חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

בוחרים באפיק החלופי: ספורט כתחליף לסמים

מחקרים פסיכולוגיים שונים מראים שספורט עשוי לשמש חלופה לשימוש בסמים בקרב בני נוער. העיסוק בספורט – אם בהיבט הפסיבי, או בהיבט המעשי כספורטאי פעיל - מאפשר פריקת מתחים, מיתון חרדות, הפגת דיכאונות, וגם מספק ריגושים. מאמר מאת פסיכולוג הספורט ד"ר שרגא שדה
  14/06/03
מאמרים נוספים בתחום
עירוי ורידי לספורטאים – השאלות והתשובות
ויאגרה לשיפור ביצועי ספורט
פרשת סוני ווימס – השאלות והתשובות
עדיף לכרות את ראש הסורר ולא את הענף
מאמרים נוספים בתחום
מריה הקדושה
כרטיס אדום לאתלטיקה הרוסית
מסוממים? שערורייה בהתהוות באתלטיקה
מגלגלים אחריות
סכנה מעבר לדלפק: תוספי תזונה
נלחמת על זכותה להתחרות בגוף אתו נולדה
השפעות הסימום ארוכות טווח
חדשות מעולם הסימום – הקשחה במדיניות האכיפה
המכ"ם ננעל על הטור דה-פראנס
הקשיים הלוגיסטיים בגביע העולם בכדורגל 2014
הקפא ושמור
פרשת אולגה לנסקי ובדיקת הסמים: שאלות ותשובות
Anti doping – האחריות הסופית היא שלך הספורטאי!
טכנולוגיה חדשה לאיתור סימום בספורט
הגז שמאחורי הצלחת הרוסים בסוצ'י 2014
ממדי הסימום בקרב אנשי ברזל חובבים
מצעד הנתפסים על חומרים אסורים
ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתוסף תזונה חדש
תוסף התזונה Craze הוסר מן המדף
יום ראשון השחור של המלכה
יוסיין בולט מצהיר: "אני נקי!"
זריקת מרץ – רצים קנייתים שיפרו את הישגיהם באמצעות EPO
סימום בספורט: האיום החדש
"סטייק מסומם"
חברות התרופות נרתמות למלחמה בסימום בספורט
ריטלין וספורט – ראו הוזהרתם!
חורגים מגבולות המשחק – סימום ובריאות הציבור
לאנס ארמסטרונג – מותה של אגדה
תוספי תזונה מזוהמים: סיפורו של האתלט איתי מרגלית
הטבעת מתהדקת – מבדקי הסימום בלונדון 2012
הסימום בענפים האולימפיים – תמונת מצב
התירוצים המוזרים של ספורטאים שנכשלו במבדקי סימום
האם שתיית תה עוזרת לרמות במבדקי סימום?
סכנות השימוש בתוספי תזונה
איום הסימום על משחקי לונדון 2012
שיטה חדשה לגילוי הורמון גדילה
הטבעת מתהדקת
האם הספורט העולמי הופך להיות "נקי" מסמים?
תקר בגלגל: אלוף הטור דה-פרנס נתפס בשימוש בחומרים אסורים
פריצת דרך משמעותית במלחמה בסימום הגנטי
הגרעין של השריר זוכר
סטרואידים, אלכוהול ומה שביניהם
"דקסמול קולד" מופיע ברשימת החומרים האסורים בספורט 2010
תרופות לשיפור זרימת הדם עלולות לגרום למוות בספורטאים
האלוף האולימפי ב־1,500 מטר נכשל במבדק סימום
מרבית המשתמשים בסטרואידים אנאבוליים מחפשים שרירים ולא מדליות
מריון ג'ונס – נסיכת הגאות והשפל
הסמים מאיימים לחסל סופית את הטור דה-פראנס
מים עכורים בבריכה - פרשיית תוספי התזונה המפוקפקים
קיצורי דרך מסוכנים: סטרואידים אנאבוליים והורמון גדילה
טור דה-סם: גם האלוף נתפס
שובה של מריון ג'ונס
טור דה טראנס – פרשיית הסימום הגדולה של טור 2006
מצעד התירוצים – 10 סיפורים קטנים של מתרצים גדולים
שימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב ספורטאי הישג
איום חדש-ישן על משחקי החורף בטורינו: הסימום הגנטי
המירוץ להשמדת המפלצת הגנטית
הורמון הגדילה - גידול לא טבעי
עידוד הצמיחה: הורמון הגדילה, הכרה ותיאור תכונות
מריון ג'ונס ושודדי התמימות האבודה
שערוריות הסימום הגדולות בכדורגל
אחים בדם: רצו, נתפסו והושעו ביחד
המרוץ המושחת מכולם
הגנטיקה בשירות האימון
מפשירים בדיקות - מחפשים סימנים ל- "THG" ו"מודפיניל"
גילוי עירויים: קשרי הדם האסורים של הספורטאים
מיקי חליקה: למי באמת אכפת הסימום הספורטיבי?
איך עוצרים את (הורמון) הגדילה
אקסטזי: התענגות עילאית – או נזק מוחי בלתי הפיך?
אז תשתה קפה טורקי (אבל בלי להגזים)
החומרים והשיטות האסורים בשימוש לספורטאים: עדכון
זיהום וסימום - הסכנה הסמויה של תוספי התזונה
פטנט חדש ממריץ ייצור כדוריות אדומות
כוכב חדש בשמיים הקודרים של עולם הסימום
הבעיה של השיאן בולאמי: המכשול ה- 3,001
הסימום הספורטיבי: ציוני דרך היסטוריים
סימום בספורט: מנסים להגיע לקוד אתי חדש
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
אוכפים לוהטים: אוכפים את חוקי הסימום
ההנדסה הגנטית: הדור הבא של הסימום בספורט
במחוזות הטריפ – סיכום שנה בספורט העולמי
הורמון גדילה – הטבעת הולכת ומתהדקת
בייג'ין 2008 – שיא אולימפי של מבדקי סימום
מה הקשר בין נפט, סטרואידים וסוסי מירוץ?
לבדוק מחדש את דגימות השתן מבייג'ין
מאמרים נוספים בתחום


עבור רבים, העיסוק בספורט מהווה כר בלתי נדלה של ריגושים וחוויות, שממלאים צרכים שונים באישיותו של האדם. העיסוק בספורט, הן בהיבט הפסיבי כצופה או בהיבט המעשי כספורטאי פעיל, מאפשר לנו לפרוק מתחים, למתן חרדות, להפיג דיכאון, לספק ריגושים, לעצב את האישיות וליהנות ממגוון תועלות בריאותיות ונפשיות כאחד. 

 

ממחקרים שנעשו בתחום הפסיכולוגיה, מסתבר שספורט עשוי לשמש חלופה לשימוש בסמים בקרב בני נוער. על רקע הנתונים המדאיגים של השימוש בסמים ממכרים בקרב בני נוער, ראוי לבחון את הדרכים שיסייעו לפתרון הבעיה הקשה. במאמר הבא נפרט את הבסיס התיאורטי העומד מאחורי העיסוק בספורט כחלופה לשימוש בסמים.

 

מיכל אשד-פלק, (1966) מציגה בספרה: "הפסיכולוגיה בשטח ההפקר", מספר מאפיינים הקשורים להתפתחותם החברתית ולדפוסי קשר וסוציולוגיה המאפיינים ילדים ההופכים לעבריינים. לדבריה, אחת ההתנהגויות הבולטות קשורה להפרעות בקשרים עם בני אדם, בעיקר בביטוי של רגשות ניכור שהילדים רוחשים לחברה ובתחושות הדחייה שהם חווים מצד החברה כלפיהם. מחקרים שבחנו את הקשר בין התנהגות תוקפנית כלפי חברים בילדות ועבריינות בגיל ההתבגרות ובבגרות - הצביעו באופן משמעותי כי אלה שבנעוריהם עברו על החוק, היו בילדותם באופן משמעותי תוקפניים ואלימים יותר כלפי חבריהם מאשר בני נוער שומרי חוק.

 

ההפרעות בדפוסי הסוציאליזציה בקרב ילדים הגדלים להיות עבריינים, באות לידי ביטוי בקשיים בניסיון עצמי, בעיקר בניסיונם של דחפים תוקפניים, בקשיי הסתגלות לחוקים המקובלים בחברה, כמו גם ליקויים בתפקוד הלימודי. החוקרים גאנדרו וגאנדרו (1970) טבעו את המושג "מודעות להתמכרות", המתאר את האישיות המסוימת ההופכת את האדם למועד להתמכרות. על-פי גישתם, המתמכר הוא אדם הנשלט על-ידי אימפולסים פתולוגיים, הפונה להתמכרות על-מנת לקבל לא רק סיפוק אלא גם ביטחון וקבלה. הגישות הפסיכו-דינמיות בפסיכולוגיה מדגישות אף הן את קיומה של האישיות המועדת לפתח תלות בחומרים פסיכו אקטיביים, והמאופיינת על-ידי תכונות שונות: תלות, כניעה, פסיביות וסף תסכול נמוך. באופן פרדוקסלי, למעשה, ההתמכרות הגורמת להרס העצמי, מבוססת על ניסיונות כושלים של הפרט להגן על "האני" מפני חרדה ודיכאון.

 

מחקרים רבים אחרים שנעשו בתחום השימוש בסמים, מצאו קשר מובהק בין ההתמכרות לבין רמות חרדה ודיכאון גבוהות. בהתאם לממצאים ניתן לראות את השימוש בסמים כדפוס של התנהגות שמטרתה סתגלנית, המסייעת לאדם להגבר על חרדותיו, לשכך את דיכאונותיו ולרומם את מצב רוחו (גולד, 1980).

 

החוקרת ברנע (1985), המסכמת את המחקר בתחום השימוש בסמים, מציינת: "מרבית בני הנוער והמבוגרים הצעירים המשתמשים בסמים או באלכוהול עושים זאת לשם הנאה ובילוי ולאו דווקא כביטוי לבעיה נפשית או חברתית".

 

גם וקרמן (1984) פיתח גישה תיאורטית בין-התנהגותית בסבר "רמת הגרייה המיטבית", שממנה נגזרת תכונת אישיות שכונתה: "תכונת חיפוש הריגושים" או "הצורך בגרייה". הוא הניח שבני האדם נבדלים זה מזה במידת הזדקקותם לגירויים. יש שאצלם המערכת העצבית זקוקה לגרייה רבה, והם ייטו לחפש גירויים שיספקו צורך זה. השונות הביולוגית הזו ביחס לרמת ההזדקקות לגרייה, מתבטאת באופיו של האדם ובסגנון התנהגותו. בני אדם שהינם מחפשי ריגושים, נוטים להרפתקנות ולסיכון, מחפשים אחר התנסויות חדשות – בעיקר בלתי שגרתיות.

 

בהתייחסות לנאמר לעיל, ניתן לראות, ולא באופן מפתיע, שהקשר בין "צורך הגרייה" ואופי הפעילות שהאדם יעדיף, נמצא גם בעולם הספורט. מחקרים הראו שאנשים כאלה מאופיינים ברמות סיכון גבוהות, כדוגמת טיפוס הרים, צניחה חופשית, מרוצי מכוניות וכד'. על רקע ממצאים אלו, החוקר ריאן (1969) דיבר על העיסוק בספורט כאמצעי לשיקום עבריינים, וזאת בעיקר באמצעות חשיפתם למעורבות בענפי ספורט מרגשים. בהסתמך על דבריה של ברנע (1985), שמציינת שחיפוש הריגושים הוא אחד המשתנים התורמים לשימוש בסמים, והסקרנות כמו גם הרצון להתנסות בחוויות רגשיות חודשיות חדשות תוך בחינת הדימוי הגברי, תורמים גם הם לנושא. ניתן לבחון את הפעילות הספורטיבית על מרכיביה הביולוגיים-פיזיולוגיים ופסיכולוגיים בפעילות תחליפים שתספק את המניעים הנ"ל, וזאת בפעילויות חוקיות ובריאות. בהתייחס למחקר בתחום תרומת הפעילות הגופנית להתפתחותו של הפרט, ניתן למצוא השפעות חיוביות. לדוגמא, בידל (1993), מצא שהתנסויות איכותיות של ילדים בספורט גורמות להתפתחות רגשית  חיובית וזאת על ידי הפחתה של רגשות שליליים ועלייה בתפיסת הדימוי העצמי ותחושת הבריאות.

 

מחקרים אחרים בתחום, מצאו שהפעילות הגופנית תרמה לתחושה של אופוריה, התעלות וסחרור (סאש, 1984). על פי מחקרים אלה, הפעילות משחררת בתא-אנדורפינים, המהווים את "האופיום של הגוף".

 

ד"ר באומגולד, במאמרו בירחון "עולם הריצה", מציין שמחקרים לגבי הבסיס הביולוגי להפרעות נפשיות חיזקו את ההתעניינות בספורט כגורם מרפא. המחקרים המדעיים והקליניים התמקדו בספורט האירובי, כגון ריצה, הליכה, שחייה, חתירה ורכיבת אופניים. לדבריו, הפעילות הגופנית-ספורטיבית יכולה לספק לאדם בחברה המודרנית, אמצעי יעיל גופני ופסיכולוגי לצורך ויסות מיטבי של מצבי הלחץ המודרניים. כאמור, מחקרים רבים הראו לאחרונה, כיצד פעילות גופנית אירובית, הפחיתה תחושות דיכאון וחרדה באופן משמעותי. ריצה במשך 20 דקות, ארבע פעמים בשבוע, הקטינה את הרגשת הדיכאון ושיפרה את התפקוד ואיכות החיים. תוצאות חשובות אחרות ממחקרים בתחום, דיווחו על כך שגברים שמעדיפים לעסוק בהרמת משקולות נמצאו כבעלי דימוי עצמי חיובי יותר, בהשוואה לעמיתיהם שאינם עוסקים בפעילות גופנית. דיווחים נוספים היו קשורים לשיפור הביטחון העצמי, תחושת הערנות, הריכוז ויצירת קשרים חברתיים.

 

 

פרופסור טננבאום גרשון בירחון "בריאות" מדגיש שהמחקרים בתחום הראו:

 

א. פעילות גופנית אכן ממתנת רגשות של חרדה, מתח ודיכאון.

ב. עיסוק ממושך בפעילות גופנית גורם לירידה ברמת הנוירוטיות.

 

 

לפיכך, ניתן לבחון אפשרויות שילובם  של פרטים שהשימוש בסמים מהווה עבורם בעיקר חיפוש ריגושים, צורך לביטוי עצמי, אמצעי להפחתת חרדה ודיכאון, בפעילויות גופנית-ספורטיביות. פעילויות שתספקנה מניעים אלו,  ותהפוכנה לתחליף שיש בו מהבריאות הגופנית והנפשית כאחת.

 

* הכותב הוא פסיכולוג מומחה ובכיר, מומחה בפסיכולוגיה חינוכית, רפואית

  וספורטיבית, מרצה בבית הספר למאמנים במכון וינגייט

 

 

מקורות:

 

 

אשד-פלק, מ' (1996). הפסיכולוגיה בשטח ההפקר. רמת השרון: הוצאת מדע.

 

 

ברנע, צ (1985). סמים ואלכוהול בקרב מתבגרים; השפעות הגומלין בין גורמי אישיות, תהליכים חברתיים, עמדות וידע לבין השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל-אביב.

 

 

ויינגרטן, ג', ובראלי, מ' (1993). הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית. מכון וינגייט.

 

 

טייכמן, מ' (1989). לחיות בעולם אחר. תל-אביב: הוצאת רמות.

 

 

Biddle, S. (1993). Attribution research and sport psychology. In R. Singer, M. Murphey, & L. Tennant (Eds.), Handbook of research in sport psychology (pp. 437-464). N.Y.: Macmillan.

 

 

Gendreau, P., & Gendreau., L.. (1970). The “addictionl prone” personality; a study of canadian heroin addicts. Canadian Journal of Behavioral Science, 2, 18-25.

 

 

Gold, S.R. (1980). The CAP Control theory of drug abuse. In D. Lettieri, M. Sagers, & H Pearson (Eds), Theories on drug abuse, NIDA Research Monograph no. 30 (pp. 8-11). Rockville, MD: NIDA..

 

 

Ryan, E. (1969). Perceptual characteristics of vigorous people. In R. Brown & B. Cratty (Eds), New Perspectives of man in action (pp. 88-101). Englewood Clifs, N.Y.: Prentice Hall.

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
23.6.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן