חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים

בעבר הלא רחוק, המושג "ספורטאי צמרת" היה מזוהה בלעדית עם נעורים. ספורטאים מצטיינים פרשו מוקדם ונדיר היה למצוא ספורטאים פעילים בעשור הרביעי לחייהם. בעשורים האחרונים השתנה מושג ה"גיל" באופן דרמטי. להלן סקירה על הסיבות לכך: מדעיות, כלכליות וחברתיות
  15/09/02
מאמרים נוספים בתחום
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מאמרים נוספים בתחום
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום


"העולם שייך לצעירים", מבזיקות הפרסומות שמנסות לזהות פריט זה או אחר עם בני הנוער האנרגטיים והתוססים. אולם מתברר, לפחות בכל הקשור בספורט, כי העולם שינה כיוון ומושגי הגיל והתבניות שאליהן יצקו את מניין שנותיו של הספורטאי, נמתחו בשנים האחרונות לגבולות שעד לפני זמן לא רב נחשבו לדמיוניים ולבלתי אפשריים.

בנוסף לעולם הספורט ההישגי, שאליו רבים מאיתנו מחוברים באמצעות "עירוי" בלתי פוסק של שידורי ספורט מן המיטב, גם עולם הספורט העממי משנה כיוון, וממוצע הגיל של האנשים העוסקים בפעילות גופנית מטפס והולך. ניתן להסביר את הרצון להתחיל לעסוק בפעילות גופנית סדירה אי שם באמצע החיים בעובדות הבאות: זה הגיל שבו מרבית האנשים ביססו עצמם בחיים, ומתחילים לפנות זמן "להשקיע בעצמם", אותות הגיל באים לידי ביטוי באופן יותר מוחשי, ולכן זה הזמן לעשות מעשה ולבלום את תחילתה של הנסיגה; ולבסוף, איתותים קליניים שונים (עודף משקל, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם) בצירוף מקרים סביבתיים קרובים ("לא תאמין מה קרה ל
") מגרים את מנגנוני הפחד ומכאן הדרך למועדון הספורט נראית קצרה מתמיד.

לאחר שהבנו במקצת את הסיבות לעיסוק בפעילות גופנית עממית בגילאי הביניים, בואו ונפנה את הזרקורים אל הכוכבים הגדולים באמת. בסקירה הבאה ננסה להדגים את התמורות האדירות שעבר עולם הספורט ההישגי בכל הנוגע לגיל הפרישה, ולגילאים שבהם ניתן לשמר יכולת ביצועית מופלאה. אנו מקבלים היום כמובן מאליו את זכייתה של האצנית הג'מייקנית מרלין אוטי (בת 41!) במדליית הכסף בריצת השליחות 4
X100 במשחקים האולימפיים בסידני (ומקום רביעי בגמר ה- 100!), אולם אם לפני עשור מישהו היה מהמר על כך, הוא היה מוגדר כתמהוני, ורק משום שהוא אינו מהווה סכנה לציבור הוא לא היה נלקח להסתכלות...

ילידי הסיקסטיז

בכל שנה נוהגים מדורי הספורט להכתיר את תגלית השנה בענפי הספורט השונים. באופן טבעי מדובר בדרך-כלל בספורטאי צעיר אשר הצליח, בזכות כישוריו ובזכות ביצועיו במהלך העונה, להתבלט באופן יוצא דופן ולחדור לתודעתם של חובבי הספורט ואנשי המקצוע. אנו מתרגשים בכל פעם מחדש כאשר כוכב חדש מתחיל לנצנץ בגלקסיה הספורטיבית; אבל בואו נתמקד לרגע באותם "כוכבי שבת" אשר מלווים אותנו שנים רבות כל-כך.

עולם הכדורסל נפרד בשנים האחרונות מרוברט פאריש ("הצ'יף"), אשר המשיך לתרום גם ממרומי 40 שנותיו לליגה הטובה בעולם. קבוצת הכדורסל של הג'אז היא אולי הקבוצה המבוגרת ביותרב- NBA, כאשר ממוצע הגיל של שחקניה המובילים נמצא אי שם בין העשור השלישי לעשור הרביעי לחייהם. במעבר חד לישראל, ניתן לציין את דורון ג'מצ'י אשר פרש לפני שתי עונות בגיל 39, מבלי לאבד כמעט במאום מיכולותיו האתלטיות ומכושר המשחק המופלא שלו. דורון בחר לפרוש מן המשחק, אולם בטוחני כי גופו היה מסוגל לספק את הסחורה עוד שנים לא מעטות, וזאת בזכות תכונותיו האתלטיות וההקפדה על אורח חיים ספורטיבי (ועל כך נרחיב בהמשך).

בכדורגל העולמי בולטת התופעה של "מתיחת" הקריירה אל שלהי שנות השלושים, ואף מעל לגיל 40, בעיקר אצל השוערים.  פיטר שילטון ודינו זוף, שועריהם של נבחרת אנגליה ונבחרת איטליה בהתאמה, פרשו לאחר שעברו את גיל ה- 40. את תופעת הישרדותם של השוערים המבוגרים, בהשוואה לשחקני השדה, ניתן להסביר בכך שהעומס הפיסיולוגי המוטל עליהם שונה לחלוטין מהעומס ומהיכולת הגופנית הגבוהה הנדרשת משחקני השדה בכל האמור לרכיבי כושר גופני כמו סבולת והספק אירובי.  בנוסף לכך, לניסיון קיים משקל מכריע באשר לתפקודו של השוער, ולהשפעתו על תפקודה של הקבוצה. בנקודה זו, למניין השנים ולנסיון המשחק שצבר השוער יש תרומה מכרעת באשר לשימור רמת ביצועיו. אולם לא רק שוערים מצליחים לשחק ברמות הגבוהות ביותר במשך כ- 20 שנים, אלא גם יותר ויותר שחקני שדה ממשיכים להפגין ביצועי שיא לאחר שחצו זה מכבר את שנות השלושים לחייהם. הכדורגל הגרמני נפרד לפני כשנה מלותאר מתיאוס, כוכבה בן ה- 38 של ביירן מינכן, אשר גם בגיל הזה הצליח לספק את הסחורה, בליגה תובענית כמו הבונדסליג. 

ענף השחייה, שעד לפני עשור או שניים נחשב לאחד הענפים בו גיל הפרישה הוא הצעיר ביותר (מעטים היו השחיינים שהמשיכו לשחות לאחר גיל 20, שלא לדבר על פרישה במחצית גילאי העשרה) שינה לחלוטין את מושגיו הכרונולוגיים. מדהים לחשוב על כך שפעם טענו כי אי אפשר לשחות ברמה הישגית גבוהה מעבר לגיל 20. מעניין מה חושבת על כך דארה טורס, האמריקנית בת ה- 33, שחזרה לאחר 7 שנות פרישה, שיפרה את כל שיאיה האישיים וזכתה בחמש מדליות אולימפיות באולימפיאדת סידני; או מה חושב על כך סגן האלוף האולימפי ב- 100 מטר חופשי, אלכסנדר פופוב, בן ה- 31.  עיון בגילאי השחיינים שהגיעו למשחקים האולימפיים בסידני מצביע על מספר גדול מאוד של שחיינים שנמצאים בסוף העשור השלישי לחייהם (רביעיית השליחות האמריקנית נעה סביב ממוצע גיל 30) ומדובר כמובן בצמרת השחייה העולמית ולא "בעושי הבריכות" של בריכת גורדון. 

באתלטיקה הקלה כבר מזמן הפסיקו להתרגש מאתלטים בני 30 ומשהו, ונדמה שהללו מאיישים כיום יותר מאי פעם את שכבת הצמרת של אתלטי העלית. הזכרנו קודם לכן את מרלין אוטי בת ה- 41, ואין להתעלם מהקמבק שביצע בשנה שעברה שיאן העולם בקפיצה לרוחק (8.95), האמריקאי מייק פאוואל.  פאוואל חזר לקפוץ בגיל 37, אחרי כ- 5 שנות פרישה, והוא כבר מדבר על השתתפות אפשרית (בגיל 40) במשחקים האולימפיים באתונה. שיאן העולם, האלוף האולימפי ואלוף העולם בקפיצה המשולשת ג'ונתן אדוארדס חגג באחרונה 36, ובחודש שעבר קבע את תוצאת השנה בעולם 17.86 מ'.  שיאן העולם בזריקת דיסקוס, הגרמני יורגן שולט, התחרה ברמות הגבוהות בגיל 40, וג'קי ג'וינר-קרסי, שיאנית העולם בקרב 7, פרשה לפני שנתיים בגיל 38. קיימות כמובן דוגמאות רבות נוספות, ואפילו של גילאים מבוגרים הרבה יותר בענפי ספורט אחרים, אולם השאלה הנשאלת היא מה בעצם קרה שהספורט העולמי שינה פניו בכל הנוגע לתפיסת הגיל של גיבוריו?

היבטים פיסיולוגיים

היכולות המופלאות של ספורטאי הצמרת המבוגרים מציבות סימני שאלה רבים באשר למה שחשבו פעם על היכולת ההישגית (ביצועי שיא) והקשרה לגיל. בשנים האחרונות התפתח מאוד המחקר המדעי שעוסק בביולוגיה ובכרונולוגיה של הגוף האנושי.  הארכת תוחלת החיים ורמת התפקוד של אנשים מבוגרים שינו לחלוטין את מושגי הגדרת הגיל. באחרונה נשמעות אף קריאות להעלאת גיל הפרישה ממעגל העבודה, ואין זה מחזה נדיר כל-כך לראות כיום אנשים שמתחילים קריירה שנייה ואף שלישית בחייהם. מסתבר כי גם בספורט העולמי מדברים כיום במושגים חדשים לגמרי, וכאשר בוחנים את "העובדות המדעיות" שהיו נכסי צאן ברזל לפני שניים-שלושה עשורים, קשה שלא לגחך. קחו למשל את הקביעה כי יכולת פיתוח שיא מהירותו של האדם מצויה אי שם במחצית שנות העשרים לחייו. במשך שנים טענו אנשי המדע והאימון כי לא ניתן לפתח מהירות מעבר לגילאי 24-25, ולכן גם לא ראינו אצנים שמתקרבים לגילאי ה- 30, משום שרובם פרשו בגילאי 20 פלוס.  אם נבחן את שורשי הקביעה המוזרה הזו, נגלה כי בדומה להיום, גם אז, טובי האצנים למרחק 100 מטר הם אמריקאים שחורים. בעידן שבו לא היתה האתלטיקה מקצוענית, האפשרות היחידה לעסוק בספורט ולהתקיים היתה במסגרת הלימודים באוניברסיטאות בארה"ב. מלגת הלימודים והמחייה שקיבלו האתלטים בזכות הישגיהם מהתיכון, איפשרה להם להתאמן במהלך כל תקופת רכישת השכלתם האקדמאית.  לאחר שסיימו את לימודיהם, בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, לא מצאו האתלטים המוכשרים כל מסגרת שתוכל לאפשר להם להיות מקצוענים, כלומר - לעסוק במה שהם מצטיינים בו ולהרוויח כסף רב שישחררם מדאגות כלכליות ומהצורך לחפש עבודה. כך נפלטו להם בכל שנה עשרות אתלטים אדירים, שיכלו להגיע להישגים מרשימים, לו רק היו מקבלים תמורה מלאה על מיצוי הפוטנציאל הגנטי שגלום בהם. דוגמה בולטת מאוד לשיפור תוצאת השיא בריצת ה- 100 שייכת לאלוף האולימפי (1992) ולאלוף העולם (1993), האצן הבריטי לינפורד כריסטי, אשר רץ את ריצת חייו - 9.87 - בגיל 33!

מה שברור הוא, שהפיסיולוגיה האנושית לא השתנתה במרוצת מאות השנים האחרונות (ואף יותר), אלא מה שגרם לספורטאים להמשיך ולהפגין ביצועי שיא היו גורמים שונים לחלוטין. 

צבע הכסף

אחד המוטיבים המרכזיים ביותר שגרם לשינוי המשמעותי ביחס לגיל הפרישה הספורטיבי הוא ללא ספק הכסף. היום המילה "כסף" אינה נחשבת לגסה, כאשר הספורטאי דורש את המגיע לו על יכולותיו הגופניות.  עד לפני זמן לא רב אסרה התנועה האולימפית את השתתפותם של המקצוענים במשחקים האולימפיים. נכון שההקפדה לא היתה חמורה כל-כך כפי שנהגו בג'ים תורפ (האלוף האולימפי בקרב 10 ב- 1912, שמדלית הזהב נשללה ממנו לאחר "שגילו" כי קיבל דמי נסיעה לאימוני הבייסבול של האוניברסיטה) אולם היתה הפרדה בין הליגות המקצועניות בעולם לשאר ההתאחדויות. הסרת המחסום המקצועני הובילה ב- 1992 להשתתפותה של "נבחרת החלומות" האמריקאית בטורניר הכדורסל האולימפי בברצלונה. 

הזרמת סכומי כסף גדולים לספורט פתחה בפני הספורטאים חלון הזדמנויות נדיר להפיכת התחום שבו הם מצטיינים לפרנסה ראויה. בעידן שבו הטלוויזיה משחקת תפקיד מרכזי וגופים רבים בעולם נאבקים על רכישת זכויות השידור של אירועי הספורט הנוצצים בעולם (אולימפיאדה, אליפויות עולם, ליגות מקצועניות בענפי הכדור, תחרויות א"ק ועוד), אין פלא שלספורט העולמי מוזרמים סכומי עתק, אשר חלקם מוצא את הדרך לכיסם של הטובים.  רכישת זכויות השידור, הבאתם של נותני חסויות רבים וסיקור עיתונאי חסר תקדים, גרמו לכך שכמות המפעלים הספורטיביים רק הולכת וגדלה. אם בעבר דובר על פסגה הישגית מוגדרת ועל מספר תחרויות מצומצם בשנה בענפים כמו א"ק או שחייה הרי שהיום בקלנדר השנתי של ענפים אלה (במיוחד בא"ק) כמעט שלא נותרו מקומות פנויים. התחרויות נושאות הפרסים (סבב הגרנד-פרי) מתפרשות על פני חודשים רבים (בדומה לנעשה בעולם הטניס שבו אין עונה מוגדרת) מה ששינה לחלוטין את תורת האימון הענפית שגרסה בעבר כי ניתן להגיע לשיא רק בתקופה מסוימת אחת או שתיים. כיום יש לספורטאים אפשרות להתחרות באירועים רבים, במיוחד בענפים האישיים, אשר בצד היותם "הלחם והשעשועים" של ציבור צמאי הספורט - הם מאפשרים פרנסה נאה ומהווים גורם מרכזי בכדאיות המשך העיסוק בספורט מקצועי שנים כה רבות. 

מדעי רפואת הספורט

על מנת להביא ספורטאי או קבוצה ליכולת שיא בעיתוי המתאים (גמר אולימפי למשל, או משחק גמר בענף כדור), נדרשים כיום המאמנים להיעזר בשירותיהם של מדעני רפואת הספורט. בעבר, כאשר גיל הפרישה במרבית הענפים היה סביב גיל 20 (בענפים מסוימים אף פחות התעמלות, שחייה), לא עמדו בפני רפואת הספורט והספורטאים הדילמות אשר עומדות בפניהם  כיום. אין ספק שעל מנת לאפשר לספורטאי הישגי לתפקד ברמה הגבוהה ביותר לאורך 20-15 עונות פעילות, דרוש ידע והכוונה מקצועית. הכסף הרב שהופנה לספורט, העניין והיוקרה הרבה המתלווה לספורטאי הישג, רתמו לספורט אנשי מדע אשר גילו את הפוטנציאל המחקרי והכלכלי הטמון בעיסוק בספורט הישגי. כנסים מדעיים עולמיים שעוסקים במדעי רפואת הספורט ובשיפור יכולותיהם של ספורטאי ההישג, הם עניין שכיח ביותר כיום. כמות המידע שהצטברה ממחקרים בתחום "מפוצצת" כיום כל מאגר מידע ממוחשב, ולרבים מספורטאי הצמרת צמודים כיום מספר אנשי מקצוע (רופא, פיסיולוג, מאמן כושר, תזונאי, פיסיותרפיסט, פסיכולוג), אשר שותפים באופן מלא לתהליך ההכנה והבקרה, במכלול העומסים שמוטלים על ספורטאיהם. רפואת הספורט מוצאת כיום פתרונות שיקומיים שמאפשרים לספורטאי לחזור ולתפקד באופן מלא, אפילו לאחר חבלה קשה. טכנולוגיות ניתוחיות חדשניות מאפשרות למזער את הנזק שנגרם כתוצאה מההתערבות הפולשנית ובכך מאפשרות לספורטאי לעבור תהליך שיקום קצר ולחזור למגרש מבלי לאבד הרבה מיכולותיו (למשל ניתוח "בקע מפשעתי" באמצעות לפרוסקופיה). הבנת תהליכי ההעמסה וההתאוששות מאפשרת כיום למאמן "לשחק" באופן מיטבי ברכיבי האימון (עוצמה וכמות) ועל-ידי כך למנוע מצבים של אימון יתר ושחיקה גופנית. הבנת חשיבותה של התזונה הנכונה (מזון ותוספי מזון יחודיים) ותרומתה לביצועים הגופניים ולתפקודו של הגוף במאמץ מאפשרת לספורטאי לשמור על אורח חיים ספורטיבי (תזונה, מנוחה, שינה, טיפולים) ולהעניק לגופו את הדלק בעל האוקטן הגבוה ביותר. 

לצערנו, חלק מסוים מהיכולת להמשיך ולתפקד ברמות ההישגיות הגבוהות ביותר קשור לשימוש בחומרים משפרי-הישג, שאסורים בשימוש על-פי חוקי הוועד האולימפי הבינלאומי.  "סמי הספורט" (הורמונים, חומרים ממריצים) מאפשרים לספורטאים להמשיך ולהתאמן בעומסים גבוהים ביותר, וחשוב מכך - להתאושש באופן מיטבי מהאימונים המפרכים. קיצורי הדרך ההורמונליים אינם דבר חדש, אולם כאשר אנו דנים בסיבות לדחיית גיל הפרישה הספורטיבי, אי-אפשר שלא להזכיר נושא מרכזי כזה. חשוב לציין כמובן שלא כל הספורטאים נעזרים בתכשירים האסורים, והמפתח לעיסוק רב-שנים בספורט ברמות הגבוהות ביותר נמצא בעיקר במכונה האנושית, דהיינו - גופו של הספורטאי. 

בגרות מנטלית

היכולת לשמר רמה הישגית גבוהה במשך שנים ארוכות כל-כך, קשורה לא רק לרכיב הגופני אלא גם לרכיב המנטלי. לבגרותו של הספורטאי ולתפיסת עיסוקו הספורטיבי כמקצוע לכל דבר, ולא כמשובת נעורים חולפת, תרומה רבה מאוד בהארכת גיל הפרישה הספורטיבי.  ספורטאי שהבין כי גופו הוא מקור פרנסתו העיקרי, יתייחס למושג "חיים ספורטיביים" בכובד הראש הראוי. מקצוען אמיתי יקפיד על שעות שינה מספיקות, יאכל נכון, יבצע טיפולים גופניים, ישמר אנרגיה נפשית ויתייחס ברצינות להוראות אנשי הצוות הרפואי. 

נקודה חשובה נוספת היא הניסיון שאותו צבר הספורטאי במהלך שנות פעילותו והיכולת להביאו לידי ביטוי במגרש. בראשית הכתבה הדגמתי את חשיבותם של שוערי כדורגל עתירי ניסיון ואת השפעתם העצומה על תפקודה של הקבוצה (לא בכדי נאמר ששוער טוב הוא כמו חצי קבוצה). שינוי החוקה בענף הכדורעף למשל, הגביר את הצורך בשחקנים מנוסים ביותר משום שהלחץ המנטלי שהביאה עמה החוקה החדשה (כל מהלך שווה נקודה בניגוד "לכדור עובר" שהיה לפני כן) הגביר את דינמיות המשחק ואת אפשרויות ההכרעה בו. זו הסיבה שבקבוצות צמרת עולמיות רבות עלתה באופן בולט ביותר נוכחותם של בני ה- 30 פלוס, בהשוואה למה שהיה נהוג לפני מספר שנים. נקודה מעניינת נוספת שקשורה בתפקודם של השחקנים הוותיקים בענפי הכדור, עוסקת בזיכרון המוטורי ובמאגר החוויות הספורטיביות שאגור במערכת העצבים שלהם. לאחר שהספורטאים צברו במרוצת השנים עשרות אלפי סיטואציות משחקיות, הם מסוגלים "לקרוא" מהלכי משחק ולהגיב ביעילות ובמהירות למצבים שבהם נתקלו מאות פעמים בעבר. תכונה זו מאפשרת להם לשמר אנרגיה, משום שהם חוסכים מעצמם את הצורך לרוץ בהתלהבות ילדותית אחר כל מהלך סרק. מאידך, די בהברקה חד-פעמית שעשויה להכריע את המשחק, על מנת להעלות את קרנם של הוותיקים ולשחררם מביצוע "פעולות שחורות" במגרש.

מהפכה דרמטית בעולם המושגים

לסיכום, עולם המושגים באשר לגיל העיסוק בספורט הישגי ולגיל הפרישה ממנו, עבר טלטלה רצינית ביותר בשנים האחרונות. ההנחות כי בענף מסוים ניתן להגיע ליכולת שיא בגיל כזה או אחר כבר מזמן לא עומדות במבחן המציאות. בצד ילדים בני 19-18 שנמצאים בצמרת הריצות הארוכות בעולם, ניתן לראות אצנים ותיקים שחצו זה מכבר את שנות השלושים לחייהם (פעם חשבו שהישגי שיא בריצות הקצרות מושגים בגילאים צעירים ואילו בריצות הארוכות קורה הדבר בגילאים מבוגרים).  על אותו מגרש משחקים ילדים בני 20 לצד "קשישים" בני 39-38, תופעה שבהחלט לא היינו מורגלים בה עד לפני שנים לא רבות.  עד מתי ימשיכו אגדות הספורט  להלהיב ולשמש מודל לחיקוי ולהערצה?  בואו ונתאזר בסבלנות, יתכן והעתיד צופן בחובו הפתעות נוספות.  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן