חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה

במשך שנים נשלחו חולי אסטמה לנפוש ולגור במקומות יבשים. העיר הצעירה ערד "נהנתה" מהגירה מסיבית של חולי אסטמה – עד ששורה של מחקרים הוכיחו שדווקא לחות גבוהה מקלה מאוד על הסובלים מהתקפי אסטמה, בעקבות מאמץ גופני
  29/10/02
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

זהבית ניצן

שחייה היא הפעילות הספורטיבית המתאימה ביותר לחולי אסטמה, בעיקר לאלה שסובלים מהתקפי אסטמה לאחר מאמץ גופני –Exercise Induced Asthma (EIA). כך נמצא במספר מחקרים שנערכו בעולם וכן במכון וינגייט.

150 מיליון אנשים בעולם סובלים ממחלת האסטמה. בישראל סובלים מהמחלה כ- 7% מהמבוגרים וכ- 12% מהילדים, ואילו באירופה הוכפל מספר החולים בעשור האחרון, כך, על-פי נתונים שנמסרו ביום האסטמה הבינלאומי שנערך לפני כחצי שנה.

אסטמה היא דלקת כרונית של צינורות הנשימה (הסימפונות) שמובילים אוויר לריאות, ומתבטאת בקשיי נשימה וצפצופים, בעיקר בזמן הנשיפה. המחלה מוגדרת כרבת משתנים ומופיעה בהתקפים. ההתקפים יכולים להיגרם בגלל גורמים אלרגנים (כמו קרדית אבק הבית ופריחת עצים מסויימים, בעיקר בעונות מעבר), שינויי טמפרטורה ומאמץ גופני. בזמן ההתקף מתכווצים השרירים המקיפים את הסימפונות, וגורמים להקטנת מעבר האוויר. בלוטות ריר בדופן הסימפונות מפרישות ריר צמיג, ותאי דם לבנים מסוגים שונים חודרים לסימפונות ומייצרים חומרים כימיים שגורמים לדלקת (inflammation). דלקת זו שונה מדלקת שנגרמת על-ידי חיידקים או נגיפים, למשל בברונכיטוס.

התקפי אסטמה מטופלים בעיקר באמצעות תרופות שמרחיבות את הסימפונות, וכן בתרופות חדשות אנטי דלקתיות, שמשמשות כטיפול מונע לטווח ארוך. בעבר רווחה הדעה כאילו חיים בסביבה עם אוויר יבש, בערד למשל, עשויה להיטיב עם חולי האסטמה. אולם כבר משנות השבעים והשמונים, הראו מחקרים, גם אלה שנערכו במכון וינגייט, כי דווקא סביבה לחה מיטיבה יותר עם חולי האסטמה, בעיקר אלה שסובלים מאסטמה שלאחר מאמץ גופני (EIA).

הנושא של התקף אסטמה לאחר מאמץ גופני מעסיק ספורטאים וחוקרים כאחד. בשנת 1973 פרסמו החוקרים גודפרי ואנדרסן מימצאי מחקר, על פיהם למשך המאמץ הפיזי ולעוצמתו יש חשיבות רבה בקביעת חריפות ההתקף האסטמתי. כך למשל, ריצה בת 6-8 דקות בעוצמה של 60% עד 80% מהיכולת האירובית של החולה, גורמת להתקף אסמטי חריף יותר, בהשוואה למאמצים במשך ובעוצמה קצרים יותר או ארוכים יותר.

הסיבות להופעת ההתקף האסטמתי לאחר מאמץ גופני, שלפעמים מופיע 10 דקות אחרי סיום הפעילות ולפעמים אחרי מספר שעות, לא לגמרי ברור. חוקרים אחדים מאמינים כי שאיפת אוויר קר בזמן הפעילות, היא זו שגורמת להיצרות כלי הנשימה ולהתקף. במחקרים אחרים נמצא כי בהשוואת פעילות גופנית בעלת עוצמת מאמץ ועומס מכני זהים ביבשה ובמים, הפעילות במים השפיעה לטובה על עוצמת התקף, יותר מאשר הפעילות ביבשה. כפי הנראה, בגלל היעדר משקל במים, שהקל על פעילות מערכת הלב והריאות.

גם ד"ר עמרי ענבר, חוקר במכון וינגייט, טוען במאמרו על היבטים פיזיולוגים של EIA ("אסיף –על מדעי הספורט –מכון וינגייט1957-1977) כי "מחקרים קודמים מצאו כי ריצה באוויר החופשי וריצה על מסילה נעה, הביאו להרעה הגדולה ביותר במצבו של האסטמתי, בהשוואה לרכיבה על אופניים ארגומטריים, הליכה איטית או שחייה". אולם, לטענתו, החוקרים טרם מצאו הסברים מדוע לפעילות גופנית מאומצת במים יש השפעות פחות שליליות על התקפי אסטמה, בהשוואה למאמצים גופניים ביבשה.

הערכות החוקרים הן כי ייתכן ש:
* מצב הגוף הנמצא באיזון במים;
* האופי הקצבי של הנשימה ותנועות הגוף בשעת השחייה;
* השינויים החלים בחום הגוף בעת פעילות במים, בהשוואה לאלה שביבשה;
* רמת הלחות באזור הבריכה - כל אלה מיטיבים עם חולי האסטמה.

במספר מחקרים נמצא כי מעבר החום היעיל בין הגוף למים, וכן רמת הלחות באוויר הנשאף בשעת השחייה - הינם גורמים חשובים במניעת התקפים אסטמתיים.

במימצאי מחקר שנערך במכון וינגייט בשנת 1977 על-ידי החוקרים בר-אור-נוימן ודותן, ובמחקרים נוספים בעולם שבאו בעקבותיו, הועלתה האפשרות כי הלחות הגבוהה באוויר שאותה שואף החולה בשעת השחייה, הינה גורם חשוב במניעת EIA לאחר התאמצות במים. אולם, במחקר שערך ד"ר ענבר יחד עם פרופ' עודד בר-אור וחוקרים נוספים במכון וינגייט, בשנת 1979,לא נמצאו מימצאים שהצביעו על כך שהלחות היחסית הגבוהה של האוויר הנשאף על-ידי השחיין הינה הגורם המרכזי במניעת EIA.

בעדכון בנושא EIA מטעם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA, שפורסם ב-1993 ב- Annals of Allergy נטען כי מחקרים מהתקופה האחרונה מעלים השערה שהגורמים המשפיעים על אסטמה לאחר מאמץ גופני הם אותם חומרים מעוררי דלקת שנקראים

sulfidopeptie leukotrienes. גם במחקרים עדכניים אלה מייחסים חשיבות לשאיפת האויר הלח. לטענת החוקרים, ניתן לדכא התקפי אסטמה מסוג EIA על-ידי שאיפת אוויר חמים ולח כמו בבריכת שחייה מחוממת, או לחילופין במקומות שהאוויר קר - כדאי לצאת לאימון עם צעיף שמכסה את האף והפה.

ניסיון להקל על ספורטאים מפני EIA מגיע גם מכיוון שונה לחלוטין. בימים אלה נערך במכון וינגייט מחקר חדש בנושא אסטמה לאחר מאמץ. ד"ר ברקת פלק מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, בודקת את השפעת הליקופן, חומר המצוי בעגבניות בשלות, שמהווה נוגד חימצון, אצל נערים שסובלים מסימפטומים של EIA, אך אינם לוקחים תרופות באופן קבוע. לדברי ד"ר פלק, במחקרים קודמים שנעשו על חולים עם אסטמה קשה, נמצא שאצל כ- 50% המחולי אסטמה אשר לוקחים תרופות באופן קבוע, תוספת של ליקופן מפחיתה את התופעה.



תגובות הוסף תגובה
1.פעילות גופנית עם מכשיר שמפיץ אדיםרחל להב06/02/06
2.ג'ודו והתקפי אסטמהנילי15/10/07
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן