חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון

אי השוויון בכוחם של נשים וגברים נתפס כמוסכמה. עד כמה נכון הדבר? האם אותם הבדלים שאמנם קיימים הם גנטיים ומולדים ביסודם, או שמא נרכשים בסביבה חברתית-תרבותית שאינה מעודדת ילדות ונשים לעיסוקים "כוחניים"? ולבסוף, האם התגובה הנשית לאימוני כוח אמנם שונה מזו הגברית?
  06/12/03
מאמרים נוספים בתחום
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מאמרים נוספים בתחום
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

היבטים חברתיים ותרבותיים

למרות העלייה הדרמטית בחלקן של נשים בספורט העממי וההישגי כאחד - עדיין קיים אי-שוויון בולט בין המינים גם בהיבט זה. לא זו בלבד ששיעור ההשתתפות הנשית בספורט קטן במידה ניכרת מזו הגברית, אלא שגם בקרב הספורטאיות קטן יותר אחוז הפונות למקצועות ה"כוחניים" - בעיקר, כנראה, עקב מסרים חברתיים ותרבותיים, המכתיבים עיסוקים נשיים "עדינים" ו"אסתטיים" יותר ומעצבים, בין היתר, גם את האידיאל הנשי בתחום הדימוי הגופני. נראה שהנשים, כקבוצה, מתאפיינות גם ברמה נמוכה יותר של תחרותיות ושאפתנות הישגית-ספורטיבית.

עקב כך, זוכות הנשים לפחות הזדמנויות ספורטיביות - כבר ברמת המשפחה והקהילה, המציעות פחות עיסוקים וחוגים ספורטיביים. באימונן של אותן נשים, שבכל זאת פנו לעיסוקים ספורטיביים, מושקעים משאבים וכוחות מקצועיים פחותים - אפילו בקרב עילית הספורט הנשי. השאלה המרכזית היבט זה היא: האם נשים מתאמנות ברמה יחסית דומה לזו של הגברים, והאם הן ממצות את הפוטנציאל הספורטיבי שלהן במידה שווה?

מערכת הציפיות החברתית-תרבותית, המושרשת בכל אחד מאיתנו משחר ילדותו, אינה משפיעה רק על העדפות עיסוק, לבוש, אסתטיקה, או הישגיות. מן הזכרים בתרבותנו, מצופה לחרוק שן, לנשוך את השפתיים, ו...להשלים את עליית המתח הנוספת לאחר שכבר "כלו הכוחות". כרגיל, אין ציפיות כאלה מילדות, מנערות, או מן הנשים בכלל. יש להניח שציפיות דיפרנציאליות אלה אינן פוסחות גם על המאמנים: האם הם מצפים מן הספורטאיות שלהם לאותם סטנדרטים הישגיים ואימוניים הנדרשים מספורטאים-גברים?

ייתכן שהבעיה העיקרית טמונה בכל זאת בספורטאיות עצמן. מאמנים רבים טוענים שספורטאיות יודעות להתמיד באימונים ולהתמסר להם - לעיתים אף יותר מספורטאים-זכרים. טענה זו עולה בקנה אחד עם הצלחותיהן היחסיות הגבוהות של הנשים במקצועות הסבולת. אולם, אימוני כוח, במיוחד כוח מרבי, דורשים כושר מנטלי מסוג זה הטמון בדוגמא של עליות המתח. כלומר, מיצוי הפוטנציאל האימוני הגלום בשריר דורש גיוס מרבי של היחידות המוטוריות, שפירושו עבודה בעצימות מרבית - בין אם בביצוע ההרמה הבודדת ובין אם בהשלמת החזרה האחרונה בסדרה. אולי אין הנשים מסוגלות לכך כגברים.

מבנה השריר

טרם גיל ההתבגרות, לא נצפים הבדלים בין-מיניים במסה השרירית, אך בהגיעם לבגרות, כבר קיימים ביניהם הבדלים מהותיים: בגפיים התחתונות כ- 70% בנשים ביחס לגברים; ובגפיים העליונות כ-50% בלבד. הבדלים אלה מסבירים חלק ניכר מן הפער שבין כוחם המוחלט של נשים לזה של הגברים.

כללית, נחלקים סיבי השריר לשני סוגים: סיבים מסוג I, המאופיינים במהירות כיווץ נמוכה יחסית, יכולת אווירנית גבוהה, ודומיננטיות במאמצי סבולת; וסיבים מסוג II, המאופיינים במהירות כיווץ גבוהה, יכולת אי-אווירנית גבוהה, ודומיננטיות במאמצים עתירי מהירות, כוח, והספק. את הסיבים מסוג II, ניתן לסווג עוד ל- IIa, ו- IIb. ההבדלים העיקריים ביניהם, בביצועים קצרי-מועד, הם במהירות כיווצם - עד פי 3 ופי 10, בקירוב,ב- IIaו- IIb לעומת I; ובמידה פחותה - גם בכוח כיווץ עדיף של סוג II לעומת I. ביטוים התפקודי הבולט של הבדלים בהרכב השריר, הוא במהירויות הכיווץ השונות, שבהן מסוגלים שרירים שונים להפעיל כוח נתון.

מספר סיבי (תאי) השריר נקבע סמוך ללידה, כך שהגידול במסת השריר נובע מהעלייה באורכם ובשטח החתך של סיבי השריר, אך לא מגידול במספרם. הנושא נחקר רק מעט בהיבט הבין-מיני, אך נראה שמספר הסיבים דומה בשני המינים. יתכן, כי בשרירי הזרוע של נשים מספר סיבים נמוך מעט מזה שבגברים.

שטח החתך של סיבי השריר עולה עם הגיל פי 15-20 ויותר, ולא קיימים הבדלים בין-מיניים בשטח החתך של סיבי השריר בתקופת הילדות. בתקופת ההתבגרות, ממשיך שטח החתך לעלות בנערות, אך עוד יותר בנערים - בעיקר בסוג II. בגברים, לפיכך, גדול שטח החתך הסיבי בכ- 10% מזה שבנשים. הבדל זה קיים בשרירי הרגליים והזרועות שנבדקו, במיוחד בסיבים מסוג II.

התפלגות הסיבים דומה בתקופת הילדות, אולם נראה כי בהתבגרות עולה חלקו של סוג I אצל נשים עד לכ- 10% יותר מבגברים. קשה ליישב ממצאים אלה עם הדעה המקובלת בדבר יציבותו של מספר הסיבים, ודרוש מחקר רב נוסף להבהרת הסוגיה. ראוי לציין כי מרבית המחקרים השתמשו במספר נבדקים ובמגוון שרירים קטן. בעיות מהותיות קיימות גם בשיטת הדגימה (ביופסיה), ובשיטת החישוב. התמונה המייצגת את הידע הנוכחי, הן בפעילים והן בבלתי פעילים, היא: אחוז הסיבים מסוג I גדול יותר בנשים, סוג IIa דומה, וסוג IIb גבוה יותר בגברים. הבדלים אלה בין המינים, בעיקר באחוז הסיבים מן הסוגים Iו-IIb, מסביר חלק מיתרונם המוחלט והיחסי של הגברים בכוח השריר ובהספקו, הנצפה לעומת נשים, וגם את ההצלחה הנשי היחסית במקצועות סבולת.

מבחינה תפקודית, חשוב האחוז משטח החתך הכולל יותר מהאחוז המספרי של כל אחד מסוגי הסיבים בשריר. הוא מגדיר למעשה את חלקו של סוג הסיב המסוים במסה השרירית הכוללת ולכן נודעת לו משמעות יתרה באשר לחלקו בכוח השריר ובשאר תכונותיו. מהשוואת שטחים כזו עולה ההבדל בין נשים לגברים מעד כ- 10% במניין לעד כ- 20% בשטח.

כוח השריר

הכוח המרבי המוחלט עולה עם הגיל בשני המינים. עד גיל ההתבגרות, דומה כוח השריר, אך מגיל 12-13 מואצת התפתחות הכוח בנערים. בין גיל 5 ל-17 מוכפל כוחם של פושטי הברך פי 5 לערך, בנערים, ורק פי 3.5, בקירוב, בנערות; בעוד שכוחם של כופפי המרפק עולה פי 4, בקירוב, בנערים, ורק פי 2.0-2.5, בנערות.

כאשר מבוטא כוח השריר יחסית למסת הגוף, מתמתנים השינויים תלויי הגיל, אך עדיין מתגלים ההבדלים הבין-מיניים רק מתחילתה של תקופת ההתבגרות. בנערות, עשויה לחול אפילו ירידה בכוח היחסי עקב גידולה המואץ של המסה השומנית, כחלק מן ההתפתחות המינית המשנית.

בתום תקופת ההתבגרות, מגיע כוח השריר ברגליהן של נערות לכ- 65-75% בלבד מזה של נערים בני גילן, בעוד שבזרועות מגיע כוחן רק לכ- 50-60% מזה של הנערים. השינויים תלויי הגיל בכוח השריר ובהבדלים הבין-מיניים, קשורים כמובן ודומים מאד להבדלים ולשינויים המקבילים בשטח החתך הכולל של השריר ובמסתו. אין כל אישוש לדעות פופולריות, או ל"תחושות", כאילו השריר הגברי שונה מהותית ואיכותית מזה הנשי. סיבות "לגיטימיות" ליתרון גברי קל בכוחו הסגולי של השריר עשויות להיות ההבדלים הקטנים בהרכב השריר, עדיפות-מה בכושר הגיוס של יחידות מוטוריות, ורקע אימוני-פעילותי שונה.

תגובה לאימוני כוח

אימוני כוח משפיעים, כמובן, על כוח השריר - הן בנשים והן בגברים. עם זאת, טרם הובהר אם הם מגדילים או מקטינים את ההבדלים הבין-מיניים בכוח השריר ובמסתו. בדומה לילדים, שלטה בעבר הסברה, שגם בנשים אין אימוני הכוח גורמים להיפרטרופיה (גידול מסה), או שהיא קטנה מאוד. מאז הראו מחקרים באופן ברור, כי שטח החתך ומסתו של השריר מגיבים באורח חיובי לאימונים, גם בנשים.

השאלה המעשית היא: האם דומה אפקט האימון בנשים לזה המוכר בגברים? התשובה אינה פשוטה. בספרות המקצועית רווחת הדעה, כי באורח מוחלט, משתפרים הגברים יותר מן הנשים בעקבות אימוני כוח, בדומה למצב במבוגרים ביחס לילדים. באשר לשיפור היחסי (באחוזים), כבר מודים החוקרים, שילדים עשויים להשתפר אפילו יותר ממבוגרים. באשר לנשים, הדעה הרווחת היא, שהשיפור היחסי בכוחן דומה לזה הגברי.

קיימות בעיות מחקריות קשות בהשוואות בין-מיניות אלה, כגון: רמות אימון התחלתיות, עומסי אימון, ומספר נבדקים, וקשה להגיע למסקנות כמותיות חד-משמעיות. עם זאת, עיון ביקורתי במחקרים ובתוצאותיהם מעלה תהיות כבדות באשר לתקפותה של הדעה הרווחת, ויש מקום לטעון, כי נשים עשויות להשתפר, באורח יחסי, אפילו יותר מגברים. קשה להשליך מממצאים אלה על ספורטאים וספורטאיות ברמה הישגית, ואין להבין מכך שיתרון נשי זה הוא "חוק טבע" - נראה שהוא נובע רק מסגירת הפערים ההתחלתיים בהרגלי הפעילות וברמות האימון האופייניות.

למען הפרספקטיבה הנכונה חשוב לציין, כי כל המחקרים מציגים שונות תוך-מינית, העולה כרגיל במידה ניכרת על השונות הבין-מינית. מתברר, אם כן, שבדומה למה שנכון באשר לתכונות ספורטיבית רבות אחרות - ההתייחסות לפרט ולתכונותיו משמעותית יותר מן ההתייחסות למינו.

היבטים הורמונליים

הטסטוסטרון הוא ההורמון הגברי הבולט ביותר, ומוכר בין השאר כהורמון אנאבולי (בונה), המשפיע על פיתוחם של מסת השריר וכוחו. גם בנשים מצוי הטסטוסטרון, אך ברמות מנוחה המגיעות לכדי עשירית מאלה של הגברים. עלייה חדה בריכוזי הטסטוסטרון בדם מתרחשת - בשני המינים - בעקבות פעילות גופנית הגורמת לעומס שרירי בעצימות גבוהה. עלייה זו מודגשת יותר בגברים והופכת בחלקה לתופעה קבועה אצל העוסקים והעוסקות בפעילויות כוח על בסיס קבוע.

הקורטיזול הוא הורמון קטאבולי (הורס), שריכוזו דומה בדמם של נשים וגברים. לאחר תקופה של אימון גופני, יורד ריכוז זה בגברים, אך לא בנשים. היחס האנאבולי-קטבולי (טסטוסטרון\קורטיזול) הוא אחד המדדים החשובים ביותר להשפעות אימון ולסטטוס אימוני. מאחר שריכוז הקורטיזול יורד בגברים, אך לא בנשים, בעוד שריכוז הטסטוסטרון גבוה בגברים, מלכתחילה, ועולה יותר בעקבות אימון - הרי שערכי המדד האנאבולי-קטבולי מקבלים חיזוק-יתר בגברים, מעל ומעבר ליתרונם "המוחץ" בטסטוסטרון לבדו. לכאורה, אם כן, התגובה הנשית לאימוני כוח אמורה להיות הרבה פחות אנאבולית מזו הגברית.

הורמונים נוספים, הנחשבים כבעלי השפעות אנאבוליות, הם הורמון הגדילה (hGH), גורם הגדילה דמוי האינסולין IGF-1, והאינסולין עצמו. במנוחה גבוה ריכוזו של הורמון הגדילה בדמן של נשים יותר מבגברים, אך התגובה לאימון כוח יחיד גבוהה יותר בגברים. עם זאת, לאחר כתשעה שבועות של אימוני כוח לא נמצאו שינויים בריכוזי הורמון הגדילה. בניגוד להורמון הגדילה, לא נמצאו הבדלים בין-מיניים ברמות ה- IGF-1 במנוחה, או בעלייתן הזמנית לאחר אימוני כוח. אינסולין נחקר מעט מאוד בהקשר האנאבולי ובנשים - כמעט כלל לא.

נטייה טבעית, אך בלתי-מדעית, היא השלכת מסקנות מתחום מסוים לתחום אחר, שטרם נחקר כראוי. הבסיס ההורמונלי להבדלים בין-מיניים בתגובה לאימוני כוח הוא דוגמא מצוינת לכך. רמתו הבסיסית הגבוהה ועלייתו העדיפה של הטסטוסטרון בעקבות אימון, בגברים, אמורה לכאורה להציג תמונה של עדיפות גברית מכרעת בתגובה האנאבולית לאימוני כוח. אולם, תמונה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הממצאים שתוארו לעיל - לא באשר לתגובה ההיפר­טרופית (אנבולית) ולא באשר לזו התפקודית. כלומר, הנשים מסוגלות להשתפר, לעיתים אף יותר מגברים, למרות התמונה ההורמונלית ה"עוינת" מבחינתן.

אין עוררין על כך, שטסטוסטרון הוא אמנם הורמון אנאבולי מובהק. יעיד על כך כיכובם, בשדה הסימום הספורטיבי, של הטסטוסטרון עצמו ושל "קרוביו" המלאכותיים בקרב שני המינים. אין להניח, שבבסיס ה"עשן" אין גם "אש", אם ספורטאים וארגונים כה רבים, עד כה, היו נכונים לסכן תהילות-עולם תמורת ההבטחה הגלומה בהורמונים אלה. אין באמור כדי לסתור את העובדה, שעוד רב הנסתר באשר לאופן השפעתם האימונית של הורמונים בכלל ושל הטסטוסטרון בפרט. ה"שורה התחתונה" בסוגיה ההורמונלית, לפי שעה, היא שההקשר הנשי ברור עוד הרבה פחות.

מחזור הווסת

מענפי ספורט רבים מתקבלים דיווחים בדבר שכיחות גבוהה יחסית של אי-תקינות בהופעת המחזור החודשי. נראה שגורמי המפתח להופעתן של בעיות מסוג זה הם הוצאה קלורית חריגה (בריצות ארוכות, ברכיבת אופניים, בשחייה, וכד'), או מצוקה קלורית ואחוז שומן נמוך (בהתעמלות לסוגיה, בריצות ארוכות, וכד'). גורמים אלה אינם רלוונטיים לאימוני כוח. לא הושגה בהירות, לא באשר לתגובתן ההורמונלית-מחזורית של הנשים לאימוני כוח, ולא באשר להשפעתו של מצב הורמונלי נתון על כוח שריריהן, במהלך המחזור החודשי. להפך, ממצא בולט ועקבי הוא השונות הבין-נשית העצומה בהשפעותיהם של שלבי המחזור השונים על ספורטאיות שונות, ולעיתים גם השונות האישית בין מחזור אחד למשנהו. מסקנה ברורה מכך היא שהכרת תכונותיה ותגובותיה הפרטניות של ספורטאית נתונה, חשובה לאין ערוך מלימוד אקדמי של השפעות-מחזור אפשריות.

סיכום

מהו סוד יתרונם הביולוגי, המולד, של הגברים במסה שרירית ובכוח? האם הוא טמון בגנטיקה בלבד? האם לייחסו להתאחרותו של גיל ההתבגרות בנערים, לעומת נערות? האם השפעות הטסטוסטרון והורמונים אחרים הן בבסיס ההסבר? וגם אז - האם זו השפעתן המתמדת וארוכת-הטווח של רמות הטסטוסטרון הגבוהות בגברים, או השפעתן הספציפית על יעילותם של גירויים אימוניים - אקוטיים וכרוניים? התשובות המלאות לכל אלה עדיין אינן בידינו.

השאלות שעדיין פתוחות, עשויות להקשות על ראייה נכוחה של ה"יער" ושל המסקנות המעשיות שיש להפיק ממנו. נכון, קיימים הבדלים בין נשים לגברים במסה השרירית ובכוח שניתן להפיק ממנה. קיימים הבדלים כאלה ואחרים גם בהרכב השריר ובתגובתו לאימון, כמו גם במנטליות ובמסרים החברתיים הרלוונטיים ליעילותם של אימוני כוח ולהישגים ספורטיביים. אולם, שוב ושוב עולה המסקנה, כי השונות הפנימית - בין בני אותו מין - גדולה בהרבה מן ההבדלים שבין שתי האוכלוסיות.

אין צורך להתעלם מן ההבדלים. לעתים, רצוי ומומלץ שילובם במערכת השיקולים. אולם, התייחסות פרטנית לכל ספורטאי וספורטאית - מעקרונות היסוד של תורת האימון, גם בלאו הכי - היא עדיין המסקנה החשובה ביותר לניהולם המעשי והיעיל ביותר של אימוני כוח בבני שני המינים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן