חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

ספורט ללא עבר

אגודות הספורט בישראל אינן מודעות לעברן - לעתים אפילו לא לתאריך היווסדן. גם האקדמיה, במשך שנות דור, לא חקרה את ההקשרים החברתיים וההיסטוריים של הספורט בישראל. לאחרונה חל שינוי. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 7, אוקטובר 2004
  24/12/04
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


הגדרת מהותה של זהות היא אחת הבעיות הפילוסופיות הקשות ביותר. ההגדרה, כמו המונח עצמו, מורכבת וחמקמקה; רבים רואים בזיכרון האישי (או הקולקטיבי, במקרה של זהות קבוצתית) מרכיב מרכזי  בהגדרת זהות, שכן רק רצף התודעה מייחד את ה"אני" מ"אני" אחר. מכאן שה"אני" השלם, בעל הזהות, נגזר ממכלול חוויות הקיום של אותו "אני". בספרה של  דורית אבוש, "קול שני", מתאהבת הגיבורה באדם מבריק שהזיכרון שלו בן יום אחד; מדי יום הוא מתוודע אליה מחדש. מושא אהבתה הוא אדם ללא עבר, למעשה - אדם ללא זהות. בדומה לגיבור הספר, גם הספורט הישראלי חסר זהות במידה רבה, שכן הוא חי את ההווה או לכל היותר את העבר הקרוב; ספורט ללא תודעה היסטורית. 

 

כל מי שבודק את תיעוד הספורט הישראלי והארץ ישראלי, נדהם לגלות עד כמה הוזנח תחום זה. לאגודות בארץ ולמרבית ענפי הספורט אין ארכיון, שלא לדבר על מוזיאון מסודר. מי שמנסה לדלות חומר מאתרי האינטרנט של האגודות השונות, מגלה כי על איסוף המידע עמלו לרוב אוהדים נאמנים ולא האגודות עצמן, ורבים מהפרטים שגויים. אגודות רבות (כולל אגודות מובילות כמכבי תל אביב והפועל תל אביב) אינן יודעות אפילו את שנת היווסדן -  מרכיב מרכזי של זהות, בדומה לתאריך יום הולדתו של אדם. 

 

גם הספרות שנכתבה בנושא עד כה לוקה בחסר ורחוקה מלהיות מספקת. בעבר טרחו ישראל פז ז"ל וד"ר אוריאל זמרי יבל"א על הוצאת ידעני ספורט שנתיים, אשר משמשים עד היום מסד נתונים חשוב; אולם שימוש מועט נעשה במסד גלמי זה. 

 

חלק ניכר מהחומר ההיסטורי בנושא הספורט הישראלי הוא ספרות מטעם (לדוגמה, ספרו של עמנואל גיל על "הפועל" וספריו של דוד רמון על "מכבי"). לספרים אחרים אופי אלבומי שמכיל, יחסית, מעט מידע (אלבומי ההתאחדות לכדורגל של דני דבורין, אלבום ספורט ישראל של נחמיה בן אברהם). ספרים אחרים הראויים לציון הם ביוגרפיות (דוגמת אלה של אייל ברקוביץ, רלף קליין וחיים רביבו) וספרי ליווי של קבוצות ("הירוקים" של אביב הברון, "בילאדי בילאדי" של אמיר בן-פורת). לאחרונה זכו לפופולריות גם ספרי הומור (סדרת "הוצא מהקשרו").

 

 

העיסוק המועט בהיסטוריה של הספורט הישראלי אופייני גם לתקשורת בארץ. מפעם לפעם מתפרסמת באמצעי תקשורת זה או אחר כתבת "צבע" שמשמשת רקע לאירוע עכשווי כלשהו. פה ושם מופיעות סקירות היסטוריות (דוגמת "זיכרון צילומי" של אשר גולדברג). מוספי פתיחת העונה של ליגות הכדורגל והכדורסל נוהגים לפרסם התייחסות סטטיסטית לנתוני העבר.

 

 

האקדמיה בארץ לא עודדה מצידה את הלימוד והמחקר של הספורט הישראלי: קורסים לא נלמדו, מחקרים ועבודות לא נכתבו ומעטים המאמרים והספרים בנושא שלהם אופי אקדמי. אוריאל זמרי החל לפני כ- 30 שנה במלאכה ופרסם פרסומים אחדים בנושא (על חגיגות רחובות, על אגודות הספורט הארץ-ישראלי בשלהי התקופה העותומנית ותחילת התקופה המנדטורית ועוד). עם זאת, מאז חדל כמעט לכתוב על הספורט הישראלי וחלל עצום נוצר בתחום.

 

 

מורשת ספורט: לחיות גם בעבר

 

הספורט הישראלי ממשיך להשקיע רק בהווה, מתוך חוסר מודעות לכך שמי שאינו מתעד את ההווה ושומר על העבר - גם בעתיד לא ייזכר ועמלו לא יטביע כל חותם. הוא אינו מודע לכך שרק מורשת תַקנה משמעות לזהותו ולפועלו בהווה. 

 

אני שואל עצמי תמיד: אם זהו היחס לעבר, לשם מה  הטרחה וההשקעה הרבה בהווה? קבוצות הליגות בענפים השונים משקיעות הון עתק כדי לזכות במיקום ראוי בליגה והטובות שבהן מקדישות את מיטב מאמציהן לזכייה באליפות. עבור מה כל ההשקעה אם אין ערך היסטורי לזכייה או לרשימת ההישגים של המועדון? האם ברגע שהסתיימה  עונה דינה להישכח מלב? ואם הזיכרון ההיסטורי כה קצר, האם לא חבל על הטרחה הרבה של הקבוצות הפועלות כיום? הרי בעוד עשר שנים הן ישקעו לתהום הנשייה ואף אחד לא ייַחס חשיבות או ערך למאמציהן. 

 

בשנים האחרונות חל שינוי חיובי בנושא, שאותו מובילה בעיקר האקדמיה. התפיסה הרווחת כיום בלימוד וחקר ההיסטוריה, מייחסת חשיבות לחקר כלל התופעות התרבותיות של העבר ואינה שמה עוד את הדגש על ההיסטוריה הפוליטית והמדינית בלבד. חקר תרבות הגוף וספורט הפך לגיטימי ונורמטיבי לא פחות מחקר הספרות, התיאטרון, הקולנוע ודומיהם. בעקבות זאת מתקיימים באוניברסיטאות בשנים האחרונות קורסים שעוסקים בהיסטוריה של הספורט ונערכים מחקרים אקדמיים רבים יותר בנושא. 

 

אני מקווה ששינוי יחסה של האקדמיה לנושא ישפיע גם על השטח. חשוב שהאגודות יתחילו להבין את ערך התיעוד והשימור ולהכיר בכך שהמסורת, מלבד היותה מרכיב מרכזי של זהות, היא גורם הישג בפני עצמו. על התקשורת להתייחס גם לעבר ולא להסתפק ברכילות ובתיאורים צבעוניים של מאורעות ההווה; רק כך תתאפשר הבנה כוללת ורחבה של תופעות ההווה. אם הספורט הישראלי חפץ בזהות ובהתייחסות רצינית, לא יוכל להמשיך להתעלם מן מהעבר ולחיות רק את ההווה. 

 

 

* ד"ר חיים קאופמן - מרצה במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט



תגובות הוסף תגובה
1.נגעת ללביאבּי מוריה09/08/11
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן