חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002

דו"ח מהכנס השנתי של ה-ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט), שהתקיים השנה בסנט-לואיס, מיזורי (ארה"ב)
  26/06/02
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום


כבכל שנה, השתתפו בכנס השנתי של ה-ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט יותר מ- 5,000 רופאים, פיסיולוגים, תזונאים, פיסיותרפיסטים ובעלי מקצוע פרה-רפואיים אחרים מכל רחבי העולם. השנה שולב בכנס זה גם הכנס הרפואי של הוועד האולימפי הבינלאומי, שנדחה מספטמבר 2001.

הכנס, שנמשך ארבעה מים, כלל קרוב ל- 2000 הרצאות, סימפוזיונים וסדנאות, הצגות קצרות, פוסטרים, פגישות של קבוצות ענין ודיונים בהרכבים שונים. למעט הרצאות מליאה מרכזיות מדי בוקר, התקיימו במהלך היום, במקביל, יותר מ- 25 אירועים שונים. עומס רב, שהקשה על בחירה בנושא מסוים.

את ההרצאה ההיסטורית המסורתית לזכר DILL B..D נתן הפיסיולוג הנודע DAVID COSTILL בנושא "ריצה למרחקים ארוכים – 100 שנים על המסילה הנעה". תוך סקירה מרתקת של התפתחות המחקר בפיסיולוגיה של המאמץ אצל רצים למרחקים ארוכים, מאז בניית המסילה הנעה הראשונה ב- 1901 - חלף קוסטיל על פני אירועים מרכזיים, כגון המרתונים של בוסטון החל מתחילת המאה, הקמת המעבדה הראשונה לחקר הריצה בהארוורד, הפרסומים המדעיים של אסטרנד, ווילמור, סלטין ואחרים והאצנים המפורסמים (סבסטיאן קו, אמיל זטופק, קיפ קינו וכו'). החוט המקשר של ההרצאה היה הניסיון להבין מה הם הגורמים שמנבאים את הניצחון בריצות ארוכות. כך, סקר קוסטיל את צריכת החמצן המירבית (הגבוהה ביותר שנמדדה באצן היתה 85.3 מ"ל/ ק"ג/ דקה של רון קלרק). יעילות הריצה, היכולת לרוץ באחוז גבוה מהצח"מ, הרכב סיבי השריר, גורמים סביבתיים ותזונתיים ויכולת האימון. שקופית הסיום היתה ציטוט של הפסיכולוג ביל מורגן, שאמר בזמנו לקוסטיל:
The trouble with you, physiologists, is that you forget that the distance runner has a head..."".

פרופ' Ann Loucks, מהחוקרות הבכירות בעולם בתחום התגובה ההורמונלית למאמץ אצל נשים, נתנה הרצאת מליאה בנושא השפעת המאמץ הגופני על מערכת הרבייה אצל נשים. בהרצאתה, סקרה פרופ' לוקס את התצפיות והמחקרים בתחום זה, כולל מודלים של השריית אל-וסת בקופים, תוך מעקב אחר השינויים ההורמונליים. בסדרת מחקרים אלגנטיים ביותר, הוכיחה אן לוקס כי הדיכוי של הציר ההיפותלמי-שחלתי נובע מזמינות אנרגתית ירודה ולא מהמאמץ פר-סה ובכך למעשה הוכיחה אן את התאוריה בת התריסר שנים של "מורתי" מניו-יורק, ד"ר מישל וורן, כי הסיבה להפרעות במחזור הוסת ברקדניות ובספורטאיות היא מאזן אנרגיה שלילי ולא הפעילות האינטנסיבית.

בהרצאת מליאה אחרת, סקר הקרדיולוג ד"ר סקוט פאוור מאוניברסיטת פלורידה, את המנגנונים השונים שדרכם משרה הפעילות הגופנית הגנה על הלב במצבי הפרעה בזרימת הדם (“Exercise induced cardioprotection”). ד"ר פאוור התרכז בעיקר בשני מנגנונים שאותם הוא חוקר במעבדתו, באמצעות מודל חולדות של אסכמיה- רפרפוזיה:

  1. מנגנון ה-Heat Shock Proteins – קבוצת חלבונים הנוצרת כתוצאה מפעילות גופנית בחום ומגינה על שריר הלב במקרה אוטם.

  2. נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) אנדוגנים ובעיקר המנגנן סופר אוקסיד, הנוצר אך ורק בפעילות גופנית עצימה ומשמש כבופר בתהליכי החמצון הגורמים לנזק עצום לתאי שריר הלב.

מטבע תחומי התעניינותי האישית, השתתפתי בהרצאות רבות ודיונים בנושא הטריאדה של הספורטאית, בפעילות גופנית בהריון, גלולות ויכולת ביצוע וכדומה. כמו כן, שמעתי כמה הרצאות בנושא שיטות מדידת הרכב עצם, השפעה של פעילות גופנית על העצם ומדדי שיחלוף עצם, תחום בו המרכז בוינגייט מבצע מחקרים רבים בשנים האחרונות.

סימפוזיון אחרון שאציין כאן היה לגבי השימוש באפדרין (עם ובלי השילוב "המנצח" עם קפאין ואספירין) הן לגבי ירידה במשקל והן לשיפור יכולת הביצוע. לדעת המרצה שהציג את הקשר בין לקיחת אפדרין והרזייה הסיכונים בלקיחת אפדרין גבוהים (פסיכוזות, עצבנות ואף מוות פתאומי) מהתועלת (ירידה קלה ביותר במשקל שכנראה מתבטלת עם הפסקת השימוש בתרופה). מנגנון פעולת האפדרין הינו בעיקר מהיותו חומר אנורקטי – מדכא תיאבון, ולא כתוצאה מהעלאת יצור חום הגוף – תרמו גנזה. מצד שני, הציג ידידנו Ira Jacob את השיפור המשמעותי ביכולת הביצוע אצל אלו הלוקחים את הקומבינציה אפדרין-קפאין (מחקרים אותם הוא ביצע לטובת משרד ההגנה הקנדי). מיותר לציין ששילוב זה אסור על ספורטאים.

במקביל לכנס התקיימה תערוכה גדולה של מוצרים הקשורים לרפואה ולמחקר בספורט, בה הופיעה לראשונה חברה ישראלית – "עולם הספורט", המייצרת מכשירי כושר המותאמים לקשישים ולנכים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן