכנות ובאומץ דומים.

"אני נשבר, מתמוטט. אני מרגיש שאני קורס ולא רק הקריירה שלי בסכנה אלא החיים שלי. אני לא יכול יותר. כן, אני מוכן לקבל את העזרה שהצעתם לי. למען האמת, אני מוכן לעשות הכל כדי להחזיר את חיי למסלול רגיל". את הדברים הללו אמר לפני כחצי שנה סבסטיאן דייסלר, הקשר המחונן של נבחרת גרמניה ואלופת גרמניה, ביירן מינכן, לפרנץ בקנבאואר, אולי הנס ואוטמר היצפלד, הבוסים הנחרדים שלו באיצטדיון האולימפי במינכן, אחרי שהם סידרו לו טיפול פסיכולוגי צמוד ויעצו לו להתאשפז על חשבון הקבוצה במרפאה מיוחדת לטיפול בדיפרסיה קלינית. בתחילת החודש הזה שב דייסלר למועדון ולאימונים סדירים. בקרוב הוא אף עשוי לשוב ולשחק בבונדסליגה. הכל היה כל-כך שונה אם ניק קולי היה בוחר באופציה דומה.

תשעים דקות של שיכרון חושים. ודי

ניק מי?

זהו סיפורו היוצא דופן של ניק קולי, בן 29, כדורגלן מצליח ששקע בדיכאון. קולי שיחק בטאמוורת', קבוצה טובה מליגת ווקסהאול החצי-מקצוענית באנגליה, התפרנס מהכדורגל בכבוד, אם גם לא בעושר, ובכל פעם שעלה על המגרש היו לו 90 דקות נפלאות שבהן הוא נתן את הכל ושכח מהכל. הבעיה היתה ש- 90 הדקות נמשכו כל פעם רק שעה וחצי. אחריהן הוא היה צריך לרדת מן המגרש ולחזור לחיים הרגילים. בשביל זה היה לו כבר הרבה פחות מרץ.

דיכאון קליני דורש טיפול. קולי ידע זאת, אבל לא היה מוכן לעשות את הצעד. בעולם האכזר של הכדורגל המקצועני הוא שכנע את עצמו כי הבושה הציבוריתשתתלווה להודאה בדיכאון תחסל לו את הקריירה ותגדע את קרן האור היחידה שעדיין נותרה לו. הוא ידע שכדורגלנים בכירים כמו טוני אדאמס, קפטן ארסנל ונבחרת אנגליה לשעבר, פול מרסון, אנגלי בינלאומי לשעבר שמשחק עד היום (וממשיך לחזור לסורו ולקבל טיפול ממש בימים אלה), ואפילו איידור גודיונסן - החלוץ האיסלנדי של צ'לסי המתחדשת – כל אלה הודו בפומבי בהתמכרות לאלכוהול, לסמים ולהימורים ובכל זאת השתקמו - פיזית ותדמיתית - והמשיכו בקריירה. אבל ניק קולי זכר רק את הדוגמה של סטן קולימור, חלוץ אנגליה, ליברפול ואסטון-וילה, שתלה את הנעליים בגלל דיכאון קליני ועוד נשאל על-ידי המנג'ר שלו בווילה פארק, ג'ון גרגורי: "עם שכר של 29,000 ליש"ט לשבוע - איך אתה יכול בכלל להיות מדופרס?"

ניק קולי לא רצה בשום פנים ואופן לגמור כמו קולימור. "חשתי שפשוט ישחטו אותי אם ייוודע שאני סובל מבעיות נפשיות", סיפר. המנטליות של 'גברים אינם בוכים' ליוותה אותו מילדות. בגיל 12 הוא סירב להצעה של הוריו לטפל באגרסיביות-היתר שלו בעזרת פסיכולוג. "אני אעשה זאת טוב יותר לבד", הוא השיב אז, ונותר עם התחושה – והבעיה - עד היום. לפיכך הסתגר קולי בביתו בין אימון למשחק, בין משחק לאימון, והקדיש את רוב האנרגיות שלו להסתרת מצבו הנפשי הרופף.

באוקטובר 2002 פירקה ארוסתו של ניק קולי את החבילה אחרי שבע שנים ביחד. חודש וחצי בלבד אחרי המהלומה הזו ("לא ראיתי את זה בא וזה היכה בי מאוד חזק") שבר קולי את הרגל במהלך משחק. הוא עמד להיעדר שבועות רבים מכר הדשא, המקום שאליו היה מכור ושבו היו תלויים למעשה חייו הסדירים. הוא לא עמד במעמסה. "צריך לזכור שכדורגל הוא המקום היחיד שבו אני משתחרר. ב- 90 דקות של תשוקה, זעם, תסכול והתלהבות. אני נותן הכל", אמר קולי בראיון, "אבל מעולם לא הצלחתי ללכוד את ההנאה האמיתית. כאשר אני מבקיע שער - ההרגשה פנטסטית. אבל זה לא נמשך. ברגע שנשמעת שריקת הסיום, אני מתחיל להעריך את ההופעה שלי, והפוקוס הוא תמיד על השלילי".

בעקבות הפציעה, ובלי כדורגל בכלל, צנח קולי עמוק יותר לתהומות הדיפרסיה. "ישנתי כל היום והייתי ער כל הלילה. העדפתי את זה ככה, כיידעתי שכולם ישנים ואיש לא יכול לשפוט אותי. היתה פעם שבה זחלתי על השטיח חצי לילה, מיילל ומתייפח, ואמרתי לעצמי שכבר לא אכפת לי אם אחיה או אמות".

בכי מר, אף מדמם ו... מחלה ממארת

ההכרה הזו היא שהביאה את ניק קולי אל אותו אחר-צהריים קודר בפברואר אשתקד. היא שהביאה אותו גם אל כל בית באנגליה. קולי החלים מהפציעה וחזר לשחק. "הייתי צריך להיות מאושר שאני שוב על המגרש, אבל במקום זאת הגעתי לחדר ההלבשה, התיישבתי והתחלתי לבכות ללא הרף, כולל כאב ראש ואף מדמם. הייתי בטוח שאני לבד בחדר, אבל אחד הבחורים היה בתא השירותים. כאשר הוא יצא ושאל אותי מה קרה נכנסתי לפניקה. 'סרטן' היה הדבר הראשון שעלה בדעתי. הרגשתי שזו דרך להצדיק את הדיכאון".

"יש לי סרטן בקיבה", אמר קולי לעמיתו. והשמיים נפלו.

לא רק מועדון כדורגל שלם - שחקנים, הנהלה, מאמנים ואוהדים - התגייס למען ניק קולי, גם העיירה טאמוורת' לא חסכה ממנו תמיכה. מעבר למכתבים, שיחות עידוד וברכות החלמה אינסופיות, עשו החברים גם מחוות מחממות לב: המנג'ר העניק לקולי את סרט הקפטן למשחק הכי חשוב של העונה - גמר גביע הקבוצות החצי מקצועניות (טאמוורת הפסידה 2-1) במאי, והקבוצה והעיתון המקומי גייסו כספים כדי לממן את נסיעתו של קולי לשישה שבועות של "טיפולים והקרנות" בקליפורניה ("בסך-הכל", אמר, "רציתי לברוח מהכל ולהיות עם עצמי כמה שיותר רחוק").

כדור השקר של קולי כבר היה בלתי ניתן לעצירה. אפילו להוריו המודאגים לא סיפר את האמת. אדרבא, בנשף סוף העונה של טאמוורת' פוטבול קלאב זכה אחד האוהדים בהגרלה השנתית המסורתית בזוג כרטיסי טיסה לארה"ב. הוא העניק אותם מיד למיסטר ומיסיס קולי. הם טסו אל בנםללוס-אנג'לס, אבלקולי עשה הכל כדי להתחמק מהם. "פגשתי אותם רק שלוש פעמים בתירוצים שונים, ושכנעתי אותם לחזור לאנגליה בלעדי".

אבל המשחק הגדול ביותר בקריירה של ניק קולי לא יכול היה להימשך לנצח. משהו חייב היה להפסיק את העמדת הפנים. אחת האופציות לסיום הפאסאדה היתה כמובן התאבדות ("שקלתי אותה כמה וכמה פעמים"), אבל מזלו של קולי הועיד לו פגישה עם אלמוני בפארק בקליפורניה - פגישה עם מישהו "ששינה את חיי". אחרי שיחה ממושכת הוזמן ניק לבית הזוג האמריקני. "הם הכירו לי את משפחתם ואת חבריהם. הם לא ידעו עלי דבר, אבל לא שפטו אותי בכלל. לאט לאט התחלתי לקבל בחזרה את תחושת הערך העצמי שלי".

צ'אנס אחד נוסף מ'נושאי הבשורה'

לפני חודשים ספורים, אחרי כמעט שנה שבה הסתתר מאחורי מסכת חולה הסרטן, התייצב קולי בפני המנג'ר שלו בטאמוורת', דארן גי, והתוודה. אחרי כמהימים הודיע מועדון הכדורגל של טאמוורת' כי חוזהו של קולי לא יוארך, וכי"אנו חשים חובה להתרחק ממנו. הוא איננו רצוי עוד במגרשנו".

אבל הפיה הטובה של ניק קולי לא ירדה אליו רק בפארק בעיר המלאכים האמריקנית. היא הופיעה גם באנגליה, בדמותו של פיל רובינסון, מנג'ר סטאפורד ריינג'רס, שהזמין את קולי להצטרף לשורות מועדונו. מדובר אמנם בקבוצה חצי מקצוענית שמשחקת בליגה אחת מתחתטאמוורת', אבל קולי בהחלט ער לפתגם האנגלי ‘Beggars cannot be choosers’. הוא בסך-הכל אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לו, והודיע כי יעביר את כל הכספים שקיבל במרמה לקרן למען ילדים חולי סרטן בבית-חולים סמוך בבירמינגהאם. יש לו חברה חדשה, ובעיקר יש לו תובנה טרייה: "אני כבר לא קם כל בוקר בהרגשה שאני צריך לבחור בין חיים ומוות".

דייויד בקהאם וסבסטיאן דייסלר יודעים על מה הוא מדבר. השאלה היא כמה כדורגלנים וספורטאים נוספים נמצאים בצומת הזה וזקוקים לתובנות הללו.

אבי מלר הוא עיתונאי, פרשן ושדר כדורגל אנגלי ועולמי בערוץ הספורט ובערוץ 5 +; מרצה לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן