חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

חוק זה לא ספורט

מנגנוני הבוררות, בתי הדין המשמעתיים, הסמכות להטיל קנסות והאפשרות להוריד קבוצה ליגה או אפילו לעצור את פעילותה - מהווים לכאורה תחליף ספורטיבי ראוי לדיון משפטי-אזרחי רגיל. אבל מסתבר שבמקרים קיצוניים מערכת המשפט תתערב, למרות הכל. מקרה קבוצת הכדורגל הכח ר"ג הוא מקרה לדוגמה
  16/10/04
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

בעבר כתבנו לא אחת על מיעוט המקרים שבהם מגיע הספורט בישראל אל בין כותלי בית המשפט. הסיבה - ההלכה שנקבעה ולפיה נמנע בית המשפט (בדרך-כלל) מלהתערב בפעולותיהם של ההתאחדויות ואיגודי הספורט כל עוד לא חרגו מסמכותם, בהנחה שאֵלֶה יודעים טוב יותר ובמקצועיות רבה יותר כיצד לנהל את ענייני התאגיד.

אלא שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, והמקרה שבפנינו בא להבהיר כי כאשר בית המשפט כבר מתערב בפעילותו של תאגיד ספורטיבי - הוא עשוי לעשות זאת בביקורתיות ראויה למחשבה.

הכח ר"ג נגד ההתאחדות לכדורגל

הסיפור הוא סיפרה של אגודה שלהּ קבוצת כדורגל בליגה בכירה בישראל, שנקלעה לחידלות פירעון (מצב שבו האגודה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ותוצאותיו הן משבר כלכלי נעדר פתרון), והיא נדרשה להקפאת הליכים (דהיינו, בית המשפט מקפיא כל הליך כנגד התאגיד במטרה לאפשר לו מהלך של שיקום תוך כדי המשך פעילותו).

זהו אמנם סיפורה של אגודה אחת, אבל הדברים יפים לכל אגודת ספורט בישראל, שבמצב הכלכלי של היום עלולה להיקלע למצב דומה. במאמר זה יוצג המקרה של מועדון הכדורגל 'הכח מכבי רמת-גן' - מועדון שידע ימים יפים בליגה העליונה ובגביע המדינה.

בתחילת ספטמבר 2002 נקלעה האגודה (להלן 'הכח') לקשיים כספיים, שחייבו פנייה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן לניהולה. לאחר שלושה חודשי פעילות, אישר בית המשפט להכח הסדר נושים, שבמסגרתו נמכרו זכויות התאגיד לרוכש ששילם כספים שנועדו להתחלק בין הנושים השונים. ענייננו נסב על זכויותיהם של אלה שזכו קודם לכן בפסקי בוררות נגד הכח בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות, פסקי דין שחייבו את האגודה לשלם להם כספים.

ולא מדובר בעניין של מה בכך. קחו לדוגמה שחקן כדורגל שפרנסתו על כך; מי שחתם על הסכם עבודה עם הכח, נתן תמורה מלאה בעצם הופעתו ושיתופו באימונים ובמשחקים ומילא את חלקו בהסכם. ולעומתו האגודה - שלא שילמה לו את שכרו או חלק ממנו. או למשל מאמן כדורגל מוסמך, שחתם גם הוא על הסכם עם הכח, שירת אותה נאמנה, עבד ימים כלילות, חול ושבת, ובסיום עונת המשחקים לא קיבל את שכרו.

השחקן והמאמן לא נזקקו לשירותיו של בית המשפט האזרחי, מכיוון שלגביהם היתה פתוחה הדרך לפנות אל המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל בתביעה משפטית, ובסופו של דבר הבורר היה חורץ את גורל התביעה לשבט או לחסד.

השחקן והמאמן זכו בתביעתם - אלא שהאגודה (במקרה זה הכח) לא שילמה את מה שפסק הבורר. במצב כזה לא יכולה היתה האגודה להירשם למשחקי הליגה והגביע בעונת המשחקים הבאה, או במילים אחרות - המשך פעילותה הותנה בתשלום פסקי הבוררות.

בעליל נראה כי צעד דרמטי כזה עשוי לאלץ אגודה לכבד את מה שנפסק נגדה, שאם לא כן לא תוכל עוד ליטול חלק במשחקים בעונה הקרובה. וכך יקבלו השחקן והמאמן, בדרך הקשה והכואבת לאגודה, את השכר המגיע להם.

אבל הדברים לא היו כה פשוטים. זכויות הניהול של הכח שייכים עכשיו לגוף אחר, גוף שמתיימר לנהל את האגודה טוב יותר מקודמיו. אלא שהוא, כדברי בית המשפט, אינו מוכן לשאת בחובות העבר של האגודה, כפי שנכתב בהסכם המכר שעליו חתם. שכן הגוף החדש רכש את זכויותיו במועדון כשזה נקי לחלוטין מכל חובות עבר או שיעבודים.

תקנות ההתאחדות מול הוראות החוק

במאבק המשפטי שנפתח בבית המשפט המחוזי בתל-אביב* התבקש בית המשפט לפסוק כי אף-על-פי שנגד הכח תלויים ועומדים פסקי בוררות שלא שולמו לאלה שזכו בתביעותיהם, יש לאפשר לאגודה ליטול חלק במשחקי העונה הקרובה. המחלוקת שהתעוררה בתיק זה נסבה על השאלה אם יחולו בענייננו תקנות ההתאחדות לכדורגל בישראל, המתְנות את המשך פעילות הכח בתשלום פסקי הבוררות, או אולי יגברו בעניין זה דיני הקפאת ההליכים, פרי הוראות החוק בישראל.

הערה בתחתית העמ':

*בש"א 4031/03 במסגרת תיק פש"ר 1802/02 (בבית משפט המחוזי בתל-אביב) עו"ד איתן ארז, נאמן זמני למועדון הכדורגל הכח רמת גן נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (טרם פורסם)

מאחר שהנושא המעניין אותנו בתיק הזה מתמקד בהיבט הספורטיבי, הרי למרות שמול מועדון הכדורגל הכח מכבי ר"ג ניצבו חמישה משיבים (לרבות כונס הנכסים הרשמי) - נתייחס אנו לתגובת משיב מספר 2 בחוק, ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן 'ההתאחדות').

ההתאחדות טענה כי גוף משפטי אשר רוכש זכויות בקבוצת כדורגל מקבל על עצמו, כתנאי לכך, את כל החובות וההסדרים של הקבוצה שהיו בתוקף קודם לכן, וכי עמדה עקרונית זו הובהרה היטב הן לנאמן והן לרוכש של מועדון הכח. עוד טענה ההתאחדות, כי מחיקת חובות עבר של קבוצה מהווה פגיעה מהותית בעקרון הרציפות, המשמש בסיס לכל פעילות ספורטיבית. מחיקת חובות עבר אף מקנה יתרון בלתי הוגן לקבוצה שכשלה כלכלית, מול קבוצות אחרות שמתחרות עמה באותה הליגה ואשר לא קרסו כלכלית כמוה. ובכלל, טענה ההתאחדות, מחיקת חובות עלולה לעודד קבוצות הנמצאות בקשיים להיכנס דווקא להליכי פירוק או כינוס נכסים במטרה לצאת נשכרות ממצב כזה.

עמדת ההתאחדות היתה ועודנה כי תקנוניה הם תנאי בל יעבור לכל העברת זכויות במסגרת הסכם מכר, ולפיכך היא עומדת על דרישתה שתינתן התחייבות מפורשת שעל-פיה העברת זכויות במועדון תיעשה אך ורק על-פי הוראות תקנוני ההתאחדות - שכוללות התחייבות של הרוכש לצרף לבקשת הרכישה 'כתב התחייבות לכיסוי חובות', שמגובה בערבות בנקאית שנועדה לערוב גם לחובות העבר.

ההתאחדות עמדה בבית המשפט על רגליה האחוריות בנושא שמירת עקרון הרציפות, בכל הקשור למילוי התחייבויות העבר של האגודה, בהסתמכה על הטיעון כי חברותו של מועדון בהתאחדות היא על בסיס התנדבותי (שמכוחו, הצטרפות המועדון להתאחדות והסכמתו להכפיף עצמו לתקנונה היא וולונטרית). תקנון ההתאחדות כמוהו כחוזה בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם, וגם מכאן נגזרת מחויבותו של הרוכש לפעול על-פי הוראות התקנון.

באשר למחלוקת שבתיק, או בלשון אחרת מה גובר על מה - הוראות תקנוני ההתאחדות או דיני הקפאת ההליכים, תשובתה של ההתאחדות היתה כי בכל הקשור לפעילות המועדון כחֶברה יחולו עליו דיני הפירוק והקפאת ההליכים, אולם בכל הקשור לפעילות המועדון כקבוצה הקשורה להתאחדות יחולו כללי ההתאחדות כקבוע בחוק הספורט ובתקנוני ההתאחדות לכדורגל.

לסיכום, לטענת התאחדות אין בית המשפט האזרחי צריך להתערב בהתערבות שמחוץ למערכת, כיוון שהתערבות כזו תשבור את כללי המשחק ותנתק את המועדון מהרציפות המקצועית והכלכלית שכלפיה הוא מחויב, תוך הענקת יתרון בלתי הוגן על קבוצות שנאבקו לשמור מצידן על איזון תקציבי.

הנאמן של קבוצת הכח הסתייג לחלוטין מעמדת ההתאחדות, בטענה שתקנוניה אינם עומדים, מבחינת היררכיה חקיקתית, מעל לחוק בישראל. לטענתו, דיני הפירוק גוברים על תקנוני ההתאחדות, שאינם אלא תקנון פנימי שבא להסדיר פעילות שוטפת של אגודות ספורט.

הנאמן טען כי אם תתקבל טענת ההתאחדות, ייווצר למעשה סוג חדש של נושים (והכוונה לאלה שזכו בתביעתם כנגד המועדון במוסד לבוררות של התאחדות), שלהם יפרע המועדון 100% מחובם, בכל מקרה וללא תנאי, שעה שנושים בדרגה גבוהה מאלה יקבלו רק חלק מזערי מהכספים המגיעים להם. בכך ירוקנו מתוכן דיני הפירוק.

בית המשפט: הכרעה חד-משמעית

בית המשפט המחוזי בתל-אביב נדרש לשתי שאלות משפטיות עקרוניות:

1. אם קיימת התנגשות דינים, איזה דין גובר? או, האם יוצרים דיני ההתאחדות לכדורגל, בשל התחום המיוחד שהם עוסקים בו, חריג לדין הרגיל ברכישה אגב פירוק או הקפאת הליכים?

2. אם גוברים דיני חדלות הפירעון (המביאים לפירוק או להקפאת ההליכים) - האם ההתאחדות יכולה ליצור, כפי שהיא טוענת, הפרדה בין 'חֶברה' לבין 'קבוצה' באופן שאפשר יהיה להפסיק את פעילות הקבוצה בליגה - אם לא שולמו חובות העבר?

בית המשפט אמר את דברו בשאלות אלה באופן ברור וחד - אופן שנוגד כליל את עמדת ההתאחדות לכדורגל.

1. באשר לשאלה הראשונה, בית המשפט קבע כי עקרון השוויון בין נושים הוא כלל קוגנטי (כלל מחייב, בלתי ניתן להתניה), המעוגן בחקיקה ראשית ובהלכה הפסוקה. תקנוני ההתאחדות וגם חוק הספורט אינם מקנים להתאחדות סמכות לסטות מדינים הקבועים בחקיקה הראשית. אין להשלים עם מצב שבו עמותה תקבע בתקנונה כי דיני המדינה - כולם או חלקם - אינם חלים עליה.

2. גם בשאלה השנייה שלל בית המשפט את עמדת ההתאחדות, כאשר קבע כי עניינן של קבוצות כדורגל וליגת הכדורגל אינו ייחודי במידה כזו המצדיק פרשנות, שלפיה דין חדלות הפירעון אינו חל עליהן. הבעיה בכללותה היא כלכלית, והיא אינה מיוחדת לכללי התחרות ההוגנת בתחום הכדורגל.

ההתאחדות היא "גוף מונופוליסטי"

וכאילו כבדרך אגב, ראה בית המשפט להוסיף הערה שראוי אולי לצטט אותה כלשונה: "העובדה כי ניהול קבוצות ספורטיביות בארץ הפך, לדאבון לב, ל'משברי באופן כרוני'... יש בה לכל היותר כדי לבחון את אופן הניהול העקיף ואת הגופים המנהלים אותו ולחולל בהם רפורמות מקיפות במידת הצורך. אין בו כדי ליתן להם 'הנחה' בדמות סטייה מכללים קוגנטיים הנהוגים בדיני המדינה כלפי חברות ועמותות כאחד".

לסיכום, בית המשפט קבע כי עניינן של קבוצות הכדורגל וליגת הכדורגל איננו ייחודי במידה כזו המצדיק פרשנות שלפיה דין חדלות הפירעון אינו חל עליהן.

את טענת ההתאחדות לכדורגל כי החבֵרות בה היא וולונטרית (ומשום כך הכפיפות לתקנון ההתאחדות היא בבחינת דבר רצוני המחייב שבעתיים) ראה בית המשפט כטענה מיתממת משהו, מכיוון שלדעתו אנו עוסקים בגוף מונופוליסטי בפועל, שהחברות בו היא תנאי ליכולתה של קבוצת כדורגל מקצוענית לפעול ככזו. בית המשפט הוסיף ואמר כי אין לנו עניין בליגה מתחרה שוות מעמד, וקבוצה שסורבה על-ידי ההתאחדות אינה יכולה לפנות ל'ספק שירות' אחר לצורך קבלת אותו שירות שהיא יכולה לקבל מההתאחדות.

ומכאן - ההתאחדות לכדורגל ממלאת כמעט את כל סממני ההיכר של עמותה דו-מהותית, כמפורט להלן:

א. היא איננה גוף עסקי פרטי.

ב. היא חולשת על פעולות שמעורב בהן עניין ציבורי חשוב.

ג. היא נהנית ממונופולין בתחום פעולותיה.

ד. היא נהנית מתמיכות תקציביות רבות וחולשת על תקציבים גדולים.

ה. היא אינה קשורה למערכת ערכים ייחודית (כמו עמותה דתית למשל), שייתכן שלא תעלה בקנה אחד עם הדין הכללי.

משום כך, כשמדובר במובהק בגוף כפי האמור לעיל, הרי הוא חב בחובות מתחום המשפט הציבורי, לרבות חובת הגינות כלפי קבוצות המבקשות להירשם במסגרתו. לפיכך ניסיונות ההתאחדות להפעיל סנקציות, או לשלול זכויות מקבוצה המקיימת את הדין בישראל [כמו אי רישום לפעילות בעונה הקרובה בגין אי מילוי אחר פסקי בוררות, חרף העובדה שהאגודה הוכרה כחידלת פירעון וזכויותיה נמכרו לאחֵר (בהרשאת בית המשפט)], שקול לחריגה מסמכות מצד ההתאחדות וניצול כוח לרעה. זהו ניסיון לעקוף את גזירת הדין האוסר לגבות חובות עבר במישרין לאחר הסדר נושים או רכש אגב פירוק.

בית המשפט פסק שכיוון שכך, ההתאחדות אינה יכולה להיתלות בזכותה שלא לרשום קבוצה שהפרה את התקנון או לא עמדה בדרישותיו. מרגע שחל הדין המהותי של חידלות פירעון, הרי קבוצה ששמרה עליו נחשבת כמי שפעלה כדין. אי לכך, השימוש בסנקציות נגדה הוא בגדר חריגה מסמכות, או למִצער הפעלת סמכות הנגועה בשיקולים זרים. אם וכאשר פועל גוף דו-מהותי בדרך זו (וכך רואה בית המשפט את ההתאחדות), סמכותו ואף חובתו של בית המשפט היא לבטל את החלטת אותו גוף ולהשיב את הצדק על כנו.

בדברים הללו, שאינם קלים כלל ועיקר, התערב למעשה בית המשפט האזרחי בהחלטתו של טריבונל פנימי (קרי ההתאחדות לכדורגל בישראל), הפך את החלטת ההתאחדות על פניה תוך שהוא קובע הלכה תקדימית הנוגעת לאפשרות מימושם של פסקי הבוררות בהתאחדות לכדורגל.

האם נפרצה הדרך לפניות נוספות לבית המשפט האזרחי? האם ניתן מעתה ואילך לפנות בכל הוויה שהיא וכנגד כל החלטה שבהתאחדות אל בית המשפט האזרחי? התשובה לשאלות הללו שלילית בעיקרה, אלא שדברים אלה הם לבדם נושא למאמר נפרד.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

עו"ד חנוך קינן - היועץ המשפטי של מכון וינגייט. שותף במשרד 'קינן תיק גלעד - משרד עו"ד, המתמחה גם בדיני הספורט

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
25.8.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן